הנקראות ביותר

מלונות היוקרה ביפו: שימוש מחדש או "אלימות אדריכלית"?

מלונות היוקרה החדשים בעיר יפו, שהוקמו במבנים לשימור, מציעים שינוי והתחדשות ועתיד ■ אבל כמו תמיד, לא כולם מרוצים

מלון סטאי/ צילום:אסף פינצ'וק
מלון סטאי/ צילום:אסף פינצ'וק

בחודשים הקרובים אמורים להיפתח בכניסה הצפון מערבית של יפו, ליד כיכר השעון, שני בתי מלון יוקרתיים במיוחד שמאותתים על מגמת השינוי שעובר האזור.

פעם היו כאן עבריינים ושוטרים וזינזנות וחולים ומשוגעים ונזירות, ופתאום הכל מתנקה, מתפנפן ונהיה יוקרתי: ל"קישלה" שבכיכר השעון קוראים עכשיו "סטאי" והוא מלון בוטיק בסגנון אוריינטליסטי-מודרני, ובית החולים הצרפתי ע"ש ז'וזף הקדוש, במעלה רחוב יפת, הפך למתחם אקסקלוסיבי במיוחד שבו חדרי אירוח וגם דירות, בסגנון המאה ה-21.

לכאורה אנחנו צריכים לשמוח על כך שמבנים ישנים, שעמדו שנים רבות מוזנחים, משופצים עתה בסטנדרט הגבוה ביותר ומקבלים ייעוד חדש, עדכני. ואולם, מסתבר שיש לא מעטים שחוששים שהמרקם ההיסטורי משתנה ושיפו מאבדת את אופיה הייחודי.

עוצמה, פאר והרתעה

מבנה הקישלה הוקם בסוף המאה ה-19 במקום שבו ניצב קודם מבצר הפינה הצפון-מזרחי של חומות העיר. המבנה היה חלק מקומפלקס שכלל גם את בית הסראייה החדש (בית הממשל) והכיכר עם מגדל השעון. בימים שבהם נמל יפו היה שער הכניסה הראשי לארץ, המבנים האלה סימלו עוצמה, פאר והרתעה. לאחר מלחמת העצמאות עבר המבנה למשטרת ישראל שיצאה ממנו בשנת 2005, כשנבנה מטה מחוז תל-אביב ברחוב סלמה.

מי שרכש את המבנה ממינהל מקרקעי ישראל היו האחים נקש, ישראלים לשעבר שהתעשרו בשנות השבעים ממותג הג'ינס "ג'ורדאש" והיום הם מבעלי חברת ארקיע ורשת מלונות אורכידאה. אדריכלי המבנה החדש הם משרד פייגין אדריכלים, המתמחים כבר שנים רבות בתכנון בתי מלון, ואחראים בין היתר לתכנון מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב ומלון בראשית במצפה רמון.

המבנה ההיסטורי של הקישלה תוכנן כמתחם סגור ומוקף בחומה. היו בו שלושה מבנים עיקריים, שבהם היה עירבוב של חדרי כליאה וצינוקים, חדרי מנהלה ושירות, חצרות ותוספות בנייה מאוחרות. האדריכל יואל פייגין מספר שהתוכנית (תב"ע) התקפה איפשרה לו לתכנן את הרחבת המלון על החומה ההיסטורית מסביב למתחם הקישלה, אך הוא בחר להימנע מכך: "התוונו תוכנית שונה ובמקום לבנות על החומה ההיסטורית החלטנו לתת את הכבוד, ואת כל הבנייה עשינו על המבנים שמרוחקים מהחומה. כפיצוי הגבהנו את המבנים בעוד 2 קומות.

"היו לנו הרבה קשיים מכל מיני גופים שהתנגדו לתוכנית, כמו המועצה לשימור אתרים ואנשי המסגד, אך מהנדס העיר היה לצדנו. רואים שהסילואטה של המבנה, שהיא שבורה, מתאימה לבינוי של יפו העתיקה".

האדריכלים הרסו את הבנייה המאוחרת, שיחזרו את הקיים, חפרו מרתפים והוסיפו שלוש קומות. המלון כולל 110 חדרים, 10 סוויטות, "סוויטה נשיאותית", ספא, בריכה שמשקיפה אל הים, מסעדות ואולמות אירועים. הגישה העיצובית של האדריכלים היתה לשמור על הרוח היפואית ולכן, תוספת הקומות חופתה אף היא באבן ופרופורציית החלונות מזכירה את אלה של המבנה הישן. עיצוב הפנים בחללים הציבוריים הוא סוג של פנטזיה על ארמון ערבי מודרני וכולל ריהוט כבד והרבה עץ כהה, אבן ומשרביות.

אדריכל השימור של מבנה הקישלה הוא אייל זיו, החתום גם על תכנון השימור של שרידי מבני הסראיה, תיאטרון אלהמברה ועוד. זיו מספר שג'ו נקש קנה את הקישלה עם "אינסנטיב רגשי מאוד גבוה": "בגיל 16 הוא עלה מעיראק והגיע לבקר את אחותו שהתגוררה ביפו. הוא התחבר עם ערבים ויחד הם גנבו סוסים. חבריו הצליחו לברוח, אבל הוא נתפס והיה 72 שעות בכלא ביפו. כשהקישלה יצא למכרז הוא אמר שהעולם יתהפך - הוא רוצה את זה".

לדברי זיו, התוכנית של שיקום מבנה הקישלה מתייחסת לתב"ע שעשה אדריכל גרשון ציפור ב-1995 ומטרתה היתה לתת תשובה להתפתחות של יפו מחוץ לחומה בתקופה המודרנית.

- אתה לא חושב שמבנה מלון יוקרה הוא זר לחלק זה של יפו?

"אם אתה מסתכל היסטורית, זה נמל העליות, נתב"ג של פעם. היו פה עשרות מלונות, הוסטלים. יש פה חאנים, מלון ירושלים במושבה האמריקאית. מאז מלחמת העולם הראשונה, ואחריה השנייה ואח"כ מלחמת העצמאות, התחילה התדרדרות טוטאלית, העיר נמוגה לתוך החורבות של עצמה והפסיקה לשמש כמוקד משיכה. היה טבח בריקמה האורבנית. מה שקורה עכשיו זה שיפו הופכת לאזור תיירות כשהערכים התרבותיים והחברתיים נותרו על כנם. אם היא תהפוך לעיר לעשירים היא תתמוטט. למלונות יש ערך חשוב ליצור זיקה תרבותית. 150 חדרים של מלון משאירים את התיירים בעיר. זה נותן פוטנציאל כלכלי. היום הם עושים סיבוב והולכים".

- כשהתוכנית קודמה היו לה הרבה מאד התנגדויות. המועצה לשימור אתרים, המועצה האיסלמית וחבר מועצת העיר אחמד משראווי טענו אז, בין היתר, שתוספת הקומות פוגעת בקו הרקיע ההיסטורי של יפו ומסתירה את המסגד. איזה מן שימור אתם מציעים?

"אני בעד להוסיף זכויות בנייה ואני חושב שצריך להוסיף זכויות על כל המבנים שבהיקף כיכר השעון כך שיגיעו לגובה של המבנים בשוק היווני. קודם כל, כך זה היה מכוון היסטורית ואפשר לראות את זה מהמבנים הקיימים, שבהם יש הכנה לקומות נוספות ומתרשימים ישנים, שמראים חלק מהמבנים לפני שנהרסו.

"אני חושב שאנשי השימור, שהתנגדו פעם, עשו 'חישוב מסלול מחדש'. כשמבינים שימור נכון יודעים שזה לא אנדרטה, כי אחרת זה נכנס לפורמלין. אם זה שימור שצריך להיות חלק אינטגרלי של ההווה והעתיד, הוא צריך לקבל את אופציות ה-reuse שהעתיד רוצה. במקרה הזה, הצרכים הכלכליים של היזם הם חומר עבודה. אם הערכים יישמרו והיזם ירוויח, אז הבניין ירוויח עוד פאזת חיים".

מלון סטאי/ צילום:אסף פינצ'וק

"כבר אין בלדי"

בית החולים הצרפתי ביפו היה יוזמה של תייר בשם פרנסיס גינה (Guinet), שסייר באזור ב-1875, נדבק בקדחת וטופל בידי האחיות ממסדר סנט ז'וזף של ההתגלות. כהוקרה על הטיפול המסור שקיבל הוא תרם לנזירות סכום כסף להקמת בית חולים ואכסניה לצליינים. המבנה, שהיה מהראשונים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה של יפו, תוכנן ונבנה בידי אדריכלים ובעלי מלאכה צרפתים בסגנון ששילב אדריכלות אירופאית ניאו-קלאסית עם אלמנטים של ימי הביניים.

בהיעדר מימון, בית החולים נסגר בשנת 1969. המבנה הושכר למדינה ושימש כמוסד אמבולטורי לפגועי נפש. בשנת 1997 נמכר ליזם סיימון אליאס שמכר אותו בשנת 2006 לחברת השקעות הנדל"ן האמריקאית RFR Holdings, שנמצאת בבעלותם של אייבי רוזן ומייקל פוקס, וחברה לרשת העולמית של מלונות W.

האדריכל המקומי של המבנה הוא רמי גיל. היזם אייבי רוזן, הידוע כמליונר, סטייליסט וחובב מותגים, בחר לצרף לגיל את האדריכל האנגלי והבינלאומי ג'ון פאוסון (Pawson), המוכר לכל חובבי העיצוב בגלל הקו המינימליסטי והמאופק שלו. פאוסון עובד בכל העולם ומתכנן בעיקר בתים לעשירים, אבל גם חנויות יוקרה, יאכטות ומלונות בוטיק. לאחרונה, הוא תכנן את מוזיאון העיצוב בקנסינגטון, בלונדון, יחד עם משרד OMA.

רמי גיל מספר שהוא מתעסק בתכנון הפרויקט כבר למעלה ל-23 שנים. בזמנו הוא נשכר על ידי סיימון אליאס לתכנן את שינוי הייעוד מדירות נופש, למלונאות ומגורים: "באנו לעירייה והבהרנו להם שאי אפשר לשפץ את הבניין בלי מנגנון כלכלי שיתן שיפוי. אחרי תקופה ארוכה של התדיינויות הם התירו לנו לבנות 10,000 מ"ר מלון וכ-80 יחידות דיור קטנות (שניתן לאחד) וכך היה".

מתחת למבנה הישן, שצורתו כאות U, נערכה חפירה ארכיאולוגית שחשפה קמרונות של מבנה עות'מני שהפך לחלל ציבורי הנפתח לחצר הפנימית. מעליו הוסיפו עוד קומה של סוויטות. שני מבנים שהיו בעורף בית החולים נהרסו ובמקומם נבנה מבנה חדש מאורך שמורכב משלושה חלקים וגובהו שבע קומות. החלוקה הפיזית של תמהיל היעודים באגף החדש קצת מבלבלת משום שיש בו חדרי מלון וגם דירות, אך לשני היעודים השונים יש מגרש חניה תת קרקעי (חניון אוטומטי של 143 כלי רכב בחמישה מפלסים) ושתי כניסות נפרדות, מכיוון מערב.

בכל הקומפלקס 121 חדרי מלון בגדלים שונים (המודול הבסיסי הוא 33 מ"ר), כ-30 דירות בשטח ממוצע של 66 מ"ר ופנטהאוז, המוגדר ע"י המשווקים כ"וילה מרחפת", בגודל 1,472 מ"ר שטח בנוי ו-720 מ"ר מרפסת מגוננת. למלון יש אגף נוסף, הנמצא בבניין שבו שכן פעם בית הספר של אחיות מנזר סנט ז'וזף, בגדה המזרחית של רחוב יפת, שבו חדרי ישיבות, מסעדות ומשרדים.

גיל מסביר שהקונספט העיצובי היה ברור לו מלכתחילה: "מהיום הראשון היה לי חשוב לא לגעת בשום פנים ואופן בבניין הישן. אם אני צריך להגדיר במשפט אחד את הפרויקט שלנו זה 'שיחה של שתי מאות, האחת עם השנייה'. השבנו את העטרה למאה ה-19, אבל המאה ה-21 נוכחת. בלי התחנפויות ובלי חנדעלך. רציתי להימנע מהרחת לוקום. זו התכתבות מופשטת בין שתי ישויות חזקות, מתוך כבוד. כל התערבות בתוך החלל מהמאה ה-19, היא באמצעים היפר מודרניים".

- אתה עצמך יפואי, אתה לא חושש שהפרויקט הוא עוד נדבך שיגרום לקסם של יפו להיעלם?

"אין ספק שמוזרקת ליפו אוכלוסיה חדשה שהיא לא יפואית עסלית. אבל מה זה בכלל האוכלוסיה המקורית? אני רוצה להזכיר שאחרי מלחמת השיחרור יפו התרוקנה. אלה שטוענים שהם 'בלדי' וילידי יפו הגיעו הנה בשנות ה-50 מהמשולש הגדול והקטן, אחרי ביטול הממשל הצבאי. מבין העולים היהודים, שהגיעו אחרי 1948, מי שיכל ברח. מי זה יפו האותנטית?"

מלון W/ צילום:: אלכס מוריס

- ובכל זאת, יש הטוענים שאזור מסוים הופקע והפך רק לתיירים.

"הנזירות היו נפלאות, אבל הן הלכו לעולמן ולא היתה לכנסיה שום יכולת כלכלית לשאת את המקום הזה. רוב האנשים לא יודעים שנשים לא הולכות יותר להיות נזירות. החברה צריכה להחליט מהם כללי המשחק. אם החברה הישראלית היתה חושבת שיש חשיבות עליונה להפוך את המבנה למוזיאון, או לספרייה, היה צריך להשקיע בשיפוץ עשרות מליוני דולרים מכספי המסים שלנו. אנחנו לא שם. מצד שני, יש מחסור בבתי מלון בסטנדרט גבוה. ה-W הוא מלון של שבעה כוכבים, שיהווה חלופה לקינג דיוויד בירושלים".

תמר טוכלר, מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים, לא שכחה איך בשנת 2001 הוכנה תכנית מדיניות תיירות ליפו, במימון משותף של משרד התיירות ועיריית ת"א, שניתחה את הצרכים והפוטנציאל של יפו. לדבריה, המסקנה של התוכנית היתה שמלונות גדולים יקומו בת"א, וביפו, מלונות בוטיק: "באירופה אתה רואה קתדרלות, תחנות כוח ומגדלורים שהפכו אותם לבתי מלון. זה פנטסטי. אין לי התנגדות ל-reuse. אבל, שם עושים את זה בלי לפגוע באיכות של המבנה. אני לא מבינה איך לוקחים מבנים כ"כ חשובים כמו בית החולים הצרפתי והקישלה, שנמצאים במקומות רגישים, ומכניסים לתוכם מסה של בינוי שפוגעת בפרופיל של יפו. זאת אלימות אדריכלית וסביבתית".

הניה מליכסון, מדריכת טיולים ופעילה במועצה לשימור אתרים, סבורה שאופי הטיפול במבנים לשימור, שכפי שהוא בא לידי ביטוי בשני המלונות, מסוכן לאופיה של יפו: "כל הבנייה החדשה פוגעת באופן מהותי במרקם היחודי של יפו. מה שקורה בקישלה זה דבר חמור ביותר. המבנה הזה לא פרופורציונלי לכיכר, זו שערורייה. ברחוב יפת יש בתים מפוארים בני שתי קומות, בתי ליוואן והמלון (W) הזה משנה את כל הפרופורציות".

ורד נבון, תושבת יפו החוקרת את תולדות העיר, מתלוננת על השיפוץ של המבנים שמדגיש את הצד האסתטי אך מתעלם מזיכרון המורשת: "אין רצף היסטורי, תרבותי. הסיפור חשוב. הקישלה היתה בית מעצר. הרי את מה שהיה בפנים הרסו. גם לבית החולים יש סיפור מעניין. זה נשמע קלישאה, אבל כשאתה מוחק את העבר ההווה שלך דל".

ספי סמדג'ה, יו"ר ועד לב יפו, מסויגת אף היא מהפרויקטים החדשים: "לי נחמץ הלב. כשאני עוברת בכיכר השעון וברחוב יפת, ורואה את המחיקה של ההיסטוריה, זה כואב לי. השאירו את הבניינים, אבל הוסיפו ועיבו ונתנו לזרים. אין כאן שום היבט חברתי. במקום שהמדינה תשתמש במשאבים האלה לטובת הציבור, הקהילה".

- אבל בסופו של דבר זה מביא דם חדש ומחיה את הרחוב?

"אני לא יודעת כמה זה תורם. זה רק באזור אחד, שגם ככה רווי. הם משקיעים רק בתיירות. זה לא שכתוצאה מהפיתוח של כיכר השעון אזורים אחרים של יפו ירוויחו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות