נפילתה של האופציה הירדנית

במכון מורשת מנחם בגין בירושלים עומד להתארח בשבוע הבא כנס בשם "האופציה הירדנית - הפתרון האלטרנטיבי המועדף". מארגני האירוע, כותבים ובעלי בלוגים ימניים, רוצים שהאירוע יקבל נופך רציני. הם הזמינו את ח"כ יהודה גליק לדבר. גם ח"כ לשעבר אריה אלדד ברשימת הדוברים והם נדבקו גם לאדם בשם מודר זהרן, המציג את עצמו כמזכ"ל קואליציית האופוזיציה הירדנית ונציגם של 6 מיליון ירדנים ממוצא פלסטיני.

לפי פרסומי עבר, זרהן מתיימר להיות מי שיוביל להתמוטטות המלוכה הירדנית ויהיה המנהיג הבא של ירדן תוך שהוא מחליף את המלך עבדאללה. מיד לאחר מכן הוא יכונן שלום עם ישראל. כתביו ורעיונותיו הציתו את דמיונם של חלק מבעלי הטורים בימין. הוא רואיין ב"ישראל היום", השתתף בכנס באוניברסיטת אריאל, נכתב עליו טור ב"מעריב". לאחרונה הוא מפרשן בערוץ הטלוויזיה i24news המשודר מיפו באנגלית וערבית. בכל מקום הוא מוצג כיו"ר האופוזיציה הירדנית.

לאט ובבטחה, עם פרסומים באנגלית במגזינים העוסקים במדיניות חוץ, זהרן ביסס את מעמדו. בחצי השנה האחרונה הוא אף השיג פגישה עם אחד משרי הליכוד ושטח בפניו את משנתו. הנה, חשבו אנשים בימין, יש תקווה, יש אופוזיציה בירדן ושאיפה של ארגונים גולים להפוך את הממלכה ההאשמית לפלסטין החילונית המודרנית. יגעת ומצאת - תאמין.

אולם תפנית מפתיעה בעלילה התרחשה בשבועות האחרונים. זהרן פיתח אובססיה לא ברורה עם כתב ישראלי בשם חאלד אבו-טועמה, לשעבר כתב השטחים של הג'רוזלם פוסט. זהרן כתב נגדו והשמיצו וסיפר עליו סיפורי אלף לילה ולילה. מאחר שאבו-טועמה מוכר היטב לכותבים רבים ומוערך על ידי בעלי טורים בימין ובשמאל, החלו חוג מכריו, דווקא מן הימין, לתקוע סיכות בבלון "ראש האופוזיציה" הירדנית. זו הייתה פטה מורגנה, ותו לא.

ראשונה הייתה קרוליין גליק. נסיכת הסיפוח, מאדירת האופציה הירדנית ומכרה אישית ומקצועית של אבו-טועמה זה 15 שנים. בפוסט ארוך בפייסבוק היא סיפרה כיצד רצתה להאמין לזהרן, להאמין שיש אופוזיציה למלך, שיש סיכוי לכינון מדינה פלסטינית בירדן.

גליק חשפה, באומץ רב יש להודות, כיצד הלכה שולל. "אני ציטטתי את זהרן ואת החזון שלו לירדן כמדינת פלסטין. אני הצעתי (בטור) שהנשיא טראמפ או ראש הממשלה נתניהו ייפגשו עם זהרן, אם המלך עבדאללה ימשיך למנוע את הסגרת המחבלת תמימי... אחרי שכתבתי יצרו עמי קשר שלושה מקורות והזהירו אותי מפני זהרן, שהוא לא אמין. שאינו באמת מנהיג האופוזיציה הירדנית, שאין לו כלל ארגון. כל מה שיש לו, הם אמרו לי, זה אתרי אינטרנט. התאכזבתי, כי כפי שכתבתי בטור שלי... צריך להבהיר למלך הירדני שהוא לא האופציה היחידה. אך עמיתיי שכנעו אותי שלמרות הצורך בקיומה של אלטרנטיבה למלך עבדאללה, אין לנו כזו כיום".

אל גליק הצטרפו עיתונאים ימניים נוספים: רותי בלום פרשנית ובעלת טור, ד"ר הרולד רוד וגם ורדה מאיירס-אפשטיין בבלוג הנחשב למוביל בימין, Elder of Ziyon.

החלק החשוב והמעניין בדבריה של גליק הוא חברותה האמיצה והבטוחה עם אבו-טועמה. מה ששכנע אותה סופית בכך שזהרן הוא המצאה חלולה, היה קמפיין ההכפשות שלו נגד עיתונאי-עמית. מי אמר שאין סולידריות בין עיתונאים מימין ומשמאל? מי אמר שאין אחווה בין עיתונאים יהודים וערבים?