המבקר: סירוב משרדי הממשלה לעבור לבירה מבזבז מאות מ' ש'

סרובם של משרדי הממשלה לעבור לירושלים גורם לבזבוז מאות מיליוני שקלים, כך עולה מדוח מיוחד שמפרסם מבקר המדינה בנושא. בקריית הממשלה בירושלים עומד ריק מאז סוף השנה שעברה "ג'נרי 2", בניין משרדים חדיש שבהקמתו הושקעו כ-360 מיליון שקל. הבניין היה אמור לאכלס בין השאר יחידות ארציות של משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה והרשות הממשלתית למים ולביוב השוכנות כיום מחוץ לירושלים. מועד תחילת האכלוס נקבע לסוף 2017, אולם מאז הוא נדחה מספר פעמים.

העובדים ביחידות שאמורות לעבור לבניין מנהלים עדיין משא ומתן עם הממונה על השכר באוצר ועם נציבות שירות המדינה על תנאי המעבר. בפועל אף משרד ממשלתי לא סיים להסדיר את מעבר יחידותיו לבניין, והיחידות ממשיכות לפעול מחוץ לירושלים, תוך התעלמות מהחלטות ממשלה שקבעו שעליהן לעבור לעיר.

על פי נתונים שהוצגו היום לממשלה, 133 יחידות ארציות של 25 משרדי ממשלה, ובהן כ-2,700 עובדים היו אמורות לעבור לבירה עד 2015. 33 יחידות מתוך רשימה זו הצליחו לקבל פטור מהמעבר לעיר, ומתוך 100 היחידות האחרות עברו לירושלים עד כה רק 10 יחידות.

מבקר המדינה מפרסם היום דוח מיוחד על הכשלים ביישום החלטות הממשלה להעברת משרדי ממשלה ויחידות ממשלתיות לירושלים. המבקר מביא את בניין ג'נרי 2 כדוגמה בולטת למחדלים. העברת משרדי הממשלה נועדה לחזק את ירושלים במספר דרכים ובראשן בהגדלת הכנסות הארנונה של העירייה ובתוספת משרות אטרקטיביות לשוק העבודה בעיר.

להערכת עיריית ירושלים היא מפסידה כ-86 מיליון שקל בשנה - הכנסות מתשלום ארנונה שך המשרדים שהיו אמורים לעבור לעיר. ההפסד המצטבר של העירייה כתוצאה מעיכוב של חמש שנים ביישום המעבר, מתקרב לחצי מיליארד שקל. חלק מסכומים אלה מתגלגלים בסופו של דבר לכיס הציבורי, משום שעיריית ירושלים עושה בנתונים אלה שימוש במסגרת דרישותיה להגדלת מענק הבירה, המענק המיוחד שהיא מקבלת מהאוצר, שהגיע השנה לסכום של כ-750 מיליון שקל.

נזק נוסף שנגרם לירושלים כתוצאה מאי-ישום ההחלטה הוא אובדן אוכלוסיה צעירה ומשכילה שנוטשת אותה למרכז בחיפוש אחר משרות אטרקטיביות, משרות שהיו אמורים לספק יחידות הממשלה שהיו אמורות לעבור לעיר.

דוח המבקר מתאר ריטואל שלפיו הממשלה עורכת ישיבה חגיגית ביום ירושלים, שבה מתקבלת החלטה על העברת יחידות לעיר, ואחת לכמה שנים מועד יישום ההחלטה נדחה בכמה שנים נוספות. כך למשל, במאי 2007 החליטה הממשלה כי היחידות הארציות של משרדי הממשלה ושל יחידות הסמך שלה השוכנות מחוץ לירושלים יועברו בהדרגה לתחום המוניציפלי של ירושלים בתוך שמונה שנים מיום קבלת ההחלטה, דהיינו עד שנת 2015.

לאור הקשיים הניכרים ביישום ההחלטה קיבלה הממשלה במאי 2014 החלטה לדחות את המועד להשלמת ההעברה עד מאי 2019.

עוד העלה דוח הביקורת כי אין גורם ממשלתי הנושא בסמכויות ומופקד על ההובלה הכוללת והמתואמת של החלטת הממשלה. המבקר מגדיר זאת "ליקוי יסודי הפוגע ביכולת ליישם את המעבר של היחידות הארציות לירושלים והוא אחד הגורמים לתוצאות היישום הדלות".

בהיעדר גורם אחראי אחד הוטלה האחריות להעברת היחידות הארציות לירושלים על משרדי הממשלה שבהם פועלות היחידות האלה. ואולם, מתברר כי 11 משרדים התעלמו מההחלטה ולא יישמו את מרבית התפקידים שהוטלו עליהם. המשרדים הממשלתיים לא גיבשו תכניות פרטניות למעבר, הכוללות לוח זמנים ולא העבירו לנציבות שירות המדינה רשימה של מספר העובדים בכל יחידה ארצית שעתידה לעבור לירושלים, כנדרש בהחלטת הממשלה החדשה. רק כשלוש שנים לאחר המועד שנקבע בהחלטה זו, מסרה נש"ם למשרד ירושלים נתונים חלקיים בעניין זה שהיו בידה.

במסגרת מנגנון יישום החלטות הממשלה נקבעה ועדת חריגים שאישרה עד היום ל-33 יחידות ממשלתיות פטור ממעבר לבירה. ואולם מבדיקת המבקר עולה כי גם משרדים שבקשתם לוועדת חריגים נדחתה - ובהם משרד התחבורה, רשות המסים ומשטרת ישראל - מסרבים ליישם את ההחלטה. הביקורת מציינת במיוחד את משרד התרבות והספורט וקובעת כי פעל בניגוד להחלטת ועדת החריגים: אף שעברו למעלה חמש שנים מתאריך היעד שקבעה הוועדה להעברת משרדי הרשות לנהיגה ספורטיבית לירושלים, עד לסוף שנת 2017 עיקר הפעילות של הרשות התבצע מחוץ לירושלים.

בנוסף למשרדי ממשלה בדק המבקר גם מעבר של חברות ממשלתיות לעיר ומצא כי בחלוף חמש שנים מפרסום דוח מבקר המדינה הקודם, אף אחת מהחברות הממשלתיות לא עברה לירושלים. המבקר קובע כי רשות החברות הממשלתיות לא נקטה פעולה ממשית ליישום הדוח הקודם ולא בחנה אמצעים להמרצת גופים ממשלתיים להציע הטבות לחברות ממשלתיות שיעתיקו את מרכז פעילותן לבירה.