התקציב הונח על שולחן הכנסת: כך יחולקו 479.6 מיליארד שקל

תקציב המדינה ל-2019 הונח היום על שולחן הכנסת לקראת ההצבעה עליו בקריאה ראשונה ■ מהם סעיפי ההוצאה הגדולים ביותר, ואילו רפורמות בולטות במיוחד?

הכנסת / צילום: גיל יוחנן
הכנסת / צילום: גיל יוחנן

הצעת חוק תקציב המדינה 2019 והתוכנית הכלכלית הונחו היום על שולחן הכנסת לקראת ההצבעה עליו בקריאה ראשונה.

בהתאם לחובת ההנחה, צריכה הקואליציה להמתין 48 שעות לפני שניתן יהיה להצביע על החוקים, זאת על מנת לאפשר לחברי האופוזיציה שהות ללמוד אותם. תקציב הוצאות הממשלה ב-2019 יעמוד על 397.3 מיליארד שקל, תקציב החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד שקל, תקציב הבריאות יעמוד על כ-38 מיליארד שקל, תקציב הרווחה וניצולי השואה על כ-13 מיליארד שקל ותקציב משרד הביטחון על כ-55.1 מיליארד שקל. הגירעון ב-2019 יעמוד על 2.9% מהתוצר. התקציב כולו נאמד ב-479.6 מיליארד.

■ במסגרת התוכנית לקיצור ימי חופשה, שעלותה כ-400 מיליון שקל, ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות בבתי הספר בימי חופשות חנוכה ופסח. כמו כן, במסגרת תוכנית "נטו משפחה" יימשך סבסוד הצהרונים בעלות של 950 מיליון שקל.

תקציב 2019
 תקציב 2019

■ שבוע העבודה יקוצר ל-42 שעות, כך שהשכר לשעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כיום. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים שכר מינימום. העלות לתקציב המדינה מוערכת בכ-300 מיליון שקל.

■ במסגרת המעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור יועברו כל הוראות הקבע מול המוטבים השונים, ניתן יהיה לבטל כרטיסי אשראי, יוחלפו צ'קים ששולמו מראש, תימסר הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחרי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן.

■ ייקבע כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות ליבוא ביבוא אישי, ויבוטלו דרישות רגולטוריות כמו הצורך בקבלת אישור ליבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים, וכן יצירת מערכת שקופה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלוונטי. רפורמה דומה תחול גם בתחום יבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים. כמו כן, יוקם צוות לבחינת כלל המוצרים שחייבים היום בקבלת אישור משרד התקשורת, זאת על מנת לפטור כמה שיותר מוצרי צריכה מהצורך בכך. כיום יש צורך בקבלת אישור משרד התקשורת טרום היבוא עבור כל מוצר תקשורת אלחוטי כמו מחשב נייד, טאבלטים וראוטרים. במסגרת המודל החדש, יבואנים יוכלו לקבל את האישור ליבוא מוצר באופן אוטומטי ומקוון, בכפוף לכך שיגישו הצהרה על עמידת המוצר בדרישות הטכניות וכן שקיימים בידיהם מסמכים המעידים על כך.

■ בניסיון להגביר את התחרות בשוק הטלוויזיה יוכנסו שינויים לרגולציה במטרה "לאפשר כניסת שחקנים לשוק, תוך יצירת מגרש משחקים מאוזן".

■ כדי לעודד את הפינטק תוקם סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות על מנת להקל עליהן לפעול ולהציע את המוצרים שלהן בשוק הישראלי. צוות בינמשרדי ימליץ על הקלות רגולטוריות לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיות חדשניות לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים לצרכן במגוון תחומים כגון: אשראי, תשלומים, סליקה ואמצעי תשלום ניהול השקעות, ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים וביטוח.

■ במסגרת הרפורמה בענף הסיעוד, שתיכנס לתוקף כבר ב-2018, תתבצע הגדלה משמעותית של שעות הסיעוד הניתנות לקשישים בביתם, הכנסת טיפולי שיניים לקשישים במסגרת סל הבריאות, הגברת המעורבות של קופות החולים בשיקום וטיפול הקשישים הסיעודיים בביתם והקלת נטל הבירוקרטיה.

■ כדי לעודד תעסוקה באוכלוסיית ההורים העצמאיים, יינתנו תמריצים לתוכניות שיכללו, בין השאר, מבחני תמיכה לעמותות וגופים הפועלים למען אוכלוסיית המשפחות החד-הוריות, לרבות שימוש באג"ח חברתי, והקלות בקריטריונים בקורסים להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.

■ מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) יוגדלו בעלות של 750 מיליון שקל. במסגרת התוכנית, יגדל המענק לאב עובד ב-50%. בנוסף, לצורך עידוד תעסוקה מלאה של בני הזוג ככלי מרכזי לצמצום העוני, הוחלט להגדיל את המענק של בני זוג עובדים ב-30%, במידה ובן הזוג הועסק בשכר של לפחות 3,540 שקל.

■ בתחום האנרגיה יוגדל הפטור מהיטל השבחה למתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים על גגות בשטח של עד 6,000 מ"ר (לעומת 200 כיום).

■ בתחום התחבורה יוקמו רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות במטרופולין ירושלים ובמטרופולין בבאר שבע. בתחום צמצום נזקי הגודש מוצע לאפשר נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנתיבי תחבורה ציבורית.

■ בתחום מערך כיבוי האש יוזמת הממשלה ועדה לבטיחות באש שתאפשר לשקול שיקולים ציבוריים (ולא רק שיקולי בטיחות) בעת ההחלטה על מתן היתר לרישיון עסק.

שינוי הרכבה ותפקידה של ועדת המכרזים ברשויות המקומיות באופן שיידמה לדין החל בשלטון המרכזי.

■ כדי להגדיל את היצע הדיור מציע החוק לאפשר עירוב שימושים של מבני ציבור באזורי תעסוקה ומגורים, לקצר את הליכי הוצאת היתרי בנייה ולשנות את מערך התמריצים בעבודות הפיתוח לתוכניות למגורים.

בנוסף תינתן אפשרות לשלב מוסדות ציבור וגני ילדים בבנייני מגורים ומסחר בדומה לנהוג בערים מובילות בעולם.

■ בתחום קידום מסילות רכבות נוספות באיילון, המדינה תפקיע הקמת מסילת רכבת כבדה נוספת בפרוזדור איילון שתתמודד עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית קיים תנאי הכרחי והוא יצירת שטחי הצפה שיהוו פתרון ניקוז לנחל איילון על בסיס שטחים המצויים בחלקם בשטח מקרקעי בית הספר מקווה ישראל (בהתאם לתוכנית המתאר המאושרת). נוסף לשטחי ההצפה שאינם דורשים הפקעה, נדרש להפקיע שטח בהיקף של כ-60 דונם חקלאיים עבור שטח המסילה החדשה.

■ רשות שדות התעופה תעביר למדינה 1.2 מיליארד שקל, ובנוסף ייקבע מנגנון עתידי לתשלום תמלוגים למדינה בשנים הקרובות.

■ במטרה להפחית את העומס על בתי המשפט, הממשלה תרחיב את השימוש במנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים. לדוגמה: בוררות, גישור וערכאות מנהליות. בנוסף, ישנה המלצה להקמת צוות בינמשרדי שיבחן העברה של חלק מהעבירות הנדונות היום בבית המשפט לתעבורה לבחינה בפני גורם מינהלי.

■ במקביל לחוק ההסדרים תנסה הממשלה לקדם את חקיקת חוק הגבלת השימוש במזומן באמצעות ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת החוקה, חוק ומשפט. מדובר בחוק שאמור להכניס 500 מיליון שקל לקופת המדינה ב-2019.

■ הממשלה תנסה לקדם צעדים שיסייעו לביטוח הלאומי לגבות חובות בגין שיבוב מחברות הביטוח. חברות הביטוח חייבות כיום לביטוח הלאומי כ-3 מיליארד שקל שהיו צריכים להיות משולמים לו עבור נפגעי תאונות דרכים ומקרי ביטוח אחרים. הצעדים אמורים להכניס לקופת המדינה מיליארד שקל ב-2019.

רפורמות מרכזיות
 רפורמות מרכזיות