המקור לתאונות עגורנים הוא בתחזוקה לקויה ולא בגיל המנופים

פרופ' אביעד שפירא מהטכניון קובע שאין קשר סטטיסטי בין גיל המנוף לבין הסיכוי לתאונה ■ המקור לתאונות מצוי בתחזוקה לקויה ושם צריך להתמקד, כל חקיקה בכיוון אחר חוטאת למטרה

מנוף חלוד / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מנוף חלוד / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בעקבות קריסות שונות של עגורנים בתקופה האחרונה, רוחשות בענף הבנייה שמועות על כוונת הגופים הרגולטוריים לקבוע מגבלת גיל לעגורני צריח, מתוך רצון להקטין את מספר תאונות העבודה שבהן מעורבים עגורנים.

למרבה הצער, לא סביר שמגבלת הגיל תסייע למנוע תאונות, שכן גיל העגורן בפני עצמו אינו מהווה גורם סיכון בהפעלה של עגורני צריח. אני קובע זאת כמי שעוסק מזה שנים רבות במחקר בנושא עגורני צריח, תוך קשר רצוף עם השטח.

גורמי סיכון עיקריים בעבודה שוטפת עם עגורני צריח
 גורמי סיכון עיקריים בעבודה שוטפת עם עגורני צריח

הקשר בין גיל העגורן לתאונות נחקר לעומק גם בארץ וגם בעולם. בטכניון נערך מחקר רחב היקף בנושא "פיתוח מדדים כמותיים להערכת הסיכון הבטיחותי באתרי בנייה עם עגורני צריח". המחקר, שבוצע במימון קרן מנוף של הביטוח הלאומי, פורסם בארבעה מאמרים בכתב העת המוביל בעולם בתחום ניהול הבנייה וזכה להכרה בינלאומית רבה. בשורה התחתונה, גיל העגורן אינו נכלל בין גורמי הסיכון הבטיחותי שנמצאו במחקר זה.

שנת ייצור עגורני צריח
 שנת ייצור עגורני צריח

חברת HAAG Engineering, המוכרת בארה"ב כגוף מוביל בחקירת תאונות וכשלים הנדסיים, ערכה מחקר שהקיף יותר מ-500 תאונות עגורנים (הן עגורנים מתנייעים והן עגורני צריח) שהתרחשו בתקופה של 30 שנה, 1983 עד 2013. ניתוח המשך שהתבסס על תוצאות מחקר זה קבע חד משמעית כי "מההיבט ההנדסי, אין בסיס לקביעת מגבלת גיל לעגורני צריח". מומחי HAAG קבעו כי תחזוקה נאותה, על כל מרכיביה, היא-היא המפתח להקטנת מספר תאונות העגורנים - ולא הגבלת גיל העגורן.

בארה"ב כבר הועלתה בעבר האפשרות להגביל את גיל העגורנים - ונדחתה. עצומה בעניין נשלחה לסניף קליפורניה של OSHA, מינהל הבטיחות האמריקאי, החולש על נושא הבטיחות התעסוקתית בארה"ב. העצומה נדחתה ב-2007 בין היתר בנימוק ש"עגורנים ישנים יותר יוצרו בדרך כלל על בסיס תכן שמרני יותר לעומת עגורנים חדשים... לפיכך אורך החיים של עגורנים ישנים עשוי להיות גדול יותר".

טור העורך בגיליון ספטמבר 2007 של המגזין Cranes Today (המגזין הנפוץ בעולם בתחום העגורנים) טען שהרצון העיקרי מאחורי הגבלת הגיל היה הרצון להפיק תועלת מליבוי דעת הקהל. הטור התייחס לשורה של תאונות עגורני צריח בבריטניה ב-12 החודשים שקדמו לכתיבתה, וקבע כי הקריאה הרגולטורית להגבלת גיל העגורנים שהתעוררה בעקבות תאונות אלו אינה מבוססת על טיעונים רציונליים אלא על בורות, וחתם באמירה: "התעשייה צריכה לפקוח עין על תחזוקה ועל בדיקות, ודעתה לא צריכה להיות מוסחת על ידי חקיקה גרועה".

שהרגולטור לא יחפש פתרונות קלים

מה נעשה במדינות אחרות? אף לא אחת מהמדינות המפותחות משיתה הגבלה על גיל העגורן. לא גרמניה, חלוצת השימוש בעגורני צריח שבה עשרות אלפי עגורני צריח, דרך מדינות אירופה המערבית כגון צרפת, איטליה, ספרד, בריטניה ומדינות סקנדינביה, וכלה בארה"ב (למעט העיר ניו יורק), יפן ואוסטרליה. במקומות הבודדים בעולם שבהם הוגבל הגיל, ההגבלה לא נבעה בהכרח משיקולים מקצועיים.

הגברת הבטיחות בענף הבנייה היא צו השעה, והמלחמה בתאונות ובכשלים בטיחותיים באתרי בנייה צריכה להיות משימה לאומית. אך אל לרגולטור לחפש פתרונות קלים. הגבלת גילם של עגורני הצריח תחטיא את המטרה: היא מיותרת כי לא תפחית את מעורבותם של עגורני הצריח בתאונות; היא תסיט את תשומת הלב מהדרכים הנכונות להילחם בתאונות ולהגביר את הבטיחות; והיא תכניס את חברות הבנייה המחזיקות ברשותן עגורנים, כמו גם את חברות ההשכרה של עגורני צריח, להוצאות שיבואו על חשבון השקעת משאבים בבטיחות. נכון, לפיכך, יהיה להתמקד בנושאים כגון ניהול התחזוקה וביקורת מקצועית ומוסדרת שיובילו לפעילות תקינה ולהגברת הבטיחות.

הכותב פרופ' בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מחבר-שותף של הספר Construction Planning, Equipment, and Methods בהוצאת McGraw-Hill

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988