התוספת הנעלמת: כמה עולה לתחזק מגדל לאורך שנים

יצאנו לבדוק 6 מגדלים ותיקים בת"א, שיכולים ללמד משהו על תחזוקה לטווח ארוך ■ תחזוקת בניין בן 4 קומות עולה 40 אלף שקל לשנה, במגדל בגובה 30 קומות היא תעלה חצי מיליון שקל לפחות כל שנה

קו הרקיע של תל אביב / צילום: שלומי יוסף
קו הרקיע של תל אביב / צילום: שלומי יוסף

דווקא היום, כאשר ברחבי המדינה בכלל ובעיר תל-אביב בפרט נמצא בהקמה דור חדש של מגדלים (בעכו, למשל, מקימים היום מגדלים בני 24 קומות!), חזרנו למגדלי היוקרה הוותיקים, שאוכלסו לפני עשור ויותר ושומרים על מוניטין איכותי גם היום. לא כל מגדל חדש שמתאכלס מצליח בכך. אז מהם התנאים המחייבים שמגדל יעמוד בהם, כדי לשמור על איכות חיי דייריו והביקושים לדירות בו לאורך שנים?

"הסיבה להצלחה של מגדל לא תלויה רק בנו האדריכלים", אומר האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים. "מיקום הוא נתון קבוע מראש. יש מיקומים כל כך קלאסיים וכל כך אטרקטיביים, שתמיד יהיה ביקוש לדירות שם על ידי קהל איכותי. אבל זה לא מספיק. צריכים להיות שלושה מרכיבים: תכנון, בנייה וניהול ותחזוקה, שכל אחד מהם חייב לתרום תרומה הכרחית אבל לא מספקת להצלחתו של הפרויקט. התכנון צריך להיות גמיש, לצפות פני העתיד, להכין מקום למערכות שתהיינה בעתיד ואנחנו עדיין לא יודעים מהן. לבניינים ותיקים למשל, יכולות להתווסף מערכות אלקטרוניות שלא היו קיימות בעת הקמתם.
"קחי למשל דירה שהכניסה אליה היא 90 ס"מ רוחב, ובמשך השנים הוחלט לצפות את הרצפה והקירות, ופתאום הכניסה לדירה מצטמצמת כבר ל-80 ס"מ. היום, עם תקנות הנגישות, רוחב המסדרונות בכניסה לדירה הוא 1.30 ואפילו 1.40 מטר".

מרכיב נוסף הוא איכות הבנייה: "חניון צריך להיות יצוק ומוחלק כמו שצריך. חניון עם עמודים עקומים, כמה שנצבע אותו לא ניתן יהיה לתקן אותו. פעם אחת כמו שצריך, שווה יותר מעשר פעמים של תיקון וציפוי. בבניין טוב צריך שהפלדה תהייה ממוגנת ולא תחליד, שהאלומיניום יהיה איכותי, שהבטון יהיה צפוף מספיק, שהזכוכיות תהיינה מספיק חזקות ועבות כדי שלא תחזרנה את השמש בצורה עקומה, שהאבן בחזית תהיה מעוגנת כדי שהיא לא תנשור". ולמרבה ההפתעה אולי, לא מדובר בדברים סטנדרטיים במגדלים שצצו כאן.
המרכיב האחרון שעליו מדבר שנהב הוא הניהול והתחזוקה. "בניין טוב לא יכול לעבוד עם פנסיונר שעובר בערב לאסוף כסף. מוכרחים לדאוג לתחזוקה מונעת במערכות הבניין, להחזיק תוכנית שדרוג המערכות לרבות ניקוי והחלפה של משאבות וגנרטורים, ומחשב שמתריע איזה עבודות לעשות החודש.
"כשאנשים אמידים שמיגיעים לפה מחו"ל קונים דירה הם שואלים מיד מה מחיר התחזוקה, לפני מחיר הדירה. אם התחזוקה זולה מדי, הם לא רוצים לקנות כי הם מבינים שהבניין הולך להיות בניין מדורדר ושערך הנכס ירד. לכן צריך להתאים תכנון לעלויות שקהל הרוכשים העתידי מסוגל לשלם. יש קהל של 300 שקל לחודש ויש של 3,000 שקל לחודש".

"השנה הראשונה היא שקובעת הכל"

מרכיב נוסף, תנאי להצלחת מגדלים, הוא דווקא הימים הראשונים. "איך שבונים את אבני הדרך הראשונות, איך שמקיימים את ישיבת הדיירים הראשונה, איך שמנהלים את התקציב הראשון של ניהול הבניין, כך ייראה הפרויקט לאורך כל הדרך", אומר אמיר רוזנבלום, בעלי חברת עידן ש.נ.י, יועץ ניהול ואחזקת מבנים ומנהל נכסי יוקרה. "אלה תנאים שאיפשרו להיכנס ברגל ימין. המשותף לפרויקטים המוצלחים הוא שגרים בהם אנשים שזו דירת הקבע שלהם, ולא משקיעים, ולכן אכפת להם. מדובר באנשים שמודעים לחשיבות דמי ניהול שמבטיחים את תחזוקת הבניין, לעמידה ביעדים הכספיים כדי שהבניין לא יהיה בגירעון. לא צריך לשכנע את הדיירים למה צריך לשפץ. המגדלים הוותיקים מתנהלים כמו עיר קטנה שהדיירים בה למדו לחיות יחד, וזה משפיע על איך שהבניין נראה. זה דור אחר של אנשים יותר סולידיים.
"זה גם שומר על ערך הדירה. דירה הכי מפוארת אבל שהרכוש המשותף נראה לא טוב, תימכר במחיר נמוך מדירה שוות ערך בבניין מטופח ושמור שיש לו שם טוב בשוק".

קובי יסקי, ממשרד יסקי מור סיון שתכנן בין היתר את מגדלי אקירוב, מסכים כי תנאי להצלחה של מגדל הוא כמובן קודם כל לוקיישן וסביבה. "מגדלי אקירוב עדיין ממוקמים בצפון הישן והותיק של תל-אביב, צמוד לשיכון צמרת. עם זאת, ההצלחה של מגדלי YOO בפארק צמרת למשל, היתה בזכות המיתוג, ולא בגלל הלוקיישן של פארק צמרת.

"מרכיב חשוב נוסף הוא התחזוקה. יכול להיות מגדל ברמה גבוהה אבל זה לא מספיק. מגדל איכותי חייב לקבל בכל תקופה מסוימת סוג של תחזוקה כמו שיפוץ מערכות, וכו', ובשביל זה חייבת לגור בו אוכלוסיה שמוכנה ויכולה לשלם על זה".

לדברי יסקי, משקל גדול לאיכות המתמשכת של הבניין, יש לדיירים הראשונים בו. "מי שיבטיח את איכות הבניין לאורך זמן זה מי שגר בו. אם מראש הקהל במגדל יודע להעריך את נושא האיכות, הוא ישלם אקסטרה על האיכות, וגם יידע איך לשמור על הבניין בהמשך. אם זו תהיה נקודת הפתיחה של הפרויקט ככה יתייחסו אליו גם הלאה. כי לובי למשל, יפה ככל שיהיה, יכול להידרדר מהר מאוד אם התחזוקה היא לקויה. קהל מתאים עצמו למקום שהוא נמצא. אם בניין מראש משדר סטנדרט גבוה, גם הדיירים ימשיכו לדאוג שכך הוא ימשיך להיות, וזה באמצעות משקל ניכר לדמי הניהול. שהתחזוקה לא תהייה מבוססת על זה שפתאום צריך לגייס סכום כסף לתיקון מערכת מסוימת כי ישנה הידרדרות, אלא על קרן שמקורה בדמי ניהול שוטפים".

גן העיר
 גן העיר

בריכה בקומה ה-24 / מגדל גן העיר

מגדלים
 מגדלים

כתובת: הדסה 6 תל-אביב
יזם: מרדכי שכטר וקבוצת גרוסמן אליהו
שנת אכלוס: 1987
מספר דירות: 92
מספר קומות: 24
אדריכלים: כנען אלחנני

שני יתרונות בולטים מייחדים את גן העיר: הראשון הוא בריכת שחייה באורך 20 מטר שממוקמת בקומה ה-24, ממנה נשקף נוף של העיר כולה. זאת, בניגוד ליתר המגדלים שבדקנו שבהם הבריכה ממוקמת בקומות הנמוכות, ולעתים בקומת הכניסה מחוץ למגדל, מה שאומר שלא מעט אנשים משקיפים על הרוחצים בהם. היתרון השני הוא הלוקיישן חסר התחרות, בלב תל-אביב, על חורבות גן החיות המיתולוגי, במרחק הושטת יד מכיכר רבין.

החיסרון, שמאפיין מגדלים ותיקים דומים, הוא שאין בדירות מרפסות. "אין הרבה עסקאות במגדל", מספר יורם שכטר, שאביו מרדכי שכטר הקים את המגדל. "זה מצחיק אבל בזמן ששיווקו את המגדל, המכירות היו מפה לאוזן, לא מעט בזכות ידוענים שרכשו אז דירות כמו שר האוצר יצחק מודעי, מייק בורשטיין, גבי יעקובי. כך גם היום, המכירות פה הן לעתים מאוד רחוקות ומפה לאוזן".

בשנים הראשונות, מספר שכטר, היו חיכוכים שנוגעים לקניון למטה, אך גם היום ההפרדה מוחלטת, לרבות כניסות נפרדות, ונקודות החיכוך מועטות. "איכות הבנייה אז היתה אחרת וגם כך כל המערכות. הבריכה היום היא בדיוק אותה בריכה שהיתה לפני 30 שנה, וזה הקסם שלה. יש פה מזגנים שאנשים לא החליפו 30 שנה כי הם פשוט עובדים מצוין. נכון שהדיירים די ותיקים, אבל בשנים אחרונות באות יותר משפחות עם ילדים וכולם עושים אירועים במגדל אם זה ברית, בר מצווה ואפילו חתונה לילדים. דמי הניהול הם בממוצע 3,000 שקל לחודש, 17 שקל למ"ר, אבל צריך לזכור שהם מתחלקים רק בין 90 דיירים ולא בין כמה מאות". לדברי שכטר, נשקלת הכעת אפשרות להוסיף מרפסות.

בית חנה / צילום: איל יצהר
 בית חנה / צילום: איל יצהר

"כל עסקה היא מפה לאוזן" / בית חנה

מגדלים
 מגדלים

כתובת: אדם הכהן 3
יזמים: דנקנר השקעות
שנת אכלוס: 2004
מספר קומות: 16
מספר דירות: פחות מ-50
אדריכלים: כנען שנהב

בניגוד למגדלי YOO, מגדלי אקירוב או מגדלי נאמן, שהנוכחות שלהם מורגשת ברדיוס ניכר, בית חנה הוא אחד המגדלים המבוקשים בעיר, אך הוא כמעט ונחבא במיקומו ובנוכחותו (מה שכמובן קוסם ללא מעט אנשים).

"המגדל נולד בעסקת קומבינציה בין בעל הקרקע שמעון טופור, לבין חברת דנקנר השקעות", מספר גיל שנהב, שתכנן את המגדל. "לטופור היה חלום להקים בניין איכותי בשכונת ילדותו, הוא קנה את הקרקע ועשה עסקת קומבינציה עם שמואל דנקנר שהיה אז קבלן גדול. המטלה הציבורית היתה שיקום בית חנה ההיסטורי (על שמה של חנה צ'יזיק, בית שנבנה במהלך שנות ה-30 בסגנון הבאוהאוס), ובנייה של גן פתוח לציבור שהבניין מתחזק. בתמורה קיבל היזם זכויות בנייה למגדל בן 16 קומות ו-56 דירות, בלוקיישן מדהים של רחוב אדם הכהן, בעורף של שדרות בן גוריון. בפועל יש הרבה פחות דירות, כי כמה רוכשים רכשו מספר דירות ואיחדו אותן. מדובר באחד הבניינים הכי סודיים ונחשקים בעיר, לא שומעים על אף עסקה במגדל, כל עסקה היא מפה לאוזן, ומתגורר בבניין אלפיון עליון, שמשלם גם דמי ניהול בהתאם, מאחר שכל עלויות השומר, והבריכה מועמסות על פחות מ-50 דירות בפועל".

המתווך שלומי בן ישי, מתיווך פרימיום TLV מספר כי בבית חנה גרה אוכלוסיה סולידית, אמנם מבוגרת יחסית, אך אין בבניין דירות למכירה. "יש לי לא מעט לקוחות שרק מחכים שתתפנה דירה במגדל", הוא אומר, "ואם מגיעה אליי בנס דירה למכירה, אני מוכר אותה ביום".

מגדלי אקירוב / צילום: איל יצהר
 מגדלי אקירוב / צילום: איל יצהר

מעל כולם: תקנון קשוח וסטנדרט גבוה / מגדלי אקירוב

מגדלים
 מגדלים

כתובת: פנקס 62, 64 ו-66, תל-אביב
יזמים: אלרוב
שנת אכלוס: 2002-2006
מספר קומות: 34
מספר דירות: 286
אדריכלים: יסקי מור סיון

מגדלי אקירוב, או בשמם המקורי מגדלי צמרת, הם שלושה מגדלים שהקימה חברת אלרוב ברחוב פנקס. היתר הבנייה התקבל בשנת 1998 וחברת הביצוע היתה א. דורי. שני המגדלים הראשונים אוכלסו במהלך 2002 והשלישי ב-2006. מספר הדירות בפרויקט על פי תוכנית בנין עיר הוא 350, כאשר בפועל, לאחד רכישה וחיבור מספר דירות על ידי רוכש אחד, קיימות בפרויקט 286 דירות בלבד. טדי שגיא למשל קנה בשנת 2012 חצי קומה נוספת, של אהוד ברק (ב-26 מיליון שקל), והשלים את השתלטותו על כל הקומה ה-31.
"אין ספק שגם היום, אין הרבה אם בכלל, מתחרים למגדלי אקירוב", אומר האדריכל קובי יסקי. "זה מתחיל בסטנדרט הבנייה, כי אקירוב לא חסך והלך על הכי גבוה, כשבעצם הוא שבר בזמנו את הסטנדרט המקובל למגדלי יוקרה ויצר רף חדש".

"גם בתכנון הדירות בפרויקט, היתה גמישות מירבית שיצרה מגדלים מאוד לא סטנדרטיים. העובדה שאתה יכול למקם מטבח כמעט בכל מקום בדירה ולקבל חופש מלא בתכנון, זה משהו שגם היום לא מוצאים אותו הרבה. זה לא עוד מגדל עם קומה טיפוסית שמשכפלים אותה מלמעלה ומלמטה. אלא מדובר בקומה עם חלקים בולטים, ובגלל השוני, עד היום באים אלינו יזמים ומבקשים תכנון 'כמו אקירוב'".

לדברי יסקי ההוכחה לשינוי שיצרו המגדלים בשוק, נעוצה גם בהשפעה על פרויקטים אחרים שנבנו במקביל: "באותה תקופה נבנה גם פרויקט סביוני רמת אביב, ששווק לפני אקירוב כמגדל יוקרה", מסביר יסקי. "כשבא אקירוב, הרוכשים בסביוני רמת אביב חזרו לאפריקה ישראל וטענו בפניהם שהסטנדרט של הפרויקט נמוך מזה של אקירוב. אפריקה ישראל חזרה אלינו והיתה צריכה לשדרג את הסטנדרט של הפרויקט, שכבר היה בבנייה".

זהו אחד הפרויקטים הבודדים, אם לא היחיד, שהיזם שהקים אותו - אלפרד אקירוב - מתגורר בו, וחברת הניהול שאמונה על תחזוקת הפרויקט היא חברת אלרוב שבבעלות אקירוב.

החברה מתנהלת מול נציגות דיירים שמקיימת ישיבה חודשית בה עולים נושאים שוטפים, לצד כנס לכלל הדיירים שמתקיים אחת לשנה. הנציגות נבחרת כל שנתיים בבחירות מסודרות וחשאיות, עם קלפי.
משרדי החברה ממוקמים בפרויקט ומועסקים בהם עובדים רבים האחראיים על לתחזוקה השוטפת. בשונה ממגדלים אחרים, נציגות הדיירים וחברת הניהול החליטו במשותף לא לגבש קבוצת ווטסאפ בת 286 דייירים, וכל תלונה או בקשה שיש לדיירים מועברת (בדרך כלל במייל) לחברת הניהול שמטפלת בה במיידי, כך לפי העדויות.

"דמי הניהול לא עלו כבר 3 שנים"

מנהל הנכסים של אלרוב ב-29 השנים האחרונות, תת אלוף במיל' שמוליק בן משה מסביר: "יש לנו איש אחזקה שכל היום עובר בין חדרי מערכות ובודק שאין נזילות, ושהכל עובד כמו שצריך. אני לא רוצה להגיע למצב שדייר ייתקע בעתיד במעלית, , ולכן כל שנה אנחנו עושים משהו ברמת התחזוקה. בנוסף, יש לנו מבקרים חיצוניים לכל דבר, אם למעלית, ועד למבקר לדוחות הכספיים. מאחר וכל שנה אנחנו מחליפים חלק מסוים ממערכות הבניינים, לא יקרה לעולם מצב שמערכות יקרסו פתאום.

"ומאחר שאני יודע בדיוק מה התקציב שלי ואין הוצאות חד פעמיות, כבר שלוש שנים שדמי הניהול לא עלו ועומדים על 18.6 שקל למ"ר (לא כולל מע"מ). אני מעדיף להחליף מראש מרכיב מסוים, ולא לאסוף כסף חד פעמי לתיקון ליקוי שהגיע בהפתעה. אז שנה אחת שיפצנו את החניון, ושנה אחרת משהו אחר. החלונות החיצוניים תמיד יהיו נקיים, ויש לנו 5 אנשי ביטחון שכל הזמן מתרגלים מצב חירום. אני מאמין שבטווח הארוך תחזוקה מונעת זולה יותר, כי הכסף הגדול נמצא במערכות, ואם מטפלים בהן באופן שוטף אין הוצאה מאסיבית.
"במגדלי אקירוב דמי הניהול כוללים שירותים כמו סאונה, חדר כושר, ובריכת שחייה שפתוחה כל השנה מ-6 בבוקר ועד 22 בלילה. כל החלטה מהקטנה ועד לגדולה, כמו למשל החלפת ריהוט בלובי הכניסה, מתקבלת בשיתוף עם הנציגות".

אין פלאיירים בתיבות

התקנון במגדלי אקירוב הוא ברור וקשוח. למשל, מלבד חניות הדירות, קיימות בפרויקט 88 חניות אורחים, שלדיירים אסור לחנות בהן. דייר שיחנה את רכבו בחניון האורחים יצולם והתמונה תתנוסס לצד נזיפה במייל שתשלח לדיירים. כך לגבי הגינון במרפסות. הכללים לגבי הצמחייה במרפסות ברורים, וכשצמחייה חורגת מגבולותיה יש לכסח אותה והודעה על כך נשלחת לדייר. צמחייה חורגת שלא תכוסח על ידי הדייר, תכוסח על ידי חברת הניהול שתחייב את הדייר בעלויות.

שיפוצים בדירות אסורים בשעות המנוחה 14:00-16:00 וגם לפני 8:00 בבוקר. דייר שמשפץ את הדירה יציג את תוכניות השיפוץ לאישור חברת הניהול. קבלן השיפוצים יפקיד אצל חברת הניהול צ'ק ביטחון בסך 5,000 שקל, עוד לפני שהניח בורג בדירה.

"סעיף נוסף בתקנון אוסר הצבת כל מסר פרסומי במגדלים, החל מפרסומות ופלאיירים שלא מגיעים לתיבות הדואר, ועד לשלטים למכירה או להשכרה שאסורים לתלייה".

"אקירוב גר בעצמו בפרויקט", מזכיר בן משה. "אסתטיקה חשובה לו מאוד, יש לו עיני נץ ומאוד אכפת לו מהפרויקט שלו. בכל הפרויקטים שלנו אנחנו מושקעים וגם מנהלים את הפרויקט באמצעות חברת ניהול. לכן גם העובדים של אלרוב יודעים שאם הם יהיו בסדר הם יוכלו לעבוד בחברה גם עוד 100 שנה. בניגוד לחברות כח אדם שמפטרות עובדים אחרי תקופה, ולכן אין לעובדים מוטיבציה".

בפרויקט מתגוררים אנשי עסקים כמו זוהר זיסאפל, משה בובליל, אביבה עופר, עו"ד שמואל שניצר, ראובן אדלר, עו"ד אליעזר אלקון, דורון לבנת, ואנשים נוספים. לדברי עו"ד בני ברץ, שותף מנהל במשרד פרל-כהן-צדק-לרץ-ברץ, שרכש דירה לפני 12 שנה: "לפני שרכשנו עשינו סקר בין כמה מגדלים. שני הדברים הכי משמעותיים היו רמת הבנייה ונושא התחזוקה. עברנו מבית פרטי, שזה לא קל בהתחלה, והיום אני יכול לומר שבמנהטן אין מגדלים ברמה כזאת. זו קהילה של 280 משפחות ומבחינתי אני חי בישוב קהילתי".

מגדלי דוד / צילום: איל יצהר
 מגדלי דוד / צילום: איל יצהר

"לא היה דבר כזה בארץ לפני כן" / מגדלי דוד

מגדלים
 מגדלים

כתובת: אורי לסר 4-10
יזם: שיכון ופיתוח
שנת אכלוס: 1984
מספר דירות: 410
מספר קומות: 18
אדריכלים: יצחק ישר ואורי זרובבל

הכבוד והמוניטין של מגדלי דוד, מצויים לא רק בלוקיישן הסמוך לכיכר רבין, אלא גם בעובדה כי הם הוותיקים מהמגדלים שסקרנו, ארבעה מגדלים שנבנו בשנות ה-70, בדמי ניהול של 20 שקל למ"ר. "מדובר בפעם הראשונה שתכננו ארבעה מגדלים סביב גן עם בריכה משותפת באמצע", אומר האדריכל אבנר ישר. "לאורך השנים המגדלים שמרו על ערכם ולאחרונה הוסיפו לצמד ברחוב אורי 8-10 מרפסות, מה שהעלה עוד יותר את ערכם. פרויקט של 18 קומות סביב חלל משותף עם בריכה היה דבר חדשני מאוד באותם ימים, לא היה דבר כזה בארץ לפני כן, והיופי לראות ששומרים עליהם עד היום". המתווך חיים קאופמן מתיווך קאופמן נכסים מספר כי בשנותיו הראשונות של צמד המגדלים הראשון הוא זכה לכינוי "מינשנהאוס"- בית מינכן, "מאחר ורבים מהרוכשים היו יהודים ממינכן. היום יש לארבעתם שטח משותף עם בריכת שחייה ובית קפה, והכל בלב לבה של העיר".

מגדלי מרום בזל / צילום: איל יצהר
 מגדלי מרום בזל / צילום: איל יצהר

"המרפסות הוסיפו שטח חוץ ונראות טובה יותר" / מגדלי מרום בזל

מגדלים
 מגדלים

כתובת: בזל 35
שנת אכלוס: 1991
יזמים: ברנוביץ'
מספר קומות: 17
מספר דירות: 92
אדריכלים: יצחק ישר, אורי זרובבל

ממש לאחרונה סיימה חברת נירים להוסיף מרפסות למגדל בזל, שאוכלס לפני 26 שנה. המרפסות, שהיעדרן היה החיסרון היחיד של המגדל, הפכו אותו למגדל עם חוזקות רבות. הלוקיישן שלו הוא מעולה, על כיכר בזל בצפון הישן של תל-אביב, ויש בו כל הפסיליטיס המתבקשים במגדלי יוקרה: חדר כושר ובריכה חיצונית.

דמי הניהול שמשלמים הדיירים במגדל נעים סביב 28 שקל למ"ר - הגבוה ביותר שמצאנו. דיירים כמו צדיק בינו ואתי וגבי רוטר שגרו בו בעבר, ועברו לפני כשנתיים למגדל החדש יותר בארי נהדרעא, היו בוחרים אולי להישאר בו, בגירסתו הנוכחית והמשודרגת. "המרפסות נתנו למגדל שני דברים", אומר המתווך שלומי בן ישי מתיווך פריומיום TLV, "שטח חוץ שהיה חסר והיום הוא מצרך חובה, ונראות טובה יותר מבחוץ. המעקות מזכוכית למשל, נותנים לאבן של המגדל מראה מעודן יותר. אם מסתכלים על תמונה של המגדל לפני הקמת המרפסות ואחרי, כאילו מדובר בשני מגדלים שונים. היום הדירות במגדל נמכרות סביב 65 אלף שקל למ"ר בקומות נמוכות ו-70-73 אלף שקל בקומות הגבוהות שצופות לים".

מגדלי נאמן / צילום: איל יצהר
 מגדלי נאמן / צילום: איל יצהר

"הראשון שהיה מחוץ לתל-אביב וקרוב לים" / מגדלי נאמן

מגדלי נאמן.
 מגדלי נאמן.

כתובת: רחוב מיכאל נאמן
יזמים: אזורים
שנת אכלוס: 2000
מספר קומות: 13
מספר דירות: 200
אדריכלים: אלחנני כנען וגיל שנהב

מגדלי נאמן אוכלסו בתחילת שנות ה-2000 בחולות של צפון מערב ת"א, 400 מטרים מהים, ברחוב פרטי באורך קילומטר שהוגדר כך על פי התב"ע, ועל כן גם סגירתו לציבור היא חוקית. הפרויקט הוקם בהמשך לעסקת קומבינציה שנחתמה בין חברת אזורים לעו"ד אייבי נאמן שהחזיק בקרקע עם בעלים פרטיים נוספים.

הפרויקט כולל שבעה מגדלים ודמי הניהול הם הנמוכים מבין המגדלים שסקרנו - 12 שקל למ"ר בלבד, וכוללים כניסה למרכז הספורט שבפרויקט. לצורך הפרויקט פנה נאמן לאמן יעקב אגם, "כי הוא אמיץ, משוגע, וביחד יצרנו פרויקט שמבטל ויזואלית את החלונות, שנראים כמו עוד שכבת צבע בקירות החיצוניים. בהתחלה אזורים התנגדה מאוד לעיצוב הצבעוני, וטענה שיהיה קושי למכור דירות, אבל אמרתי להם שמי שלא רוצה שלא יקנה. אנחנו רוצים לגור ליד מי שכן ירצה לגור ביצירת אמנות".

נאמן: "אין עוד דוגמה למודל כזה בישראל. האנשים גרים למעשה בשכונה מבודדת משלהם ליד הים, וברמה של בית מלון עם דמי ניהול הכי נמוכים בארץ. הכסף הגדול הוא בשמירה, ולכן החלטנו על לובי משותף לכל 7 המגדלים שחוסך הוצאות. הנשיא שמעון פרס ז"ל התגורר בפרויקט בשנותיו האחרונות ודירתו (150 מ"ר, קומה 6) עומדת למכירה ב-5.8 מיליון שקל.