"הדגלים האדומים" של היהלומנים שמעלים חשש להלבנת הון

לפי הרשימה, על היהלומן לשקול דיווח בלתי רגיל לרשות לאיסור הלבנת הון, בין היתר כשאין היגיון עסקי או כלכלי בעסקה ■ הרשות מבהירה: "לא מדובר ברשימה סגורה"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר / צילום: רן יחזקאל

מתי עסקת יהלומים תחשב לחשודה בהלבנת הון? כאשר אין היגיון עסקי או כלכלי מאחורי העסקה; כאשר הלקוח מבקש סודיות מוגברת או אי-רישום של העסקה; הופעתו של לקוח "חדש" שאינו בקיא בענף היהלומים; נעשה ניסיון לבצע עסקה ביהלומים שאינה מתאימה לשיטות המסחר המקובלות בענף; מקור או יעד הכספים בגין העסקה שונה ממקום מושבו של סוחר היהלומים; כאשר מופיעים לפתע יהלומים נדירים בשוק או כשיש ניסיון לבצע עסקה במוצרים לא חוקיים, בהם יהלומים מזויפים או גנובים; וגם התעניינות יתר בחובות הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה הם רק חלק מ"הדגלים האדומים" שלטענת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור צריכים להידלק אצל הסוחרים באבנים יקרות בעת ביצוע עסקת יהלומים.

הרשות לאיסור הלבנת במשרד המשפטים העבירה אתמול (ג') אל הסוחרים באבנים יקרות מסמך שאמור לסייע להם באיתור פעולות שמעלות חשש להלבנת הון. מדובר בהנחיות חדשות של הרשות במסגרת המאבק הכולל של רשויות האכיפה נגד כלכלת הצללים. במסגרת המאבק פרסמה הרשות בעת האחרונה מספר מסמכים בהם סומנו "גדלים אדומים" להלבנת הון בענפים שונים, בהם ענף הנדל"ן ונותני שירותי המטבע.

המסמך שנשלח ליהלומנים, כולל שלל דוגמאות ל"נסיבות מחשידות" שיסייעו בזיהוי ואיתור פעולות בלתי רגילות העשויות להיות קשורות לניסיון להלבנת הון או מימון טרור באמצעות סחר ביהלומים - היינו "דגלים אדומים". מטרת הפצת המסמך היא הגברת הדיווח על העסקאות החשודות בתחום לרשות. המסמך שהופץ לסוחרי האבנים היקרות כולל "דגלים אדומים" ביחס ללקוחות, לעסקה ביהלומים ולאמצעי התשלום.

בין "הדגלים האדומים" שהרשות מציינת במסמך: רכישה או מכירה של יהלומים החריגה עבור הלקוח או הספק; עסקה הנחזית להיות ללא היגיון עסקי או כלכלי, כגון מצב בו לקוח קונה יהלום במחיר גבוה משווי היהלום בלא הסבר סביר; היקף העסקאות שמבצע לקוח אינו תואם את המידע שנמסר בהליך 'הכר את הלקוח' או בפרופיל העסקי של הלקוח; הזיקה של הלקוח או הספק לחברה שאותה הוא מייצג, אינה ברורה; הלקוח או הספק אינו מכיר את שיטות המסחר הנהוגות בענף היהלומים; הלקוח או הספק מבקש לשמור על רמה גבוהה של סודיות או לא לתעד את העסקה או חלקים ממנה; כאשר הלקוח או ספק הידוע במעורבותו בסחר "יהלומי דמים"; כאשר נראה שהלקוח קשור למדינה או טריטוריה בסיכון גבוה להלבנת הון; הלקוח הרוכש את היהלומים הוא איש ציבור זר או תושב חוץ שזיקתו לישראל אינה ברורה.

בקשר לעסקאות עצמן מסמנת הרשות לאיסור הלבנת הון כ"חשודות" את העסקאות הבאות: עסקאות שמקור או יעד הכספים בגינן ממקום מושבו של סוחר היהלומים; עסקאות ביהלומים נדירים בשוק מחוץ לתהליכי המסחר הרגילים; עסקה ביהלומים המבוצעת עם חברה מקומית באמצעות מתווך הממוקם בחו"ל; עסקה ביהלומים מבוצעת במזומן בהיקפים משמעותיים; רכישת יהלומים מבוצעת באמצעות האינטרנט, כאשר קיים קושי לוודא את זהות הלקוח; וניסיון לבצע עסקה במוצרים לא חוקיים, כגון יהלומים מזויפים או גנובים. 

דגלים אדומים
 דגלים אדומים

עסקאות בלחיצת יד

שוק היהלומים נחשב לאחד ממקורות ההון השחור העשירים ביותר. מדובר במגזר סגור, אפוף מסתורין, שעקב אופיו וסגנון העבודה בו, מהווה קרקע פורייה לעבריינות כלכלית. משנת 2015 הוחל משטר איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור על הענף, הכולל חובות זיהוי והכרת הלקוח, דיווח על פעילות בלתי רגילה ושמירת מסמכים.

הרשות לאיסור הלבנת הון מציינת במסמך שהופץ לעוסקים בענף היהלומים, כי מאפייניו הייחודיים של ענף היהלומים ואופי המסחר בו, חושפים את הענף והעוסקים בו לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. מאפיינים אלה כוללים, בין היתר, אנונימיות בעת ביצוע עסקאות; קושי להתחקות אחר מקור היהלומים; היקף וגובה העסקאות; סחר בינלאומי חוצה גבולות; אפשרות להשתמש ביהלומים כאמצעי תשלום וכאמצעי לשמירת ערך; אופי ביצוע העסקאות הנסגרות לעתים בלחיצת יד, ללא תיעוד או בתיעוד מועט; וקושי להעריך את שווי היהלומים. לכך יש להוסיף את מאפייניהם הפיזיים של היהלומים, המאפשרים להסתירם בקלות ולהבריח באמצעותם ערך ממקום למקום, תוך התחמקות מדיווח.

עוד צוין במסמך של הרשות, כי בשל מורכבות הענף וייחודיותו מבוצעות לא אחת עסקאות בקונסיגנציה - העלולה להיות מנוצלת להעלמות מס והלבנות הון. עסקאות קונסיגנציה הן עסקאות מותנות, שבמהלכן מעביר בעל היהלום את היהלומים לסוחר אחר או מתווך, ללא תמורה, ולפרק זמן מסוים עד להשלמת העסקה - אז מתבצע התשלום לבעל היהלום. אם העסקה לא הושלמה, מוחזרים היהלומים לבעליהם בלא תשלום. שיטת מסחר זו יכולה להיות מנוצלת לתמחור חסר או יתר של יהלומים, יצירת תווך בין בעל היהלום לבין הלקוח הרוכש אותו, המאפשרים מרווח פעולה להעברת כספים על-ידי גורמים עברייניים, כמו גם למעשי מרמה על-ידי סוחרים.

"מאפיינים אלה עלולים, בבוא העת, להקשות על גופי האכיפה להתחקות אחר מקור הכספים, המעורבים בביצוע עסקאות היהלומים ואחר מקורם של היהלומים עצמם", נכתב במסמך "הדגלים האדומים".

שימוש באנשי-קש בעסקאות

הרשות מתייחסת במסמך "הדגלים האדומים" גם לאחד מדפוסי הלבנת ההון הנפוצים, המבוצע הן במוסדות פיננסיים והן בגופים שאינם פיננסיים - השימוש בצדדים שלישיים לביצוע עסקאות והעברת כספים, במטרה להסתיר את הגורמים העומדים מאחורי הפעילות הפיננסית או העסקית. שימוש בגורמים שזיקתם לעסקה או למעורבים בה אינה ברורה, יכול להתבצע גם בעסקאות מכירה או קיניה של יהלומים, כאשר הגורם המבצע את העסקה יפעל עבור אחר בלא שיצהיר עליו בעת ביצוע העסקה, על-מנת להסתיר את מעורבותו.

לצורך סיוע באיתור מצבים אלה, מסמנת הרשות, בין היתר, עסקאות יהלומים בהן הלקוח או הספק המבצע את העסקה אינו בקיא בענף היהלומים או בשיטות המסחר המקובלות בו או אינו בקיא בפרטי העסקה; עסקאות בהן הכספים מתקבלים מצד שלישי, שאינו קשור לעסקה; מצב בו ספק מבקש להעביר את הכספים בגין עסקת יהלומים לצד שלישי, שאינו קשור לעסקה או מתייעץ עם צד שלישי; וכן רכישת יהלומים או תכשיטים מחברה בחו"ל (כספים נשלחים לחברה המוכרת) וקבלתם מחברה אחרת.

"דגל אדום" נוסף אמור להידלק לגישת הרשות לאיסור הלבנת הון כאשר המסמכים נחזים להיות מזויפים. "במקרים רבים, עושים עבריינים ומלביני הון מקצועיים שימוש במסמכים מזויפים או במסמכים שנראה כי מהימנותם נמוכה. שימוש במסמכים מעין אלה, נעשה על-מנת לשוות חזות לגיטימית לעסקה, להציג מסמכים המעידים על מקור לגיטימי לכספים או מסמכי זיהוי מזויפים המסתירים את זהות הגורם המבצע בפועל את העסקה", נכתב במסמך שהופץ ליהלומנים.

תשלום חריג או במזומן

גם אופן ביצוע התשלום בגין עסקת היהלומים על המוקד - בין אם מדובר במכירה של יהלומים ללקוח ובין אם מדובר ברכישת יהלומים מספק. "חלק מאמצעי התשלום הם בסיכון גבוה יותר לביצוע עבירות הלבנת הון וכן אופן ביצוע התשלום כורך בחובו סיכונים נוספים", מציינת הרשות לאיסור הלבנת הון. בין היתר מבקשת הרשות לשים לב, לרכישת יהלומים מבוצעת בסכום גבוה במזומן; למצב בו לקוח משלם עבור תכשיטים יקרים עם מזומנים בלבד; לשימוש באמצעי תשלום חריגים בסחר היהלומים; למצב בו מקור הכספים עבור רכישת היהלומים אינו ברור; וכן למצבים בהם הלקוח או הספק נראה אדיש לתנאי התשלום. בנוסף, תשלום בגין עסקה המבוצע על-ידי העברה ממדינה בסיכון או אל מדינה בסיכון, אמור להדליק נורות אדומות אצל סוחר היהלומים.

הרשות מבהירה לסוחרים כי אין מדובר ברשימה סגורה וממצה אלא במספר דוגמאות נפוצות. "בהתקיימם של התסמינים, על הסוחר באבנים יקרות לבחון אם יש עילה לדיווח בלתי רגיל לרשות וזאת, בין היתר, על-סמך המידע הקיים ברשותו על הלקוח ועל מכלול נסיבות המקרה", נכתב במסמך.

הרשות מבהירה כי "כי אין בקיומו של תסמין אחד בלבד כדי להעיד בהכרח על סיכון להלבנת הון או מימון טרור, ובלבד שקיים הסבר מניח את הדעת לפעילות זו. לצד זאת, ככל שקיימים תסמינים רבים יותר בפעילות, כך עולה החשש כי מדובר בפעילות הלבנת הון או מימון טרור".

שורה של נורות אדומות - בנדל"ן, אצל נותני שירותי מטבע ועוד

במסגרת המאבק הכולל של רשויות האכיפה נגד כלכלת הצללים פועלת הרשות לאיסור הלבנת הון, בראשות ד"ר שלומית וגמן-רטנר, על-מנת להשביח את המידע המגיע אליה מהמוסדות המדווחים על פעילות חריגה של לקוחות. כך, כפי שנחשף ב"גלובס" פנתה הרשות לנותני שירותי המטבע, בדרישה כי יזהו "נורות אדומות" - פעולות חריגות שלקוחות מבצעים - וידווחו עליהן; פנתה למדווחים לה בבקשה כי ישלבו מילות מפתח בטקסטים המועברים אליה על-מנת לסייע באיתור חשדות להלבנת הון; פרסמה מסמך "נורות אדומות" בעסקאות נדל"ן וכן מסמך "דגלים אדומים" לארגונים ללא כוונת רוח (אלכ"ר) וקווים מנחים להתנהלות מתאימה בהתקיים בהם אחד התסמינים.

לפי חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור, חייבים גופים מסוימים, בהם הבנקים, גופים פיננסיים וכן היהלומנים, לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות המבוצעות בחשבונות לקוחותיהם. הדיווחים מחולקים לשניים: "דיווח רגיל" - דיווחים המתקבלים מגופים פיננסים בעקבות חובת דיווח הקיימת בחוק ללא שיקול-דעת של המוסד הפיננסי, בהתרחש אירוע מסוים; ו"דיווח בלתי רגיל" - על פעילויות חריגות או מעוררות חשד של לקוחות.

הצו המחייב את היהלומנים בדיווח לרשות נכנס לתוקפו בספטמבר 2015. הצו קובע, בין היתר, כי על סוחר באבנים יקרות להעביר דיווחים "בלתי רגילים" לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור "על עסקאות באבנים יקרות המבוצעות בתמורה לכספים עם לקוח, לרבות ניסיון לבצע עסקה עמו, שלאור המידע המצוי ברשות סוחר באבנים יקרות, נחזות בעיניו בלתי רגילות".

המסמך שהעבירה הרשות ליהלומנים לאיתור "הדגלים האדומים" מסתמך על דוח טיפולוגיות משותף לארגון ה-FATF - הארגון הבינלאומי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, וכן ארגון ה-Egmont - ארגון המאגד את הרשויות למודיעין פיננסי בכל העולם. הדוח, שפורסם בשנת 2014, הנוגע להלבנת הון ומימון טרור באמצעות מסחר ביהלומים, ואשר מדינת ישראל הייתה בין מוביליו, סוקר את שרשרת הייצור החל משלב כריית היהלומים, דרך מרכזי הסחר ועד מכירת תכשיטי יהלומים בשוק הקמעונאי. במסגרת הדוח מפורטים הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור הגלומים בענף בשלבי הסחר השונים, לרבות מרכזי סחר דוגמת ישראל, וכן מפרט תסמיני הלבנת הון ומימון טרור שזוהו על-ידי חברי הפרויקט, בהתייחס לסוחרים ביהלומים, למוסדות בנקאיים וכן לרשויות המכס.

עוד מסתמך המסמך שהופץ ליהלומנים על הניסיון שהצטבר ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובגופי אכיפת החוק בישראל בביצוע חקירות כלכליות בהן נעשה שימוש בעסקאות הקשורות לענף היהלומים במטרה להלבין הון.