פרשת המסרונים של השופטת והחוקר: התרחישים האפשריים

"האירוע הזה בשום פנים ואופן אינו פוגם בחקירה המעולה שבוצעה על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך בפרשת בזק ובממצאים שהושגו במסגרתה" - כך הצהירה הבוקר (ב') יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בישיבת חירום שכינסה ברשות על רקע "פרשת המסרונים". האמנם? האם בכזאת קלות תיעלם הפרשה שטלטלה ביממה האחרונה את מערכת המשפט בישראל? האמנם החקירה חסינה מהאירועים הסובבים את הליכי המעצר בה? ובכן, הכול שאלה של נקודת מבט.

מטבע הדברים התשובה שמספקים היום סנגוריהם של החשודים המרכזיים בפרשה לשאלה הזאת היא שלילית. בצד הזה של הזירה מדברים על "כתם" קשה, על "פגם שלא ניתן לריפוי" ואפילו חושבים כבר על "הגנה מן הצדק" ועל הדרכים למוטט את כל עמודי התווך שמחזיקים את החקירות.

סנגורים וגורמים התומכים בגישה זו כבר מעלים את השאלה האם פרשה הזאת ממוטטת את היסודות העומדים בבסיס הסכם עד המדינה שנחתם עם מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שאמור לסבך את כל החשודים בפרשת בזק בעבירות המיוחסות להם וגם לכאורה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שזומן אף הוא לחקירה. פילבר הרי נשבר במהלך חקירתו לאחר שהוארך מעצרו בפרשה שנחשפה כעת. על הרקע הזה, עולה ההערכה, כי פילבר לא היה מגויס כעד מדינה אלמלא הלחץ שבו היה שרוי בתנאי המעצר.

מנגד, אומרים גורמים מתוך החקירה, כי אין שום סיכוי שהחקירה תתמוטט או אף תיסדק קלות בעקבות "פרשת המסרונים". לדבריהם, "אין קשר בין התכתובת לבין החקירה המאומצת, המקצועית והיסודית שבוצעה. הכול נעשה כדין"

. אז איפה נפלו לכאורה הפגמים שעלולים לפגוע בחקירת תיק 4000 או בהמשך ניהול התיק ומהם התרחישים האפשריים בעקבותיהם? "גלובס" ממפה את נקודות המבט השונות והתרחישים הנגזרים מהן.

1. אין כלום כי לא היה כלום

אם נשאל לרגע את הביטוי האלמותי של ראש הממשלה נתניהו על כך ש"אין כלום, כי לא היה כלום", נקבל את עמדת חלק מגורמי האכיפה בנוגע להשפעת "פרשת המסרונים" על חקירת תיק בזק. גומרים שונים ברשויות האכיפה לא מבינים על מה המהומה. לדבריהם, לא רק שאין קשר בין חילופי הדברים בין השופטת פוזננצקי-כץ לעו"ד ערן שחם-שביט לבין הליכי החקירה, אלא שהתברר כבר שההתכתבויות עצמן לגיטימיות ונועדו לשרת את התיק באופן המקצועי והראוי ביותר.

בעיני אלה התופסים כך את הדברים, לא נפל פגם באף הליך מהליכי החקירה והמעצרים סביבה. חשיפת תכתובת המסרונים המלאה היום, הרגיעה אותם כל כך שהם בכלל לא חושבים שמישהו יכול להעלות עוד כל טענה נגד המסרונים או נגד החקירה. וכך, על-פי גישה זו, החקירה תתנהל כפי שהתנהלה עד היום, ללא רעשי רקע, עד לסיומה.

2. הסנגורים יתקפו, ובית המשפט יהדוף

מי שמכיר את נבחרת הסנגורים שגויסה להגנתם של החשודים המרכזיים בפרשת בזק, יודע שהם לא יתנו לפרשת המסרונים לחלוף כלא הייתה לצד החקירה. אלה ישתמשו בכל הכלים העומדים לרשותם על-מנת לתקוף בכוח את הליגטימיות של כל הליך שבו היה מעורב עו"ד שחם-שביט. והוא היה מעורב מאוד.

עו"ד שחם-שביט היה חלק בלתי נפרד מהמארג החקירתי. כיועץ המשפטי של מחלקת המודיעין והחקירות ברשות ניירות ערך הוא לא רק ייצג את הרשות בכל הליכי המעצר, אלה גם, ובעיקר, ליווה את החקירה צמוד-צמוד. הוא היה מעורב בניתוח הראיות, בניסוח שאלות, בהחלטות האסטרטגיות בתיק ובהחלטות על מי מהחשודים יופעל לחץ על-מנת לגייס אותו כעד מדינה (ואיזה סוג של לחץ).

גורם ברשות הבהיר ל"גלובס" כי "הוא מעורב בהכל מראשית החקירה ועד עכשיו". על זה בדיוק יתבססו הטענות נגד החקירה. אם אותו גורם שהיה חלק כה מהותי ובלתי נפרד בפרשה נגוע במעשים לא תקינים במקרה הטוב או פליליים במקרה הרע (שיבוש הליכי משפט, למשל), אז כל פועלו בחקירה מוכתם, ויש לבטל כל הליך ואת הראיות שהוגו במסגרת החקירה שבה היה מעורב. בין היתר, ידרשו הסנגורים את ביטול הסכמי עדי המדינה שהושגו, בין היתר, במהלך המעצרים הממושכים, שהפעילו לחץ על הנחקרים שנשברו. בינתיים מדובר רק על מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אבל רק ימים יגידו אם הוא יישאר עד המדינה היחיד בפרשה.

לפי תרחיש זה, הפרקליטות תדחה בשימועים את טיעוני הסנגורים, וגם אם טיעונים אלה יגיעו אל בית המשפט - הם יידחו תוך שייקבע, כי לפרשת המסרונים אין כל השלכה על תיק 4000.

בישראל לא נהוגה תורת "פירות העץ המורעל" - שלפיה ייפסלו ראיות שהושגו על בסיס הליכים לא תקינים; ואולם לפני מספר שנים נקבעה בבית המשפט הלכה המעגנת כללי פסלות יחסיים, המתירים לבית המשפט שיקול דעת לפסול ראיות בתנאים מסוימים. גם לפני כן, היו כמה שופטי שלום ומחוזי שגילו עצמאות שיפוטית ופסלו ראיות, למרות שדוקטרינת "פרי העץ המורעל" האמריקאית לא אומצה בארץ.

אבל האם במקרה שלפנינו מדובר בסיטואציה של "פירות עץ מורעל"? התשובה של הרשויות על כך תהיה שלילית. גורמים המכירים את החקירה מסבירים ל"גלובס", כי עו"ד שחם-שביט לא עבד על החקירה לבדו, או אפילו נחשב לגורם מרכזי או דומיננטי בה. 50 חוקרי רשות ניירות ערך, ובהמשך גם חוקרי משטרה, עבדו ימים כלילות לתפוס, לנתח, לחקור, לגבש את כל הראיות והעדויות בתיק, ושחם-שביט רק ליווה אותם.

רוב הדמויות המככבות ב"תיק בזק" מטעם רשות ניירות ערך עמדו ועומדות בראש החקירות והפרשות הגדולות של הרשות מהשנים האחרונות, שרובן הסתיימו כשידה של רשות ניירות ערך על העליונה. בין הדמויות הבולטות נמצאת עו"ד ציפי גז-גילוני, מנהלת מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר. גז החליפה את עו"ד אלי לוי, שפרש לפני כחודש מתפקידו, שבו כיהן בעת פתיחת החקירה בפרשת בזק, ליווה את החקירה והוביל את חלקה הראשון (שכלל שלוש פרשות שונות) לסיומו, ולהמלצה להעמדה לדין של חלק מהמעורבים בפרשה.

דמויות משמעותיות נוספת שמלווה את חקירת בזק היא: עתניאל אפק, מנהל מחלקת מודיעין וטכנולוגיה; ועו"ד חן נהורן, מנהל מחלקת החקירות, שמתחתיו אמונים ראשי צוותים על ניהול עבודתם של 50 החוקרים במחלקה; מנהלת נוספת ברשות ניירות ערך המלווה ומסייעת לחקירה, היא רו"ח זוהר לויתן, מנהלת יחידת בקרת מסחר. במערך הזה, אומרים גורמי האכיפה, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות, עו"ד שחם-שביט, הוא רק 'פיון'. כל החלטה שלו נבחנה על-ידי 20 עיניים נוספות. מעבר לכך, אם אכן נפל פגם בהתקשרותו עם השופטת, אין לכך כל השפעה על חקירת פרשת בזק והראיות שהושגו ועוד יושגו.

3. הסנגורים יתקפו, וראיות ייפסלו

תרחיש זה כולל את כל השלבים המאפיינים את התרחיש הקודם, ובין היתר העלאת טענות על פגמים שורשיים שנפלו בחקירת פרשת 4000 ועל הגנה מן הצדק המצדיקה את סיום החקירה או במידה שיוגשו אישומים נגד מי מהנאשמים - את ביטולם; אך הסוף על-פי תרחיש זה שונה.

לפי התרחיש השלישי, הפרקליטות תסכים לוותר על חלק מהאישומים או החשדות נגד מי מן הנאשמים שנולדו בעקבות פעולות חקירה "מוכתמות" לכאורה, ואם זה לא יקרה במסדרונות הפרקליטות - והטענות יגיעו אל בית המשפט, בית המשפט עצמו עשוי למצוא כי חלק מהטענות של ההגנה מוצדקות ולבטל חלק מהאישומים או הראיות בתיק. גורם חקירתי הגדיר תרחיש זה כ"לא סביר בעליל".

 שיחת המריבה