להביא את רוח החלטות בג"ץ לביהמ"ש העליון

בישראל 2018, באחד ממוקדי הכוח החשובים בישראל, קשה למצוא נשים. 15 שופטים מכהנים בבית המשפט העליון ורק 4 מתוכם הן נשים. הייתכן שבמוסד המשפטי החשוב במדינה, מספר הנשים יעמוד על כרבע בלבד? הייתכן שבמקום בו מתקבלות החלטות מכריעות על חייהם של כלל אזרחי המדינה, גברים ונשים, יתקיים אי שוויון מגדרי כה מובהק? על הוועדה למינוי שופטים לפעול לשינוי המצב הקיים - ולמנות נשים לבית המשפט העליון.

מאז הקמת בית המשפט העליון היה בו עיוות מגדרי. מספר הנשים המקסימלי שכיהנו בו בעת ובעונה אחת היה חמש. כיום המספר ירד לארבע. מינוין של נשים בסבב הנוכחי יתקן במקצת את אי השוויון המהדהד.

למרבה האירוניה, בית המשפט העליון עצמו עמד על חשיבות העיקרון של מתן ייצוג הולם לנשים והתווה את הדרך בכל הקשור לסגירת הפערים המגדריים. כך, בבג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' מדינת ישראל (1994) נקבעה פריצת דרך היסטורית וניתנה הכרה תקדימית בנחיצותה של העדפה מתקנת. בית המשפט הכיר בחיוניותה לשם השגת היעד החברתי, שהוא אחד מיסודות הדמוקרטיה - השוויון בין המינים.

רק לאחר התערבות בג"ץ הוחל ביישום חוק החברות הממשלתיות, המחייב ייצוג הולם לשני המינים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. העמדה התקיפה שנקט בית המשפט העליון הייתה בעלת השפעה מידית על המינויים לחברת ממשלתיות. הוועדה למינויים עמדה אז על המשמר ודחתה מינויים של גברים עד להשגת היעד שהוכתב ע"י פסיקת בית המשפט העליון - ייצוג הולם לשני המינים. כך נסללה הדרך לח"מ להתמנות כאחת הנשים הראשונות לכהונה בדירקטוריון חברת החשמל.

מאז אותה פסיקה עלה שיעור הנשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות משיעור מזערי לשיעור של מעל 40%. למרבה הצער, פריצת דרך דומה לא קרתה בבית המשפט העליון עצמו. רוח בג"ץ איננה מיושמת במינויים לבית המשפט.

לא ניתן להשלים עם מצב דברים זה. עיסוקו של בית המשפט העליון בסוגיות משפטיות עקרוניות בעלות חשיבות אדירה, מחייב שתהיה בו נוכחות מגדרית שוויונית. אם ייתפס בית המשפט העליון כמבצר של גברים, יקשה על הציבור לכבד אותו להזדהות אתו ולהעניק לו לגיטימציה. על הוועדה למינוי שופטים להוות דוגמה ומופת ביישום עיקרון השוויון ולהביא לשינויו המיידי של מצב זה.

בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", שהתקיימה לפני ימים אחדים, בירכה שרת המשפטים על כך שבין הדוברים היו 43% נשים. כשבראש הוועדה למינוי שופטים עומדות כיום שתי נשים, שרת משפטים ונשיאת בית המשפט העליון, יש בלבי תקווה וצפייה שהוועדה תתקן את העיוות הקיים ותמנה נשים לבית המשפט העליון. במערכת המשפט הישראלית מכהנות נשים שהן משפטניות מעולות, בדיוק כמו הגברים. יש ברשימת המועמדים נשים מוכשרות, בעלות שיעור קומה, הראויות לכהן בבית המשפט העליון, ללא קשר למגדר.

מאיר אריאל כתב בשירו טרמינל: "הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן", הדלתות לנשים לא רק שאינן נפתחות, הן קשות במיוחד לפתיחה. על הוועדה למינוי שופטים לפתוח את הדלתות - מנו נשים, עכשיו.

הכותבת היא שותפה במשרד בן-שחר, לקנר ושות'