מאחורי הקלעים של משבר השבת: הסכסוך בבית האדמו"ר

המנהיג השקט שגר בבני-ברק ומוביל את החסידות הגדולה, העשירה והחזקה בישראל מעולם לא נחשף לציבור ■ פוליטיקה קטנה בתוך ביתו יכולה למוטט את כל מפעל הפוליטיקה החרדית

ביתו של הרב יעקב אריה אלתר, הרבי מגור, מנהיגה הרוחני של חסידות גור, מעולם לא היה שקוף לציבור. המנהיג השקט (78), שגר בבני-ברק ומוביל את החסידות הגדולה, העשירה והחזקה בישראל, הכוללת על-פי הערכות קרוב ל-15 אלף בתי-אב, תמיד היה מסקרן.

מצד אחד, הונו האישי של האדמו"ר מוערך בקרוב לחצי מיליארד שקל, עם הרבה מאוד כסף פרטי מנדל"ן מקרקעות בארסוף, בהרצליה פיתוח, בצפון תל-אביב ובירושלים; מנגד, הוא ידוע כמי ששומר על צנעת הפרט ומסרב שאפילו תמונתו תופיע בעיתונות החרדית.

אל כל אלה הצטרפו מעגל דומיננטי של משפיעים ומקורבים, חלקם בעלי חשיפה לציבוריות הישראלית דוגמת שר הבריאות יעקב ליצמן, וחלקם אברכים בעלי היכרות אפסית עם הבנת מערכות הכוח הישראליות, אבל עם הרבה מאוד השפעה על הבית והאוזן של האדמו"ר.

הפוליטיקה החרדית עברה בשנים האחרונות מקצה שיפורים והתמקצעות כללית, אולם פרישתו של ליצמן מגלה כי העסקנים החרדים לא שכחו את המשחק הפוליטי. המהפך שעשו החרדים בגישתם לפוליטיקה החילונית היה מדהים, בעיקר בהובלתו של שר הבריאות. מנציגי ציבור שהסתכלו על הציבור החילוני כאויב שרוצה לחלן אותם, ניסו השחקנים המרכזיים בראשות ליצמן לקחת את השיח למקום מקצועי ולסחור עם ראשי ההנהגה החילונית כסוחרים בשוק המסחר. כך הפך ליצמן מיו"ר ועדת כספים כוחני שמוכן לשתק את המדינה על תקציב לישיבות, לגיבור לאומי שמשקיע ברפורמות סיעוד, קשישים - והכול לטובת הציבור הרחב.

אלא שפוליטיקה קטנה בתוך בית האדמו"ר מגור יכולה למוטט את כל המפעל הזה. בחודשים האחרונים שילבו יריביו של ליצמן ידיים ולחשו על אוזנו של האדמו"ר מגור. האחד, מנחם גשייד, יועץ אסטרטגי מתוחכם שיחסיו עם ליצמן כבר מזה כמה שנים אינם כשורה; השני: חבר מועצת העיר ירושלים, יוחנן ויצמן; והשלישי: חנוך זייברט, ראש עיריית בני-ברק, הנמנה גם הוא על חסידות גור ואינו משוחח עם ליצמן. במהלך החודשים האחרונים הרימו השלושה שורה של מאבקים בנושאי שבת עד להצלחתו של האחרון.

צריך לומר ביושר כי לולא המאבק הזה שהגיע ישירות אל אוזנו של האדמו"ר באמצעות השלושה, לא הייתה מגיעה הדרישה המפתיעה שלו לפרוש מהממשלה. מעבר לכוחה הרב של מפלגת יהדות התורה בממשלה, עד כמה הדרישה לא סבירה תעיד העובדה ששני חוקים חשובים עומדים על הפרק של הציבור החרדי: הראשון, סגירת מרכולים בשבת; והשני, חוק שיסדיר את עבודת הרכבת בשבת, מה פיקוח נפש ומה לא.

אלא שככל הנראה ליצמן הבין שבפריימריז על ליבו של האדמו"ר הוא צריך להוכיח נאמנות עד הסוף, ובשביל האיש שיקבע את עתידו הפוליטי - הוא העדיף לעשות זאת. על כף המאזניים של פרישתו של ליצמן נמצא הרבה מאוד כסף, מעמד ויוקרה של אין-ספור חרדים. בשנים האחרונות נכנסו לא מעט חסידי גור לתפקידים שונים במערכות הבריאות בישראל הודות למעמד השר במערכת הבריאות בישראל. זה כלל רכזי שירות וקשרי לקוחות בבתי חולים, בקופות חולים ועוד. גם כספי תמיכות לארגוני רפואה, התנדבות, ייעוץ וחירום חרדים לא קיפחו את מקומם, שלא לדבר על הענקת אותות ופרסים שבהם זכו ארגונים חרדים. מדובר במערכות ענקיות שמתפרנסות ומקבלות את מעמדן מכוחו של שר הבריאות החרדי, שרוצות בהמשך השליטה של ליצמן במשרד הבריאות.