מה אמרה ועדת המכרזים בראשל"צ לקבלן החשוד בפרשת ביטן?

הפרוטוקולים של ועדת המכרזים בראשל"צ מלמדים: סימני השאלה סביב מכרז "מתחם האלף", בו זכה הקבלן בני עוזיאל החשוד בפרשת השחיתות, צצו עוד לפני חקירת המשטרה

שמן של מספר זירות נדל"ן בראשון-לציון נקשר בימים אלה בפרשת דוד ביטן-ראשון-לציון. בפרשה חשודים יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), ובכירים בעירייה, בהם ראש העיר דב צור, בלקיחת שוחד מאנשי עסקים ומיזמי נדל"ן תמורת קידום אינטרסיים עסקיים שלהם בעיר.

בין זירות הנדל"ן והעסקאות המככבות בחקירה הוזכרה עסקת מכירת הקרקע שעליה ממוקם אולם ה"לאגו" (שבו נערכה חתונת בתו של ח"כ ביטן) וכן מסעדת "היקב", אך נראה כי עיקר המיקוד בחקירת צור, הוא דווקא באזור היוקרתי במערב ראשון-לציון המכונה "מתחם האלף".

"מתחם האלף" ממוקם באזור הדיונות ממערב לכביש איילון דרום, והוא הוגדר על-ידי עיריית ראשון-לציון כ"מרכז העסקים החדש של ישראל". הזרקור הופנה אליו השבוע במסגרת דיון הארכת מעצרו, בשלישית, של הקבלן בני עוזיאל, שביצע כקבלן משנה חלק מעבודות מכרז הבינוי והתשתיות במקום.

לפי החשד, השיג עוזיאל את העבודות תוך מתן שוחד. לא ברור בשלב זה אם החשד לשוחד הוא בגין כל עבודות המכרז או עבור אחד מחלקיו (חלק א' של המכרז או חלק ב', שיצאו כשני מכרזים נפרדים), אך ברור שעוזיאל שימש כקבלן משנה בשני החלקים, לאחר שקבלן אחר זכה במכרזים. הקבלן שזכה, חשוד אף הוא בפרשה, אך שמו אסור לפרסום. על עוזיאל אמר בית המשפט בדיון הארכת מעצרו ביום שלישי השבוע, כי "חלקו מרכזי בפרשייה". 

מתחם ה1000/ צילום: איל יצהר
 מתחם ה1000/ צילום: איל יצהר

עוזיאל הוא ממקורביו של משה יוסף, אחד החשודים המרכזיים בפרשת ביטן. לפי החשד יוסף ריכז את כספי השוחד, הלבינם בחנות הרהיטים שלו בראשון-לציון והעבירם לח"כ ביטן. בנו של יוסף מועסק אצל עוזיאל. הקבלן הראשי שהגיש מועמדות למכרזים וזכה, מקורב אף הוא, אם כי במידה פחותה יותר, לביטן. הזוכה חשוד אמנם בקבלת עבודות המכרז במרמה, אך בניגוד לעוזיאל - אינו חשוד בשוחד, והוא שוחרר לפני שבוע ללא תנאים מגבילים.

בשלב זה של החקירה לא ברור כיצד, אם בכלל, ניתן שוחד עבור ביצוע עבודות במכרז "מתחם האלף", אך "גלובס" חושף היום כי המכרז היה בסיס להליך משפטי קודם - שבמסגרתו הוגשה לבית המשפט מחוזי עתירה מינהלית נגד המכרז והזוכה בו - ועורר שאלות ותמיהות בנוגע לכשירותו כבר מראשיתו. המכרז אמנם לא בוטל, אך השאלות שעלו בהליך, הופכות לרלבנטיות על רקע החקירה.

מסמכים מישיבת הוועדה שבחרה בזוכה במכרז של "מתחם האלף" והגיעו לידי "גלובס", מציפים את הפגמים שוועדת המכרזים ואחד המפסידים במכרז מצאו בהצעת הזוכה כבר בספטמבר 2016 - אז נבחר הזוכה לחלקו הראשון של המכרז (והוא אף זכה מאוחר יותר גם בחלקו השני).

ברמה המינהלית, הפגמים שעלו כטענות ביחס להצעת הקבלן הוזכה - כמו אי-עמידה בתנאי הסף של המכרז וכן הדיון בשאלה אם הגיש הצעה גירעונית - צלחו את בחינת ועדת המכרזים, ולאחר מכן את בחינתו של בית המשפט; אך משהדין הפלילי נכנס לתמונה, על רקע החשדות לשוחד ולקבלת עבודות מכרז במרמה, מקבלים הפרוטוקולים והטענות שעלו בהם, משמעות מחודשת.

עמידה בתנאי סף?

בפרוטוקול ישיבת ועדת מכרזים של החברה הכלכלית-ראשון-לציון מה-27 בספטמבר 2016, שהגיע ל"גלובס", לא מופיעים אמנם שמות החשודים בפרשת ביטן הקשורים למזמיני העבודות במכרז "מתחם האלף" - סמנכ"ל החברה הכלכלית-ראשון-לציון, יעקב דץ, ויו"ר דירקטוריון החברה, אייל מושיוב, המשנה לראש העיר - אך במשטרה בודקים גם את החשד שעבודות המכרז הושגו במרמה, ולפחות ביחס לעוזיאל, גם "בנסיבות מחמירות" - כך שהפרוטוקול יכול לשפוך אור על האווירה והלך הרוח שהובילו לזכייה במכרז "מתחם האלף".

אז מה יש בפרוטוקול? שישה קבלנים הגישו הצעות בהליך המכרז לבחירת הקבלן שיבצע את העבודות בפרויקט השאפתני ב"מתחם האלף". הקבלן הוזכה הגיש את אחוז ההנחה הגבוה ביותר ליחידות העבודה במכרז שכללה עבודות פיתוח, עפר, בנייה ותשתיות. חלקו הראשון של הדיון בוועדה עסק בשאלת העמידה בתנאי הסף של המכרז, כאשר שני מציעים לא עמדו בהם ואחר משך את הצעתו.

אחד מתנאי הסף במכרז דרש כי המציע יציג פרויקט תשתית שביצע בעברו בהיקף של 70 מיליון שקל לפחות - או שניים בהיקף כולל כזה. תנאי זה עורר בפני עצמו דיון בוועדה. "אולי תנאי הסף שנקבעו היו מחמירים מדי?", שאל אחד מהחברים, ועמיתו הוסיף: "אנו פוסלים המון קבלנים עם התנאים הללו". התשובה שקיבלו השניים מחברי הוועדה האחרים ומהיועצת המשפטית הייתה כי ההחלטות נעשו על בסיס שיקולים מקצועיים. האחרונים פירטו את הרציונל לקביעות השונות באשר לניסיון הקודם שנדרש.

בעתירה שהגיש מאוחר יותר הקבלן שהגיע למקום השני, למחוזי-מרכז בלוד, נטען כי הקבלן הוזכה לא עמד בתנאי הסף של המכרז. לטענתו, הפרויקט שהציג הזוכה - "פרויקט ת'" - כהוכחה לעמידתו בדרישה לניסיון קודם, אינו עונה על דרישת תנאי הסף, כיון שהוא בעיקרו פרויקט בינוי ולא פרויקט תשתיות, כנדרש.

השופט אחיקם סטולר דחה את הטענה, תוך שהוא מתאר כיצד ועדת המכרזים דנה בטענה זו יחד עם נציגי החברה הכלכלית, בהם המנכ"ל, מהנדס החברה והסמנכ"ל (יעקב דץ החשוד בפרשת ביטן), שניים ממנהלי הפרויקט והמהנדס הראשי של תאגיד המים של ראשון-לציון.

בית המשפט קבע כי "חלק מהותי מהעבודות שבוצעו בפרויקט (לרבות עבודות בטון באתר, בטון טרום, מערכות חשמל, בטון דרוך בגשרים, קירות מקרקע משוריינת, תשתיות תקשורת ובקרה, פיתוח ושיקום נופי, גינון והשקיה, עבודות סלילה ומערכות ביוב ואספקת מים) הן עבודות שעונות לדרישה הקבועה בתנאי הסף", שדרש ניסיון בעבודות תשתית.

"זכותנו לדעת"

לצד תנאי הסף, עיקר הדיון בוועדת המכרזים נגע לכך שהקבלן הוזכה הציע את ההצעה הזולה ביותר. לאחר דיון בין חברי הוועדה, הזוכה אף זומן לשימוע לגבי יכולתו לספק את העבודה במחירים הנמוכים-יחסית שהציע.

"זימנו אותך לשימוע כיוון שמדובר במכרז של כ-85 מיליון שקל, ועיקר העבודה היא עבודת מילוי כמיליון קוב עפר ומצעים שצריך לשנע", פתח אחד מחברי הוועדה את השימוע. "האם ניתחתם את המכרז ואת העלויות ביחס לאחוז ההנחה הגבוה שניתן? המחיר נמוך משמעותית מן האומדן ועל-פניו אינו סביר, אלא אם תוכיח לנו באמצעות נתונים מסמכים והתקשרויות שאתה מסוגל לעמוד בדרישות".

בתגובה פירט הקבלן הוזכה את שנות ניסיונו והיקף עבודתו. "ביחס לכך (לעבודות שביצע בעבר - א' ל"ו), העבודה הנדרשת פשוטה מאוד", אמר. לשאלת הוועדה מהיכן יביא את חומר המילוי לעבודות העפר השיב: "חשובה לנו בקרת איכות, אבטחה. אי-אפשר להביא חומר מכל מקום", אך לא שש לחשוף את המקורות שלו. הגם שציין כי יביא חומר מיבנה וממודיעין, התעקש בפני הוועדה: "אין לכם זכות לראות מאין אני מביא את חומר המילוי, או (לראות) חוזים (קודמים) לפני שאנחנו מתקשרים בחוזה. אני יודע שלקבלני עפר יש תדמית בעייתית, אבל אני קבלן עם קבלות ומוניטין, ואתם יכולים לברר עלי בכל מקום".

אחד מחברי הוועדה התעקש שוב: "זכותי המלאה לדעת מהם המקורות שלך, ובמיוחד לאור המחיר הנמוך", אך נענה רק ב"בסדר-גודל שאני קונה, אנחנו מספיק חזקים. אתם תקבלו את העבודה כפי שהתחייבנו בחוזה". בשלב זה התערבה בדיון גם היועצת המשפטית ותהתה: "מה הבעיה לחשוף נתונים? ככל שניתן. הסודיות תישמר". על כך ענה הקבלן: "אם נחתום, אני אראה לכם הכל".

עוד עולה מהפרוטוקול כי לאחר שהקבלן העביר לעיון הוועדה מסמך עם הסברים, אחד מחברי הוועדה, ע', הגיב בספקנות ואמר: "המחיר שאתה נותן הוא זול". חברה אחרת בוועדה, ס', הוסיפה, כי "זה זול בצורה לא נוחה", אך דעתה לא נשמעה יותר עד לתום הדיון.

בהמשך הפרוטוקול, לאחר תום השימוע לקבלן, חברי הוועדה חלוקים בדעותיהם באשר להתאמתו. "אני שוקל להימנע מלהצביע, הגם ששמעתי אותו ואת הפרטים על המחזור הכספי שלו", אמר חבר הוועדה, א'. אולם, א' השתכנע בהמשך הדיון שאין לפסול את הקבלן, ואף אמר עליו: "הוא לא גמגם, הוא ידע על מה מדובר". חברים אחרים בוועדה גם טענו כי מבחינה מקצועית "אין עוררין" (כדברי חבר הוועדה, ב'), וכי "הטענות שלו הגיוניות" (לגבי היכולת לספק את העבודה במחירים הנמוכים), אולם "המחיר מעורר חשש".

נציג החברה הכלכלית ראשון לציון (החכ"ל) בוועדה, נ', ציין ביחס למחיר הנמוך שהציע הקבלן הוזכה, כי האומדנים שנקבעו במכרז למחירי העבודות אינם גבוהים מדי, ומבוססים על המחירים שאיתם רגיל החשכ"ל לעבוד. עם זאת ציין נ' ביחס לקבלן הוזכה, כי "מצד שני יש יתרון לגודל העבודה. מדובר על היקפים גדולים. אולי הוא יכול לספק את החומר. על פניו המחירים לא נשמעים סבירים, אך אחרי ששמעתי אותו, אמרתי 'אולי'. זאת בעיה לפסול אותו".

בשלב זה הוסיף חבר הוועדה, פ', כי גם הוא התרצה. "אני הגעתי בתחושה קשה, אבל ההתרשמות שלי שמדובר בחברה ותיקה עם יכולות גבוהות מאוד", אמר. "הייתי מוטרד מההתנהלות הכלכלית, אבל הבנתי שאין בעיה. הוא ידע לזהות את המחיר, ונראה שמדובר בבעל מקצוע שעומד מאחורי המחיר שנתן".

מחיר הפסד

עיון במסמכים שצורפו לפרוטוקול הוועדה מציף גם הוא את הקושי שהתעורר סביב שאלת המחיר. בעוד אחד היועצים מחווה דעתו כי המחירים שהציע הקבלן, נמוכים - ובחלקם נמוכים משמעותית ביחס למחירים במכרזים דומים - הרי שיועץ לעבודות הביוב והניקוז במכרז, ציין בחוות-דעתו כי "הקבלן צריך לקבל הנחה של 70%-80% על אספקת חומרים, וזאת על-מנת לסיים העבודה עם רווח קבלני מינימלי. לפיכך, חוות-דעתנו היא שהקבלן יבצע את עבודות הביוב והניקוד במחירי הפסד". יצוין כי מחירי הפסד בדיני מכרזים עשויים לפסול הצעה אם מעידים על הצעה גרעונית שהמציע שלה עלול שלא לעמוד בה או לבצע את העבודה באיכות ירודה.

בעניין עבודות העפר, שהיו הרכיב הדומיננטי במכרז, התקבלה חוות-דעת, שלפיה המחיר שהציע הקבלן נמוך ביחס למחיר השוק. "המכרז כולל כמיליון מ"ק מילוי בעפר. המחיר שהוצע נמוך משמעותית ממחיר השוק", כתב י', שאליו פנתה הוועדה. "אי-לכך אני חושש שיגיע לאתר חומר שאינו מתאים למילוי, או לחילופין שהקבלן לא יוכל לעמוד במחירים אלו, והעבודה תשתבש". י' ממשיך וקובע כי לאחר מתן הנחה של 32% למחירי יחידה, הרי שביחס לרוב המחירים שהציע הקבלן הוזכה, "המחירים הופכים לנמוכים במידה רבה ממחירי השוק", ובשל כך הוא "חושש שניתקל בקשיים הקשורים ביציבות הקבלן וברציפות עבודתו". לבסוף קיבלו כל חברי הוועדה את העמדה כי על אף הקושי, יש לאשר את הבחירה באותו קבלן, בכפוף לאסמכתאות שימציא לוועדה על הנתונים שהציג בשימוע. כן צוינו בפני הוועדה ההמלצות הטובות שקיבל הקבלן בפרויקטים אחרים. "הקבלן אמר שיש לו רווח של 5%. אין לנו כלים למנוע את ההחלטה (- לבחור בו כבעל ההצעה הכי זולה - א' ל"ו)", סיכם את הדיון אחד מחברי ועדת המכרזים.

עו"ד קובי גולדמן, המייצג את בני עוזיאל, מסר בתגובה: "לא נוכל להתייחס לגופם של החשדות בשל החקירה. עם זאת, ברמה עקרונית ומבחינת הדין וההיגיון המסחרי, אין ממש בנרמז בכתבה לגבי ההצעה ה'זולה' שניתנה במכרז, לבין החשדות לשוחד. מתי נותנים שוחד? כדי לזכות במכרז שהוגשה אליו הצעה יקרה ולא אטרקטיבית, ולא כשהיא הכי זולה וממילא ראויה לזכייה.

"אינני מכיר איש שהיה מוכן גם לתת את ההצעה הזולה ביותר כדי לזכות וגם לשלם שוחד כדי לזכות. זכיות במכרזים ניתנות להצעות הטובות ביותר, כפי שראוי והגיוני בדיני המכרזים - משום כך לא היה כל צורך במתן דבר מה נוסף; ולא בכדי דחה בית המשפט עתירה שהוגשה גם בנושא זה וגם בנושא העמידה בתנאי הסף".

בא-כוחו של הקבלן שזכה במכרז, עו"ד עודד סבוראי, סירב להגיב לכתבה.

סימני שאלה מטרידים / אלה לוי-וינריב

המכרז הנחשק לעבודות הפיתוח והתשתית ב"מתחם האלף" בראשון-לציון, נועד להגשים את חלומה של העירייה לבנות "מתחם עירוני שוקק, מוביל מסוגו, המשלב מרכז תעסוקה חדשני ואיכותי, וכן עסקי מסחר, פנאי ומגורים, שיהווה מוקד משיכה דומיננטי בקנה-מידה ארצי". כך על-פי "קול קורא" שפרסמה החברה הכלכלית ראשון-לציון. כלומר, מדובר בהליך "מעין מכרזי" שאינו מכרז פורמלי, ועמדת חברות כלכליות רבות היא לפיכך, כי דיני המכרזים אינם חלים על העירייה באופן המחייב אותה לערוך מכרז.

אולם מרגע שפורסם "קול קורא" מעין זה - "הליך מעין מכרזי" - הרי שחלים עליו דיני המכרזים בכללותם. כך גם התייחס אליו השופט שדן בעתירה שהוגשה נגד זכייתו - בחלק א' של המכרז - של הקבלן המקורב ליוסף, שהתקשר עם בני עוזיאל כקבלן-משנה.

האם המסמכים הללו, ודיוני הוועדה לפני ואחרי השימוע, מעידים על ניסיון ל"תפירת מכרז"? במבט ראשון זה לא נראה כך. זאת, בהתחשב בהחלטת ועדת המכרזים במקרה זה, ובמקרים אחרים שבהם 'מקדשים' את המחיר הנמוך. אולם מרגע שהחלו לצוף אל פני השטח חשדות המשטרה, כי ייתכן שניתן שוחד שהביא להשגת עבודות המכרז במרמה - ההתנגדויות שעלו בהליכי המכרז נצבעות בגוון פלילי מחשיד.

כל אמירה של חברי הוועדה, המבטאת חוסר שביעות רצון מההצעה הזוכה, נטענת במשמעות נוספת והופכת לאינדיקציה לכך שייתכן כי היה רצון לקדם את הקבלן שלא כדין. זאת, גם בנוגע למכרז חלק א' וגם בנוגע למכרז חלק ב'.

האם העובדה שוועדת המכרזים התכנסה בפעם השנייה, ובחנה שוב את העמידה בתנאי הסף, וקבעה כי התקיימו, הופכת את הדברים לפחות חשודים? הגם שהשופט סטולר הזכיר בהחלטתו את ההתכנסות השנייה כסיבה נוספת לדחיית העתירה, לא בטוח שאותה פגישה יכולה להפריך את סימני השאלה המרחפים מעל המכרז.

בדיון הנוסף נכחו מנכ"ל החכ"ל (החברה הכלכלית) וגם סמנכ"ל החכ"ל, יעקב דץ, שכעת חשוד במעורבות בפרשה המסועפת, שכונתה בפי המשטרה "נזק תדמיתי רב למדינת ישראל".

החשד כי ייתכן שנעשה ניסיון "לתפור" את המכרז עלול להתחזק גם על רקע פרסומים מהימים האחרונים כי לח"כ ביטן וליוסף היו מוטיבציות לפעול לקידום האינטרסים של עוזיאל והקבלן הזוכה. על-פי הפרסום (בין היתר ב"ידיעות אחרונות"), תועדו בהאזנות הסתר ח"כ ביטן ויוסף כשהם מנסים, על-פי החשד, לשכנע את ראש העיר דב צור להעניק לקבלן הזוכה את החלק השני של עבודות המכרז, בהליך של פטור ממכרז.

בנוסף, לפי פרסומים (בין היתר באתר "וואינט", ynet), ראש העיר צור אף הנפיק מכתב לחכ"ל - מזמינת העבודות ועורכת המכרז - ובו ביקש לבדוק אם ניתן לאפשר להמשיך לשלב ב' של הפרויקט - הפעם בפטור ממכרז.

בסופו של דבר, לא ניתן פטור כזה, ובמכרז שהתפרסם זכה שוב הקבלן שזכה במכרז שלב א', המקורב ליוסף, ושוב העסיק האחרון כקבלן-משנה את עוזיאל, המקורב אל יוסף עוד יותר, והחשוד בעבירת השוחד. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988