גידול מדאיג בהוצאות הממשלה מתחילת 2018. מנתוני סיכום הרבעון הראשון שפרסם השבוע האוצר עולה כי הוצאות משרדי הממשלה רשמו מתחילת השנה גידול של 9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כשההשוואה מתבססת על אותן הגדרות מדידה. מאחורי הנתון הכללי עומד גידול של 8.1% בהוצאות מערכת הביטחון וגידול של 9.6% בהוצאות המשרדים האחרים.
מקור הדאגה הוא בכך שקצב הגידול מהיר בהרבה ממה שהיה מתוכנן במסגרת תקציב 2018 המאושר: כך למשל, תקציב הביטחון המאושר ל-2018 אמור להיות קטן יותר ב-0.5% מהתקציב שמערכת הביטחון קיבלה בפועל ב-2017. תקציב המשרדים האחרים היה אמור לבטא גידול של 5.3% לעומת ההוצאה בפועל ב-2017. ב-2017 נזכיר חרגו הוצאות מערכת הביטחון ב-3 מיליארד שקל מהתקציב המאושר: הגידול בתקציבים שקיבלה מערכת הביטחון אשתקד היה 5.5% לעומת גידול מתוכנן של 0.7% בלבד. האחריות על השמירה על מסגרת ההוצאה התקציבית מוטלת על החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. במשרד האוצר סרבו להסביר ממה נובע העודף ולא הגיבו על שאלות "גלובס" בנושא. בהודעה שפרסם האוצר נמאר כי חלק מהגידול בהוצאה מוסבר ביציאת משרדי הממשלה לחופשת חג הפסח שהביאה להקדמת תשלומים והוצאות אחרות שהיו מיועדים לתשלום באפריל.
במבט מקרו עולה כי היקף ההוצאה הממשלתית זינק בתוך שנה אחת בלבד באחוז תוצר שלם והוא עומד כיום על 28.5% תוצר לעומת 27.6% לפני שנה. גם הכנסות המדינה זינקו באותה תקופה בשיעור דומה אולם חלק ניכר מהגידול בהכנסות מוסבר עדיין באירועים חד-פעמיים ובראשם מבצע גביית המס המופחת על דיבידנדים מבעלי חברות פרטיות, שצפוי להכניס לקופת המדינה כ-16 מיליארד שקל. הגידול בהכנסות המדינה ממסים עמד ברבעון הראשון של השנה על 4%: ההכנסות ממסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות) גדלו בכ-5% וההכנסות ממסים עקיפים (מע"מ, מיסי קנייה) גדלו ב-2% בלבד.
הגידול האחרון בהוצאות הממשלה בא כהמשך למגמה שאפיינה גם את 2017. בנק ישראל התייחס לאחרונה לנושא במסגרת הדוח על מצב המשק, כשציין כי הגירעון המבני של הממשלה זינק ב-2017 ב-1.4% אחוזי תוצר, הזינוק החד ביותר שנרשם בגירעון בשנים האחרונות. מנהל חטיבת המחקר של הבנק פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי הדגיש בעת הצגת הדוח כי בשעה שהגידול בהוצאות הוא קבוע (פרמננטי), המקור למימון הפער ההולך וגדל בין ההוצאות להכנסות הוא "עודף גבייה זמני בשוק ספציפי". ההכנסות ב-2015 היו גבוהות בגלל הכנסות חריגות וחד פעמיות ממיסי נדל"ן. ההכנסות ב-2016 היו גבוהות בגלל הכנסות חריגות וחד-פעמיות ממסי קנייה על כלי רכב וההכנסות ב-2017 היו גבוהות בגלל הכנסות חריגות וחד פעמיות כתוצאה משתי עסקאות גדולות למכירת שליטה בחברות ישראליות וכתוצאה מהמס המופחת על הדיבידנדים.
התפתחות הגירעון בין השנים 2012?2018
הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד נכון לסוף מרץ על 1.9% תוצר בלבד אך להערכת כלכלנים אם יימשך קצב הגידול בהוצאות הנוכחי תגיע הממשלה עד סוף השנה ליעד הגירעון הקבוע בתקציב 2018, כלומר 2.9%.
מה שמעוות את תמונת המצב ויוצר תחושה כוזבת של גירעון קטן מהגירעון האמיתי היא העובדה שחלק ניכר מהתקבולים בגין מבצע המס על הדיבידנדים עדיין לא שולמו. מבצע המס המופחת, שבמסגרתו יכלו בעלי שליטה חברות לשלם מס של 25% במקום 33% על דיבידנד שחילקה להם החברה שבשליטתם, הסתיים בספטמבר האחרון. ואולם נישומים רבים ניצלו את האפשרות לפרוס את תשלום המס על פני מספר תשלומים. גם ברשות המסים העדיפו לדחות חלק מהתקבולים בגין המס ל-2018, מחשש לירידה חדה בגביית המסים בעקבות סיום מבצע המס. לדברי גורמים כלכליים הבקיאים בנושא "הרעש" בצד ההכנסות שגרם מבצע מס הדיבידנד גרם לכך ששר האוצר משה כחלון לא ידע מראש כי לא צפוי עודף גדול בהכנסות ממסים ברבעון הראשון של השנה.
נתוני הסיכום על ביצוע תקציב המדינה וההכנסות ממסים שפרסם השבוע האוצר הצביעו על עודף קטן של 700 מיליון שקל בהכנסות מגביית מסים לעומת תחזית האוצר. משמעות העודף הקטן היא שפחתו מאוד הסיכויים להפחתת מסים כפי שהבטיח שר האוצר משה כחלון. כזכור התנה כחלון את מימוש הבטחתו בנתוני הכנסות המדינה ברבעון הראשון של השנה. על-רקע העודף הקטן יחסית מתחזקת ההנחה שהדרג המקצועי יציג עמדה חד-משמעית שלפיה העודף אינו מעיד על גידול פרמננטי בהכנסות, ואין מקום להורדת מסים, וזאת כשקיים סיכוי סביר שבהמשך השנה ההכנסות יהיו נמוכות מהתחזית.
"לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2018, בהשוואה לפריסת תחזית הגבייה השנתית ישנה סטייה של כ-0.7 מיליארד שקל, המהווה כ-0.9% מסך הגבייה ברבעון זה", נכתב בהודעת האוצר. ברבעון הראשון של השנה הסתכמה גביית המסים בסך של 80.8 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
