30 שנה של חדשנות טכנולוגית: יכול להיות שכלום לא השתנה?

ההיסטוריון מלווין קרנצברג הציג בשנות ה-80 שישה חוקים שמסבירים את הרתיעה האנושית מעוצמת הטכנולוגיה - עקרונות שרלוונטיים גם לאפל, פייסבוק וגוגל

הייטק  / צלם: פוטוס טו גו
הייטק / צלם: פוטוס טו גו

לפני 30 שנה כתב היסטוריון 6 חוקים במטרה להסביר את אי-הנוחות של החברה האנושית לנוכח עוצמתה של הטכנולוגיה והתפשטותה לכל תחומי החיים. למרות שהחוקים מבוססים על דוגמאות מעידן המלחמה הקרה, הם נראים כמו סיכום קצרצר של נקודות מפתח שמסביר את עידן הפייסבוק, הגוגל, האייפון וחרדת ההחמצה (פומו).

קרוב לוודאי שמעולם לא שמעתם על עקרונות אלה או על מחברם, מלווין קרנצברג, פרופסור להיסטוריה של הטכנולוגיה במכון ג'ורגיה לטכנולוגיה, שנפטר ב-1995.

מה שחבל עוד יותר הוא שגם מרבית החדשנים של היום - אותם האנשים שבונים את השירותים והכלים שמחוללים תמורה עמוקה בחברה האנושית - אינם מכירים את העקרונות האלה.

למרבה המזל חוקים אלה מופצים בידי קבוצה קטנה של אנשי טכנולוגיה שמצהירים כי החוקים השפיעו עמוקות על חשיבתם. טקסט זה אמור לשמש כבסיס - בדומה לשבועת הרופאים - עבור כל האנשים שבונים דברים.

1. הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. היא גם לא נייטרלית

החוק הראשון של פרופסור קרנצברג, שנראה על פניו כאמירה שגרתית למדי, הוא גם החשוב ביותר מששת החוקים. הפרופסור הבין כי השפעתה של טכנולוגיה מסוימת מותנית בהקשר הגיאוגרפי והתרבותי, ופירושו של דבר היא שלעתים קרובות היא גם טובה וגם רעה - בעת ובעונה אחת.

הדוגמה של הפרופסור היתה הדי.די.טי - חומר הדברה, ככל הנראה מסרטן, שלמרות זאת הציל את חייהם של מאות אלפי בני אדם בהודו כאמצעי זול ויעיל למניעת מלריה. כיום אנו יכולים לראות כיצד טכנולוגיה יחידה - קבוצות פייסבוק - מסוגלת לשמש כחבל הצלה להורים שילדיהם לוקים במחלות נדירות, למרות שבמקביל משמשות קבוצות פייסבוק גם לרדיקליזציה של קיצונים פוליטיים. אין כאן שום טוב מוחלט או רע מוחלט. יש רק את האופן שבו טכנולוגיה מסוימת יכולה להיות טובה או רעה בהקשר מסוים. זה מצביע על בעיה שמהתמודדות עמה נרתעות לעתים קרובות חברות הטכנולוגיה: עוצמתן האדירה של חברות הטכנולוגיה מטילה עליהן את החובה לנסות ולצפות את ההשפעה הפוטנציאלית של כל מה שהן יוצרות.

"הסוד הקטן והמלוכלך של אנשים משכילים ומתורבתים מאוד הוא כל מה שהיה עלינו להזניח כדי להשיג רמה כזו של השכלה ותרבות", אומר ביל בקסטון, חוקר בכיר במיקרוסופט ריסרץ', ואחד מיוצרי ממשק המולטי-טאץ'. "אם אתה מצטיין באופן יוצא מהכלל בכל תחום טכנולוגיה שהוא, פירושו של דבר הוא שאין לך את הכישורים להתמודד עם סוגיות אלה".

יש אינספור דוגמאות לכשל זה במה שהתרחש ב-12 החודשים האחרונים בלבד: החל מקמפיינים רוסיים להשפיע על המתרחש במדינות אחרות, וכלה במדיה החברתית וההשקה האגרסיבית מדי של טכנולוגיית הטייס האוטומטי של טסלה.

2. ההמצאה היא אם ההכרח

כן, הפכנו את סדר המילים באימרה הזאת. פירוש האימרה הוא: "כל חדשנות טכנית דורשת התקדמויות טכניות נוספות כדי להיות יעילה באופן מלא", על פי מה שכתב פרופסור קרנצברג.

בעולם המודרני המצאת הסמארטפון יצרה הכרח באינספור טכנולוגיות אחרות: החל במארזים וכלה ברשתות אלחוטיות דור חמישי. התרופה של אפל ללטישת עיניים ממושכת מדי בטלפון החכם שלכם? שעון חכם שבו תציצו מאה פעמים ביום.

3. טכנולוגיה מגיעה באריזות - גם גדולות וגם קטנות

כדי להבין כל חלק שהוא בחבילה טכנולוגית, יש צורך לבחון את האינטראקציה שלה עם שאר החלקים ואת תלותה בהם - לדברי פרופסור קרנצברג - כולל גם את יצורי האנוש החיוניים לאופן שבו מתפקדת אותה חבילה טכנולוגית. החדשנות משמידה מקומות עבודה, אך במקביל גם יוצרת אינספור מקומות עבודה חדשים.

הפלדה, הנפט והרכבת היו חבילת הטכנולוגיות הדומיננטיות במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, בייחוד באמריקה - ממש כפי שהאינטרנט, הטלפונים הניידים והקישוריות האלחוטית משנים לבלי הכר את המאה ה-21.

4. למרות שהטכנולוגיה עשויה להיות אלמנט מרכזי בסוגיות ציבוריות רבות, מקבלים גורמים לא-טכניים עדיפות בהחלטות מדיניות טכנולוגית

"אנשים חושבים על טכנולוגיה כעל משהו מופשט שיש לו סוג של כוח פנימי, אבל אין לה כוח כזה", אומר ההיסטוריון רוברט סי. פוסט, שהיה ידידו ועמיתו של פרופסור קרנצברג. "זה חייב להיות מונע באמצעות כוח פוליטי או כוח תרבותי, או משהו אחר.

לאחרונה הכריזו חברי קונגרס על כוונתם לאלץ חברות שונות, כולל גוגל של אלפאבית ופייסבוק, לחשוף את זהות המשלמים עבור פרסומות פוליטיות בפלטפורמות שלהן, כפי שנעשה בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות המודפסת. חובת חשיפת זהות המפרסמים נעדרת מרגולציית הפרסום באינטרנט לא מסיבה טכנית כלשהי אלא מכיוון שב-2006 נקטה ועדת הבחירות הפדרלית גישה מקילה בבואה לכונן את הרגולציה של המדיום החדש.

באופן רחב יותר, המחוקקים מתחילים להתעניין בכל מה שקשור בטכנולוגיה - החל מפרטיות ושקיפות נתונים, וכלה בהיבטי ביטחון לאומי ובסוגיות הגבלים עסקיים - לא בגלל שינוי כלשהו שחל בטכנולוגיה עצמה, אלא בגלל התמורה המתחוללת בתרבות שלנו.

5. ההיסטוריה כולה רלוונטית, אך ההיסטוריה של הטכנולוגיה היא הרלוונטית ביותר

המלחמה הקרה הובילה לצבירת נשק גרעיני ולפיתוח טילים שמאפשרים להשתמש בנשק זה נגד כל נקודה על כדור הארץ. זה הוביל, בתורו, לפיתוחה של מערכת תקשורת חסינה מפני מלחמה: האינטרנט.

האם המשמעות היא שהעולם המודרני התפתח כתוצאה מהמאבק בין ארה"ב לברית המועצות לשעבר? או האם נבע המאבק האמריקאי-סובייטי מהתפתחויות טכנולוגיות קודמות שאפשרו להיטלר לאיים על שתי מעצמות אלה?

6. הטכנולוגיה היא פעילות מאוד אנושית

"הטכנולוגיה מסוגלת לעשות דברים אדירים", אמר מנכ"ל אפל טים קוק בנאום שנשא בטקס הענקת תארים עם סיום שנת הלימודים במכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) ב-2017. "אבל היא לא רוצה לעשות דברים אדירים. היא לא רוצה שום דבר". מה שחשוב, המשיך קוק, הוא שלמרות עוצמתה של הטכנולוגיה, ההחלטה כיצד להשתמש בה נתונה בידינו.

מכיוון שבדרך כלל מגיעה הטכנולוגיה לשימוש המוני באמצעות התאגידים, חייבים התאגידים לשקול את השלכות מהלכיהם ולא רק את הרווח שיניבו להם מהלכים אלה. כשהתאגידים אינם שוקלים זאת, עושים זאת רגולטורים, עיתונאים ולעתים גם הציבור.

קוק קובע את הטון באפל, ויש לו נטייה לצאת בהכרזות על האופן שבו מגינה החברה על נתוני המשתמשים. לאחרונה אימצה גוגל יוזמות כגון רשימות תיוג "עיצוב אינקלוסיבי" כדי להבטיח ששירותים חדשים נבדקים בידי המספר הרב ביותר של אנשים. כמו כן אימצה גוגל מהלכים לצמצום הצביון הגזעני של הבינה המלאכותית. פייסבוק מעסיקה כעת צוותים להגנה על הפרטיות, הביטחון והבטיחות, שבוחנים תכונות ושירותים חדשים לפני השקתם. כפי שציין פרופסור קרנצברג, תוך ראיית הנולד, כאשר עידן האינטרנט רק החל להפציע: "רבות מהבעיות הקשורות לטכנולוגיה נוצרות בגלל התוצאות הלא צפויות שמתרחשות כאשר טכנולוגיות לא מזיקות לכאורה נכנסות לשימוש המוני".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988