כך מפקחת קוקה-קולה ארה"ב על קוקה-קולה ישראל

כך סייע ההסכם הדרקוני בין קוקה-קוקה ישראל לקוקה-קולה ארה"ב בגיבוש עמדת רשות המסים, לפיה החברה הישראלית מבצעת תכנון מס אגריסיבי

פס ייצור של קוקה-קולה / צילום:אילוסטרציה בלומברג
פס ייצור של קוקה-קולה / צילום:אילוסטרציה בלומברג

במסגרת מחלוקת המס שנחשפה בהרחבה אתמול (ב') ב"גלובס" על סיווג חלק מהתשלומים שמעבירה קוקה-קולה ישראל לקוקה-קולה העולמית דרך המפעל באירלנד - כהכנסות מתמלוגים בידי החברה האמריקאית, החייבות במס בישראל - נחשפת גם "מערכת היחסים" בין החברה הישראלית (החברה המרכזית למשקאות) לחברת קוקה-קולה העולמית, או ליתר דיוק: השליטה של החברה האמריקאית בחברה הישראלית, בכל מה שקשור למשקאות הקוקה-קולה.

רשות המסים ערכה בחינה מדוקדקת של "הסכם הבקבוק" שנחתם בין החברות ב-1992 - אותו הסכם המסדיר את רכישת בסיס המשקה (תמצית) מהחברה האמריקאית - וגילתה פיקוח הדוק, כמו שרק "האח הגדול האמריקאי" יכול לדרוש.

מערכת היחסים בין החברות החלה ב-1 בפברואר 1992, אז התקשרה החברה בישראל ב"הסכם בקבוק" עם חברת קוקה-קולה ארה"ב. החברה האמריקאית עוסקת בייצור ובמכירת תמציות ובסיס משקאות על-פי נוסחה סודית, והיא הבעלים, בין היתר, של סימני המסחר "קוקה-קולה", "קינלי", "ספרייט" ועוד. אותה נוסחה סודית משגעת את העולם ונמנית עם המותגים הבינלאומיים המובילים.

בהסכם עם החברה הישראלית, נקבע כי זו תרכוש תמציות של משקאות קלים מהחברה האמריקאית או מספק מוסמך על-ידה (דוגמת המפעל באירלנד) ותייצר, תארוז, תחלק ותמכור את המשקאות הקלים. ההסכם כולל מחויבויות שונות של החברה הישראלית, אבל בעיקר חושף פיקוח הדוק, צמוד ולוחץ של החברה האמריקאית על כל תהליך ההכנה, האריזה, השיווק והמכירה של המשקאות הקלים בחברה הישראלית.

כפי שנחשף ב"גלובס", ההסכם לא כולל כול התייחסות לתמורה שתשולם לחברה האמריקאית - אפילו לא בגין מכירת תמציות המשקה או בגין שימוש בסימני המסחר שלה. ההסכם אף קובע באופן מפורש כי אין כל תמורה בגין תמלוגים, וכי לחברה הישראלית יש רק "הרשאה זמנית" לשימוש בסימני המסחר בקשר להכנת, אריזת, חלוקת ומכירת המשקאות. הסעיפים הללו עומדים בלב המחלוקת בין רשות המסים לקוקה-קולה ישראל, אבל הסעיפים המתייחסים לשליטה של קוקה-קולה ארה"ב על קוקה-קולה ישראל עניינו את רשות המסים לא פחות.

הוראות מדויקות

ההסכם בין החברות נחתם לתקופה של 10 שנים, והוארך עד היום. המגבלה הראשונה בהסכם היא טריטוריאלית, והיא קובעת כי מותר לחברה הישראלית לפעול בטריטוריה של מדינת ישראל בלבד, וכי הפרת תנאי זה תגרור סנקציות.

עוד לפי ההסכם, החברה הישראלית מבקשת רישיון מהחברה האמריקאית לעשות שימוש בסימני המסחר שלה בקשר להכנת, אריזת, חלוקת ומכירת המשקאות בישראל, והחברה האמריקאית נענית לבקשה זו.

ואז מתחיל החלק של "האח הגדול": לפי ההסכם, חוץ מלשבת בישראל, החברה האמריקאית מעורבת כמעט בכל שלב ושלב בפעילות החברה הישראלית בקשר למשקה הקולה, ויכולה גם להפסיק את הפעילות הזו בכל שלב.

בהתאם להוראות ההסכם, החברה האמריקאית עוקבת באופן שוטף אחר פעילות החברה הישראלית ומפקחת עליה באופן הדוק. כך, למשל, כל בקבוק שמיוצר בעבור משקאות הקולה, צריך לקבל את אישורה של החברה האמריקאית. החברה האמריקאית, נקבע, תאשר את הגדלים של הבקבוקים שהחברה הישראלית רשאית לעשות בהם שימוש, את צורתם ואת כל המאפיינים השונים שלהם.

עוד נקבע כי בכפוף להוראות ההסכם יש לחברה האמריקאית זכות להפסיק את ההרשאה לעשות שימוש בבקבוקים אלו בהודעה מראש. בדומה לכך, נקבע גם כי ניתן לעשות שימוש רק באריזות שאישרה חברת קוקה-קולה האמריקאית.

את המשקאות עצמם - המבוססים על "התמצית" או "בסיס המשקאות" שתרכוש החברה הישראלית מהחברה האמריקאית או מספקים מוסמכים מטעמה - נדרשת החברה הישראלית לבצע בהתאם להוראות המדויקות של החברה האמריקאית, כולל עדכונים של ההוראות הללו ככל שיינתנו מעת לעת.

עוד נקבע והודגש בהסכם כי החברה הישראלית תכין את המשקאות "בהתאם להנחיות החברה האמריקאית", ותשתמש בקודים מזהים על-גבי המוצרים, על-מנת לאפשר לחברה האמריקאית לפקח באופן שוטף על תהליך הייצור.

דיווחים חודשיים

תנאי נוסף המעוגן בהסכם הוא ההתחייבות של החברה הישראלית שלא למכור, לחלק או לתת הרשאה לצד שלישי למכור או לחלק את המשקאות בישראל; ובמקביל, מוטלת על החברה הישראלית חובה להרחיב ולפתח את העסק של המשקאות בישראל, ולהשקיע משאבים כספיים נדרשים בפרסום ובשיווק המשקאות. וכמובן, גם בעניין זה, החברה הישראלית לא חופשייה - כל תהליך הפרסום וקידום המכירות צריך להיעשות באישור החברה האמריקאית.

אך גם כאן, הפיקוח עדיין לא נגמר. לפי ההסכם, החברה הישראלית צריכה להגיש לחברה האמריקאית מידי שנה תוכנית שנתית מפורטת שתכלול את כל המרכיבים בניהול פעילותה: השיווק, ניהול, עניינים כספיים, קידום מכירות ופרסום. כמו כן, החברה הישראלית צריכה מידי חודש להגיש לחברה האמריקאית דיווחים חודשיים בדבר נתוני המכירות של המשקאות השונים.

עוד התחייבה החברה הישראלית בהסכם לשמור על רמה של ציוד, מכונות, כלי רכב, אריזות וכו' - והכול כמובן בהתאם לסטנדרטים שיעקבעו מעת לעת על-ידי החברה האמריקאית.

שכבה נוספת של פיקוח ושליטה בהסכם, נוגעת למחיר משקה הקולה. לפי ההסכם, החברה האמריקאית שומרת על זכותה לקבוע את מחירי בסיס המשקאות ואת מחירי המקסימום של המשקאות שיימכרו. בנוסף, לחברה האמריקאית שמורה הזכות לשנות את זהות הספק המוסמך לספק את תמציות המשקה.

הוראות ההסכם - שמבססות בעליל שליטה כמעט מוחלטת של החברה האמריקאית על משקאות קוקה-קולה-בישראל - הובילו את רשות המסים למסקנה כי מקרה קוקה-קולה הוא מקרה חריג, וכי חיוב קוקה-קולה בתשלום מס על התמלוגים המועברים למפעל של קוקה-קולה העולמית באירלנד, לא תחייב את הרשות להוציא שומות לכל מוצר ממותג שנמכר בישראל בידי יבואן.

לגישת רשות המסים, נוכח אופי היחסים שבין החברה הישראלית לבין החברה האמריקאית, הכוללים פיקוח הדוק ושליטה של החברה האמריקאית, ונוכח האינטרס המתמשך של החברה האמריקאית בפעילות החברה בארץ, אין להשוות את המקרה של קוקה-קולה לכל מקרה של יבואן אחר שמוכר בישראל מוצר ממותג.

לטענת הרשות, "הסכם הבקבוק" מוכיח כי החברה הישראלית משתמשת בסימני המסחר של החברה בארה"ב, על-פי רישיון מפורש שמוענק לה. לעמדתה, אופי היחסים בין שתי החברות תומך במסקנה, לפיה יש לראות ביחסים כמבטאים מתן זכות שימוש. לפיכך, טוענת הרשות, יש לסווג חלק נכבד מהתמורה שמשלמת החברה הישראלית על תמציות המשקה למפעל באירלנד, כהכנסות תמלוגים בידי החברה האמריקאית החייבות במס בישראל. זאת, באמצעות הוצאת שומת ניכויים לחברה בישראל.

השיטה של קוקה-קולה: העברת תמלוגים למפעל באירלנד כדי שהחברה בארה"ב לא תחויב במס בגינם

טעם החיים של קוקה-קולה הקוסם למיליארדים רבים ברחבי העולם, קסם גם לרשות המסים לאורך השנים, וליתר דיוק - הכסף הגדול שמכניס המשקה המבוסס על נוסחה סודית ביותר (שמהווה את אחד הסודות השמורים ביותר בעולם). בעלת הנוסחה, חברת קוקה-קולה ארה"ב, מעבירה את התמציות שלה לחברות ברחבי העולם, כולל בישראל, ואלה מוכרות אותו תחת מגבלות ופיקוח הדוק ביותר של "האח הגדול" מאמריקה. ואיך החברה בישראל משלמת לחברה בארה"ב? השאלה הזו מהווה את לב-ליבה של המחלוקת בין רשות המסים לקוקה-קולה ישראל.

קוקה-קולה ישראל טוענת לאורך שנים כי היא אינה משלמת כל תמלוגים לחברה האמריקאית בגין שימוש בסוד המסחרי שלה, וכל התשלומים שלה לספקיות קוקה-קולה בעולם (דוגמת המפעל באירלנד) משולמים כתמורה בעבור תמצית (בסיס המשקה) קוקה-קולה בלבד.

לעומת זאת, לפי עמדת רשות המסים, חלק מהתשלומים שמשלמת קוקה-קולה ישראל על אותן תמציות משקה, מהווים למעשה תמלוגים המיועדים לחברה האמריקאית. לטענת הרשות, המדובר בהכנסה חייבת במס של חברת קוקה-קולה ארה"ב שהופקה בישראל, ולכן ניתן לגבות את המס בגינה באמצעות שומת ניכויים לחברה הישראלית המשלמת את התמלוגים.

רשות המסים ערכה לאורך השנים מספר ביקורות מס בחברת קוקה-קולה ישראל כדי לאתר את מסלול הכסף שיוצא מישראל לארה"ב, ולסווג חלק ממנו כתמלוגים חייבים במס - אבל פעם אחר פעם חמק ממנה הנתיב הפתלתל. כך, עד לאחרונה, לטענתה.

הרשות הוציאה לאחרונה שומת מס של כ-150 מיליון שקל לקוקה-קולה, לאחר שלטענתה הצליחה לפצח את תכנון המס - או "תחמון המס" - שביצעה קוקה-קולה ישראל, כדי לסייע לחברה בארה"ב להתחמק מתשלום מס על התמלוגים המועברים אליה.

מסלול התמלוגים

ואיך עבדה השיטה לטענת הרשות? הכסף עבר מישראל לאירלנד (למפעל תמציות המשקה הממוקם במדינה) ומשם לארה"ב. קוקה-קולה ישראל וקוקה-קולה ארה"ב חתמו על הסכם הקובע באופן מפורש כי ישראל לא תשלם כל תמלוגים לחברה האמריקאית. עוד נקבע בהסכם כי החברה הישראלית תרכוש את התמצית מספקיות קוקה-קולה בעולם, ולא בהכרח ישירות מארה"ב.

וכאן נכנסה לתמונה אירלנד - שם ממוקם מפעל של החברה האמריקאית לייצור תמציות קוקה-קולה. שם גם נהוג משטר מס נוח יותר מזה הנהוג בארה"ב. קוקה-קולה ישראל רכשה את התמצית למשקה הקולה השחור מאירלנד, וכך נותק לכאורה הקשר הכספי בין החברה האמריקאית לחברה בישראל.

הרשות לא התרשמה במיוחד מהריחוק הגיאוגרפי בין אירלנד לארה"ב וקבעה כי חלק מהתשלומים המועברים מישראל למפעל באירלנד, מיועדים למעשה לארה"ב, ומהווים הכנסה מתמלוגים החייבת במס בישראל.

בשומה הראשונה שנערכה לקוקה-קולה ישראל בגין "התמלוגים האיריים" העריכה הרשות את המחזור השנתי של החברה לשנים 2010-2011 בסך של מעל 4.5 מיליארד שקל, לכל שנה, לא כולל מחזור המכירות של הסודה ומשקאות אחרים שמשווקת החברה המרכזית, אך אינם קשורים לקבוצת קוקה-קולה.

הרשות חייבה את קוקה-קולה במס של כ-150 מיליון דולר בעבור השנתיים הללו - ובקביעה זו נלחמת כרגע קוקה-קולה ישראל. החברה הישראלית טוענת כי היא מעולם לא שילמה תמלוגים, כי היא רוכשת מוצר מוגמר - תמצית המשקה - מהחברה באירלנד, ובכך תמו התשלומים שלה.

המאבק בין עמדת הרשות לבין עמדת החברה הישראלית מצוי כעת בתחילת הדרך המשפטית שלו, ואם לא יושג הסכם בין הצדדים, ניתן להניח כי צפוי מאבק משפטי ממושך על שאלת סיווג התשלום לקוקה-קולה-העולמית - הוצאות לרכישת תמציות (עמדת החברה) או הכנסות מתמלוגים בידי החברה האמריקאית החייבות במס בישראל (עמדת הרשות).

במקרה בו ידה של הרשות תהיה על העליונה, המשמעות תהיה תוספת של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה לקופת המדינה שייגבו כמס מהחברה הישראלית. בנוסף, אם הרשות תוציא לחברה שומות מס רטרואקטיביות בגין השנים 2011-2017 (ניתן עד 5 שנים אחורה), מדובר בשומות היכולות להגיע לסך כולל של כ-600-700 מיליון שקל.

מומחה מס: "הרשות תתקשה להוכיח כי מדובר בהכנסות מתמלוגים"

עמדת רשות המסים היא כי חלק מהתשלומים שהעבירה קוקה-קולה בישראל לחברה באירלנד עבור תמציות המשקה, הם הכנסות תמלוגים בידי קוקה-קולה ארה"ב (קוקה-קולה העולמית), החייבים במס בישראל (באמצעות הוצאת שומת ניכויים לחברה הישראלית). בבסיס עמדה זו, עומדת, בין היתר, הטענה כי אין היגיון בהסכם שערכה קוקה-קולה ישראל עם קוקה-קולה ארה"ב ("הסכם הבקבוק"), לפיו לא ישולמו לאחרונה כל תמלוגים בעבור השימוש בקניין הרוחני שלה (התמצית הסודית שבבסיס משקה הקולה, המיוצרת במפעל באירלנד).

האם הגיוני שקוקה-קולה ישראל לא משלמת ולו דולר אחד בעבור השימוש בקניין הרוחני העומד מאחורי אחד מעשרת המותגים המובילים בעולם, ומותג המשקאות המוביל בישראל? קוקה-קולה נחושה שהתשובה לכך חיובית, וכי "הסכם הבקבוק" מחזק את טענתה, אך רשות המסים מציגה עמדה הפוכה.

לדברי עו"ד גילעד בן-עמי, שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', המתמחה במיסוי בינלאומי, "יש בהסכם הזה צד חזק וצד חלש. הצד החזק זה קוקה-קולה העולמית, ויש להם שליטה כמעט בלעדית על אופן בניית העסקה עם קוקה-קולה ישראל. חלק מזה זה גם אם לרשום בהסכם אם יהיו תמלוגים או לא יהיו תמלוגים או אם אני מסווג תשלום כזה או אחר כתשלום עבור תמלוג או עבור המוצר הבסיסי, שזה התמצית.

"אין מחלוקת שהקביעה שאין תמלוגים היא קביעה שמשרתת את קוקה-קולה-העולמית. הרי בסופו של דבר אם התשלום היה מסווג כתמלוג, החיוב במס הוא על החברה האמריקאית, והחברה הישראלית הייתה צריכה לנכות את המס הזה מכל תשלום שהיא צריכה לשלם לחברה העולמית".

- הטענה שאין כאן בכלל תשלום תמלוגים הגיונית? קוקה-קולה ארה"ב מוותרת על המיליונים שמגיעים לה מהמכירות?

עו"ד בן-עמי: "הטענה של הרשות היא שאין בזה היגיון. היא אומרת לצדדים: 'תקשיבו, מה שאתם רושמים בהסכמים זה הכול טוב ויפה, הנייר סובל הכול, אבל אם אני מנתחת את העסקה הזאת מבחינה כלכלית מהותית, אין ספק שהערך של מה שקוקה-קולה ישראל מקבלת כולל איזה שהוא רכיב של קניין רוחני, שימוש במותג המחייב איזושהי תמורה'.

"מהחיים עצמם אנחנו מבינים שהיכולת של קוקה-קולה הישראלית למכור את המוצרים שלה פה בארץ נובעים מזה שהם משווקים תחת השם קוקה-קולה, אבל הטענה של רשות המסים בעניין הזה נחשבת לטענה קשה בעולם המס, כי הם בעצם טוענים פה שנעשה ב-1992 הסכם למראית עין, אותו הסכם שקובע שהחברה הישראלית לא תשלם תמלוגים. המשמעות של הטענה הזו היא שנטל ההוכחה עובר אל רשות המסים, ולא בטוח שהיא תצליח להוכיח שלמרות אמירה מפורשת שאין תמלוגים, הוסוו התמלוגים כתשלומי לרכישת תמציות".

- רשות המסים מתבססת, בין היתר, על מערכת היחסים בין הצדדים - הפיקוח ההדוק של קוקה-קולה העולמית על קוקה-קולה ישראל, כולל קבלת דיווחים חודשיים על המכירות של המוצר, ואפשרות לשלוט על כל פרט ופרט בהליך הייצור, השיווק והמכירה - מהמחיר ועד צורת הבקבוק.

עו"ד בן-עמי: "ועדיין מדובר בטענה לא קלה להוכחה. היא נשענת על מהות כלכלית - איך הרשות רואה את העסקה הזאת מבחינה כלכלית, לא פורמלית, איך שהיא נוסחה בהסכם. הרשות שואלת מה הערך שהחברה הישראלית מקבלת מקוקה-קולה העולמית, ולהיפך. זו טענה שעולה בהמון המון תיקים, ויש פסיקה מאוד-מאוד ענפה על זה שבדיני המסים מה שקובע זה המהות הכלכלית ולא הצורה הפורמלית של העסקה.

ועדיין במקרה כזה, בשביל שהרשות תוכל לעבור את המשוכה של בית המשפט, תצליח להוכיח טענה של עסקה מלאכותית, היא תצטרך להראות שהייתה פה השתמטות מתשלום מס או איזה שהיא הפחתת מס לאה נאותה. מכיוון שהמס במקרה הזה מוטל על קוקה-קולה העולמית, ולא על הישראלית - לא יהיה קל להוכיח את זה.

"הטבת המס היא הטבה של קוקה-קולה העולמית, לא של הישראלית, וזה לא ברור בכלל שקוקה-קולה ישראל נהנית מהחיסכון במס של קוקה-קולה העולמית. הרשות תצטרך להוכיח שכדי לבנות את העסקה כמו שהחברה האמריקאית בנתה, אמרו לקוקה-קולה הישראלית 'אנחנו נרשום שאין תמלוגים, ובתמורה אולי נעשה לכם איזושהי הנחה במחיר התמציות - או שזה לא קיים או שיהיה קשה מאוד להוכיח את זה".

 קוקה-קולה
  קוקה-קולה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988