ההלכה החדשה והדרמטית של בית המשפט העליון בענייני מזונות - הקובעת כי יש להחיל שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים בגילאי 6-15, בהנחה שיכולותיהם הכלכליות דומות, והמשמורת משותפת - מתחילה לתת אותותיה בבתי המשפט לענייני משפחה: שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, יהורם שקד, קבע כי אב ששילם 7,000 שקל מזונות זמניים לגרושתו בעבור שלושת ילדיו, ישלם מעתה מזונות בסך של כ-1,500 שקל בלבד - 500 שקל עבור כל ילד. זאת, על בסיס ההלכה החדשה של בית המשפט העליון בעניין השוויון בנטל המזונות; ולאחר שהשופט מצא כי האב, עובד במערכת הביטחון, משתכר כ-21 אלף שקל נטו, והכנסתה של האם, רפ"ק במשטרת ישראל, אינה רחוקה מאוד מכך - ועומדת על סך של כ-14 אלף שקל נטו.
ביולי האחרון עשו 7 שופטים של בית המשפט העליון היסטוריה כאשר ענו בחיוב על אחת השאלות החוקתיות הדרמטיות והמורכבות ביותר בסכסוכי גירושין: האם יש ליצור שוויון בנטל תשלום מזונות הילדים בין האם לאב? בפסק דין המשית לראשונה שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים, פסקו השופטים כי במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. זאת, כאשר חלוקת החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.
בהפחתת המזונות שהוטלו על האב, הסתמך השופט על הלכה זו, שניתנה לאחר שנפסקו מזונות זמניים בתיק שבפניו. "פסק דיני זה ניתן לאחר שינוי ההלכה המשפטית ששלטה בכיפה במשך עשרות בשנים ושינויה של הלכה משפטית, לא כל שכן בנושא כה רגיש של מזונות קטינים, מחייב 'חישוב מסלול מחדש', ולעתים תוך זניחת הרגלים ישנים שאבד עליהם הכלח", כתב השופט שקד. "בעת פסיקת מזונות לילדים לאחר גיל 6 במשמורת משותפת, ובהלימה ברורה לבע"מ 919/15 (פסיקתו הדרמטית של בית המשפט העליון מיולי - א' ל"ו), יש להתעלם באופן מוחלט מזהות מגדרו של התובע או הנתבע וליתן את הדעת לעניינים הרלוונטיים לקביעת חיובים כספיים בין שני ההורים".
זמני שהייה שוויוניים
פסק הדין של השופט שקד שניתן במהלך חול המועד סוכות, דן בעניינם של בני זוג לשעבר, הורים ל-3 ילדים, בני 18, 15 ו-12, שטרם הסכסוך ביניהם התגוררו בהרצליה. האם מועסקת במשטרת ישראל בדרגת רב פקד, והאב עובד במערכת הביטחון. ביוני 2016 הגישה האישה תביעה לחיוב האב במזונותיהם הזמניים של שלושת ילדיהם, ובית המשפט נעתר לבקשה וחייב את האב במזונות זמניים בסך של 5,000 שקל לחודש. בהמשך, נמכרה דירת המגורים של הצדדים בתמורה ל-4.27 מיליון שקל, והאם עברה עם הילדים לדירה שכורה בעלות של 8,000 שקל לחודש.
בעקבות השינוי במגורים, הוגדלו המזונות הזמניים שהוטלו על האב והוא חויב בתשלום חודשי נוסף בסך 2,000 שקלים לחודש עבור מגורי ילדיו (השתתפות בתשלום שכר הדירה) - ובסך-הכול שילם האב מזונות של 7,000 שקל לחודש.
בנובמבר אשתקד, הגישה האם בקשה למשמורת בלעדית על הילדים, ובתגובה הגיש האב בקשה למשמורת משותפת והסדרי ראייה שוויוניים ביניהם. במסגרת הדיונים בתביעות הללו, הגיעו הצדדים להסכמה על הסדרי השהייה של הילדים עם כל אחד מהם, והוחלט כי בסבב של שבועיים הילדים ישהו אצל האב במשך שישה ימים, ועם האם יהיו שמונה ימים, כאשר לאב אפשרות לקבל את הילדים אליו ליום נוסף (הילדים ישהו עם האב בין 43% ל-50% מזמנם). הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין, המורה למעשה על חלוקה כמעט שוויונית של זמני השהייה של הילדים.
למרות החלוקה השוויונית בהסדרי הראייה, ביקשה האם לחייב את האב במזונות ילדים בסך של כ-14 אלף שקל לחודש, המורכבים מסכום של כ-7,000 שקלים עבור מוזנות הילדים, בתוספת מחצית מהוצאות הדיור ואחזקת הדירה בסך של כ-7,000 שקל, הוצאות החינוך והוצאות רפואיות. האם טענה כי בעוד היא משתכרת כ-11.5 אלף שקל נטו בחודש, האב משתכר כ-19 אלף שקל נטו בחודש, בתוספת הכנסה של כ-5,000 שקלים נוספים; מנגד, טען האב, כי הכנסת האם עומד על סך של כ-13.5 אלף שקל נטו בחודש, והכנסתו עומדת על סך של כ-19 אלף שקל נטו לחודש.
יישום ההלכה החדשה
השופט שקד העמיד את הכנסותיהם החודשיות של האם והאב על סך של כ-14 וכ-21 אלף שקל נטו לחודש, בהתאמה. שקד התייחס לכך שמאז שניתנו שתי החלטות בנוגע למזונות הזמניים - שחייבו את האב בסכומים של 5,000 שקל ו-7,000 שקל - השתנתה ההלכה הנהוגה במסגרת הכרעתו של העליון, והוא אינו יכול להתעלם מכך. "אודה כי הרהרתי רבות במשמעותה של ההלכה החדשה ועל האופן שבו יש ליישמה, בהתחשב עם הצורך בהשגת שוויון בין ההורים למניעת אפליה, אך תוך איזון והבטחת זכויות וטובת הילדים", כתב.
בית המשפט קבע כי האב יעביר לידי האם סך של 500 שקל עבור כל ילד מדי חודש, ועד הגיעו לגיל 18 או עד לסיום כיתה יב' - לפי המאוחר. ההורים, נקבע, ישאו במלוא הוצאות החינוך והבריאות של הילדים, כאשר חלקו של האב יעמוד על שני שלישים מההוצאה, וחלקה של האם - על שליש. עוד נקבע, כי האב יישא בהוצאות הטלפונים הניידים של הילדים בסך 150 שקל לחודש, ידאג להם לתספורות בסך של כ-180 שקל לחודש, יהיה אחראי לרכישת כרטיסי נסיעה עבורם בתחבורה הציבורית בסך כ-300 שקל, ולדמי הכיס שלהם בסך כ-650 שקל לחודש (סכום דמי כיס השווה לזה שתיתן להם האם).
השופט אף התייחס לחוסר ההגינות מכך שהאב חויב בסכומי מזונות גבוהים בעבר, ולשאלה מאיזה מועד יש להחיל את המזונות המופחתים - ממועד הגשת התביעה או מועד מתן פסק דינו המהפכני של העליון. השופט ציין, כי לו האב היה מחויב מראש במזונות המופחתים, הוא היה משלם סך של כ-25.5 אלף שקל במשך 17 חודשים, לעומת כ-96 אלף שקל ששילם בפועל - פער של כ-70 אלף שקל. בנסיבות, החליט השופט, כי ההגינות מחייבת זיכוי מסוים של האב בגין המזונות העודפים ששילם, אך לא זיכוי מלא - וזאת בסך של 20 אלף שקל שתעביר לו האם.
עורכות הדין רות דיין-וולפנר וליאת זך, המייצגות את האב, מסרו בתגובה: "פסק הדין הוא ראשון מסוגו וחדשני, בכך שהוא מנתץ את דפוסי פסיקת המזונות המסורתיים (שכללו מזונות הכרחיים, מדור וחלוקת הוצאות מיוחדות) ומחיל מבנה שונה לחלוטין, לפיו נושא כל אחד מההורים בהוצאות הקטינים בעת שהותם עמו. לא עוד חיוב במדור ולא עוד חיוב במזונות בסיסיים.
"עוד יצוין כי פסק הדין ניתן על אף שהכנסת האב גבוהה ב 50% מהכנסת האם, ועל אף שהמשמורת הפיזית של הקטינים אמנם משותפת אך אינה שוויונית לחלוטין. השופט שקד מיישם את פסיקת בית המשפט העליון באופן נרחב וקובע הסדר שוויוני מתקדם, לאחר עשרות שנים בהם שלטה הנוסחה ההלכתית על פסיקת המזונות, כמעט מבלי שניתן היה לערער עליה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
