הצעת החוק להעלאת קצבאות הנכים עברה בקריאה ראשונה

ח"כ אילן גילאון: "אם הנומרטור קובע את סדר היום של הפוליטיקאים, אז שיילכו הביתה" ■ רה"מ נתניהו: "יש פה צדק חברתי קלאסי, הודות למדיניות הכלכלית שלנו"

נכה כסא גלגלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נכה כסא גלגלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הצעת החוק להעלאת קצבאות הנכים עברה בקריאה ראשונה בכנסת בתמיכה של 90 חברי כנסת וללא מתנגדים. כעת עובר הדיון בהצעה לוועדת הרווחה והעבודה, ומחר יתקיים דיון לקראת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. בוועדה צפויים מאבקים נוספים לגבי סעיפי ההצעה, שלמרות השיפורים שהוכנסו השבוע, הם עדיין פחות טובים מההסכמות אליהם הגיעו עם הנכים בספטמבר.

ח"כ אילן גילאון (מרצ), שעשה מאמצים רבים כדי לקדם את הנושא, אמר במליאה כי "המלחמה המתמשכת שלנו על העלאת קצבת הנכות היא לא רק המלחמה של הנכים, זאת מלחמת השחרור של כל מי שנפגע מהחלוקה הלא צודקת של המשאבים ומסדרי העדיפויות העקומים של הממשלה".

"אני רוצה לברך את השר חיים כץ על מאמציו לסיים את הסאגה המבישה הזאת. יחד עם זאת לאור ההתנהלות הלא ישרה של הממשלה לאורך כל הדרך, אני אאמין שזה קורה רק שהכסף יהיה בחשבונות הבנק של הזכאים, אני מקווה שהחוק אכן יצא לפועל ורק אז אוכל לברך על המוגמר".

גילאון הוסיף כי יתמוך בחוק כל עוד מקיים את הסכם הפשרה מספטמבר: "תפסיקו לדבר על הנורמטור (סעיף שמחייב הקצאת מקורות תקציביים גם להקצאות עתידיות - ע"ז) - אם זה מה שקובע את סדר היום של הפוליטיקאים, אז שיילכו הביתה. צריך לשים כסף כדי למנוע את החרדה הקיומית של הנכים.

אני מתחייב: לא אוכל להצביע על חוק שהוא חצי עבודה, שהוא רמייה. הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע היא נשמת החוק".

גם שר הרווחה חיים כץ ציין כי ההצעה איננה סיום התהליך: "זהו שלב נוסף בדרך להגדיל את קצבת הנכות לשכר מינימום. הפיכת הסכמות להסכם זו תורה שלמה, ההצמדה לא הייתה קיימת אם לא היינו עומדים על זה. לפרטי החוק נכנס בוועדת העבודה והרווחה החל ממחר בבוקר. המסע יגמר כשהנכים יקבלו שכר מינימום".

עוד קודם לכן נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפתח את נאומו בדברי הערכה לגילאון על התרומה שלו בהגעה להסכם. "יש פה צדק חברתי קלאסי, פשוטו כמשמעו, כפי שאנחנו מכירים מספרי הנביאים שלנו, לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה ואינם יכולים מיידית לעזור לעצמם. ואולם צריך להדגיש: כולם יכולים לקטוף את הפירות מהעץ ולחלק אותם, אבל התנאי לצדק חברתי הוא צמיחה כלכלית, הצמחה של העץ. אין רגישות חברתית בלי מדיניות כלכלית. אין מדיניות כלכלית של צמיחה בלי מדיניות שוק חופשי", אמר נתניהו.

"היינו יכולים לדבר כמה שאנחנו רוצים על הנכים וקבוצות נוספות, ועל קטיפת הפירות. אבל אם לא היינו עושים צעדים קשים ב-2003, שביקרו אותנו עליהם, אז לא היה ניתן היום לנכים, לכבישים, לחינוך ולבריאות".

בתגובה לכך אמר ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני פשוט נדהם - הופיע כאן ראש הממשלה שהיה אחראי לכך שב-2003 הפסיקו את הצמדת קצבאות הנכות לשכר הממוצע וגרמו לשחיקה מטורפת של הקצבאות - ואפילו התגאה בכך. אותו אדם שפגע אז בנכים בא עכשיו לכאן ומספר לנו שהוא הפיתרון". חנין התייחס גם לקצבת הנכות ואמר כי היא נמוכה מדי: "אנחנו קבענו ששכר המינימום צריך לעמוד על 5,300 שקל כי זה הסכום המינימלי שמאפשר לאדם עובד לחיות, אז למה חושבים שנכים יכולים לחיות עם חצי מזה?".

יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, התייחס לסעיפי החוק ואמר כי "זאת בפירוש התקדמות חשובה מאוד. זה יכול להיות רגע מכונן והיסטורי מכיוון שבעולם הנכויות, אחד מכיסי העוני הגדולים ביותר נמצא בעולם הנכויות והמוגבלויות. בוועדת הרווחה צריך להתמקד בכמה נושאים בעייתיים בהצעה - הפריסה רחבה מדי, והחשש שבשנות התקציב הבאות לא יגיע הרגע של הפעימות הנוספות; החפיפה בין השר"מ לקצבת הנכות הבסיסית; והדיסריגארד (התקרה שממנה מתחילים לשלול את הקצבה), שיוצר מעגל מכושף בלתי נסבל, גטאות של עוני.

קצבת הנכות הבסיסית תעלה ב-500 שקל ביולי

הצעת החוק שעלתה היום להצבעה גובשה לאחר פשרה בין שר הרווחה חיים כץ לשר האוצר משה כחלון, בתיווכו של נתניהו. הצעת החוק לא כוללת עיגון של ארבע הפעימות, אלא רק של שתי הפעימות הראשונות - בתחילת ינואר 2018 (הסכום יינתן רטרואקטיבית) ובתחילת יולי 2018. העלות הכוללת של שתי הפעימות הראשונות היא 2.04 מיליארד שקל לשנה כשמעבר לכך יתווסף סכום של 100 מיליון שקל שיועברו לטובת הגדלת קצבאות ילד נכה וכן דמי ליווי לעיוור בשנה מתקציב המדינה. לגבי שאר הסכום - 2.1 מיליארד שקל נוספים - תקום ועדה שתבחן את אופן חלוקת הכסף, שתתבצע בתחילת 2020 ו-2021.

הצעת החוק כוללת העלאת קצבת הנכות של 250 אלף בעלי מוגבלויות בשיעור של 340 שקל החל מינואר, ו-501 שקל החל מיולי הקרוב; 25 אלף נכסים הנזקקים לקצבת שר"מ (שירותים מיוחדים), בשתי הדרגות הגבוהות ביותר, יקבלו 200 שקל החל מתחילת 2018 (ובסך הכל יקבלו 701 שקל החל מיולי).

אזרחים ותיקים נכים (שנכותם נקבעה טרם הגיעו לגיל פרישה מעבודה על פי חוק) לא נכללו במתווה עליו סוכם בספטמבר, אך כעת יזכו לתוספת של 170 שקל החל מינואר 2018, ו-251 שקל החל מיולי הקרוב. אוכלוסיה זו כוללת 82 אלף אזרחים ותיקים. הדיסריגארד יעלה ל-3,400 שקל רטרואקטיבית מתחילת 2018, ול-3,500 שקל ביולי הקרוב. זאת, לעומת סכום של 2,850 שקל כיום.