איך השתלטו נשים על צמרת ההנהגה הכלכלית בישראל

ההנהגה הכלכלית בישראל היא היום נשית ברובה, וזו תופעה יוצאת דופן בעולם. בראש הכלכלה התהוותה שדרה רחבה של מנהיגות נשית.

ארבע מנהלות עומדות בראש שלושה בנקים, ומולן שש מנהלות בכירות בראש המערכות הציבוריות. בכנס בנקאות שנערך לאחרונה השתתפו 60 מנכ"לים מהעולם, מתוכם רק שתי נשים, אחת מהן ישראלית.

איך זה קרה? למה דווקא בארץ? איך התחלפה ההגמוניה הגברית בהגמוניה חדשה? למה בתחום הפיננסי ולא בתחומים אחרים מתקיים ייצוג גבוה של נשים בעמדות הכי בכירות? איך משתמש המנגנון שמייצר את האקו סיסטם החדש?

ניהול נשי הוא אחר, אפילו אם זה רק עניין של סגנון. הוא נחשב יותר יעיל, נשים מתקתקות משימות אין להן זמן מיותר. בגלל המסלול מרובה המהמורות נשים מחוייבות לנהל גם בית ומשפחה בתוואי הקריירה שלהן, ורובן מוותרות מראש על קידום. זו הסיבה שמי שכן מצליחה להגיע לראש הפירמידה עשויה מחומרים עמידים במיוחד. בנוסף, מחקרים מלמדים שנשים מחווטות מוחית ביכולת אמפתית גבוהה יותר מגברים.

מינויה של קרנית פלוג לנגידת בנק ישראל לא הייתה הבחירה הראשונה של ראש הממשלה, גם לא השנייה. אבל גורם מקורב מספר שאם משווים אותה לסנטלי פישר קודמה, היום כל הישיבות מתחילות בזמן. לא זוכרים שהיא הייתה חולה אי פעם ולא הגיעה לעבודה. 

עד לא מזמן, התפיסה הכלכלית הייתה שגם מנהלות מוכשרות מאוד, מקומן אינו בראש הפירמידה. זה נתפס כמצב לא טבעי. אולם, תראו מה ששורה של תקדימים מוצלחים עשתה. האמביציות של נשים הרבה יותר גדולות מבעבר. הן מרגישות שהן יכולות לפרוץ, גם אם הסביבה שבה צמחו היא שוביניסטית. בסופו של דבר היו גברים שלא נשארו אדישים לעליונות הביצועית שלהן ומינו אותן לתפקידי מפתח. הן בתורן כבר ידעו לראות נשים כמועמדות פוטנציאליות למינויים בכירים מאוד. הנוכחות הנשית החזקה במגזר הפיננסי יצרה מצב חדש. העלילה המרכזית אומרת: נבנה כבר אקו סיסטם של נשים בכירות. זו כבר לא תופעה שהיא רעש במערכת, הנשים האלה הן כבר המערכת עצמה.