תשלם טוב, תיקח אליפות: זו החוקיות בספורט המקצועי

זו לא הייתה עונה אירופית תחרותית. ברצלונה קרעה את הליגה הספרדית בדרך לאליפות עם פער של 12 נקודות כשנותרו עוד שני מחזורים לסיום. באיירן הוכתרה מזמן בגרמניה וגם שם הפער הוא לא נורמלי (24 הפרש). פריז סן ז'רמן עם 17 הפרש מהמקום השני והוכתרה רשמית בצרפת חמישה מחזורים לסיום העונה. מנצ'סטר סיטי יכולה לצבור 100 נקודות העונה באנגליה כשנותר לה משחק אחד (הבאה אחריה עם 77 נק'). יובנטוס הכריעה את האליפות באיטליה שני מחזורים לסיום.

אם באיירן מינכן תזכה גם בגביע הגרמני בשבוע הבא - 4 מ-5 האלופות הנ"ל ישלימו דאבל.

המשותף (כמעט) לכל חמש הקבוצות הללו: כולן משלמות את השכר הגבוה ביותר בליגה שבה הן משחקות. מנצ'סטר סיטי היא החריגה, אבל לא באופן משמעותי, ומשלמת את השכר השני בגובהו בליגה - אחרי מנצ'סטר יונייטד.

מחקרים אוששו את התיאוריה לפיה קבוצות שמשלמות את השכר הגבוה ביותר בליגה הן בסיכוי גבוה מאוד גם אלו שייקחו אליפות. פרופ' סטפן סיזמנסקי פרסם את המחקר המפורסם והמקיף ביותר בתחום ובו מצא התאמה של 89% בין הוצאות השכר של המועדונים בשתי הליגות הבכירות באנגליה בין השנים 1998 ל-2007, לבין המיקום הסופי שלהן בטבלה בתום העונה.

פה ושם יש סטיות תקן שמייצרות תחושה שזה עדיין ספורט ובכל זאת הכל אפשרי - לסטר סיטי (2015/16), אתלטיקו מדריד (2013/14) וגם אצלנו קריית שמונה (2011/12) - אבל זה הולך ונהייה יותר ויותר נדיר.

וככל שההצלחה של קבוצות שמשלמות שכר גבוה הולכת ונהיית גורפת, כך זה גם פעל לצד השני - הכישלון של קבוצות שמשלמות שכר גבוה מאוד ולא זוכות באליפות הוא כישלון מהדהד, לא מוסבר, כישלון מערכתי שמביא לעריפת ראשית ודורש לעתים טיפול שורש. בישראל הכישלון הזה הוא מנת חלקן של מכבי ת"א ומכבי חיפה, שתי המדורגות הראשונות בטבלת השכר, שראו את האליפות בשלוש העונות האחרונות נוחתת דווקא בבאר שבע.

 חמש הליגות הגדולות באירופה

התיאוריה לא עובדת באמריקה

תשלם יותר - תצליח. התיאוריה הזאת נשמעת מאוד הגיונית בעולם של כסף, אבל היא לא מצליחה לצאת מחוץ לגבולות אירופה ולענפים אחרים. בארבע הליגות המקצועניות הגדולות בארה"ב קיים קשר קלוש עד קלוש מאוד בין תשלומי שכר לבין הצלחות. אחת הסיבות קשורה לאופן שבו בעלים בארה"ב תופסים את הפעילות שלהם בקבוצות ספורט: קבוצת ספורט היא עסק שאמור להניב רווחים, ואליפות היא לא דבר שעושים אותו בכל מחיר. מחקרים בארה"ב אכן מראים שאם יש מיתאם אחד ברור הרי שהוא בקשר שבין תשלומי שכר לבין רווחים - בכל הליגות, ככל שתשלומי השכר בקבוצות הלכו ועלו, כך זה השפיע לרעה על הרווח התפעולי והרווח הנקי.

אחת הסיבות להיעדר קשר חזק בין תשלומי שכר לבין זכייה בתארים קשורה לתקרת השכר המותקנת בארה"ב. קשה להשתולל גם אם רוצים. ובאמת, במקומות שבהן התקרה היא יותר רופפת (תקרה רכה שמותר לחצות אותה בכפוף לתשלום קנס) - כמו ב-NBA וב-MLB - שם מתקיים קשר חזק יותר בין תשלומי שכר לבין זכייה בתארים.

המודל האמריקאי, אם כן, רואה בקבוצות מקור לרווח. זה אולי גם מסביר את חוסר היכולת ליישר קו עם המודל של הכדורגל האירופי - בעלים אמריקאים שרכשו קבוצות כדורגל באירופה הצליחו מאוד בגזרה הכלכלית, אבל הרבה פחות בהיבט התחרותי. משפחת גלייזר האמריקאית ששולטת במנצ'סטר יונייטד נהנית מהמועדון הרווחי ביותר בעולם הכדורגל - 80.5 מיליון ליש"ט רווח בעונת הדיווח האחרונה 2016/17 (שיעור רווח של 13.5%), אבל הקבוצה כבר ארבע עונות לא מצליחה להריח מקרוב את תואר האליפות. התואר הזה הולך לקבוצות של שייח'ים (מנצ'סטר סיטי) או אוליגרכים (צ'לסי). כנ"ל ארסנל שמוחזקת בידי סטן קרונקי האמריקאי והיא מודל כלכלי לדוגמה ומופת איך עושים כסף נכון מכדורגל ומשאירים את התארים החשובים ליריבות.

לשלם שכר גבוה זה לא מסובך. השאלה היא כמובן האם שמים אותו על השחקנים הנכונים. בעקבות השתוללות השכר בשנים האחרונות בכדורגל האירופי, שהביאה בין היתר באנגליה לחוזים של 450 אלף ליש"ט לשבוע לאלכסיס סנצ'ז (מנצ'סטר יונייטד) או 500 אלף אירו לשבוע בספרד לליאו מסי (ברצלונה), ניסו חוקרים לבנות מודלים מורכבים שיסייעו לקבוצות לדעת מהו השכר הריאלי של שחקן שהן עומדות להחתים.

המודל המורכב ביותר נעשה על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת LTU במישיגן, שבדק 6,082 כדורגלנים בליגות באירופה וכלל 55 מרכיבים שהומרו לאלגוריתם שיקבע את השווי האמיתי עד כמה שניתן לכדורגלן. בחלק מהמקרים נמצא כי שחקנים זוכים לשכר בעשרות אחוזים נמוך מהמגיע להם, וגם להיפך - שחקנים שקיבלו במקרים מסוימים שכר גבוה פי שנים או שלושה מזה המגיע להם לפי האלגוריתם.

מדוע הפערים? בחלק גדול המקרים השכר המשולם לשחקן לא מגלם את היכולות הכדורגלניות האמיתיות שלו, והוא למעשה זוכה לשכר גבוה בעיקר בגלל הערך השיווקי שלו לקבוצה, המשמעות שלו לאוהדים. ולעתים מאחר שהשכר שלו פשוט נותר גבוה למרות שהוא כבר הרבה מעבר לשיא.