אחרי האקזיט המרשים: מי תהיה פרוטרום הבאה?

פרוטרום היא לא היחידה בענף הפודטק שnספקת פתרונות טכנולוגיים לתעשיית המזון • קרקרים מתוצרים של זבובי פירות ובשר שגדל מתרביות תאים של פרות - הסטארט-אפים שהולכים לשנות את מה שאנחנו אוכלים כפי שהוצגו בכנס הפודטק של שטראוס

חממת פודטק / צילום: שאטרסטוק
חממת פודטק / צילום: שאטרסטוק

השבוע עסקו כותרות העיתונות בישראל, לא רק זו הכלכלית, באקזיט התעשייתי המוצלח מאוד של חברת תמציות הטעמים פרוטרום, שנמכרה לחברת IFF האמריקאית תמורת סכום עתק של 7.1 מיליארד דולר. פרוטרום היא סיפור מוצלח מאוד של תעשייה ישראלית שצמחה דרך זיהוי נכון של מגמות וניהול איכותי, שבין היתר לא חשש לרכוש פעילויות מועילות ברחבי הגלובוס.

אבל זה לא כל הסיפור של פרוטרום. בראש ובראשונה מדובר בעוד חברה ישראלית מובילה וחדשנית ברמה בינלאומית, שלצד הצטיינותה במה שנקרא לואו-טק היא בולטת גם בתחום הפודטק - תחום שלישראל היה מה לומר בו עוד לפניה וגם אחריה. מהרבה בחינות פרוטרום נולדה הרבה לפני שידענו מה פודטק, אך היא השכילה לקיימו בהתנהלותה וכעת היא מסמנת את הדרך לעוד רבים וטובים (וקטנים משמעותית ממנה). 

האזינו לראיון עם מנכ״ל פרוטרום אורי יהודאי בפודקאסט שוק ההון החדש של גלובס, ״כיסא מנהלים״:

אך עוד קודם שננתח מה קורה בפודטק הישראלי, מה זה בעצם פודטק? מדובר בממשק שמחבר בין עולמות הטכנולוגיה העלית לבין עולם המזון. אלו הם פתרונות טכנולוגיים חדשים לענף המזון - הן ברמת הייצור והן ברמת חומרי הגלם והתרכובות. רבות מחברות הפודטק הן סטארט-אפים שדומים מאוד למקביליהם למשל מתחום הסייבר; או חברות ענק מבוססות שמקדמות חברות פודטק חיצוניות, או שבעצמן הקימו מעבדות חדשנות 'בתוך הבית' בתקווה להביא את הבשורה החדשה. כאשר בראש ובראשונה מונח לפתחן האתגר האדיר שהולך ומתרחב מדי דקה, והוא השאלה כיצד להאכיל מיליארדי בני אדם בכדור הארץ המוגבל בשטחו כשהאנושות רק הולכת ומתרבה.

מגמות בעולם הפודטק
 מגמות בעולם הפודטק

שחר פלורנץ, סמנכ"ל הכספים של קבוצת שטראוס, מתייחס בראיון ל"גלובס" לאקזיט של פרוטרום: "כל רכישה של חברה ישראלית על-ידי חברה זרה יש בה תמיד רגשות מעורבים. כנראה שזה מהלך נכון לבעלי המניות ולהנהלה, אך מאידך הוצאה של מטה וחברה של הנהלה מישראל עושה את הפעילות כאן לפגיעה יותר ובסיכון גבוה יותר לצמצום. מצד שני, זה מעניק אפשרות לכניסה לשווקים גדולים יותר. ההבנה שלנו הייתה שאו שאתה גדל מחוץ לישראל, או שאתה נמכר".

עם זאת, לדבריו, "אלה חדשות מצוינות לשוק הישראלי במובן שזה מוכיח שאפשר לפתח כאן ידע וטכנולוגיה בתחומי המזון", תוך שהוא מדגיש כי זהו גם מסר לקהל המשקיעים - "גם אם השקעה בתחומים לוקחת זמן והיא תהליך ארוך, יש כאן יתרונות תחרותיים ביחס לשוק העולמי, ויש כאן הוכחה שענף הפודטק יכול להניב תשואות כמו בענפי הגיימינג, הסייבר ושאר ההייטק הקלאסי".

ומהו בעצם פודטק אליבא בכירי תעשיית המזון הישראלית ומהזווית של החברות עצמן? לתפיסת גורמים בתחום, כיום, יותר מאי-פעם, יש לטכנולוגיה מתקדמת תפקיד מפתח בתעשיית המזון והמשקאות, ובטח בישראל - "אומת הסטארט-אפ". זה בא לידי ביטוי בעיקר בהשפעה על הפחתת עלויות ייצור והגדלת הרווח, תוך יצירת ערך לצרכן.

עד לעשור הנוכחי חברות המזון פעלו בתחום הטכנולוגי בעיקר כדי להגדיל את נפח הפעילות כמענה לגידול המתמיד באוכלוסייה וצריכת המזון הגוברת. ואולם, בשנים האחרונות, חל תהליך של מודעות שהולכת וגדלה לבריאות והשמנה, התמקדות באוכלוסיות מיוחדות, בטיחות מזון, רגולציה מחמירה יותר ודלדול במשאבי טבע וחומרי גלם.

לאור המגמות הללו, אומרים אותם בכירים, הפתרון לאורך זמן יכול להיות מושג רק על-ידי שימוש בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בכל הממדים הטכנולוגיים של שרשרת הערך בתעשייה. כבר היום קיימים פתרונות טכנולוגיים המאפשרים להקטין את הפגמים בייצור, להאריך את חיי המדף ולמצות את חומרי הגלם.

"'קונץ-פטנט שיקים את הצ'ק פוינט הבאה"

בעיתוי מקרי התקיים אתמול כנס הפודטק השנתי של שטראוס שבו הציגו כ-50 סטארט-אפים שונים מעולם הפודטק - החל מקרקרים עם חלבון שעשויים מתוצרים של זבובי פירות ועד הדפסה באמצעות קפסולות של קפה. 12 מתוכם הם סטארט-אפים שפועלים בחממת הפודטק של שטראוס (50%) והרשות לחדשנות במשרד הכלכלה (50%), שנקראת 'הקיטשן'.

אחד הסטארט-אפים בחממה מתמודד בדיוק עם הקשיים הללו: DLR הוא סטארט-אפ שמאפשר ניתוח תמונה בזמן אמת. היום במפעלים לייצור מכוניות למשל יש שימוש נרחב ברובוטיקה: רובוטים מבצעים את ההרכבה של הרכב, אך ההתאמה לתעשיית המזון מורכבת יותר כיוון שבאותו פס ייצור לא מיוצר מוצר אחד ברצף, כמו בתעשיית הרכב, אלא יש כמה קווי ייצור קצרים (למשל, כמה חטיפי שוקולד שונים שמיוצרים באותו קו). ומה הפתרון שמציע הסטארט-אפ? להציב מצלמות שמתעדות את ההתנהגות של העובד ולומדות ממנו את העבודה.

פתרונות אחרים מאפשרים להעלות את הערך לצרכן באמצעות פיתוח רכיבים חכמים, הגדלת טריות המוצר והבאתו ללקוח בצורה הקרובה ביותר למצבו הטבעי, תוך שיפור הערכים התזונתיים שלו. פודטק, אם כן, הן אותן טכנולוגיות שיש להן יישומים הקשורים למזון לאורך כל שרשרת הערך שלו - משלב גידול חומרי הגלם החקלאיים, דרך שלבי העיבוד השונים ועד לשלב האריזה. חברות שישכילו להטמיע טכנולוגיות חדשות ומתקדמות כאלו יוכלו לייצר מוצרים בעלי ערך משופר לצרכן.

בעבר ניתן היה לראות שהחדשנות הטכנולוגית הגיעה מפרויקטים שבהם השקיעו משקיעים פרטיים. לאחר מכן הובילו התאגידים לפתרונות אלו על-ידי הקמת מעבדות ועריכת מחקרים. בשנים האחרונות, ההשקעות של קרנות הון-סיכון הן אלו שמקדמות חדשנות בתחום, ולאחרונה יותר ויותר תאגידים מקימים אקסלרטורים וקרנות לתמיכה בפרויקטים אלו.

"למרות שבישראל אנחנו נתפסים כענק, ביחס לעולם אנחנו לא חברה גדולה", מוסיף פלורנץ ומדגיש כי "המטרה היא להמשיך ולצמוח מעבר לשוק הביתי שהוא בישראל. לא יהיו לנו שרירים של הון והשקעה כמו לענקיות אחרות בעולם, וזה מצריך מאיתנו למצוא את ה'קונץ-פטנט' שאין לענקים העולמיים. אנחנו צריכים להאיץ את התעשייה הזאת כדי לקבל את אותו קונץ-פטנט שיוכל להפוך את שטראוס לענקית ויקים את הצ'ק פוינט או ה-waze בתחום המזון. יש לי רגשות מעורבים לגבי רכישות כאלה כמו פרוטרום, אבל בשבילנו זה טוב שיבינו ששווה להשקיע בתעשייה הזאת".

חשוב להדגיש שפרוטרום היא חברה ציבורית, ותיקה ובוגרת, בשונה לגמרי מהסטארט-אפים הללו, שקרו לה שני דברים משמעותיים: ראשית, מדיניות המיזוגים האגרסיבית שלה שבעסקה הזו קיבלה מכפיל "היסטרי", כפי שהגדירו אתמול בשוק, ומצד שני היא פגשה צורך של חברת ענק - השנייה בגודלה בעולם לתמציות טעם וריח.

"פרוטרום השכילה לרכוש בעשור האחרון סטארט-אפים נישתיים שיכולים לתת פתרונות של תמציות טבעיות", אומר מנכ"ל חממת קיטשן, יונתן ברגר. "אם יש רלוונטיות לעסקה הזו זה שהיא מסמנת את הכיוון שתעשיית המזון המסורתי הולכת אליו - יותר טבעי, קטן, ממזרי, והתיאבון הגדל של הענקיות הבינלאומיות בתעשיית המזון לחידושים ולחדשנות".

ומי תהיה החברה שתעשה את האקזיט הגדול הבא? לדברי פלורנץ, "קשה לנבא מי יהיה הכוכב הבא. נכון להיום יש לנו 12 השקעות בסטארט-אפים והיד עוד נטויה. אנחנו רוצים לקוות שאחד מהם יגיע לפעילות משמעותית. אקזיט או פעילות עצמאית זו כבר שאלה משנית".

המוביל שבהם, לפחות מבחינת ההתפתחות שלו, הוא יופיקס, מעדן שעשוי מחלבונים מהצומח ונמכר בקירור בניגוד למוצרים הקיימים כיום בשוק, שגייס עד היום סכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בחצי השנה האחרונה המוצר נמכר בשתי חנויות טבע, אך באוגוסט הוא צפוי להתחיל להימכר ברשתות השיווק וכבר סיים סבב גיוס שני. בנוסף להשקעה של שטראוס באמצעות החממה, החברה לקחה חלק גם בסבבי הגיוס, כשסך ההשקעה שלה, לפי הערכות מקורבים, מקנה לה מניות של כ-20% בחברה. ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הושגה הסכמה בין מחלבות שטראוס (ששותפה בה דנונה העולמית) לבצע את ההפצה והסחר של המוצר בישראל, עם כוונות ממשיות להתרחבות בשוק העולמי שבו שטראוס פעילה.

גם וולמארט מתעניינת

עד היום הסטארט-אפים שלקחו חלק בכנס אתמול גייסו סכום כולל של קרוב למיליארד שקל. בין המתעניינים שהגיעו היה ניתן לזהות גם לא מעט מתחרים, ביניהם בכירים בחברת תנובה, ואף נציגים של חברת-האם הסינית ברייט פוד, שבחנו וטעמו את המוצרים של הסטארט-אפים, לצד משקיעים, ביניהם אחת הקרנות הגדולות שקשורות לרשת הקמעונאות הגדולה בעולם - וולמארט. 

בנוסף מציין מנכ"ל החממה משקיעים נוספים שהגיעו לישראל לבחון את הסטארט-אפים: "קרן קאפ-אגרו שנחשבת לקרן הכי גדולה באירופה להשקעות בחקלאות הגיעה לאירוע, לצד המשקיעים הסינים ביטס אנד בייטס - קרן השקעות בבעלות חברת מזון פרטית שגרמה להם להשקיע ב-2 חברות של החממה - אינספקטור (מזהה שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות) ובטר ג'וס (מפחיתה סוכר עודף במיצים טבעיים)".

אורחת נוספת שהגיעה במטרה לחפש השקעות בתחום היא סמנכ"לית הטכנולוגיה של קבוצת קמעונאות גלובלית נוספת, מיגרוס השווייצרית, ד"ר אליאנה זמפרוגנה, שבשיחה עם "גלובס" מבהירה שלרשתות קמעונאות כמו מיגרוס אין עניין בהקמת סניפים בשוק הישראלי. "זה לא בעדיפויות שלנו לפתוח חנות בישראל", אבל יש התעניינות אדירה בטכנולוגיות שניתן לרכוש ולאמץ, "בעיקר בעולמות בינה מלאכותית שמאפשרת לנו ללמוד את הצרכים של הצרכנים".

אנחנו מתעניינים בטכנולוגיה שתאפשר לנו להפוך את המזון יותר 'טיילור מייד' לצרכן ובטוח יותר לצריכה", היא אומרת. ומה מיגרוס הכי רוצה למצוא בישראל? לדבריה, "בעיקר פתרונות בעולמות של בטיחות במזון ותחליפי סוכר", משיבה ד"ר זמפרוגנה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988