מי שקיווה לראות את חיים כץ מחוץ לממשלה, יצטרך להמתין

על מצבו המשפטי של כץ בשני התיקים שבהם הוא חשוד בפלילים • ולמה קו ההגנה של כץ בתיק השוחד צפוי להיות דומה לקו ההגנה שבו נוקט רה"מ בנימין נתניהו בתיק 1000? • פרשנות

חיים כץ / צילום: שלומי יוסף
חיים כץ / צילום: שלומי יוסף

בפברואר 2018, אחרי שהמשטרה המליצה על העמדתו לדין של השר חיים כץ בתיק התעשייה האווירית, תקף כץ את המשטרה ואמר: "לא ציפיתי אחרת מהמשטרה, כי ברור שהם אינם יכולים להודות שהמשאבים העצומים שהם השקיעו בחקירה ההזויה הזו היו לשווא. כל מי שעיניו בראשו ויודע על מה החקירה, מבין שאין בה דבר, ואין שמץ של בסיס לטענות ההזויות. ברור לי שיש בפרקליטות ובמערכת שכל ישר והיגיון, ושיוחלט שלא להעמיד אותי לדין בעניין".

ביום חמישי האחרון הודיע היועמ"ש כי החליט להעמיד את כץ לדין, בכפוף לשימוע, בתיק השני שבו כץ חשוד, העוסק במערכת יחסיו עם מרדכי (מוטי) בן-ארי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים.

הפעם התגובה של כץ הייתה מדודה הרבה יותר. השר כבר לא העז לכנות את החקירה "הזויה". הוא אפילו לא הגיב בתחילה בעצמו אלא שלח את עורכת דינו, נוית נגב, למסור בשמו כי "השר כץ ומוטי בן-ארי הם חברים קרובים מאד מזה שנים. הצגת הקשר ביניהם כיחסי שוחד היא שגויה ומופרכת. בכל פעולותיו כחבר כנסת ושר פעל חיים כץ באופן ענייני ולטובת הציבור, והדברים עוד יובהרו ויוכחו".

ההבדל בין שתי התגובות מספר את הסיפור על מצבו המשפטי של כץ בשני התיקים שבהם הוא חשוד בפלילים - בעוד שתיק התעשייה האווירית (תע"א) נחשב לתיק חלש יחסית בכל הנוגע למעורבותו של כץ, תיק מידע הפנים והשוחד העוסק במערכת היחסים המושחתת לכאורה של כץ עם בן-ארי הוא מבוסס יותר. לכאורה.

החשד נגד השר כץ בתיק התעשייה האווירית נוגע ל-3 פרשיות נפרדות: הראשונה - חשד שקבלן שעבד עבור תע"א ביצע עבודות פרטיות בדירות של כץ. השנייה - חשד שכץ התערב בעניינים פנימיים של ועד העובדים. השלישית - חשד שכץ פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדבר מינויו של יאיר שמיר ליו"ר הדירקטוריון ובכך פעל בניגוד עניינים.

ההערכה שמדובר בתיק חלש נוגעת לכך שהעבודות שבוצעו בדירות כץ היו בסכומים נמוכים של מאות או אלפי שקלים בודדים. באשר לפנייה ליועמ"ש - לא כל פעולה בניגוד עניינים היא עבירה פלילית, וספק אם הפנייה של כץ לטובתו של שמיר חצתה את הרף הפלילי. דברים דומים אפשר להגיד על החשד למעורבות בעבודת ועד העובדים. גם כאן מדובר בתחום אפור, ואם הפרקליטות תחליט להעמיד לדין את כץ בגין ההתערבויות שלו, מדובר יהיה במדיניות חדשה שלא ננקטת בקלות.

לעומת זאת, בבסיס תיק מידע הפנים והשוחד יש ראיות למערכת היחסים המושחתת לכאורה שקיימו ביניהם כץ בן-ארי, כשכל אחד מהם מנצל במחשכים את השפעתו ואת כוחו כדי לסייע לשני ולעצמו על חשבון הציבור. אחד המקרים החמורים עוסק בחשד כי בזכות מידע פנים שהעביר בן-ארי, כץ רכש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל וגרף הון תוך שהיה לו יתרון גדול על פני הציבור הרגיל שלא היה לו את אותו מידע פנימי אודות מצבן של החברות. כמו כן, לפי החשד, השר כץ ובן-ארי ביצעו עסקאות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לכץ רווחים רבים.

בתמורה לקבלת טובות ההנאה, הפעיל כץ לפי החשד את כוחו ופעל להעברת הצעת חוק שבן-ארי ביקש לקדם, תיקון 44 לחוק ניירות ערך, ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן-ארי ולאקוויטל. לפי התיקון, חברה שנקלעת לקשיים צריכה לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה. בן-ארי, הפלא ופלא, היה הנציג של בעלי אגרות החוב בכמה חברות, ולכן היה לו אינטרס אישי ממשי בתיקון הזה. כאן יהיה לפרקליטות אתגר גדול להוכיח שקידום החוק הוא מעשה מושחת, בעיקר כי הצעת החוק זכתה לתמיכה של חברי כנסת רבים, וכי היא הגיונית ומטיבה עם ציבור רחב.

קו ההגנה של כץ בתיק השוחד צפוי להיות דומה לקו ההגנה שבו נוקט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתיק 1000. כמו שנתניהו טוען כי היה חבר של ארנון מילצ'ן ואל המתנות וההטבות שקיבל ממנו יש להתייחס ככאלו שניתנו במסגרת החברות - כך גם כץ יטען לגבי יחסיו עם בן-ארי, כפי שיותר מרמזה עו"ד נגב בתגובה שאותה ציטטנו כאן קודם.

ברגע שכץ זומן לשימוע לפני העמדה לדין הוחמר מצבו המשפטי. אבל זה לא אומר שהוא יתפטר כעת מתפקידו בממשלה. ההלכה המרכזית של בית המשפט העליון העוסקת בכשרות מינוי שרים שנגועים בפלילים התקבלה בעניינם של שר הפנים בעבר ובהווה, אריה דרעי, ושל חברו, סגן השר לשעבר רפאל פנחסי. בפסק דין הידוע בשם "הלכת דרעי ופנחסי" - נקבע כי מי שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה, שר או סגן שר, וראש הממשלה חייב להעביר את השר הנאשם מכהונתו.

אבל כץ (עדיין?) אינו נאשם, והוא מקווה שבשימוע שיערך לו בפני היועמ"ש וצמרת הפרקליטות הוא יצליח למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. בינתיים יש להניח כי תוגש עתירה לבג"ץ שבה יתבקשו השופטים להחמיר את ההלכה ולפסוק כי שלב השימוע לפני העמדה לדין הוא השלב שבו שר צריך לפרוש מתפקידו. עם זאת, הסיכוי שבקשה כזאת תתקבל הוא קטן. מי שקיווה לראות את השר חיים כץ מחוץ לממשלה כבר היום, יצטרך להמתין.