הנקראות ביותר

החנויות מתפרקות, אך מה עם שכ"ד?

לעתים נראה שהקניונים עושים הכול כדי להקשות על חברות בקשיים

קניון רמת-אביב /  צילום: איל יצהר
קניון רמת-אביב / צילום: איל יצהר

גל הקריסות בענף הקמעונאות בכלל, ורשתות האופנה בפרט, מעלה סוגיות מורכבות רבות אל מול בעלי הנכס - הקניונים, שחלקם ציבוריים ונסחרים בבורסה: כיצד מתמודדים אותם קניונים עם קריסת החברה? האם הם יכולים לדרוש מהרשת להמשיך לשלם שכירות? ומדוע הקניונים מערימים קשיים, למרות מצבן הכלכלי הקשה של הרשתות המגיעות להליך פירוק?

כאשר רשת אופנה או כל חברה אחרת נכנסת להליך הקפאת הליכים, בעל התפקיד שממונה ("הנאמן") נכנס לנעלי החברה וצריך לנהל את עסקיה כעסק חי, כלומר כעסק עובד וממשיך את פעילותו ככל הניתן עד למועד המכירה. במסגרת ההליך, הנאמן צריך לדאוג להמשיך לשלם את התשלומים השוטפים גם לעובדים, לספקים, תשלומי ארנונה וכן למשכירים, כגון בעלי הקניונים, בגין דמי שכירות ודמי ניהול. מדובר בהוצאות הקפאה שיש לשלמן במלואן בהתאם לחוזי השכירות בין הצדדים. עם זאת, כאשר רשת אופנה נכנסת להליך כזה, כל החובות שנצברו לה כלפי קניונים שבהם היא הייתה פועלת, משולמים מתוך תמורות מימוש נכסי החברה באופן יחסי בין כלל נושי החברה, על פי סדרי הנשייה ובהתאם לתביעות חוב המוגשות על ידי כלל הנושים.

לעומת זאת, עם מינויו, נוטל על עצמו הנאמן נשיאה בכלל ההתחייבויות השוטפות של החברה, לרבות תשלומי דמי שכירות לקניונים.

עם זאת, על אף שמדובר גם באינטרס של בעלי הנכסים לשמור על הנכסים פעילים ולא סגורים, במקרים רבים הקניונים דווקא מערימים קשיים ועומדים על כך שדמי השכירות והניהול ישולמו במלואם בהתאם להסכמי השכירות. הם מתעלמים מכך שהרשת הפסדית, בין היתר, מאחר שדמי השכירות הגבוהים אינם משקפים את המצב בשוק, וגם עקב עליית הרכישות באינטרנט והתדלדלות תנועת הקונים. מוטב היה שבעלי הנכסים היו באים לקראת הרשת ומפחיתים את דמי השכירות וכך היו מסייעים בהליך הבראתה ומציאת משקיע/קונה לרשת.

בעלי הנכסים לעתים אף מאיימים בביטול הסכם השכירות, לאור ההפרה על ידי החברה (בטרם תקופת ההקפאה) ועומדים על כך שהחברה תפנה את הנכס. בהליך פירוק של רשת ביגוד למשל, יכול לבקש הנאמן להעביר את הזכויות של מיקום הנכס לצד ג' (שוכר חלופי), שיכול להכניס סכום שיאפשר לממן את תקופת ההקפאה. אולם, בעלי הנכסים מתנים את החלפת השוכר בהסכמתם לזהות השוכר, שישכור את החנות באותם תנאי שכירות. בתיק סליו, גם כאשר ביקשנו למכור את כל הרשת, בעלי הקניונים התנו זאת בכך שבאותן חנויות תמשיך פעילות המותג סליו, בטענה שהם רוצים לשמור על תמהיל הנכסים בקניון.

קיראו עוד ב"גלובס"


כלי נוסף שנמצא בידי הנאמן הינו "נכס מכביד", במסגרתו הנאמן יכול לטעון שהחנות אינה רווחית והוא מבקש לשחרר את החברה שנמצאת בהליך הקפאת הליכים מלהחזיק בנכס (זהו כלי שנמצא אך ורק בידי הנאמנים). בית המשפט בסופו של דבר הוא זה שיחליט בנושא. במידה ויחליט כך, יקבע פיצוי לבעל הנכס (הקניונים) עד סיום החוזה מולו.

■ הכותבת היא מנהלת מחלקת כינוסים ופירוקים בנשיץ ברנדס אמיר. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!