פרשנות: הישג פוליטי לטראמפ, רווח לחברות, ולעזאזל הטווח הרחוק

מהם עיקריה של הרפורמה, למי היא טובה ולמי לא, כיצד היא תשפיע על שוקי המניות והאג"ח, מה תהיה תגובת הדולר, ומה יחליט משה כחלון לגבי מס החברות בישראל? ■ פרשנות

דונלד טראמפ, בחירות  / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ, בחירות / צילום: רויטרס

היה מעניין מאוד לעקוב ביום שישי האחרון אחרי מסכי המסחר במניות ובאיגרות חוב בארה"ב. הנושא שמיקד את עניין המשקיעים היה הניסיון להעריך האם רפורמת המס הגדולה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהצבעה עליה אמורה הייתה להתקיים באותן שעות, תעבור את משוכת הסנאט. וכך, השוק התנדנד בין תקווה לאישור הרפורמה לבין החשש מדחייתה. ובעוד השעות נוקפות ומועד ההצבעה, שהכל עסוקים בה, נדחה, ניחתה מהלומה על הפוליטיקה האמריקאית. מייקל פלין, לשעבר היועץ לבטחון לאומי של ארה"ב, הודה ששיקר לחוקרי ה-FBI בעניין המגעים עם רוסיה והעמיד עצמו כסוג של עד מדינה כנגד גדולים ממנו, מה שעשוי להוליד חקירה כנגד ג'ארד קושנר, ואולי גם כנגד טראמפ.

שוק המניות הגיב בירידות חדות כדי 2%, ואילו איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, הנתפסות כ"חוף מבטחים" במצבים מעין אלה, נהנו מעליות שערים חדות. בסופו של יום, נרגעו מעט הרוחות ושוק המניות סיים בירידות קלות של כשליש האחוז, שכן לקראת הסגירה התחזקו ההערכות שהסנאט יאשר את רפורמת המס.

ההצבעה בסנאט התקיימה רק לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, והוא אכן אישר את הרפורמה ומבלי שהתקיים דיון של ממש, בוודאי לא בפרטים, וברוב דחוק. בית הנבחרים אישר רפורמה דומה, אך לא זהה, שבועיים קודם לכן, ולפיכך, כרגע יש צורך לאחד את שתיהן לנוסח אחד מוסכם על שני בתי הקונגרס. בשלב זה, אין ודאות מוחלטת שכך אכן יהיה, במיוחד אם תהיינה התפתחויות דרמטיות בהקשר לעננה הרוסית שמרחפת מעל ראשו של טראמפ, אבל אנחנו נצא מהנחה שכך אכן יהיה, ושבתוך כמה שבועות, אולי עוד במהלך דצמבר, הרפורמה שתוסכם, תיחתם על-ידי הנשיא טראמפ.

פגיעה ב"אובמה קר" בדלת האחורית

הדרך לאישור הייתה בעייתית מאוד. חוברת הרפורמה הכילה כ-500 עמודים, שאף סנטור לא באמת קרא, מה עוד שברגע האחרון הוכנסו לא מעט שינויים שנוספו בכתב-יד, כדי לרצות סנטורים רפובליקנים. דיון של ממש, כאמור, לא התקיים, ההצבעה התקיימה בשעה שתיים אחרי חצות, וספק אם אפילו ברגע זה הסנטורים יודעים מה בדיוק הם אישרו.

מזכיר לנו את כנסת ישראל? אכן כך. אבל, גם אם הדרך לאישור הייתה פתלתלה ובעייתית מאוד, במבחן התוצאה אין ספק שזהו הישג גדול לטראמפ, מי שנזקק, כפי שכתבנו פה לא פעם, באופן נואש להישג של ממש, כמי שעד כה לא צלחה דרכו בשנה הראשונה לכהונתו. אגב כך, נציין שרפורמת המס הגניבה פנימה כמה סעיפים שפוגעים קשות ב"אובמה קר", מושא שנאתו של טראמפ, שניסה לקטול אותה באופן ישיר ולא הצליח.

ברפורמת המס של טראמפ יש שני חלקים מרכזיים:

האחד - רפורמת המס על יחידים, שכוללת שינויים באופן שמיטיב עם מעמד הביניים היותר גבוה, ובמיוחד עם העשירים, דוגמת מס הירושה, דיבידנדים שיתקבלו מחברות ועוד. ראוי לציין, שהשינויים קצובים ל-10 שנים, ואז הם פוקעים ונפתחים לדיון מחודש.

השני - רפורמת המס על החברות שהיא, להבדיל מהמס ליחידים, אמורה להיות קבועה.

שיעור המס על חברות בארה"ב עמד עד כה על 35% - מהגבוהים בעולם. לשם השוואה, שיעור המס הממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-25%. אמנם, לא כל החברות האמריקאיות שילמו את שיעור המס המקסימלי, שכן יש לא מעט ניכויים, אבל עדיין פער גדול זה העמיד את ארה"ב בנחיתות תחרותית מול העולם וגרם להרבה חברות, ובאופן טבעי, היותר גדולות, בעיקר אך לא רק, חברות היי-טק, "להימלט" ולהתמקם במדינות עם שיעורי מס נמוכים מאוד כמו אירלנד.

טראמפ, שהכריז על America First כבסיס למדיניותו, מעוניין להחזיר את החברות הללו ואת רווחיהן העצומים "הכלואים" במקומות אחרים באמצעות מתן תמריץ חד-פעמי עם שיעור מס מופחת במיוחד, שיסייע גם במימון התוכנית.

אין ספק שנדרשו שינויים עמוקים במערכת המס האמריקאית המסורבלת מאוד, והמאוד לא יעילה, הן במישור של היחידים והן במישור של החברות, ולשם כך נדרשה רפורמה. על כך יש הסכמה מקיר לקיר.

המשקפיים הוורודים של טראמפ

המונח רפורמה במקורו, משמעותו - שינוי לטובה. האם גם רפורמה זו מהווה שינוי לטובה? התשובה: תלוי את מי שואלים.

רפורמת המס של טראמפ תואמת מאוד את השקפת עולמם של הרפובליקאים בארה"ב, שנושא זה של הפחתות מס והקטנת מה שמכונה "הממשלה הגדולה", יחד עם ההתנגדות להפלות, מהווים את שני הדגלים שהם מניפים מזה עשרות שנים. מובן שמהלך כזה משרת את טובתם ואת טובת התורמים הגדולים של המפלגה הרפובליקאית. מצד שני, האידיאולוגיה הרפובליקנית היא נגד גירעונות תקציביים, וזו בעייתה המרכזית של רפורמת המס. לפי הערכות שמרניות, רפורמת המס תיצור במהלך 10 השנים הקרובות, גירעון של 1 טריליון דולר למדינה, שכבר כיום מצויה בגירעון גדול מאוד, ולפי הערכות פחות שמרניות - 1.5 טריליון דולר.

ההכנסות ממס החברות אמורות לרדת בשיעור אפילו ניכר מזה, אבל ישנם ברפורמה גם סעיפים נגדיים של קיצוץ בהוצאות, כמו למשל, בנושא הבריאות.

מה עושה ממשל טראמפ כדי להשקיט את החששות? מנפיק תחזיות אופטימיות שטוענות שרפורמת המס תגביר מאוד את הפעילות הכלכלית בארה"ב, תחזיר חברות אמריקאיות לארה"ב, תחזיר את העבודה לאמריקאים. America First, כבר אמרנו?

כל אלה יזניקו, לפי טראמפ, את הצמיחה לשיעור שנתי ממוצע של יותר מ-4% ב-10 השנים הקרובות, ההכנסות ממסים יגדלו, ולא תהיה שום בעיה של גירעון.

אבל, במקרה הטוב, מדובר בלא פחות מהימור, במקרה הרע מדובר בתחזית בעייתית מאוד, שכן צריך משקפיים ורודים במיוחד כדי לראות את הכלכלה האמריקאית מתמידה בקצב צמיחה שכזה, ומשקפיים ורודים כאלה מצויים, כנראה, רק ברשותו של טראמפ.

הערכה אופטימית מדברת על כך שהצמיחה תגדל ב-10 שנים באופן מצטבר בלא יותר מ-1% עד 2%.

ומה יקרה אם התחזיות הסופר-אופטימיות האלה לא יתממשו?

או אז יבוא הממשל, יהיה אשר יהיה, ויציע, או ייאלץ להציע, קיצוץ בתקציבים החברתיים, מה שאהוב מאוד על הרפובליקנים ומעורר התנגדות חריפה בקרב הדמוקרטים.

הנהנים הגדולים: בנקים וריטייל

מהי התגובה הצפויה של השווקים לרפורמת המס?

יהיה מעניין מאוד לעקוב אחריהם. סביר להניח ששוקי המניות בטווח הקצר יגיבו בחיוב. הם אוהבים מאוד את רפורמת המס הדרמטית לגבי החברות. השווקים גם עלו במהלך השנה לא מעט, מתוך ציפיות לרפורמת המס. אין ספק שרפורמת המס היא דרמטית. משיעור מס של 35% הוא יפחת ל-20%.

נכון אמנם ששיעור המס של 35% היווה את התקרה, ואחרי ניכויים שונים לצורכי מס, חברות רבות שילמו מס בשיעור נמוך מזה, אבל חלק מהניכויים נותרו בעינם, כך שגם השיעור של 20% יהווה תקרה. הפחתה כל כך גדולה בשיעור המס נותנת ערך שונה לחברות ומשנה לטובה את התמחור של מניותיהן. לא כל החברות ייהנו מכך באותה מידה.

מי שייהנה באופן החזק ביותר אמורות להיות החברות המקומיות בארה"ב, למשל בתחומי הריטייל, התקשורת ובמיוחד הבנקאות, שנהנית גם ממגמת הדה-רגולציה של הממשל הנוכחי.

ואם שוקי המניות יגיבו בחיוב, הרי ששוקי איגרות החוב הממשלתיות צפויים להגיב בשלילה, שכן אלה רואים מול עיניהם לא את רווחיות החברות, אלא את הגירעון שיווצר בתקציב.

רפורמת המס מייצגת מדיניות פיסקאלית מרחיבה, מה שאומר, שהפד (בהרכבו החדש יחסית) יצטרך להאיץ את מהלכיו במדיניות מוניטארית מצמצמת, שזה אומר האצה בהעלאות ריבית ובצמצום המאזן הממונף של הפד, מה שבהמשך עלול גם לפגוע בשוק המניות.

אינפלציה עולה, צמיחה מואצת בטווח הקצר והעלאות ריבית יותר תכופות, הן "קוקטייל" שעלול להיות רעיל לשוק המניות.

אם אכן זה יהיה התרחיש, זה עשוי להביא להתחזקותו של הדולר, מה שבהחלט יהיה חיובי בהסתכלות של בנק ישראל שימתין עם העלאות הריבית, ויקווה שיצירת פער גדול בין הריבית על השקל לבין הריבית על הדולר תעשה עבורו את העבודה ותביא לפיחות השקל אחרי שנים של תיסוף.

צריך לזכור שהערכות אלה מתבססות על כך שהרפורמה אכן תעבור באופן סופי, ושזה יקרה לפני שהחקירה הרוסית תגיע, אם תגיע לטראמפ, מה שעלול לפגוע בשוק המניות בטווח הקצר.

גם ישראל בדרך ל-20% מס?

ובאשר לישראל, ההשלכה המיידית והמרכזית של רפורמת המס בארה"ב היא, כמובן, בהקשר של מס החברות. בכלכלה הגלובלית מתקיימת תחרות עזה על השקעות ועל כוח אדם בעל יכולות גבוהות, ושיעור המס הוא שיקול חשוב, גם אם כמובן לא יחיד, במכלול השיקולים של חברות, בעיקר חברות היי-טק, היכן למקם את פעילותן. רבים בישראל שואלים עצמם ברגעים אלה כיצד תגיב ישראל למהלך הזה.

כידוע, בשנה האחרונה נוצרו עודפי הכנסות גדולים בישראל בהשוואה לתקציב, רובם בעלי אופי חד-פעמי, מה שיצר ויכוח מה לעשות איתם. האם להשתמש בהם להקטנת חובות ולהקטנת יחס חוב/תוצר, להקצותם להגדלת תקציבים חברתיים, או להשתמש בהם להקטנת מסים לציבור (מס הכנסה ו/או מס ערך מוסף) באופן ישיר, או למגזר העסקי.

שר האוצר התייחס ביממה האחרונה לרפורמה בארה"ב (לא בפעם הראשונה) ואמר שישראל לא תוכל לעמוד מן הצד והיא תצטרך להתאים עצמה לשינוי, מה שמתפרש כנטייה להפחית את שיעור מס החברות. דברים אלה כבר עוררו דיון ובו נשמעה התנגדות למהלך מסוג זה, בטענה שאין בו תועלת מוכחת, שהוא לא בהכרח יגביר את הצמיחה, ושכבר היום יש לא מעט חברות כמו יצואניות שמשלמות פחות מ-20%. מס החברות עומד כיום על 24% והתוכנית המקורית הייתה להפחית אותו ב-2018 ל-23%.

ניתן להניח כי שר האוצר, משה כחלון, יחליט להשתמש בעודפי ההכנסות, שלא למטרה אחת, אלא ייצר תערובת של מהלכים המכוונת ליעדים אחדים, כאשר ביחס למס החברות הוא ינקוט מהלך דו-שלבי - הפחתה מ-23% ל-20% בתוך שנתיים, רק אחרי שיילמדו המסקנות, לפחות באופן חלקי, במהלך 2018.

אז, לסיכום - למי זה טוב ולמי זה רע?

זה טוב, כמובן, פוליטית לטראמפ שהיה זקוק נואשות להישג כלשהו, וכנראה גם ברמה האישית שלו. זה טוב פוליטית למפלגה הרפובליקנית, לפחות בטווח הקצר, כי זה מייצר תמונת ניצחון גם לה, אבל המבחן גם של טראמפ וגם של המפלגה הרפובליקנית יהיה בעוד שנה בבחירות הביניים לקונגרס. זה טוב לחברות הגדולות, זה טוב לעסקים שממקדים את פעילותם בכלכלה הפנים אמריקאית, זה טוב כנראה לדולר, זה טוב לעשירים וזה טוב לשוק המניות.

ולמי זה רע?

זה רע לעניים ולמעמד הביניים התחתון, זה רע לפערי האי-שוויון, זה רע לשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, וזה, כנראה, יתברר כרע לכלכלה האמריקאית בטווח הארוך.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988