ערעור שטרום לעליון: לא היה פן מרמתי במעשיי

אמש התפרסם עיקר טיעונו של דנקנר בערעורו לעליון לפיו "בית המשפט הרשיע על אף שלא נקבע כי היה מניע למעשה" ■ היום היה זה תורו של שטרום להציג את טיעונו, לפיו קיים קושי להוכיח שהיה לו תמריץ בהרצת מניות אי.די.בי

איתי שטרום / צילום: רוני שיצר
איתי שטרום / צילום: רוני שיצר

לא היה יסוד תרמיתי בפעולותיו של איתי שטרום בהנפקת אי.די.בי. כך טוען שטרום במסגרת עיקרי הטיעון שהגיש היום לביהמ"ש העליון לביסוס הערעור שהגיש על הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי, יחד עם איש העסקים נוחי דנקנר.

לטענת שטרום, באמצעות עוה"ד איריס ניב סבאג ונוית נגב, השגיאה המרכזית בהכרעת ביהמ"ש המחוזי, היא שלמרות שלפי קביעות הכרעת הדין לא התקיימו מאפיינים טיפוסיים של תרמית, לא נדונה השאלה הבסיסית של התקיימות עבירה פלילית וזו הונחה כהנחת מוצא. לטענתו, ביהמ"ש המחוזי בעצמו קבע, כי ביסוד הפעילות שלו עמד מניע של "לשאת חן" בעיני נוחי דנקנר, ללא תאוות בצע או אינטרס תרמיתי אישי, וכי זהו "מקרה חריג, בו אין הנאשם פועל מתוך אינטרס תרמיתי אישי לו", "והאינטרס התרמיתי בפעולותיו נובע מרצונו להשיג את קרבתו ואהדתו של דנקנר". ולמרות זאת, נטען, קפץ ביהמ"ש למסקנות כי הייתה פה תרמית וקונספירציה.

רכישות מסיביות של מניות

יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, ואיש שוק הון, איתי שטרום, הורשעו ביולי אשתקד בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות ערב הנפקת החברה בפברואר 2012, שהייתה קריטית לצורך שיפור מצבה התזרימי החונק. כמו-כן הורשעו השניים בעבירות דיווח והלבנת הון. גם החברות אי.די.בי ו"קלוז טריידינג", של שטרום הורשעו בעבירות אלה.

בית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי לקראת מועד הנפקה, קשרו דנקנר ושטרום קשר, במסגרתו ביצע שטרום, לבקשתו של דנקנר, רכישות מסיביות של מניות אי.די.בי, אותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות. הכול, כך קבע כבוב - כדי להשפיע באופן בלתי-חוקי ומעושה על שער המניה ערב ההנפקה. זאת, בכדי להבטיח את הצלחתה. וההנפקה אכן עלתה יפה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל.

לפי הכרעת הדין, לצורך ביצוע התכנית הורה שטרום לסוחר בני"ע, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום בחברת ISP והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות. שלג, כך נפסק, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.

דנקנר הורשע בעבירות על חוק ני"ע (תרמית מניות, הכנסת פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח) ובעבירה על חוק איסור הלבנת הון, ונידון לשנתיים מאסר, ואילו שטרום נידון לשנת מאסר. השניים הגישו ערעור לביהמ"ש העליון הן על ההרשעה והן על העונש.

אתמול (ד') הגיש נוחי דנקנר את עיקרי הטיעון שלו לביהמ"ש העליון; והיום היה זה תורו של שטרום להעלות את טיעוניו.

לטענת שטרום, בגזר הדין שניתן נגדו נכתב במפורש, כי יש "קושי לאתר את התמריץ שהניע" אותו לפעול להרצת המניות, וכן כי שטרום "מצא את עצמו מסכן את כספו שלו בסכומים גבוהים מאד ואף מסתכן במעשים פליליים מבלי שעל פניו קיים 'תמריץ כספי' שיכול ליתן הסבר להתנהלותו החריגה". עוד נטען, שבהכרעת הדין נקבע, כי אין מדובר במקרה שבו נטוותה תכנית עבריינית זמן רב מראש (שבועות או חודשים) ואפשר גם שנתגבשה באופן ספונטני.

"מדובר בנסיבות ייחודיות שבהן פעילות המסחר עצמה לא בוצעה על ידי שטרום, ומי שביצע אותה היה שלג, עד המדינה, ששימש כמנכ"ל אי.אס.פי, והיה איש המסחר שביצע את הפעולות בפועל מטעמו של שטרום. יתרה מכך, חלק ניכר מפעילות המסחר באותם ימים נעשתה על ידי שלג, תוך רמייה כלפי שטרום וללא ידיעתו ושטרום לא הורשע בה", נכתב בעיקרי הטיעון של שטרום.

הטענה, כי שלג הוא זה שביצע את התרמית בפועל הייתה קו ההגנה של שטרום גם במהלך המשפט (וגם של דנקנר) אך זו נדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי. ואולם, גם בטיעונים לעליון חוזר שטורם להגנה זו. לטענת שטורם המחוזי הכיר בכך שהפעולות שבסיס הרצת המניות - רכישות ומכירות מתואמות - לא בוצעו על ידו. "מדובר בפעילות מתואמת בין חשבון אי.אס.פי לבין חשבון חברת סיטי ברוקר, שבבעלות אשתו של שלג, פעילות אשר נועדה להפיק רווח לשלג ולרעייתו: שלג רכש מניות אי.די.בי בשוק במחיר מסוים לחברת סיטי ברוקר ולאחר מכן מכר אותן לחברת אי.אס.פי במחיר גבוה בעסקאות מתואמות, ואת הרווח שלשל למעשה לכיסו, ובכך 'עקץ' וגנב משטרום בפעילות מתואמת זו", כותב שטרום לעליון.

ולכן, נטען, לפי הקביעות העובדתיות של הכרעת הדין "אין כאן סיפור של 'איש קש', אין כאן פעולות מתואמות שמייחסים לשטרום, ולא היה בסיס למסקנה בדבר קונספירציה".

קונספירציה פלילית

שטרום תוקף בנוסף את המסקנה המרשיעה של השופט כבוב בדבר קונספירציה פלילית בינו לבין נוחי דנקנר. "אף שבמפורש נקבע ששטרום פעל באופן עצמאי מכספו ולא היה 'איש קש' של דנקנר - בית המשפט הניח שהמעורבות של דנקנר בפעילות שטרום היא פסולה, וששטרום פעל עבור דנקנר ולכן קבע קונספירציה, והרשיע בעבירת התרמית. בית המשפט הכריע שהתקיימה קונספירציה פלילית, למרות שמסקנה זו לא עלתה מהראיות - וזאת כיוון שהניח קונספירציה כהנחת מוצא", נכתב בעיקרי הטיעון.

לטענת שטרום, מערכת העובדות בפרשה בה הורשע "אינה שונה מכל מצב רגיל ויום יומי בשוק ההון, שבו בעל שליטה משכנע ברוקרים, בנקים וסתם לקוחות, לרכוש את מניות החברה בה הוא שולט. חזקה עליהם שאם הם נענים להמלצה, הם מאמינים בכדאיות העסקה. רכישותיהם מגדילות את הביקוש למניה - אף בהיקפים גדולים - ומשפיעות בהכרח על השער, ומטבע הדברים עליית ערך המניות היא עניינו הטבעי ורצונו של בעל השליטה. עצם הרצון או הכוונה של בעל שליטה, ושל צד שלישי שקנה מניות בידיעתו, כי בעקבות רכישות על ידו מחיר המניה יעלה, אינם יכולים להפוך את המעשה לפלילי".

לטענתו, כדי שתתהווה עבירת תרמית בנירות ערך, צריך שיצטרפו לפעולה אלמנטים מיוחדים ומובהקים של מרמה - שלא התקיימו במקרה של שטרום.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988