שו"ב מסכמת שנה קשה ומתייחסת לחקירת השוחד באפריקה

בשל החקירה החברה הפקידה סכום של 250 מיליון שקל בקרן חילוט כ"סכום תפוס" • הרווח הנקי הסתכם בכ-230.9 מיליון שקל – ירידה ניכרת לעומת 445.8 מיליון שקל ב-2016 • על חקירת השוחד: "עלולה להיות לכך השפעה מהותית לרעה; בשלב זה אין יכולת להעריך"

חברת התשתיות שיכון ובינוי, שבשליטת שרי אריסון, שנסחרת לפי שווי של כ-2.3 מיליארד שקל לאחר שהשילה מערכה יותר מ-26% מאז תחילת השנה, מסכמת שנה מאוד לא פשוטה עבורה, בעיקר בגלל החקירה על שוחד באפריקה שמתקיימת כנגדה, ושאת השפעותיה היא לא יודעת לצפות אך שברור שיש להן פוטנציאל נפיץ במיוחד עבורה.

לגבי הפעילות נציין כי בשורה העליונה ההכנסות מביצוע עבודות וממכירות צמחו ב-2017 בכ-19.7% לכ-6.44 מיליארד שקל, כשהרווח הנקי הסתכם בכ-230.9 מיליון שקל - ירידה ניכרת לעומת 445.8 מיליון שקל ב-2016.

עיקר הירידה ברווח נובעת מירידה ברווח הגולמי בפעילות קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל, וכן מכך שב-2016 נהנתה החברה ממכירת ההשקעה בחברת ההפעלה במתקן ההתפלה בחדרה, ממכירת 49% ביזם פרויקט אגירה שאובה בגלבוע, וממכירת 50% מהזכיין בפרויקט לסלילת ולאחזקת כבישים בקולומביה, וזאת לצד רווח שנרשם ב-2016 בגין שיערוכים.

לצד זאת, ב-2017 ההון המיוחס לבעלים ירד במקצת, התזרים מפעילות שוטפת קטן גם כן, וההון החוזר עלה, ו"צבר ההזמנות בתחום הקבלנות ויזמות הבנייה" קטן בכ-17.2% לסך נוכחי של כ-11.8 מיליארד שקל. ברמה רבעונית ירד הרווח של החברה ברבעון הרביעי ב-2017 בכ-46% לכ-149.9 מיליון שקל.

קפיצה של 70% בהכנסות ממכירת דירות באירופה

בהכנסות ממכירת דירות של הקבוצה בישראל ובאירופה נרשמה קפיצה, כשבארץ רשמה שיכון ובינוי  עלייה של 8% בהכנסות לעומת 2016, לרמה של 1.38 מיליארד שקל, ובאירופה בכ-70% לרמה של כ-248 מיליון שקל. אגב, המחיר הממוצע לדירה שמכרה שיכון ובינוי בארץ עמד על 1.56 מיליון שקל (לא כולל מע"מ), עלייה של 18% לעומת 2016, ובאירופה (בעיקר בפולין) על 340 אלף שקל, בדומה לשנת 2016.

למרות הקשיים במדינות אפריקה רשמה החברה עלייה של 13.6% בהכנסות מפעילות קבלנות תשתיות ובנייה בחו"ל לרמה של כ-1.8 מיליארד שקל, בעיקר על רקע חידוש עבודות בפרויקטים שונים בניגריה, ומביצוע עבודות בפרויקט בקולומביה ובניית כביש אגרה בטקסס.

בפעילות התשתיות ובנייה בישראל נרשמה צמיחה של 27% בהכנסות לרמה של כ-3.5 מיליארד שקל, בעיקר על רקע גידול בהכנסות מפרויקט אנרגיה סולרית גדול באשלים ופרויקט להקמת מפעל נוסף של אינטל בקריית גת על ידי החברה הבת סולל בונה, וכן מהכנסות שנרשמו עקב הקמת מכשול באזור עוטף עזה.

בפעילות האנרגיה המתחדשת שלה רשמה שו"ב ירידה של 18% בהכנסות לרמה של כ-37 מיליון שקל ובתחום הזכיינות צניחה של 66% לעומת שנת 2016, לרמת הכנסות של 145 מיליון שקל אשתקד, בעיקר עקב מכירת 50% מפרויקט בקולומביה ומירידה בהיקף הביצוע בפרויקט משרדי הממשלה בירושלים (ג'נרי).

חקירות השוחד באפריקה

אז מה קורה עם החקירה באפריקה, שמסתמנת להיות בעלת פוטנציאל ניכר עבור החברה? מתברר מדוחות שיכון ובינוי כי בעקבות בדיקות הרשויות, החברה הפקידה סכום של 250 מיליון שקל בקרן חילוט כ"סכום תפוס". סכום זה ניתן כדי לשחרר חשבונות של החברה.

בחברה גם מגלים כי בחודש פברואר התקבלה פניה ממחלקת INT בבנק העולמי, שבוחנת את הטענות לגבי "חוסר יושרה" ולפיה בכוונת הבנק העולמי לבצע הליך ביקורת "בקשר עם מספר פרויקטים בקניה". הליך הבדיקה החל ושיכון ובינוי כבר העבירה מסמכים בנושא.

עוד מוסיפים בחברה כי "אין בידי החברה להעריך בשלב זה את תוצאות הליכי הביקורות של הבנק העולמי ואת החשיפות בגינן", תוך שמצוין כי "קיים חשש להטלת סנקציות על ידי הבנק העולמי שהן בעיקרן השהייה לתקופה קצובה מהתמודדות במכרזים עתידיים של פרויקטים הממומנים על ידי הבנק העולמי, לצד סנקציות אפשריות אחרות מסוג של השבת כספים שהתקבלו מהלוואות שהועמדו על ידי הבנק העולמי או תיקון נזקים". נזכיר כי במקביל מתנהלת חקירת משטרה בנושא בישראל, שכוללת גם מנהלים בכירים בעבר בקבוצה.

כמו כן, החברה מעלה את האפשרות שלחקירה האמורה תהיה השפעה על חלק מהסכמי האשראי וההלוואות של החברה, שבהם יש הוראות לפיהן במקרים בעלי השפעה מהותית לרעה על עסקי תאגידי הקבוצה, רשאים המלווים לנקוט בסנקציות שונות ביניהן העמדה לפירעון מיידי. החברה מציינת כי גם בהיבט זה אינה יכולה להעריך את מידת החשיפה לנוכח חקירות המשטרה ובדיקות הבנק העולמי.

אגב, החברה גם השהתה תשלום המענק השנתי בגובה של 803 אלף שקל לרוני פלוך, מנכ"ל SBI AG, וגם להשהות או לחסום את המניות החסומות שלו שהבשילו לסוף 2017 גם מעבר לתקופת החסימה, כשהתשלום האמור יינתן בעתיד בהתאם לנסיבות.

לסכם את הנקודה המהותית הזו נציין כי בדוחות כתוב כי "בשלב מקדמי זה אין ביכולתה של החברה להעריך את החשיפות הנובעות מחקירות המשטרה, הליכי הביקורות של הבנק העולמי, הפנייה לתביעה הכללית בשוויץ, הבדיקה הפנימית והליכים אחרים אשר עשויים להתפתח בארץ ובעולם, אם וככל שקיימות, כמו גם את החשיפות הפוטנציאליות לחברה וההשפעות שיכול שיהיו על כלל היקף פעילותה, תוצאות פעולותיה ותזרימי המזומנים שלה בעתיד. אם יתברר כי בוצעו פעולות בלתי חוקיות בקשר עם האמור לעיל, עלולה להיות לכך השפעה מהותית לרעה על החברה, שבשלב זה אין ביכולתה להעריך". אגב, על רקע החקירות ו"האי-ודאות באשר להשלכותיהם, החליט דירקטוריון החברה שלא לחלק דיבידנד, ולבחון חלוקת דיבידנד במהלך 2018, בהתאם להתפתחויות".

החקירה על השוחד באפריקה היא המשמעותית ביותר מבחינת החברה, אך היא לא ההתפתחות היחידה שחלה מחוץ לעסקיה הרגילים בשנה החולפת - לצד זאת היה את מאבק השליטה שניחת עליה במפתיע מצד משפחת דיין וקרן אפולו בחברה הבת החשובה ADO, שפועלת בתחום הנדל"ן בברלין, בירת גרמניה, ובמפעל אלקון.

אז איך נראים דוחות שיכון ובינוי, שעוסקת בתחומי התשתיות, הבנייה, היזמות נדל"ן והזכיינות בפרויקטים בארץ ובחו"ל, וכן בתחומי האנרגיה המתחדשת והמים, ושכאמור שולטת באיי.די.או. גרופ? לגבי הפעילות האחרונה חתמה החברה הסכם בעלי מניות עם אלה שנאבקו בה על השליטה, ועתה היא מוסיפה כי בעקבות מכירת 2.6% ממניות איי.די.או גרופ היא רשמה ברבעון הרביעי רווח הון לפני מס של כ-26 מיליון שקל.

כמו כן, שו"ב רשמה הפרשות בהיקף של כ-82 מיליון שקל בגין אלקון, שמספקת "שירות לחברות תעשייתיות לטיפול בשפכים תעשייתיים מורכבים, הנחשבים לחומרים מסוכנים" וגם בעלת "פעילות מצומצמת של טיפול בפסולת מוצקה (בוצה)", וזאת בשל "התקיימותם של סממנים לירידה ערך".

ומה לגבי העתיד? בחברה מציינים כי בכוונתם להתרחב בפעילויות גם ב"יבשת אמריקה ובכלל כך ארצות הברית ואמריקה הלטינית". ואנקדוטה אחרונה: בשנת 2017 נרשמה הפרשה בסך של כ-5 מיליון דולר בגין חובות ישנים של ממשלת גאנה, וזאת בניכוי רווח בסך של כ-3 מיליון דולר שנרשם בעיקר עקב גביית חובות ישנים בגין פרויקט בחוף השנהב.

בשו"ב מסרו עם הדוחות כי "כשבועיים לפני פרסום התוצאות הכספיות דיווחה שיכון ובינוי על הסכמות מול שותפותיה בפרויקט מנהרות הכרמל (כרמלטון) ובפרויקט שיקום, תפעול ואחזקת כבישים בצפון. בהתאם להסכמות תתקדם החברה בעסקה למכירת חלק מאחזקותיה בפרויקטים אלו למשקיעים מוסדיים. עם השלמתה העסקה, הכפופה למספר תנאים מתלים, צפויה החברה לקבל כ-580 מיליון שקל, ולרשום רווח של כ-250-300 מיליון שקל" וש"בנוסף, לקראת סוף השנה זכתה החברה בפרויקט לביצוע עבודות הנדסיות בדרום הארץ עבור משרד הביטחון בהיקף כספי של כ-640 מיליון שקל (שאינו כלול בצבר העבודות לסוף השנה). כמו כן, בפברואר 2018 זכתה החברה בחוזה להקמת שדה תעופה באוגנדה בהיקף כספי של כ-309 מיליון דולר".

עוד פירטו בחברה כי "בדוחותיה דיווחה עוד שיכון ובינוי כי החליטה לאמץ את תקן IFRS15. לפי התקן תכיר החברה בהכנסות ממכירת דירות בישראל לאורך תקופת ההקמה של הפרויקט. זאת, לעומת המצב הקיים עד כה, לפיו הייתה החברה מכירה בהכנסות ממכירת דירה רק בעת מסירת הדירה ללקוח. מצב זה יצר פער של כשנתיים ממועד חתימת חוזה המכירה מול הלקוח ועד ההכרה בהכנסה בדוחות הכספיים. ההכרה בהכנסה ממכירת דירות באירופה נשארת ללא שינוי, ותבוצע רק בעת מסירת הדירה ללקוח".

לדברי יו"ר שיכון ובינוי, משה לחמני, "במהלך השנה התקדמנו משמעותית בביצוע באשלים, אגירה שאובה, פרויקט SH-288 בטקסס, קונדינמרקה בקולומביה וכן בביצוע בקו האדום של הרכבת הקלה בתל-אביב" ו"נהנינו מהמשך צמיחה של פעילות RED, חטיבת הזכיינות, וכן יחידה האנרגיה". המנכ"ל, יובל דגים, הוסיף, בהתייחסו למכירת זכויות בפרויקטים לגופים מוסדיים, כי "עסקת פורטפוליו זכיינות צפויה לתרום משמעותית לתזרים המזומנים ולרווח של החברה, ולבצר ביתר שאת את העוצמה והאיתנות הפיננסית של שיכון ובינוי".

לצד כל זאת, והחשש הניכר מהלא נודע, בדוחות שו"ב יש גם עוד נקודות חיוביות, בהן מכירת כ-1,100 יח"ד, מחציתן בפולין, רכש קרקעות בהיקף משמעותי של כ-1,300 יח"ד בישראל "להמשך פיתוח עתידי של תחום הייזום למגורים", כשבחברה מציינים שהשנה החולפת גם הייתה "שנת שיא בפעילות האנרגיה המתחדשת".