ניגוד עניינים של חברים בוועדה ומצגי שווא לקידום משרדי רו"ח

ניגודי עניינים של חברי הוועדה הבוחרת את רואי-החשבון המבקרים את החברות הממשלתיות, בחירת משרדי רו"ח שיש לחברי הוועדה קשר אישי הדוק אל ראשיהם, התאמת הקריטריונים לבחירה למועמד ספציפי והצגת מצגי שווא בנוגע למועמדים כדי לקדם את בחירתם - כך, על-פי דוח מיוחד של מבקר המדינה, מתנהל בשנים האחרונות הליך בחירת רואי-החשבון לחברות הממשלתיות, המופקדות על תחומים מרכזיים הקשורים בניהול חיי היום יום במדינה, ובהם חשמל, דיור, נמלי הים, תשתיות ותרבות.

במשק הישראלי פועלות 67 חברות ממשלתיות, 12 חברות בנות ו-16 חברות מעורבות; היקף הכנסותיהן הכולל נאמד בכ-67 מיליארד שקל, וסך נכסיהן בכ-186 מיליארד שקל. בין החברות הללו: חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל, התעשייה האווירית (תע"א), דואר ישראל, רפאל, חנ"י, נמל חיפה (חנ"ח), נמל אשדוד (חנ"א), נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (נתג"ז) ועמידר.היקף ההתקשרויות בין החברות הממשלתיות למשרדי רוה"ח הגדולים נע בין מיליוני שקלים בחברות הקטנות לעשרות מיליוני שקלים בחברות הגדולות. שכרם הכולל של רואי-החשבון המבקרים עולה על 20 מיליון שקל בכל שנה. אין פלא, אם כן, שהתחרות בין משרדי רוה"ח על עריכת הביקורת של החברות הממשלתיות ומתן חוות דעת על דוחותיהן הכספיים השנתיים - עזה.

ומדוע זה חשוב מי מבקר את החברות הממשלתיות? רואי-החשבון המבקרים הם שומרי סף משמעותיים במערך החברות הממשלתיות. אישור מטעם רו"ח המבקר את הדוחות הכספיים של החברות משמש אסמכתה לנאותות הצגת פעילותן ומצבן. אם רוה"ח המבקרים נבחרים בהליכים לא כשרים או מוטלים בספק, אזי הבסיס של הביקורת, לכל הפחות, מוכתם.

את רוה"ח המבקרים בוחרת "הוועדה למינוי רואי-חשבון לחברות הממשלתיות", שממליצה לרשות החברות הממשלתית על משרדי רוה"ח. מטבע הדברים החלטותיה שוות למשרדי רואי החשבון הון-עתק. המנדט של הוועדה הוא לאשר התקשרויות לשש שנים, אך כתוצאה משיתוק בפעולתה בשנים 2012-2015, עקב הרכב ועדה חסר, נמשכו ההתקשרויות לעתים עד 10 שנים. מאז התכנסותה שוב, ב-2015, המליצה הוועדה על מינוי משרדי רו"ח ל-48 חברות ממשלתיות.

בפברואר 2016 פתח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בבדיקת פעילות הוועדה, בחשד לליקויים חמורים לכאורה בעבודתה. על רקע הבדיקה הורה שפירא למנהל רשות החברות, אורי יוגב, להקפיא קבלת החלטות על מינוי רו"ח חדשים לגופי ממשלה עד להשלמת הבדיקה. בעקבות הוראת המבקר שותקה שוב עבודת הוועדה למינוי רו"ח לחברות הממשלתיות.

הוועדה שפעלה במשך כשנה, מראשית 2015 ועד תחילת בדיקת המבקר, מנתה שבעה חברים, בהם שלושה נציגי ציבור, שני רואי חשבון, נציג משרד המשפטים ויו"ר דירקטוריון של אחת החברות הממשלתיות. בתקופת הביקורת כיהן יוגב כמנהל רשות החברות, ואת המשבצת של יו"ר חברה ממשלתית בוועדה מילא רם בלינקוב, שהיה יו"ר נמלי ישראל ולשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר. בראשות הוועדה עמד עו"ד יעקב כהן, ובנוסף לבלינקוב היו חברים בה: רו"ח אורי בארי, רו"ח יוסף אבו-נאסר, פרופ' לאה פסרמן ואריאלה אלקלעי.

המבקר בחן בזכוכית מגדלת את עבודת חברי הוועדה והממצאים מטרידים ובעייתיים. בין היתר מצא המבקר, כי רשות החברות הממשלתית היא שקבעה בפועל מי ייבחר לרו"ח-מבקר, שינתה את הפרמטרים לבחירה על-פי ראותה וכן לפי המשרדים שהיא מעוניינת בהם בפועל, כשבחלק מהמקרים התברר קשר בין הרשות למשרד הנבחר.

בין היתר, מככב בדוח לשלילה בלינקוב, שלפי ממצאי המבקר נכח בהצבעות שבהם נדונה מועמדות רואי-חשבון המבקרים או הנותנים שירותים בחברות שבהן הוא כיהן כנושא משרה - וזאת תוך ניגוד עניינים; משרד ארנסט אנד יאנג, המשרד הגדול בארץ, מוזכר בדוח כ"שיאן השכר" מהחברות הממשלתיות ולא בהכרח בצדק.

ממצאי הדוח הועברו ליועץ המשפטי לממשלה בקשר לגופים המפוקחים, לרשות החברות הממשלתית ולחברי הוועדה. ממצאי המבקר הם אינם מצביעים על ליקויים בעבודת משרדי רוה"ח המבקרים או על התנהלות אסורה מבחינתם. המשרדים עצמם אינם מבוקרים כלל בדוח, ואינם נמנים עם הגופים המבוקרים על-ידי המבקר אלא רק "הוועדה למינוי רואי-חשבון לחברות הממשלתיות" וחבריה. לכן, שמם של המשרדים אינו כתוב בדוח (הם מכונים משרד רו"ח א', ב' וכו'). גם שמות חברי הוועדה שלכאורה חרגו מהסדרי ניגודי העניינים שלהם אינם מוזכרים בדוח, אך "גלובס" חושף את כל השמות והפרטים כעת.

הסדר ניגוד העניינים של רם בלינקוב

רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, מונה על-ידי רה"מ, בנימין נתניהו, לחבר הוועדה לבחירת רו"ח לחברות הממשלתיות כנציג נושאי המשרה בחברות. זאת, מאחר שהוא כיהן באותה עת כיו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל (חנ"י). עם כניסתו לתפקיד, חתם בלינקוב על הסדר ניגוד עניינים, שקבע כי עליו להימנע מלהשתתף בדיוני הוועדה שבהם נדונים רוה"ח המבקרים בחברות שבהן הוא מכהן כנושא משרה, לרבות בנסיבות שבהן בחירת רוה"ח נדונה סימולטנית בכמה חברות.

המבקר מצא כי בלינקוב השתתף בדיונים שבהם נדונו גם רואי-חשבון שנתנו שירותים לחברות שבהן הוא מכהן כדירקטור וכן בדיונים סימולטניים. זאת, בניגוד להסדר ניגוד העניינים שעליו חתם. "פעולותיו אלו אינן עולות בקנה אחד עם הסדר ניגוד העניינים שחתם עליו", נקבע.

כך, באחת מישיבותיה המליצה הוועדה על רואי-חשבון מבקרים לחברת החשמל, לתע"א ולחברת הדואר. לתע"א הומלץ משרד ארנסט אנד יאנג שהוא רוה"ח המבקר של שתי חברות אחרות שבהן כיהן בלינקוב בתפקידים; ולחברת הדואר הומלץ משרד BDO-זיו-האפט, המשמש כרו"ח המבקר של חברה אחרת שבה כיהן בלינקוב כדירקטור. לפי פרוטוקול הדיון, נכח בלינקוב בישיבה, אף שמדובר ברואי-חשבון הקשורים אליו.

במהלך הביקורת מסר בלינקוב למבקר כי פסל את עצמו מלדון במקרים רבים שבהם היה חשש לניגוד עניינים לכאורה, לא השתתף בדיון על חח"י ויצא מן החדר בדיון על תע"א. לדבריו, בדיון על חברת הדואר הוא השתתף בשל היסח הדעת.

המבקר לא השתכנע וציין כי נמצא שבפרוטוקול הישיבה לא צוין כי בלינקוב יצא מהחדר, או לא השתתף בדיון או לא הצביע בדיונים על חח"י ותע"א. המבקר ציין גם כי בלינקוב וחברי ועדה נוספים לא תיקנו בסמוך לישיבה את הפרוטוקול בעניין אי-השתתפותם, אף שהוא נשלח להערותיהם. לפי דוח המבוקר, הפרוטוקול הזה תוקן לבסוף - שנה אחרי הישיבה, לבקשת בלינקוב. המבקר מציין עוד כי בדיון הוועדה ביוני 2016 מסר בלינקוב לחבריה כי התברר לו, לאחר פגישה עם צוות הביקורת של המבקר, כי בפרוטוקול לא נרשם שהוא נמנע מלהשתתף בדיון לבחירת משרד רו"ח ארנסט אנד יאנג לתע"א וביקש לתקן את הפרוטוקול; בישיבת הוועדה באוגוסט 2016 חזר על בקשתו זו בפעם השלישית, ורק אז, ולאחר קבלת טיוטת דוח הביקורת של המבקר, החליטה הוועדה לתקן את פרוטוקול הישיבה מאוגוסט 2015, "שנה אחרי וללא סימוכין", ונרשם כי בלינקוב לא השתתף בדיון. הוועדה מסרה למבקר, כי אין בתיקון מאוחר, כדי לגרוע מאמינותו של התיקון וממהימנותם האישית של חברי הוועדה שהחליטו על כך. המבקר לא קיבל את ההסבר.

המבקר מציין כי בישיבה נוספת של הוועדה בספטמבר 2015, השתתף בלינקוב בדיון שבו המליצה הוועדה על משרד פאהן-קנה כרו"ח לחברת נתג"ז. זאת, כאשר חברה-בת של פאהן-קנה מספקת שירותי ביקורת פנים לחברה שבה מכהן בלינקוב כדיקרטור ומבקר הפנים של אותה חברה הוצג כאחד המועמדים העיקריים לשמש שותף האחראי לביקורת מטעם פאהן-קנה. "בלינקוב השתתף בדיון זה על אף שבהסדר ניגוד העניינים התחייב לא להשתתף בדיונים שבו ידונו בנושאים הקשורים לרואי-חשבון שנתנו שירותים לחברות שבהן מכהן כדירקטור", כותב המבקר.

בנוסף לכך, בלינקוב גם השתתף בישיבת הוועדה מינואר 2016, שבה נדונה בחירת רו"ח מבקר לתאגיד השידור ובסיומה הומלץ על מינוי פאהן-קנה. בלינקוב טען כי לא ידע מי מבקר הפנים של החברה-הבת של פאהן-קנה, כי הוא עצמו אינו יו"ר הדירקטוריון ואינו חבר בוועדת הביקורת שלה.

בדיקת המבקר לא העלתה ממצאים המצביעים, כי בלינקוב הסתיר מידע או פעל בניגוד עניינים, אך המבקר העיר לבלינקוב כי פעולותיו אינן עולות בקנה אחד עם הסדר ניגוד העניינים וציין כי על הלשכה המשפטית לבחון מחדש את כשירותו של בלינקוב לכהן כחבר ועדה לנוכח ריבוי זיקותיו לרואי החשבון. בלינקוב מסר: "אין לי עניין להגיב".

ניגוד העניינים של חבר הוועדה שתמך בנשיא לשכת רואי-חשבון

עוד חבר בוועדה לבחירות רואי-חשבון לחברות הממשלתיות שמוזכר בדוח המבקר כמי שחטא להסדר ניגוד העניינים שלו, הוא רו"ח אורי בארי, שנבחר כחבר ועדה מתוך רשימה של ארבעה מועמדים שהציעה לשכת רו"ח. הסדר ניגוד העניינים שלו כלל, בין היתר, התחייבות להימנע מלהשתתף בדיוני הוועדה שבהם יידון עניינם של רואי-חשבון שפעלו לבחירתו לחבר ועד מרכזי של לשכת רו"ח, לרבות בנסיבות שבהן בחירת רואי-החשבון נדונה באופן סימולטני בכמה חברות ממשלתיות.

בין המועמדים לנשיאות לשכת רו"ח היה גם יזהר קנה, ראש משרד פאהן-קנה, מהמשרדים המובילים בארץ, שבארי היה חבר ברשימתו ובמהלך הבחירות אף תמך באופן פעיל בבחירתו. כל זה היה ידוע וגלוי. קנה נבחר לראשות הלשכה, ובארי מכהן כחבר הוועד המרכזי בה, ובהתאם להסדר ניגוד העניינים שעליו חתם, בעקבות קשרים אלה בארי לא היה אמור להשתתף בישיבות שבהן נדונה מועמדות משרד פאהן-קנה למשרד מבקר בחברות הממשלתיות.

המבקר מצא כי בארי השתתף בישיבות הוועדה שבהן דנו בחברות שמשרד פאהן-קנה היה מועמד לכהן באיזו מהן בתפקיד רו"ח מבקר. מעבר לכך, המבקר מצא כי בדיון על חברת רפאל בארי אף הביע את דעתו כי רו"ח קנה מתאים לכהן בה, אף על פי שלא היה מועמד. בארי גם השתתף בדיוני הוועדה לבחירת רו"ח-מבקר לתאגיד השידור הישראלי, כאשר פאהן-קנה היה המועמד לתפקיד, ואף נבחר אליו. "פעולותיו של בארי אינן עולות בקנה אחד עם הסדר ניגוד העניינים שחתם עליו", כתב המבקר בדוח.

רו"ח בארי מסר בתגובה: "כפעיל מרכזי מזה שנים בלשכת רו"ח, אני מכיר היקף גדול מאוד של חברים ובעלי משרדים וציינתי זאת בתחילת פעילותי. כוונתי הייתה לקדם בסדר היום של הוועדה את שינוי הקריטריונים לבחירה ולחזק את מבחן האיכות, ולא הגודל, שיאפשר שילוב משרדים בינוניים וקטנים במערך הביקורת. אמנם התמודדתי במסגרת קבוצתו של קנה בבחירות, אך מיד לאחר הבחירות נוצרו קואליציות אחרות ולראייה איני נמנה על חברי קבוצתו של קנה, כך שלא היה לי אינטרס אישי.

"במסגרת הדיון ההצבעה התקיימה כמקשה אחת על כל המשרדים הגדולים, ובהם משרד פאהן-קנה. כמייצג את בעלי המשרדים הבינוניים והקטנים, השתתפתי בישיבה במטרה להרחיב את מגוון המשרדים הנכללים בתהליך. אי-השתתפות בישיבה הייתה מותירה את שירותי הביקורת בידי מספר מצומצם של משרדים ובכך מקפחת משרדים אחרים. על כן ראיתי את ההשתתפות בישיבה כמחויבת ובעלת ערך.

בכל הקשור לרפאל, הדברים שנאמרו נעשו במסגרת הערת אגב - כדוגמא בלבד ולא כהצעה מעשית למינוי - מאחר שמראש הם לא היו על סדר היום. כל העמדות שהבעתי בישיבות הוועדה נעשו על בסיס מקצועי בלבד וללא שיקולים זרים אחרים".

השכר המופרז של ארנסט אנד יאנג

מעבר לניגוד העניינים של חברי הוועדה לבחירת רו"ח לחברות הממשלתיות עמד המבקר על ליקויים בעבודת הוועדה ובמינויים שאישרה. המבקר מצא כי הוועדה לא קבעה סדרי דיון חיוניים לעבודתה ולא כללים ברורים לבחירת רו"ח למקרים שבהם נדרש שיקול דעתה. לדברי המבקר, מי שקבעה בפועל את סדר היום במקרים רבים ואת אופן הבחירה של רוה"ח בחברות הגדולות הייתה רשות החברות הממשלתיות. לפי ממצאי המבקר, הרשות שינתה פרמטרים מהותיים לבחירת רו"ח, לפי עמדתה, החליטה בסוגיות ניגודי עניינים והמליצה לוועדה על בחירות מסוימות על-פי עמדתה.

בין היתר, מתייחס המבקר בדוח להליך מינויו של משרד ארנסט אנד יאנג לרו"ח-מבקר לתע"א, לחברה-הבת שלה "אלתא", ולחברת נמלי ישראל (חנ"י). בשנים האחרונות סיפקו ששת משרדי רוה"ח הגדולים שירותים לתע"א, ובהם גם שני משרדים שהיו המועמדים לתפקיד רו"ח-מבקר בתע"א - ארנסט אנד יאנג ו-BDO.

המבקר מצא כי היקף שירותי הייעוץ שנתן ארנסט אנד יאנג לתע"א היה רחב יותר מזה שנתנו רוה"ח הגדולים האחרים; ועלות השירותים שנתן גבוהה יותר מסך עלות השירותים של כל העבודות שביצעו האחרים גם יחד. לעומת זאת, נמצא, כי רו"ח BDO נתן שירותי ייעוץ מעטים ובהיקף כספי מצומצם. "הרשות לא בדקה לעומק אם בהיקף ובמהות של הייעוץ שנתן ארנסט אנד יאנג - יש בהם כדי לפגום באי-תלותו כרו"ח-מבקר", כותב המבקר בדוח.

עוד מצא המבקר כי המלצות הוועדה למינוי רו"ח לחברות הגדולות היו לפי חלופות שהציגה רשות החברתית הממשלתית, למעט בחירת רו"ח ארנסט אנג יאנג לרו"ח מבקר בחנ"י באוגוסט 2015. אולם, הוועדה לא נימקה או הסבירה את בחירתה.

עוד נמצא, כי הרשות הציגה נתון, שלפיו נדרשות כ-3,700 שעות ביקורת שנתיות בחנ"י, כשהיה צפוי שהביקורת הנדרשת תחייב ככל הנראה כמות שעות גדולה יותר - כפי שאכן קרה, והוביל לטיפוס שכרו של ארנסט אנג יאנג. לפי הדוח סך שעות הביקורת שביצע המשרד בחנ"י עד סוף 2016, היה כמעט פי שלושה מהיקף שעות הביקורת שאושר לו בזמן שהוועדה המליצה למנותו כרו"ח מבקר של חנ"י, ושכרו היה כ-2.5 מיליון שקל.

לדברי רואי-חשבון בכירים, בחברה מהסוג הזה מדובר בסכום עצום, פי 2-2.5 מהשכר הרגיל המשולם, העומד בחברה בסדר גודל כזה על כמיליון שקלים (מדובר בשכר שונה ונמוך משמעותית ביחס לחברות הגדולות יותר, בהן חברת החשמל והתעשייה האווירית למשל, שמסווגות ברמת השכר הגבוהה ביותר לרו"ח).

המבקר מציין בנוסף, כי הוועדה החליטה שרו"ח גדול ייבחר למבקר לכל היותר בשתי חברות ממשלתיות. עד ישיבת הוועדה בנובמבר 2015 נבחרו שני רואי-חשבון גדולים לחברות האם ולחברות הבנות - ארנסט אנד יאנג שנבחר לתע"א, לאלתא ולחנ"י; ורו"ח BDO שנבחר לרכבת ולחברות הבנות שלה שאינן פעילות ועם תחילת פעילותן תדון הוועדה מחדש במינוי רו"ח מבקר עבורן, וכן לחברת נמל אשוד (חנ"א).

"יוצא אפוא, כי במועד ישיבת הוועדה היה רו"ח ארנסט אנד יאנג רוה"ח היחיד מבין רוה"ח הגדולים, שמונה לחברה האם ולחברה הבת וליותר משתי חברות ממשלתיות", כותב המבקר. בהמשך, הוא מונה לשלוש חברות ממשלתיות גדולות בעלות היקפי שעות ביקורת משמעותיים. בשל חשש לניגוד עניינים של רו"ח ג' (פאנן-קנה, א' ל"ו) בנתג"ז, מונה בינואר 2016 גם לנתג"ז נוסף למינויו לחברת הדואר ולחנ"ח. שכרו של בארי הציב אותו בראש רשימת מקבלי השכר מהחברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה לא העלה ממצאים או ליקויים כלשהם בנוגע לרו"ח ארנסט אנג יאנג עצמו או לפעולות שנקט בקשר עם בחירתו לחברות, ואולם הליך בחירתו בהחלט על המוקד, כמו גם אישור השכר החריג בגין היקף שעות העבודה של המשרד.

רשות החברות: "נלמד את הדוח ונפעל לתקן"

רשות החברות הממשלתיות מסרה בתגובה: "הרשות מברכת על סיום עבודת הביקורת שנערכה על-ידי משרד מבקר המדינה. כפי שעולה מהדוח, מרביתן המוחלט של ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה נמצאו תקינות. הליך מינוי רואה חשבון מבקר לחברות הממשלתיות הינו הליך מורכב ביותר, אשר נוהל על ידי הרשות והוועדה בצורה מיטבית. עקב קטיעתה של הוועדה הקודמת ואי מינוי וועדה במשך תקופה ארוכה, נדרשה הוועדה תוך זמן קצר, לדון בעשרות מינויים של רואי חשבון מבקרים.

"הרשות תלמד את הדוח הסופי שפורסם וככל שקיימים עניינים נוספים הדורשים תיקון או שיפור, הרשות תפעל לתקנם בהקדם. זאת ועוד, בימים אלו פועלת הרשות מול שר האוצר ושרת המשפטים להקמת וועדה חדשה, זאת לאחר שהוועדה הקודמת סיימה את תפקידה".