ספרים

הספר * באתי עם ציפיות גבוהות. בכל זאת, מדובר בספר המשך ל'ילדי השטאזי', שהוכתר בבריטניה כספר המתח הטוב של השנה, ומבוסס על עבודת תחקיר מקיפה על החיים במזרח גרמניה בשנות ה-70 ועל המשרד לביטחון המדינה הידוע לשמצה. אבל כגודל הציפייה, נו, ההמשך ידוע.

העלילה מתרחשת ברובה בשנים 1975-76, עם קפיצות לשנות ה-60. הגיבורה היא אוברלויטננט (סגן משנה) קארין מולר מ'משטרת העם', שמתמחה במקרי רצח. לאחר שסווגה למשימות תיוקים בברלין, היא מקבלת הזדמנות לחזור ולעשות את מה שהיא אוהבת: לנהל חקירה סבוכה. והפעם: חטיפת תינוקות, בדגש על תאומים, בהאלה-נוישטאדט.

הא-נוי, בשם הקיצור שלה, היא עיר העתיד הסוציאליסטית, גאוות הרפובליקה, דרכו של המזרח הקומוניסטי להראות שבכוחו לבצע דברים באופן טוב יותר מהמערב הקפיטליסטי המושחת. היא מורכבת מבנייני לוחות בטון, עם זוויות ישרות וקווי מתאר בולטים, שמשדרים אחידות קודרת ומדכאת. לפחות בתיאורים שלה, יאנג עושה עבודה טובה.

לכאורה, כל המרכיבים ההכרחיים לרומן-מתח נמצאים כאן: משברי אמון, כולל מול בן הזוג הטרי ומס' 2 שלך, שלטונות מרושעים, סיפורי אהבה בעייתיים וסכסוכים משפחתיים. כאמור, אין גם ספק שהושקעה עבודה רבה בתחקיר. אבל הביצוע, זה כבר משהו אחר.

השליש הראשון של 'זאב בשטאזי' לא מצליח להתעלות מעבר למקובל בספרי מתח 'רגילים'. אתה פשוט אומר לעצמך תוך כדי הקריאה: נו, עוד אחד. וכשאתה נתקל בבעיות טכניות, כמו חוסר דיוק בזמנים או דבר והיפוכו בהפרש של שני עמודים, זה בכלל מעצבן. בחצי השני מגיעה התנופה, ואז אתה כבר לא נוטש את הקריאה, למרות שפה ושם יש נטייה למופרכות. בכל זאת, ספר מתח. אתה רוצה לדעת אם ניחשת נכון מה קורה בסוף.

שורה לזכור * "(שנלך) למיטה? בסופו של דבר, זאת התשובה האוניברסלית לכל דבר" (עמ' 231).

שורה תחתונה * זה לא בזבוז זמן, אבל אל תצפו לתובנת שטאזי מבריקה.

יער אפל, ניקול קראוס

הוצאת מחברות לספרות, 255 עמ'

הספר * שתי דמויות יהודיות במשבר, סופרת בת 40 ועורך דין בן 68, מגיעים לישראל - כל אחד בנפרד, וזו לא התחלה של בדיחה. היא סופרת חסרת שם שנישואיה מתפוררים, ומקבלת הצעת כתיבה מוזרה אך מעניינת; והוא, ג'ולס אפשטיין, אדם שרק לעתים רחוקות הרים את ראשו מעל לזרמים החזקים של חייו, משום שהיה עסוק מדי בצליחתם. שניהם מנסים לתת מענה לנפש המסוכסכת, אבל כמו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מתקשים להגיע לפתרון.

אולי, בכלל, צריך לדבר על ארבע דמויות: גם לקפקא יש תפקיד משמעותי ב'יער אפל', וגם למלון הילטון תל אביב. היהדות אף היא נוכחת מאוד. לקורא הלא יהודי אולי קשה עם כל הרפרנסים להיסטוריה ולגיבורים של העם הנבחר, אבל הקורא הישראלי ירגיש די בבית. זה נעים, אבל חשוב יותר לנצל את ההזדמנות ולהתמודד עם המבט החיצוני שקראוס מציעה.

וכך אנחנו נראים בעיניה: לישראלים יש נטייה להתעלם מכל מציאות חיצונית רעה, לטובת הרגע הנעים הפרטי. בתל אביב יש כיסי סוריאליזם שההיגיון התפוצץ בהם כמו מזוודה חשודה בנתב"ג. כולם יושבים בבתי קפה ומדברים, ונכנסים אחד לשני לחיים. כל נהג מונית הוא נביא. סגירת החנויות בשישבת דומה ל'מרדף אחרי שלווה קדמונית קדומה'. ולסיכום, העובדה שבמזרח התיכון לכולם יש זמן מובילה ליתר התבוננות, משם לשפע של דעות ומשם מידרדרים לאינסוף ויכוחים. בהצלחה לנו.

וישנו העניין הזה, שכל הזמן נמצא ברקע: לפני כשנה תורגם לעברית 'הנני' של ג'ונתן ספרן פויר, בעלה לשעבר של קראוס, שעסק גם הוא בהתפרקות נישואיהם. אך בעוד שהוא שם את הנושא במרכז, קראוס נותנת לו במה מוגבלת. התחושה היא שיש משהו נכון בצמצום הזה. מה גם שיש לספר עוד כל כך הרבה מה להציע, שהוא בהכרח הולך איתך במשך הקריאה, וגם אחריה.

שורה לזכור * "מוכנות (היא) לאומללות. לשמחה אף אחד לא צריך להתכונן" (עמ' 114).

שורה תחתונה *לעתים יש לגייס סבלנות, אבל רוב הזמן זו הנאה.

מרטין היידגר, חנה ארנדט, חליפת מכתבים 1925-1975, הוצאת רסלינג, 280 עמ'

הספר * הוא הצטרף למפלגה הנאצית והיה רקטור אוניברסיטת מרבורג בימי מלחמת העולם השנייה. היא הייתה יהודייה שנאלצה להגר מגרמניה לארה"ב. ולמרות זאת נוצר ביניהם קשר אוהבים שהפך לידידות אמת. המכתבים שהחליפו התפרסמו לראשונה בספר הזה (המקור הגרמני יצא לאור ב-1999), והם מרתקים. במיוחד לישראלים שמכירים את ארנדט בעיקר בגלל 'הבנאליות של הרוע'.

החלק הראשון מורכב ברובו ממכתבים שכתב היידגר לארנדט. מלבד אהבה עמוקה הם כוללים לא מעט אזכורים לתכנים פילוסופיים שבהם דנו יחד: זה היה קשר אינטלקטואלי לא פחות מאשר רומנטי, ואולי זה תרם להישרדותו במשך כל השנים. בהמשך מובאים מעט יותר מכתבים שלה, גם כאלה הממוענים לאשתו, וכאלה שאשתו כותבת אליה. נדמה שדווקא 'פלישתם' של בני זוגם לתוך הקשר הופכת אותו לחזק יותר: הוא מקבל אישור מלא להתקיים. אמנם לפרקים עודף הפרטים מיותר, אבל הוא שווה את כל היתר.

שורה לזכור * "חדוות החשיבה תיווצר מעצמה בכל פעם מחדש" (איחול ליום ההולדת ממרטין לחנה, עמ' 167).

שורה תחתונה * מה זאת אהבה, תשובה מס' 175491 .