הנקראות ביותר

פיתוח ממשלתי בר-קיימא? זה נשאר על הנייר בלבד

עיון בספר התוכניות העבודה של המדינה מביא למסקנה שהטכנוקרטיה גוברת על הכול ■ דעה

נתניהו, כחלון וכ"ץ בישיבת ממשלה / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
נתניהו, כחלון וכ"ץ בישיבת ממשלה / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

בפברואר האחרון פרסמה הממשלה את ספר תוכניות העבודה של משרדיה. מהלך זה שעל פניו מייצר שקיפות ומינהל תקין, יכול להחשב לראוי ולמבורך, אלמלא הוא טומן בחובו שורה של כשלים בגישה ובביצוע בתחום איכות הסביבה וניהול משאבי הטבע הלאומיים. הכשל הראשון והמשמעותי ביותר נוגע להתעלמות המוחלטת של הדוח מעיקרון מרכזי במדיניות פיתוח - העיקרון של פיתוח בר-קיימא.

עיקרון זה שעוגן בהחלטת ממשלה מ-2003 ובפסיקת בית המשפט העליון, נועד להביא לתהליך פיתוח מושכל שעונה על צרכי ההווה, ומבלי לפגוע באינטרסים של החברה בעתיד. והנה, למרות החלטת הממשלה, העיקרון של פיתוח בר-קיימא אינו מקבל ביטוי כלל בסוגיות האסטרטגיות שחולשות על כלל פעילות הממשלה. את העיקרון החשוב הזה החליפו מושגים טכנוקרטיים כגון "טיוב רגולציה" ו-"הערכת השפעות רגולציה". אלה נועדו לשרת מטרה אחת בלבד - הפחתת נטל הרגולציה. את החשיבה המהותית שעומדת ביסוד מושג הקיימות החליפה תפיסה ביורוקרטית-טכנוקרטית שהחזון החברתי שעומד ביסודה אינו ברור.

מי שיקראו את ספר תוכניות העבודה בצורה מדוקדקת יגלו אמנם מספר אזכורים של המושג "פיתוח בר-קיימא", אך בהיעדר הגדרה מפורשת למושג אין לאזכורים אלה כל משמעות. ביטוי מפורש לכך ניתן למצוא בפרק העוסק במינהל התכנון. אחד הנושאים הרגישים בפרק מתייחס לתכנון השימושים בקרקע - משאב טבע שנמצא במחסור חמור בישראל ועל כן מתבקש כי הוא ינוהל בהתאם לתפיסה של פיתוח בר-קיימא. במקום, אנו מוצאים התייחסות שולית מצד המינהל שמציין, אולי כדי לצאת ידי חובה, כי ייתן "דגש על תכנון איכותי וראוי לטובת התושבים והדורות הבאים", מבלי לפרט כיצד ומדוע.

אולם מינהל התכנון לא לבד. כך לדוגמה, משרד התיירות נמנע מלהתייחס לסוגיה במדיניות שלו - למרות שהמושג של תיירות מקיימת רווח בעולם (ואכן התעלמות זו באה לידי ביטוי בעמדת משרד התיירות בפרשת עמק ססגון).

חוסר ההתייחסות לעיקרון של פיתוח בר-קיימא בספר תוכניות העבודה משקף גם כשל מתמשך של הממשלה בקידום של תוכניות וחוקים כלליים בתחומי הסביבה. כך לדוגמה, למרות חשיבותו הרבה של תחום משק הגז לחברה ולכלכלה בישראל, במקום להסדיר את התחום בחקיקה ראשית העדיף משרד האנרגיה להשאיר את שיקולי הביצוע בידי שר האנרגיה ובכך להעמיד בסיכון את מסקנות ועדת צמח ואת השמירה על האינטרס הציבורי.

קיראו עוד ב"גלובס"


אבסורד דומה קשור בנושא סביבתי חשוב אחר - צמצום פליטות גזי החממה. בישראל, ספר תוכניות העבודה ממשיך החלטות ממשלה קודמות - החלטות חלקיות שאינן כוללות תקצוב ולא כל שכן אבני דרך ברורים ליישום. כך יוצא שהיעדים המצויינים בספר בתחומים כמו התייעלות אנרגטית, קידום אנרגיות מתחדשות או הפחתת הנסועה הפרטית - מעוררים הערכה, אבל דרך ברורה ומתוקצבת כיצד לממש יעדים אלה - אין.

המסקנה המרכזית שעולה מקריאת הספר היא שהממשלה נטשה את נתיב הקיימות הן במישור ההצהרתי והן במישור הביצועי. ממשלה אחראית שמחויבת באמת ובתמים לפיתוח בר-קיימא, היתה דואגת בראש ובראשונה לגבש מדיניות סביבתית רחבה, הכולל חזון עקרונות ויעדים ומעגנת זאת בחקיקה ראשית בכנסת. עד שזה יקרה, הציבור בישראל ימשיך לקבל החלטות וספרים מטעם הממשלה הכרוכים בכריכה יפה - אך ריקים מתוכן ומבשורה.

■ ברכה הוא מנכ"ל "אדם טבע ודין" ופרז הוא דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. השניים יהיו בין הדוברים בוועידת משפט וסביבה. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!