הנקראות ביותר

מחיר הבזבוז: 1.3 מיליארד טונות של מזון בשנה נזרקים לפח

דוח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מציג תמונה עגומה: בכל שנה אנו "מאבדים" כשליש מהמזון המיוצר בעולם, אובדן המוערך ב-990 מיליארד דולר ■ במדינות המפותחות מתבזבז בין 95 ק"ג ל-115 ק"ג מזון בשנה פר אדם ■ מספר מדינות סימנו את 2030 כשנת יעד להפחתת כמות הפסולת ב-50% ■ בשיתוף לקט ישראל

מזון לא מנוצל / צילום: רויטרס
מזון לא מנוצל / צילום: רויטרס

תפוחים גדולים, אדומים ונוצצים, גזרים ישרים ללא זיזים ועגבניות עגולות ומושלמות הם רק חלק מסטנדרט היופי הבלתי מתפשר שאנחנו כופים על פירות וירקות. בחירה קוסמטית שאחראית בין היתר לבזבוז המזון האסטרונומי ברחבי העולם. לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בכל שנה אנחנו "מאבדים" 1.3 מיליארד טונות של מזון - שמהווה שליש מהמזון המיוצר - ושהשווי שלו מסתכם ב-990 מיליארד דולר.

כן, אנחנו זורקים לפח כמעט טריליון דולר בשנה של מזון שרובו לגמרי ראוי למאכל. כל סוגי המזון סובלים מנחת ידנו הדשנה. כמעט חצי מכל תוצרת תפוחי האדמה, סלקים וגזרים בשנה אובדת לא מנוצלת, 45% מהפירות והירקות, 35% מהטונה, סלמון ויתר מאכלי הים, 30% מהדגנים, 22% מהבשר ו-17% ממוצרי החלב.

אם זה נשמע לכם מופרך, חישבו על נתון נוסף: אם רק נחסוך רבע מכמות המזון שנאבד בשלב הייצור, האחסון, ההובלה או הצריכה - נוכל להאכיל מעל ל-800 מיליון איש ולפתור, כמו מלכות יופי, את בעיית הרעב העולמי.

בפסגה: המדינות המתועשות

מרבית האובדן והבזבוז הזה מתרחש, איך לא, במדינות המפותחות. בין 95 ק"ג ל-115 ק"ג של מזון מבוזבז פר אדם במדינות המתועשות בכל שנה בגלל סיבות שקשורות להתנהגות והעדפות צרכנים כמו דגש על מראה, תרבות השפע וצריכת יתר. בארה"ב מעריכים כי כל אדם משליך לפח 600 קלוריות ביום של מזון עתיר סיבים ו-ויטמינים - אם בבית, במנות גדולות מדי במסעדות, או במזנונים מוגזמים בבתי מלון.

גם בישראל הקטנה מרבית האובדן (80%) מתרחש בשלבי הצריכה. לפי דוח של בנק המזון הישראלי, "לקט ישראל" הוא הסתכם ב-2.4 מיליון טון בשווי 19.5 מיליארד שקל ב-2016. במדינות מתפתחות לעומת זאת, רק בין 6 ל-11 ק"ג של מזון מבוזבז פר אדם בשנה. כאן האובדן מתרחש בעיקר בשלבים המוקדמים של הייצור ובעקבות אילוצים כספיים, ניהוליים וטכניים הקשורים לטכניקות קציר וסוג ואיכות מתקני האחסון והקירור שנכנעים לעובש, חרקים, מכרסמים והחום, נמחצים בארגזים ונרקבים במכולות. בזבוז מזון

מבזבזים מזון ל-300 מיליון איש

בחישוב של האו"ם, המזון שאבד או מבוזבז בשנה באמריקה הלטינית יכול להאכיל 300 מיליון בני אדם; המזון שאובד באירופה יכול להאכיל 200 מיליון איש; והמזון מאפריקה יכול להאכיל 300 מיליון איש. אי-אפשר להתווכח שהבזבוז הזה לא מתקבל על הדעת מבחינה חברתית, מוסרית ואף לא כלכלית. אבל הוא גם בלתי נסלח מסיבות סביבתיות.

כל המזון שנזרק מתפרק ומשחרר כמויות עצמות של גזי חממה בהיקף של 3.3 מיליארד טון. מה שמהווה, לפי ה-FAO, 7% מהיקף פליטת גזי החממה. בו בזמן מתבזבזים כמויות מים עצומות לגידולים החקלאיים ששווי ערך לשלוש פעמים אגם ג'נבה, מהאגמים הגדולים באירופה. כל המזון המבוזבז הזה גם תופס שטח גידול, ולא סתם שטח - המון שטח שאם היינו מחברים את כולו לרצף טריטוריאלי אחד היינו מקבלים את המדינה השנייה בגדולה בעולם.

כך שאי-אפשר לכנות את אובדן המזון בעיה קטנה, אך למרבה המזל היא כמעט לחלוטין פתירה. אומנם ישראל מפגרת לגמרי מאחור בלי כל חקיקה או תכנית לאומית לטיפול בבעיה, אך מדינות רבות ברחבי העולם אימצו מדיניות אפס סובלנות לאובדן ובזבוז מזון. לצדם פועלים גם חברות פרטיות רבות שמגלות מחויבות דומה ופועלות במישור נפרד משלהן.

המדינה המתקדמת ביותר מבחינת חקיקה היא צרפת, שבשנים האחרונים חוקקה שרשרת חוקים ותקנות לעידוד הפחתת בזבוז המזון הכוללים קנסות על חריגה ממכסות פסולת, איסור זריקת מזון על-ידי מרכולים וחובה לתרום עודפי מזון לצדקה. בדרום קוריאה החקיקה מגיעה עד לפתחם של הצרכנים שמחויבים לשלם על הפסולת שאותה הם מייצרים ביחס לכמות הדיירים בבית, ממש כמו בישראל וצריכת המים. רשתות שונות החלו אף למכור ירקות "מכוערים" בהנחה משמעותית.

בבריטניה מתרחש תהליך דומה שהחל ברשתות המזון. רשת וויטרוז (Waitrose) למשל החלה להציע פירות וירקות שממותגים כ"קצת פחות מושלמים" במחיר מופחת; אסדה (Asda) מציעה מבצע דומה במיתוג "ירקות משוגעים"; ובטסקו (Tesco) הודיעו כי הם יחסלו את אובדן המזון עד חודס מארס השנה בכל 2,654 החנויות של הרשת ברחבי בריטניה.

כמעט כל הרשתות אגב משתמשות בטכנולוגיה ייעודית כדי להתמודד עם עודפי מזון, ניהול מלאים וקניית ומכירת תוצרת עודפת מהספקים. ברמה המוסדית אימצה בריטניה תכנית רב-שנתית לצמצום אובדן המזון ב-20% בעשור הקרוב. בזבוז מזון

תוכניות לצמצום בזבוז בעולם

במאי השנה הצטרפה אוסטרליה למאבק באופן רשמי לראשונה, כשהכריזה על תכנית לאומית להפחת פסולת המזון ב-50% עד שנת 2030, זאת בעיקר על-ידי תמיכה ממשלתית בארגונים של הצלת מזון. מהר בעקבותיה הגיעה דנמרק שהשיקה ביוני 2017 תכנית סובסידיות ממשלתית בארגונים שמנסים לפתור את בעיית בזבוז המזון. המדינה שנחשבת כבר מובילה בתחום הצליחה בחמש השנים האחרונות לצמצם ב-25% את המזון המבוזבז ללא כל תמיכה ממשלתית, בעזרתה של אישה אקטיביסטית אחת. סלינה ג'ואל (Juul) שכנעה את הרשתות לשנות את אסטרטגיית ההנחות שלהן מכאלה שמבוססות כמות, להנחות על פרטים בודדים. מהלך שהפחית למשל את פסולת הבננות ב-90% וסך-הכול 700 אלף טון של פסולת בשנה.

נורבגיה השכנה לא נותרה מאחור, וחודש מאוחר יותר הכריזה בדומה לאוסטרליה על יעד של 50% בצמצום הפסולת עד שנת 2030, אם כי צעדים קונקרטיים טרם הוגדרו ורק קראו לחברות המזון להפגין חדשנות ויצירתיות כדי לעמוד ביעדים. ובארה"ב הציבו יעד דומה תוך שענקיות מזון שונות הודיעו כי הן יפשטו את תוויות התפוגה כדי למנוע בלבול ובזבוז מזון.

אגב, 2030 אינה שנה מקרית: האו"ם הגדיר לראשונה את היעד והשנה הזו, וקרא למדינות להתחייב למפת הדרכים שהתווה.

אבל כל אלה מהלכים ברמה הלאומית והתאגידית. ברמה הצרכנית, הדרך עוד ארוכה. כמה פעמים חתכתם צרור בננות כדי לקחת רק את הארבע היפות, רק כדי לזרוק שתיים מהן אחרי יומיים כי זה לא דבש אלא רקוב? מעורבות הצרכנים בנושא אובדן ובזבוז המזון עדיין נמוכה. נדרשת עזרה לא קטנה לצרכנים לשנות הרגלים ולחשוב אחרת על מזון, לחסוך כסף וגם להפוך את השינוי לבר קיימא.

מנכ"ל "לקט ישראל": "מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בתחום"

"מדי שבוע אני שומע על יוזמות חדשות ופורצות דרך בעולם בכל הנוגע לצמצום בזבוז מזון ועידוד הצלתו, הן כאלה המקודמות על-ידי הממשל והן המבוצעות על-ידי ארגונים לא ממשלתיים: רגולציה, קמפייני הסברה, מאגרי נתונים שנאספו על-ידי הממשל, אפליקציות, תמריצים לעסקי מזון ולחקלאים ועוד. בכל הפרמטרים הללו, ישראל נמצאת הרחק מאחור", כך אומר מנכ"ל "לקט ישראל", גידי כרוך.

לטענתו של כרוך, "השינוי צריך להגיע מלמטה, מהציבור של תרבות השפע, שרוכש כמויות גדולות של מזון, מעמיס הרבה על הצלחת במלון, ולא לוקח בחשבון את העובדה שמחצית מהמזון ימצא את דרכו לפח. אני מאמין שהמודעות בסופו של דבר תחלחל, ושהאזרחים יניעו את הממשלה לפעול, כי חייבת להיות כאן התערבות ממשלתית".

בישראל פועל כבר 15 שנה ארגון "לקט ישראל", שמשמש לאיסוף והצלת מזון לנזקקים. הארגון הוקם ב-2003 על-מנת לתת מענה לצורך ההולך וגדל במזון בקרב חלק ניכר באוכלוסייה, ומנגד אובדן של עודפי מזון רב. הארגון הוקם על-ידי ג'וזף גיטלר, מתמחה בתחום הצלת עודפי המזון במדינה. נכון להיום זהו הארגון היחיד בישראל, שכל עיסוקו הצלת מזון למען הזקוקים לו.

הארגון אוסף מדי יום עודפי מזון - מירקות ופירות שהועברו כתרומה מחקלאים, ובנוסף ארוחות מבושלות מבתי מלון, אולמות אירועים, מבסיסי צה"ל ועוד.

במסגרת הפעילות שלו הוביל "לקט ישראל" הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון שיזם לקט ישראל, שהונחה לפני כשלוש שנים על שולחן הכנסת על-ידי הח"כים אורי מקלב, משה גפני, חיליק בר ואורלי לוי אבקסיס.

כרוך מעדכן כי "במארס 2016 עבר החוק בקריאה טרומית, אבל מאז הקואליציה לא מקדמת אותו. לו היה חוק כזה בישראל - הוא היה משלש את כמות תרומות הארוחות המוצלות מצד ספקים שונים שעד כה נמנעו מתרומה משום שחששו כאמור מתביעות, ומביא לצמצום אי-הביטחון התזונתי בישראל.

גידי כרוך / צילום: זרה ברוקס

"גם בתחום היוזמות הפרטיות צריך להיעשות יותר. סטארט-אפ ניישן שכמונו ודאי יכול ליזום אפליקציות שיחברו בין בעלי עודפי המזון לבין העמותות. מתן עידוד לחדשנות באמצעות תחרויות ופרסים עשוי לעורר את העניין. צריך להבין שלתחום הצלת עודפי מזון יש השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם של אינספור אנשים, בהם ספקים, חקלאים, יצרני מזון וכמובן נזקקים, ולכן נדרשת פעילות מיידית בתחום".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות