דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מנכ"ל משרד החקלאות: "איבדתי אמון במועצת הלול"

מאות אלפי ביצים שבורות מסכנות את הציבור בנימוק של ייעוד לתעשייה, והתקנות נופלות בין הכיסאות: מועצת הלול מאשרת, והשירותים הווטרינריים אוסרים ■ תעשייני הביצים שפוסלים ביצים פגומות וולונטרית מגיעים לקשיים כלכליים כבדים בשל המחסור: "אנחנו על סף פשיטת רגל"

שלמה בן אליהו / צילום: תמר מצפי
שלמה בן אליהו / צילום: תמר מצפי

תכתובות ומסמכים פנימיים של גורמים במשרד החקלאות ושל בכירים בתעשיית הביצים מציירים תמונה מדאיגה של מצב התעשייה בישראל. התחושה העולה מן הדברים היא של חוסר אמון מוחלט בין משרד החקלאות לגורמים האחראים לאכיפה, בהם מועצת הלול, וכתוצאה מכך של הרמת ידיים של הגורמים המקצועיים במשרד שמבקשים לעזוב את תפקידם, ומתריעים שוב ושוב על מה שהם מגדירים כפרקטיקה חמורה ובעייתית בתעשיית הביצים.

כיום האחריות מתחלקת בין גורמים שונים: מועצת הלול אחראית לתכנון, למכסות ולאסדרת השיווק והשירותים למגדלים. המחלקה לפיקוח מוצרים מן החי בשירותים הווטרינריים אחראית לתחנות המיון, והיא זו שמחליטה אילו ביצים להביא. הביצים המאושרות לשיווק מתחלקות לשתי קטגוריות: ביצים מסוג א' משווקות לרשתות הקמעונאות, וביצים מסוג ב', שיש בהן פגמים שנחשבים לקטנים, למשל "סדק אור", כזה שלא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת, משווקות לתעשייה, שם הן עוברות תהליך של פיסטור.

ענף הביצים הינו ענף מתוכנן, כלומר מגדלי הביצים מתנהלים לפי מכסות שנתיות שמחלקת המועצה לענף הלול. כל מגדל צריך לעמוד במכסת הייצור שניתנה לו, מה שעלול לייצר מוטיבציה אצל המגדלים לשלוח גם ביצים שאינן עומדות בתקנות. ביצים כאלה שמגיעות לתחנות המיון, אומרים הגורמים המקצועיים, יכולות לזהם גם ביצים שמגיעות במצב תקין.

ואולם, מתברר שהמוטיבציה לא מגיעה רק המגדלים, אלא גם מהדרגים המנהלים. כך למשל, במסמך פנימי שמיועד לחברי מועצת הלול שנשלח ב-21 באוגוסט נכתב: "האם ביצים שבורות עלולות להפיץ מחלות בעלי חיים? לדעתנו אין כל קשר. האם החוק אוסר העברת ביצים שבורות לתחנות המיון? ממש לא! ההפך הוא הנכון!", עוד נכתב כי "ביצים שפוכות, סדוקות או מלוכלכות, תתקבלנה בתחנת המיון כשהן מצויות על מגשים נפרדים".

אחד התעשיינים בענף אמר היום בשיחה עם "גלובס" בנוגע לכך כי "התעשייה כבר שנים תלויה באופן מוחלט במועצת הלול ובחסדיה. מועצת הלול בראש ובראשונה ראתה לנגד עיניה את המגדלים, והזניחה את צורכי התעשייה. התעשייה בפועל לא מסונכרנת ברמות הייצור שלה לפי ההיצעים שיש בשוק. המדיניות שננקטה עד היום במועצת הלול לא אפשרה לייצר בצורה יעילה, להצטייד במלאים ולספק באופן שוטף את דרישות השוק התעשייתי".

במסמך פנימי שהגיע לידי "גלובס" מפנה מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן-אליהו, אצבע מאשימה אל מועצת הלול, הגוף שאחראי למגדלי הביצים, וטוען כי איבד אמון במנכ"ל המועצה, מולי לויט. במכתבו מזכיר בן-אליהו את פסק הדין שבו הואשם לאחרונה רכז המודיעין והפיקוח במועצת הלול, שי משה, בכך שנתן חסינות לכנופיית מבריחי ביצים משטחי הרשות הפלסטינית לתחומי הקו הירוק תמורת אלפי שקלים בחודש, ותוקף את המועצה בטענה כי "המעשים נעשו לאורך שנים ובאופן שיטתי תוך מעורבות של עוד אנשים העוסקים בענף". לפי בן-אליהו, עובדה זו מצביעה על כשל ניהולי של המועצה ושל שומרי הסף אשר "כשלו בתפקידם כאשר מתחת לאפם התרחש מחדל כה קיצוני אשר הביא לחשיפה וסיכון של עשרות אלפי אזרחים".

מנכ"ל משרד החקלאות גם טוען במכתבו כי המועצה מתעלמת מדרישת המשרד להחלפת "שומר הסף" בכל מועצות הייצור והחברות הממשלתיות הקשורות למשרד, ומוסיף כי גורמי המקצוע במשרד טוענים כי הנהלת המועצה מסתירה מהם נתונים. נציגת המשרד בוועדת המכסות אף ביקשה להתפטר לאחר שטענה כי מוסתר ממנה מידע, בין היתר גם הפרוטוקולים של הדיונים.

משיחות "גלובס" עם גורמים בענף עולה בעיה חמורה עוד יותר - מאז תחילת הקדנציה מנכ"ל משרד החקלאות לא נפגש עם מנכ"ל מועצת הלול.בן-אליהו מבקש להעביר את האכיפה לגורמים מחוץ למועצה - כלומר שלילת וצמצום סמכויותיה - והתניית הסבסוד לשדרוג הלולים בתיקוני חקיקה ובהתנהלות המועצה.

גורם בכיר במשרד החקלאות אמר ל"גלובס" בעקבות חשיפת המסמכים כי "אין לנו אמון במועצת הלול, ויש קושי להתמודד איתה משום שיש לה לובי חזק, לכן כמעט בלתי אפשרי לשנות את הדברים באמצעות חקיקה. הכלי היחיד שנותר לנו הוא למנוע את הגדלת מכסות ההטלה בתחילת השנה, דבר שישבש את משטר המכסות".

אין נוהל מחייב

בישראל שוק הביצים לתעשייה הוא שוק נגזר משוק הביצים למאכל. כ-12% מכלל הביצים המיוצרות מופנות לתעשייה, בהם עודפי ייצור הביצים. שוק הביצים לתעשייה צורך כ-200 מיליון ביצים בשנה, ומחירי הביצים לתעשייה אינם מפוקחים. כיום קיימים חמישה מפעלים לייצור מוצרי ביצים, כמו נוזלי ביצים, אבקות, ביצים קשות, חביתות ופשטידות עבור לקוחות מוסדיים גדולים. כך, בתי חולים, בתי מלון, צה"ל, ותעשיות מזון משתמשים באופן קבוע בנוזלי הביצים המפוסטרות המיוצרים על ידי המפעלים.

כיום לא קיים נוהל מחייב בכל הקשור לפיקוח ובקרה על איכות הביצים המגיעות לתעשיות הביצים. לפי גורמים בענף, איכותן ירודה מאוד ואף מסכנת את בריאות הציבור. מתוך חמשת המפעלים רק שניים מפוקחים באופן וולונטרי: חברת ביצי הכפר וחברת צ'אם, המעסיקות מפקחת וטרינרית מטעם משרד החקלאות, הבודקת באופן קבוע את משלוחי הביצים מיד עם הגעתם למפעלים מהמשווקים.

"אנחנו מחכים שייצא סט תקנות אחיד שבו הן ירוכזו, זה נמצא כבר ארבע שנים בעבודות בין משרד החקלאות למשרד הבריאות", אומר גורם בכיר בענף. לדבריו, כיום אין תקנות ברורות שמסדירות את הקשר בין הגורמים השונים בשרשרת האספקה של הביצים: מועצת ענף הלול אחראית על שלב הגידול עד תחנות מיון, אחר כך עוברת האחריות לשירותים הווטרינריים תחת משרד החקלאות, ובהמשך עוברת האחריות למשרד הבריאות.

עוד הוסיף הגורם בדבר הביצים השבורות המגיעות לתעשייה כי "התעשייה שבויה בידיים שלהם. אין לתעשייה מקור אחר לביצים, והיא תלויה בסחטנות של המגדלים. היום מדובר ביותר מ-10% מתעשיית הביצים, ואם הן לא הולכות לתעשייה, המגדלים מפסידים כסף על הביצים השבורות".

היעדר התקנות וסימון ביצים מביאים לאי בהירות, ובעיקר, לפרצה בתקנות בהקשר של מה מותר ומה מסוכן לשיווק. בחודשים האחרונים הפיצו הגורמים המקצועיים כמה מכתבים האוסרים מפורשות על שיווק ביצים שבורות. האחרונים שבהם נכתבו על ידי ד"ר שלמה גראזי, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שנשלח ב-16 באוגוסט, ולאחריו ב-24 בספטמבר, מכתבו של ד"ר ינון יוני, מנהל היחידה הווטרינרית. כיום הנפגע העיקרי מאי הבהירות הזו הם משווקי ביצי המאכל.

ממסמך שחיבר מנכ"ל חברת צ'אם, אבי אלטוויל, והגיע לידי "גלובס" עולה כי למרות הנחיות של משרד הבריאות והשירותים הווטרינריים האוסרים על העברת ביצים שבורות ממשקי הגידול לתחנות המיון, מועצת הלול יצאה במכתב למגדלים שבו הבהירה כי על פי התקנות הקיימות אין בעיה לשלוח ביצים שבורות לתעשייה. כלומר, ההנחיות של המועצה סותרות את הנחיות משרדי החקלאות והבריאות.

במפעל של צ'אם ב-2016 נפסלו 241 אלף ביצים שבורות, בעוד שבשנה הנוכחית נפסלו עד כה כבר 600 אלף ביצים, שמגיע מהידוק הפיקוח של השירותים הווטריניים. הביצים נפסלות בשל היותן פסולות למאכל אדם כלומר, שבורות, עם עובש או תולעים, והן מושמדות במקום.

במכתב שהועבר לשר החקלאות אורי אריאל והגיע לידי "גלובס", טוען מנכ"ל צ'אם כי "נכון לחודש אוקטובר, המשווקים ממשיכים להעביר ביצים שבורות, סדוקות ופגומות באיכות ירודה אל מפעלי תעשיות הביצים". לדבריו, כתוצאה מכך, נוצר "מצב אבסורדי שלפיו תעשיות ביצים שבחרו לאמץ באופן וולנטרי פיקוח צמוד סובלות ממחסור חמור של ביצים". זאת, בזמן ש"מפעלים אחרים ממשיכים לקבל את משלוחי הביצים הכוללים ביצים שבורות ופסולות למאכל אדם". לטענתו, "הדבר מוביל לתחרות בלתי הוגנת עקב המחיר הנמוך משמעותית של הביצים הסדוקות ולמחסור חמור בביצים אצל התעשיות המפוקחות".

תגובת מועצת הלול לגבי הצורך של המגדלים לעמוד במכסות: "לעניין הטענה שהמגדלים נבחנים בהיקף השיווק, המועצה מודעת לנושא הפחת שהינו כ-13% ואינה באה בטענות בנושא למגדלים בטווח הנורמה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות