הנקראות ביותר

היום בו יחלו לבנות אחרת

ההון האדיר, מספר העובדים וההכרח לסנכרן בין אינספור גורמים שונים הופכים את מהפכת הבנייה לבלתי נמנעת; החשש הוא שגם פה ישתלטו ענקיות הטכנולוגיה על כל שרשרת הענף

ענפי הבנייה בעולם כולו נחשבים, עדיין, לענפים מפגרים מבחינה טכנולוגית. ענף מאוד לא יעיל, בזבזני מדי מבחינת המשאבים שהוא צורך, ובעל רווחיות שהולכת ונשחקת. ענפים בעלי פריון נמוך, הבשלים לשינוי קיצוני, שישנה תוך זמן קצר יחסית סדרי עולם.

על פי נתונים של הבנק עולמי ושל חברת החיזוי הכלכלי הבריטית Oxford Economics, הפדיון השנתי של ענף הבנייה בעולם מגיע לכדי 10 טריליון דולר. התפוקה שלו מהווה כ-6% מהתוצר העולמי. בענף מועסקים כ-100 מיליון איש, והוא הצרכן הגדול ביותר בגלובוס של משאבים וחומרי גלם. דו"ח מיוחד של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מציין כי ענף הבנייה הוא מן היצרנים העיקריים של פסולת, אם לא הגדול שבהם: כ-40% מהפסולת שנוצרת בארה"ב מקורה בענף הבנייה. הבניינים בעולם גם אחראים לשימוש של 25% עד 40% מסך האנרגיה הנצרכת מדי שנה.

כל המספרים האלה ממחישים עד כמה חיוניים הם שינויים טכנולוגיים אשר יביאו לייעול בשיטות עבודה, לחיסכון בחומרי גלם, להקטנת הפסולת ושימוש חוזר בה, ולחיסכון באנרגיה הנדרשת על ידי הבניינים הקיימים. להבדיל מסקטורים שונים במשק הגלובלי, שיטות העבודה בעולם הנדל"ני, החומרים, ותהליכי הניהול עברו שינויים קטנים יחסית בעשורים האחרונים. אי לכך, כמעט כל הסקירות הקשורות לענף מציירות תמונה של ענף אשר עתיד להשתנות ללא היכר תוך שנים אחדות.

אבל לפי שעה, תעשיית הבנייה, כמעט בכל מקום בעולם ולא רק בישראל, ידועה בשמרנות שלה, בהיסוסים הרבים בהכנסת חידושים טכנולוגיים, במיוחד בכל הקשור לטכנולוגיות דיגיטליות ואוטומציה והימנעות מאימוץ תהליכי ייעול אשר אומצו במגזרים אחרים.

במדינות רבות, כמו ארה"ב ואנגליה, הפיגור בעלייה המצטברת בפריון של תעשיית הבנייה לעומת הממוצע במשק מגיע בעשרים השנים האחרונות למספרים דו ספרתיים. בישראל הפריון של מגזר הבנייה עולה בממוצע שנתי על המשק (תרשים בעמ' 30), אך אין בכך נחמה גדולה: הדבר נובע מהעלייה האיטית מאוד של הפריון בכלל המשק בישראל. במונחים אבסולוטיים, הגידול בפריון של הבנייה של ישראל דומה לזה של מדינות אחרות.

קיראו עוד ב"גלובס"


פחות מאחוז במו"פ

לפי דו"ח של חברת מקינזי, מיזמי בנייה גדולים במגזר הציבורי חורגים מהעלויות המתוכננות ב-80% בממוצע וזמן הבנייה חורג ב-20% בממוצע מהתכנון המקורי. ענף הבנייה בעולם משקיע פחות מאחוז מהכנסות החברות במו"פ, כלמור בין חצי לרבע ממה שמושקע על ידי ענפים מובילים אחרים.

לפני שנה פורסם בבריטניה דו"ח של ועדה ציבורית שמונתה על ידי הממשלה כדי לבחון את עתיד של תעשיית הבנייה בממלכה. הוועדה מצאה לנכון לפרסם את הדו"ח תחת הכותרת modernize or die - "תתחדשו או תמותו".

אלה שמנתחים את מצבה של תעשיית הבנייה מדברים על תהליך ודאי של disruption (שיבוש), או בעברית הריסת הסדר הקיים במגזר התעשייה והתהוות של סדר חדש, אחר, שבו יהיו חברות מובילות חדשות, אשר יבואו לעתים ממגזרים אחרים. חברות שיבואו עם חידושים וייעול, שאיתם לא יוכלו להתמודד החברות הקיימות. אחד החששות הוא שענקיות הטכנולוגיה ישתלטו גם על ענף הבנייה במסגרת המהפכה הזו.

אחד מנביאי המהפכה הטכנולוגית בתעשיית הבנייה בישראל הוא חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן וסגן נשיא ויו"ר האגף ליזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ.

האם נגזר על חברות להיעלם, וחברות לא מוכרות יפרצו קדימה?

"אימוץ טכנולוגיות שמשנות את הסדר הקיים ישנה לדעתי את מרכזי הכובד בין חברות גדולות לקטנות. ייתכן שחברות שאנו בכלל לא מכירים היום יהיו הכי גדולות עוד 10 או 15 שנים. כמעט כל דו"ח בנושא מדבר על הצורך בהטמעת השינויים המתרחשים ברמה המשקית, הענפית, ובעיקר ברמת החברה הבודדת, אשר צריכה לתת לעצמה דין וחשבון לגבי הסיכויים והסכנות שעומדים בפניה.

"אבל התופעה הזו תהיה שונה מאוד ומורכבת יותר ממה שקורה בתעשיות אחרות, כמו תעשיית הרכב, המחשבים או הטלפונים הניידים. היום תעשיית הבנייה היא המבוזרת ביותר בעולם, אין אף גורם בשוק שמחזיק אפילו פרומיל של התעשייה העולמית. במדינות המתועשות אין אף חברה שמחזיקה יותר מ-4%-5% מהשוק המקומי שלה. הפיזור הזה מונע אפשרות שאיזושהי חברה, גדולה ככל שתהיה היום, תכתיב איזה שהוא תקן מקובל על הכל. בהיעדר תקן מוכתב, או משותף, התוצאה היא שכל פעם, בכל פרויקט בנייה, כל יזם, כל קבלן וכל מתכנן ממציאים את הגלגל מחדש, עם תקנים חדשים, בכל פעם מחדש. תופעה זו גורמת לפריון וליעילות נמוכים מאוד, לעלויות גבוהות עם לוח זמנים ארוך ולסיכויים גדולים לליקוי בנייה".

כאשר הבינה המלאכותית תשתלב בדיגיטציה מוגברת של הענף, ולתהליך יתלווה האימוץ של האינטרנט של החפצים, השימוש ברובוטים, היכולת להשתמש בטכנולוגיה של מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, התוצאה תהיה מהפכה שלמה באופנים שבהם מעצבים מתכננים מיזמי בנייה, בונים אותם ומפעילים אותם לאורך שנים. לפי הספרות הקיימת, תהליכי העבודה הקיימים היום בתעשיית הבנייה ייעלמו, ובמקומם יונהגו תהליכים חדשים שישימו דגש על תיאום כמטע מלא בין כל הצוותים והגורמים המעורבים במיזמי בנייה, חיסכון מרבי בחומרי גלם, ניטור ומעקב בזמן אמת והגברה ניכרת של הבטיחות בעבודה.

על פי חברת מקינזי והמדד שלה לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, ענף הבנייה נמצא במקום לפני אחרון בתחום זה. רק ענפי החקלאות גרועים ממנו באימוץ טכנולוגיות חדשות.

בדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי על עתיד תעשיית הבנייה מובאים אומדנים של חברת Boston Consulting, לפיהם פריסה מירבית של טכנולוגיות דיגיטליות בענף הבנייה שלא למגורים תביא בתוך עשור לחיסכון בעלויות בסדר גודל של 700 מיליארד דולר עד 1.2 טריליון דולר בפעולות של הנדסה ובנייה ושל 300 מיליארד דולר עד 500 מיליארד דולר בהפעלה של המבנים החדשים.

לפי הדו"ח, קרוב היום שבו במהלך שלב הבנייה רחפנים יסקרו את אתר הבנייה וימסרו את המידע שנאסף למרכז בקרה, אשר יהיה מעודכן בזמן אמת על כל פרט ופרט באתר. באמצעות GPS ותגיות משדרות יוכל מרכז הבקרה לעקוב אחרי התנועה של ציוד, הפועלים והחומרים. הדבר יאפשר לתכנן את זרם החומרים, למנוע בזבוזי זמן ולמנוע צווארי בקבוק, ולהביא לשימוש אופטימלי של הציוד, תוך מניעת גניבות.

הבנייה כתהליך ייצור "רזה"

כאשר תהליך הבנייה יהפוך לתהליך "ייצור" של מבנים, ניתן יהיה למעשה גם להטמיע בו את אותם עקרונות של הגברת היעילות ומניעת בזבוז שמאפיינים ענפי ייצור אחרים, כמו למשל בתעשיית המכוניות.

מה פירוש הליך רזה?

1. תיאום הדוק (ומתבקש) בין כוח אדם וציוד, חומרים וזרימת מידע.

2. זיהוי של דרכי עבודה אופטימליות על ידי זיהוי של רצפים שחוזרים על עצמם, וארגון צוותים ומשמרות העבודה בהתאם למקטעים אלה. לדוגמה, צוותי עבודה יחזרו כל הזמן על אותו רצף של פעולות בנייה, כל פעם מחלק אחר של המבנה. מרכז הבקרה יהיה אחראי לתזמון האופטימלי של הפעלת הצוותים האלה.

3. מרכז הבקרה יהיה אחראי גם לתזמון של קצב העבודה של כל הצוותים, כדי למנוע היווצרות של צווארי בקבוק ולפתור בעיות שעלולות לעכב את התהליך.

4. שימוש מיטבי בחומרים ובציוד על ידי אימוץ של עקרונות של "בדיוק בזמן", כדי למנוע בזבוז ומחסור זמני של חומרים שיעכבו את תהליך העבודה.

5. אימוץ בנייה מתועשת של מרכיבי המבנה, אימוץ של ציוד דיגיטלי אשר ישתלב בתהליך התיעוש של הקמת הבניין, כמו מדפסות תלת ממד ועוד.

ביג דאטה ובינה מלאכותית: קפיצה בפריון וברווחיות של הענף

המושג ביג דאטה מתייחס לכמויות גדולות מאוד של מידע שמצטברות במהלך הפעולה השוטפת של בני אדם, מכונות, מערכות מחשבים, חיישנים וכל מכשיר אחר אשר מייצר נתונים. כל תוכנית, כל תיעוד הנדסי או חשבונאי בענף הבנייה יוצרים ביחד מידע רב לגבי העבר.

הצטברות הנתונים הללו היא נכס, הודות לאפשרות לנתח את הנתונים באמצעות טכנולוגיות כדי להבחין בדפוסים מסוימים. דפוסים אלה מהווים בסיס לתהליכי קבלת החלטות טובים יותר, ומסייעים להגביר את היעילות ואת הבטיחות בתהליכי העיצוב, הבנייה וההפעלה של המבנים. ניתוח של ביג דאטה משמש אם כן ככלי לנתח את המצב הקיים, לחזות תהליכים עתידיים ולמנוע מצבים לא רצויים בעתיד.

תזמון אופטימלי של הקצאת צוותים

אפשר למשל להשתמש בניתוח של ביג דאטה כדי לברר מהי צריכת החשמל, ואיפה כל צוות נמצא. אם קיימות בעיות או סטיות, ניתן לבחון בזמן קצר למדי מה גרם להן והיכן יכול להימצא הפתרון. עוד בשלב העיצוב והתכנון ניתן לקבל מידע מתנועת כלי רכב ובני אדם במקום, תנאי סביבה, פעילות עסקית ועד לשיחות של בני אדם במדיה חברתית.

ביג דאטה יכול גם לשפר מאוד את תהליכי קבלת החלטות. יתר על כן, כאשר מקבלים נתוני תחזית על סמך הדפוסים שהתגלו, מתי כל צוות ישלים את משימתו, ומה תהיה ההתקדמות של המיזם כולו, ניתן להגיע לתזמון אופטימלי של הקצאת הצוותים והחומרים, וגם לקבוע היכן ולכמה זמן להקצות את עבודת הציוד, מה יחסוך כסף בשכירת הציוד באמצעות פלטפורמות ייעודיות.

למעשה, השימוש בביג דאטה ככלי לביצוע יהיה משולב בחדירה של בינה מלאכותית ומכונות "לומדות" לענפי הבנייה. שני מרכיבים אלה יאפשרו לשפר בכל שלב של התהליך את השימוש בביג דאטה, וקבלת המלצות לפעולה מהמערכת. אם מתרגמים את התרומה של ההתייעלות לתהליכי העבודה הרי שמדובר בקפיצה גדולה מאוד בפריון וברווחיות של הענף. לפי דו"ח שפרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית Accenture, התוצאה המשולבת של טכנולוגיות חדשות ובינה מלאכותית תהיה להגדיל את הרווחיות של החברות שיהיו פעילות ב-71% במצטבר עד לשנת 2035.

עם זאת, קיימים עדיין לא מעט מכשולים עד שהטכנולוגיות האלה יוכלו להיכנס לשימוש נרחב. ראשית, אין אחידות בקצב של פיתוח הטכנולוגיות הקשורות לבינה מלאכותית וניתוח ביג דאטה, חלקן נמצאות בשלבים מוקדמים מאוד, אחרות עוד לא נוסו בשטח. יתר על כן, לא לכל החברות יהיו המשאבים הדרושים להטמעת אותן טכנולוגיות, ולא לכולן יש את המנהיגות הדרושה כדי לבצע הטמעה זו.

אימוץ טכנולוגיות מענפים אחרים: אפליקציות וענן

תעשיית הבנייה בעולם עומדת לאמץ, בקצב מוגבר, טכנולוגיות שנמצאות כבר היום בשימוש בענפים רבים. מדובר בין היתר בשימוש נרחב ביישומונים בטלפונים ניידים וטאבלטים, ושימוש במידע ויישומים מבוססי ענן. הטכנולוגיה תאפשר לעובדים באתר הבנייה להתחבר ישירות לפלטפורמות ולמערכות התוכנה של החברה, להשוות ולעדכן מודל דיגיטלי תלת ממד של המקטע בבנייה, למסור נתונים ומידע בנוגע לחומרים ולציוד. מידע זה בתורו מוזן למערכות ERP של החברה, אשר יהיו במסוגלות לנהל את המלאים על סמך עקרונות של "בדיוק בזמן", תוך חיסכון בשימוש במומרים. המשמעות הישירה של הטמעת טכנולוגיות אלה היא שהתיאום האופקי בין הגורמים השונים המועסקים בבניית נכס, ילך ויתרחב. התוצאה תהיה תזמון של פעולות של צוותים אשר יבטיח יעילות מרבית וצמצום, ואף חיסול, של צווארי בקבוק ומניעת עיכובים שנובעים מחוסר תיאום.

בנוסף לתיאום האופקי על החברה הקבלנית יהיה להבטיח גם תיאום אנכי, כלומר תיאום בשרשרת האספקה של חומרים. במציאות של מידע שזורם בזמן אמת, הצורך והאפשרות של תיאום אנכי גדלים מאוד, כך שחומרים וציוד יסופקו בדיוק בזמן, תוך צמצום ניכר באפשרות של יצירת צווארי בקבוק, אספקת כמויות לא נכונות, או אחסון של חומרים לתקופות ארוכות.

המהפכה הדיגיטלית אמורה להשפיע לא רק על אספקת החומרים אלא גם על הציוד ההנדסי והמכונות אשר משתתפות בבנייה. השימוש בציוד זה הופך להיות לאחד המרכיבים של עלויות הקשורות בבנייה, בשל הסכומים הנדרשים כדי לרכוש אותו. אולם, או כאשר החברה נאלצת לשכור ציוד לימים שלמים, כאשר ניתן לרכז את המידע על זמני השימוש של הציוד, ואורך הזמן שהם יהיו בשימוש, נפתחת האפשרות לשכור את המכונות הנדרשות, לזמן שהחברה זקוקה להן. אפשרות זו אמורה להתממש על ידי פלטפורמות דיגיטליות להשכרת ציוד, באמצעותה אפשר יהיה לתאם את שעות השימוש של כל חברה.

מדפסות תלת ממד: המלט בתור דיו

פן נוסף של מאמצי הייעול והקטנת ההוצאות הוא אימוץ של תהליכי תיעוש המבוססים על שימוש ברכיבים ובחלקים של המבנה המיוצרים מחוץ לאתרים. טכניקות כאלה קיימות כבר לא מעט שנים, גם בישראל, אך הטכנולוגיות הדיגיטליות שכבר קיימות מאפשרות הקטנה משמעותי של זמני הבנייה והוזלתה. הכוונה היא, בעיקר, לשימוש במדפסות תלת ממד, כאשר המלט הוא שמשמש ה"דיו" של המדפסת.

אולם חייבים להביא בחשבון שעדיין מדובר בטכנולוגיה שנמצאת בראשית דרכה, וקיימות לא מעט מגבלות לגבי שימושה במגזרי הבנייה. מדפסות תלת מימד לא מצליחות להתמודד, עד עתה, עם רכיבים גדולים, והדבר מגביל את שימושם. יחד עם זאת, הן כבר נמצאות בשימוש, והן אחראיות על בניית יחידות דיור קטנות, במקומות שונים. דובאי, במפרץ הפרסי, מנסה להיות מרכז לשימוש בטכנולוגיה, בשיתוף פעולה עם חברות סיניות.

המצב בישראל:

"עשרות חברות פועלות בתחום"

"ישראל היא המקום שבו אפשר לפתח כלי כזה יותר מכל מקום אחר בעולם", אומר חיים פייגלין. "אבל לצערנו, קרנות הון סיכון מאוד שמרניות ונמנעות מלהשקיע בענף הבנייה. אנחנו מנסים לשנות זאת, בין היתר על ידי פעילות משותפת עם קהילת ההיי-טק על ידי הקמת פלטפורמה שנקראת Construction Innovation Zone או בראשי תיבות CIZ. מדובר במיזם משותף לקהילת ההיי-טק שמרוכז ב-SOSA, גוף שהוקם על ידי קרנות הון סיכון ומשך מעגלים של תעשיות מתקדמות. CIZ מטפל בנושאים של טכנולוגיות וחדשנות בענף ומשותף למשרדי הכלכלה והשיכון ביוזמת התאחדות בוני הארץ".

מנהל תוכנית SOSA, צחי פלאטו, פורש את החזון, ואת מה כבר קיים בשטח. לדבריו, "צריכים להשוות את המצב הנוכחי למצב שבו תעשיית הרכב היתה לפני חמש שנים. אם היינו מדברים על טכנולוגיות של רכב אוטונומי בישראל היינו מדברים על מעט מאד דברים ממשיים, והנה כיום ישראל היא מוקד עולמי בתחום של טכנולוגיות לרכב אוטונומי. זה שילוב של הרבה מאוד עבודה ממשלתית ששמה את ישראל המפה בתחום הזה. זה המודל שאנו מסתכלים עליו ואפשר להגיד שגם "לשכפל" אותו בעולם ה-Constructech.

"החזון הוא להפוך את ישראל למוקד עולמי בכל מה שקשור ל-constructech. יש היום הרבה מאוד טכנולוגיות ישראליות שבשינוי קל אפשר להתאים אותן לתחומי הבנייה. ביג דאטה, חיישנים, מכונות לומדות הם רק דוגמא לכך.

"יש היום בישראל תנופת בנייה גדולה מאוד, פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, בניית שדה תעופה, נמל ימי מרשים בדרום וצפוי פרויקט דומה בחיפה, פרויקט הרכבת התחתית, הרחבת תשתיות חשמל ועוד. לכן זה די הגיוני לשלב את התנופה הזו עם היכולות של אנשי טכנולוגיה מתחומים שונים.

כמה חברות הזנק בתחום הבנייה ניתן למנות כבר היום?

"כיום יש עשרות חברות, שרובן בשלבים מוקדמים יחסית, ויש גם חברות בשלבים מתקדמים יותר. יש כמה חברות בתחומים של IoT, לשלב הביצוע או לשלב התחזוקה. למשל, יש חברה מאוד מעניינת שמפתחת טכנולוגיה למנופים אוטונומיים. יש חברות העוסקות בסקירה ובמיפוי בעזרת רחפנים, יש גם חברות העוסקות בהשוואה של תוכניות ביצוע ומציפות את הפער בין מה שתוכנן למה שמבוצע בפועל ואת הפערים בין גרסאות שונות של תוכניות. יש חברות העוסקות בתחומים של מציאות מדומה ומציאות רבודה (AR) ויש חברות העוסקות בטכנולוגיות של בלוקצ'יין (ראו מסגרת).

"יש כמה חברות ישראליות שעוסקות בתחום של הדפסת תלת ממד, למשל בהדפסת חלקים 'לא סטנדרטיים' שקשה לייצר אותם בדרך אחרת. יש מאמצים להגיע להדפסה תלת ממד תוך שימוש בבטון, אבל זה עדיין בשלבים מאד מוקדמים.

"יש חברה שעוסקת בפיתוח של בטון ימי, שהוא ידידותי לסביבה, עוזרת בבניית מבנים ימיים מהבטון הזה אשר משקם את הסביבה הימית. כך שאנו רואים בהחלט התחלות".

האם הטכנולוגיות שמפותחות פה יאומצו על ידי חברות בנייה מקומיות, או האם הטכנולוגיות האלה פשוט יירכשו על ידי חברות זרות.

"אפשר לצפות ששני הדברים יקרו. יהיו חברות בנייה שיקדימו לאמץ טכנולוגיות ישראליות, ויעזרו לחברות המקומיות להתפתח, ויהיו כאלה אשר יירכשו על ידי חברות זרות. האפשרות של מכירה לחו"ל אינה חלופה יחידה, כי סקטור הבנייה בישראל הוא מספיק משמעותי".

לא מדע בדיוני: חיישנים, ציוד אוטונומי ורובוטים

מאחורי המאמץ להגיע לתיאום מרבי של כוח אדם, חומרים וציוד, נמצאות כמה טכנולוגיות המבוססות על ציוד אלקטרוני ודיגיטלי כמו חיישנים, מכשירי ניווט GPS ושימוש בתגיות וזיהוי באמצעות תדרי רדיו (RFID), אשר מסוגלים לעקוב אחרי חומרים, משאיות וכלי עבודה ומצב המלאי במחסנים.

למרכיבים אלה צריך להוסיף את השימוש המוגבר בציוד אוטונומי, במיוחד כלי רכב, טרקטורים, דחפורים וכיוב'. ככל שהטכנולוגיה של כלי רכב אוטונומיים תתפתח, כך יגדל השימוש שלה בבנייה, אך כבר היום אפשר לגלות מקרים של שילוב של ציוד, טרקטורים ודחפורים הפועלים במשולב עם רחפנים אשר סורקים את אתר הבנייה באופן רציף ומספקים תמונות של השטח ברזולוציה גבוהה. הרחפנים מסוגלים לייצר מפה מעודכנת של אתר הבנייה וסביבתו, מיקום הצוותים והציוד, ולהעביר אותו לצוותי העבודה בזמן אמת.

על הקרקע באתר, צוותי העבודה יהיו מצוידים במכשירים וחיישנים אשר יאפשרו להם "להתבונן" במקטע העבודה שלהם כפי שהוא צריך להיות בתום המשימה שלהם. הדבר מושג בשימוש בטכנולוגיות של מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, כלומר "הלבשת" מודל וירטואלי של השינויים שאמורים להתבצע על תמונת המצב הקיים.

את השימוש ברכבים אוטונומיים וחיישנים כדי להשיג התייעלות מרבית תשלים החדירה של רובוטים לתחום הבנייה. הרובוטים כבר פעילים במגזרים שונים במשקים מפותחים, והם עתידים לפעול גם בתחום הבנייה. כל רצף בסיסי ופשוט של פעולות, או כל רצף מורכב יותר שניתן לפרקו למקטעים פשוטים יותר, יהיה מועמד לעבור תהליך של אוטומציה, אשר תתבצע, לרוב, באמצעות רובוטים. הדוגמה הפשוטה ביותר היא הנחת לבנים שתושלם בדיוק מרבי ובמהירות באמצעות רובוטים. כפי שהודגש לעיל, קצב ההתקדמות והתאום עם חלקים אחרים של המבנה בהם מועסקים בני אדם או רובוטים, יהיה מתואם ויפוקח בזמן אמת, תוך העברת המידע למרכז הבקרה.

פן נוסף של השימוש בטכנולוגיה של חיישנים והעברת מידע בזמן אמת הוא המעקב אחרי מצב הבטיחות והבריאות של צוותי עבודה. החיישנים, והתוכנה המתלווה אליהם, הופכת לציוד חובה אשר באמצעותו ניתן לעקוב אחרי תקינותם של מעליות, מנופים וציוד אחר, לחות וכמויות של גשם, מהירות הרוח והטמפרטורה באתר. חיישנים אחרים יורכבו על בגדי העבודה, הקסדות והגוף של עובדים יוכלו לעקוב בזמן אמת על נתונים הפיזיים, רמת עייפות, לחץ דם, ונתונים אחרים הנוגעים לבטיחות שלהם.

את הרמות הגבוהות של התיאום בין צוותים, ובין צוותים לבין ציוד, ניתן להשיג, כאמור, באמצעות פלטפורמה אחידה. הדבר מתאפשר הודות ליישומים משותפים המאפשרות קשר מתמיד לענן. בדרך זו לצוותים השונים יש לא רק גישה לצוותים אחרים אלא גם לכל מידע שנוגע להם, כמו חוזי עבודה, תכנונים ושרטוטים, דו"חות ביצוע של צוותים אחרים. התהליך כולו מוביל לצמצום ניכר בנייר, או הסתמכות על מפות ודו"חות מודפסים והכל בזמן אמת.

אלא שכדי לקיים את היכולות השונות האלה יש צורך ביישום האינטרנט של הדברים (IOT) - מערכת של חיישנים המסוגלים לקיים תקשורת מקוונת עם מערכות מקבילות, המותקנות במכונות וציוד, כלי רכב או מחשבים.

במגזר הבנייה האינטרנט של הדברים מאפשר לעקוב אחרי ציוד ומכונות, ולהתאים תוכניות עבודה לתנאי הסביבה. חיישנים המותקנים על בגדיהם ועל הציוד שבידי צוותי העבודה מספקים מידע על הפועלים ומצבם הפיזי, מה שמקטין את הסיכוי של תאונות עבודה.

תקנים משותפים שיחייבו את כל הגורמים

נכון להיום, אימוץ טכנולוגיות חדשות הוא עדיין בעייתי, בין השאר בגלל הצורך באינטגרציה אל תוך מערכת אחידה, שעה שאין עדיין פורמט אחיד ושפה אחידה שיאפשרו את התקשורת בין רחפנים, כלי תחבורה, מדפסות תלת ממד, חיישנים בשירות האינטרנט של הדברים וכו'.

במקרים רבים יהיה צורך לחזק את היכולות של הכלים הדיגיטליים על ידי הנהגת תקנים משותפים שיחייבו את כל המעורבים בתעשיית הבנייה.

תקנים אלה יהיו הגורם אשר יאפשר קיומה של פלטפורמה אחידה וזרימת מידע אל מרכזי הבקרה, ובין הקבלנים השונים לבין עצמם.

מסיבה זו ניתן לצפות שחברות בנייה יעמדו על הצורך של הגדרת תקנים מחייבים, בכל השלבים הקשורים לבנייה, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית, בדומה לתקינה החשבונאית.

ברמה הבינלאומית, ניתן לצפות שקואליציה של חברות בנייה גדולות היא שתדחוף בכיוון הרצוי להן, ואילו ברמה הלאומית הרגולציה היא זו שתוכל לסייע באכיפת תקנים מחייבים, לפחות בתחום הבטיחות ואיכות הסביבה. פה טמון גם הסיכון (ודאי בכל הנוגע לתחרות). אין לפסול את האפשרות שלבסוף גורם אחד דומיננטי הוא שיכפה את הפרוטוקול שלו על יתר המתחרים, ויהפוך, בפועל, למי ששולט בתחום הזה, כפי שקרה בעבר בתחומים אחרים: פורמט די.וי.די, סוללות, מטענים ועוד.

השפעות המהפכה הטכנולוגית בבנייה

עלייה ניכרת בפריון וירידה בעלויות. על פי כל המחקרים מדובר בעלייה בפריון בשיעור של עשרות אחוזים

הגברת התחרותיות של פירמות שיהיו הראשונות לאמץ את הבשורה הטכנולוגית והדיגיטלית

חיסכון רב בהשקעה ובשימוש בציוד ובמכונות, בפרט ציוד הנדסי כבד

הפחתה בבזבוז משאבים וחומרי גלם והקטנה ניכרת ביצירת פסולת בנייה

הגברת היכולת של מחזור חומרים

הגברה ניכרת של התאום בין צוותים ומניעת צווארי בקבוק

מעקב בזמן אמת של התקדמות המיזם, וגידול ניכר ביכולת לסיים את הבנייה בזמן המתוכנן

שיפור ביכולת התיעוד ובדיוק שלו, תוך הפחתת הסיכון גם מפני תביעות משפטיות

מניעת גניבת ציוד וחומרים

הגברת הבטיחות באתרי הבנייה

לא רק ביטקוין:

טכנולוגיית הבלוקצ'יין בענף הבנייה

טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותחה כמערכת שעומדת מאחורי המטבע הווירטואלי ביטקוין, ואמורה לוודא את האמיתות והשלמות של רישומים באופן בטוח.

הבלוקצ'יין מבוסס על מעין פנקס רישום, או גיליון רישום, המאוחסן במספר עצום של מחשבים בעולם כולו, המתעדכנים באופן אוטומטי כל אימת שרשומה משתנה בעקבות "עסקה", הרישום נעשה בצורה בטוחה ומונעת קיומם של מתווכים. אלא שנוסף לביטקוין נמצאו לטכנולוגיה שימושים בתחומים רבים, כולל במגזר ההנדסה והבנייה.

הציפייה כעת היא שהטכנולוגיה תשמש למשל בענף הבנייה לביצוע תשלומים דיגיטליים, אך גם בתיאום בין הגורמים המעורבים במיזמים, בשמירה בזמן אמת של תיעוד על רכש ומלאים, ובזיהוי דיגיטלי של עסקאות וביצוע חוזים.

טכנולוגיות דיגיטליות בתכנון

להקטין את העלויות ב-7%

היבט מעניין של השימוש המתרחב בטכנולוגיות דיגיטליות הוא שהן יכולות לבחון את תוכניות הבנייה על שלביהן השונים - עיצוב ותכנון, בנייה, הפעלה ותחזוקה - כמקשה אחת. חברת מקינזי מעריכה כי אימוץ של טכנולוגיות חדישות בתכנון האדריכלי וההנדסי יוכל להקטין את העלויות ב-7% עד 10%, ולהעלות את הפריון ב-8% עד 10%.

העיקרון המנחה של שלב התכנון הוא שיתוף פעולה בין הגורמים שיהיו מעורבים בבנייה, כדי ליצור בסיס אחיד שיבחן עד כמה הרעיונות הבסיסיים הם בני ביצוע, ולהגיע לבחירות מיטביות של חומרים, כדי לבחון מי מהם מספק התשובות הטובות ביותר בכל מה שקשור לתכונות פיזיות, חיסכון ואיכות הסביבה. יתר על כן, כאשר נבחר עיצוב מסוים כמענה הטוב ביותר לצרכים, ניתן לאחסן אותו בצורה דיגיטלית, ולשלב אותו במיזמים עתידיים.

BIM: לעשות אינטגרציות עם טכנולוגיות אחרות

אחת הטכנולוגיות הדיגיטליות המסקרנות בענף הבנייה נקראת BIM, ראשי התיבות של Building Information Model, מודל דיגיטלי תלת ממדי של המבנה המתוכנן, עם מרכיבים של מציאות מדומה ומציאות רבודה (הוספת מרכיבים וירטואליים מתוכננים לתמונה של המצב הקיים). ה-BIM מתעדכן באופן אוטומטי בזמן אמת על פי מידע שמתקבל מהצוותים העובדים באתר, מהציוד הכבד עליו מותקנים חיישנים, ומרחפנים. על פי נתוני מקנזי, שוק ה-BIM בעולם נאמד כבר היום ב-2.5 מיליארד שקל, והוא צומח בקצב של כ-15% לשנה.

המודל הדיגיטלי כולל את כל המידע בנוגע לתוואי השטח, לסביבה הגיאוגרפית, לתשתיות קיימות ולכל נתון משמעותי אחר. בגרסאות המעודכנות של המערכת היא מאפשרת גם חישוב של חומרים ועלויות, מה שהופך אותה לכלי חיוני המסוגל להתריע על בעיות הנדסיות או על חישובים לא מציאותיים עוד בתחילת הדרך.

לעובדה זו תהיה השפעה מכרעת בכמה תהליכים הקשורים למיזמים שונים. דוגמה אחת היא היכולת של גופים ציבוריים, המפרסמים מכרזי בנייה, לעמוד על האיתנות ההנדסית והכלכלית של הצעות מצד קבלנים וחברות הנדסה. ה-BIM יהיה אחד הכלים המרכזיים לבחון עד כמה הצעות כאלה הן מציאותיות כבר בשלב הגשת ההצעה.

חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן: "בישראל ה-BIM מוכר, ובמוסדות אקדמיים להנדסה מלמדים אותו. אבל בעולם היה צורך הרבה פעמים לכפות אותו על ידי ממשלות או רגולציה, הוא לא נטמע ויש בו עדיין לא מעט קשיים. מעל הכל, לא מדובר בכלי אשר יהפוך סדרים קיימים.

"ובכל זאת, ה-BIM הוא כלי מועיל. הוא מאלץ את הצוותים והיועצים העוסקים בתכנון בניין לעבוד ביחד ולהגיע למכנה משותף, יועץ החשמל עם יועץ האקוסטיקה, ויועץ האינסטלציה עם יועץ המיזוג וכו'. הרבה פעמים מוציאים פרויקטים לביצוע כאשר הם לא מבושלים עד הסוף, כי התיאום נעשה יותר ויותר מורכב. וה-BIM הוא כלי שמאלץ את כולם לסיים את התכנון, כי הוא מתריע על התנגשויות שונות בין התוכניות של כל קבלן משנה. משרד הביטחון, למשל, מתחיל לחייב שימוש של BIM במכרזים שלו".

צחי פלאטו, SOSA: "המאמץ הוא לפתח טכנולוגיות שיעזרו ל-BIM לחדור מהר יותר לשוק, במיוחד במקומות שבו הוא לא נמצא היום, כמו תשתיות. אנו גם מחפשים מקומות שבהם ניתן להביא לאינטגרציה עם טכנולוגיות אחרות, כמו לשלב את ה-BIM עם לוחות זמנים ותקציב. זה קיים, אבל בצורה שלא עונה על כל הדרישות".

מעיצוב להפעלה: ספרייה דיגיטלית

הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת יצירה של "ספריית עיצובים", מעין מודולות שניתן לשלוף וליישם בכמה מיזמים. הספרייה הדיגיטלית אינה מוגבלת רק לשלב העיצוב, אלא יכולה לאחסן גם פתרונות לשלבי הבנייה השונים, כך שבאופן עקרוני ניתן יהיה להסתכל על המבנה העתידי לא כמיזם ייחודי אלא כמוצר שמייצרים באופן מובנה, באמצעות רצף של פריטים עיצוביים והנדסיים שמוכנים מראש, לאחר התאמות נדרשות.

כאשר הבנייה הופכת ל"ייצור", גדלים התמריץ והיכולת להשתמש בפריטים ורכיבים שייצורם מתקיים מחוץ לאתר הבנייה, של שימוש במודולות מוכנות מראש, ואף להעביר חלק מהייצור למדפסות תלת מימד, אשר יקצצו את העלויות ואת זמן הבנייה בצורה חדה.

הטכנולוגיות הדיגיטליות מאפשרות גם לכלול בתכנון המוקדם את השלב שבו המבנה יימסר, יופעל ויתוחזק על ידי יוזמי המיזם. העיקרון המנחה יהיה של "מבנה חכם", כלומר מבנים אשר יהיו מסוגלים להתאים את עצמם באופן אוטומטי לשינוי בתנאי אקלים, תוך הפעלה או כיבוי של מערכות קירור או חימום, בקרה על צריכת אנרגיה וחשמל, וגם יוכלו לתקשר עם מבנים אחרים, כלי רכב, ספקי שירות ודיירי הבניין.

נוסף לכך, המבנים החכמים יהיו מסוגלים להתאים את עצמם לטכנולוגיות חדשות או לשינויים אחרים בסביבה, וזאת על ידי התבססות על בנייה מודולרית ופאנלים של חיישנים ורכיבים אלקטרונים אחרים. בדרך זו, ניתן יהיה להתאים את יכולת המבנים החדשים לתקשר עם סביבתם לדורות חדשים של חיישנים וטכנולוגיות חדשות שיתפתחו בעתיד, תוך הארכת מחזור החיים של המבנה.

הרעיון של אלי עטיה: שפה אחידה בבנייה

פייגלין: "בפרויקט בנייה יש שלושה דברים עיקריים שנראים חשובים. הנראות של הבניין בחזיתות שלו מבחוץ, המפגש שלו עם הקרקע, הרחוב והסביבה, והחלק התפקודי בפנים, כלומר, למה הוא אמור לשמש. למי שמסתכל על הבניין, או משתמש בו, לא ממש חשובים הפרטים הטכניים של החיבורים בין הקורות לבניין, מספר העמודים וכו'. הבעיה היא שכיום את כל הפרטים האלה צריך להמציא מחדש עבור כל פרויקט.

"אפשר להניח שיש אלפי צורות אפשריות של חיבור עמוד לקורה, ובכל פעם צריך המהנדס להמציא מחדש איך יחברו את העמוד לקורה, מה יהיו המידות של הקורה, איך ייראה החיבור, מאיזה כיוון יבוא הברזל ואיך יפגוש את הקורה. בסופו של דבר המהנדס נשאר עם מספר מצומצם מאוד של אופנים שהם נכונים וטובים למקרה הספציפי שהוא מטפל בו, וכל יתר האפשרויות אינן טובות לבעיה הספציפית. אלא שכל פעם צריך לחזור על אותו תהליך של איתור הצורות שבאות בחשבון. יתר על כן, ייתכן שבאותו בניין יימצאו עשרות צורות של חיבור של עמוד לקורה, אבל ניתן היה להסתפק בצורה אחת.

"זה מסביר למה היעילות נמוכה כל כך, מכיוון שכל פעם צריך להתחיל מההתחלה כל פרויקט. אם היו מצליחים לפתח פלטפורמה תכנונית שהיתה יכולה לקלוט את כל הקודים של בנייה בעולם, את כל התקנים, את כל החוקים ותוכניות המתאר המקומיות ואת כל המפרטים הכלליים המקובלים בכל מדינה ובכל אזור, אפשר היה לתכנן בניין בלי שיהיה צורך כל פעם להמציא את הגלגל מחדש.

"הכוונה היא שאפשר יהיה, למשל, לתכנן כל פרויקט, הכי מיוחד והכי חריג שרוצים, בלי לפתח את כל הפרטים ואת כל התכנון ההנדסי והארכיטקטוני כל פעם מחדש. הפרטים הטכניים האלה צריכים להיות תקניים ומוסכמים, והתעשייה מקבלת אותם. לכן אפשר לייצר אותם בצורה תעשייתית".

האם יש אפשרות לפיתוח שפה אוניברסלית כזו בין מהנדסים?

"על הכלי הזה החל לדבר אדריכל ישראלי הפועל בארה"ב, אלי עטיה. הוא התמחה בארה"ב בשיטות מיוחדות בתכנון של גורדי שחקים ומגדלים גבוהים. עטיה פיתח שפה אדריכלית, אותה הוא מכנה ארכיטקטורה הנדסית (Engineered Architecture).

"השפה שעטיה פיתח מבוססת על שישים פלוס אותיות, שעטיה מכנה 'תאים'. כל אות כזאת מכילה גיאומטריה של מתאר אדריכלי מרחבי. כל תא או אות מכיל את הידע והאינטליגנציה ההנדסי שמתחייב מהחיבור של אותו אות לאותיות אחרות. מדובר בכל פרטי הקצה של החיבורים והמערכות, הקונסטרוקציה הנדרשת והחיבור שלה לאותיות אחרות. השפה העברית מונה 22 אותיות ועוד 5 אותיות סופיות, ועל האותיות האלה קמה תרבות שלמה, כך שעל אותן שישים פלוס תאים או אותיות אפשר לפתח תרבות אדריכלית הנדסית עשירה של פרויקטים ובניינים, עם חיסכון אדיר בזמן וכסף. .

"את הדבר הזה צריך יהיה להפוך לשפה של מחשבים ולחבר אותו לספריות קיימות של קודים, חוקים, תקנים ותקנות בכל מקום בעולם. מה שיתקבל זו פלטפורמה שכל אדריכל יוכל לעבוד איתה, להתבטא מבחינה תפיסתית ולעשות כל מה שהוא רוצה. יש לכך היתכנות כי למרות הפיזור הרב של הענף, יש כבר תוכנות, כמו אוטוקאד שהיא תוכנת שרטוט שלהפתעת כולם אומצה על ידי כ-50% מהתעשייה. זו דוגמה לכך שניתן להחדיר הכלי של עטיה לתעשייה.

"זו מהפכה שיש לה פוטנציאל לשנות את התעשייה לחלוטין, לפחות מפוזרת ויותר 'תעשייתית'. את השמות של החברות הגדולות שישתמשו באותו כלי אנו לא יודעים היום, מכיוון כי מי שישכיל להיות מהראשונים שיאמצו את הכלי, יהיה לו יתרון אדיר על המתחרים שלו".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!