קריסת שורט טרייד וג'נרל טרייד: המחדל הרגולטורי הגדול

"איפה היה המבוגר האחראי" - זאת השאלה שמהדהדת בימים אלה סביב הקריסות האחרונות בשוק ההון של החברות "ג'נרל טרייד" של דודו רוז ו"שורט טרייד" של שלומי נוימן, שהציעו למשקיעים שירותי ברוקראז' (שירותי מסחר בני"ע), תוך שהן מותירות חובות מצטברים לציבור המשקיעים בסך עשרות מיליוני שקלים. חודש לאחר קריסתן, בזו אחר זו, בפער של ימים ספורים, נסיבות הקריסה עדיין לוטות בערפל.

התשובות לשאלות הקשות - ובהן לאן נעלמו כספי המשקיעים - עדיין מתבררת בחדרי החקירות של המשטרה ובבתי המשפט. אולם המשקיעים תוהים איפה היו רשות ני"ע והמשטרה? הטענות המרכזיות שעולות הן: רשות ני"ע לא פעלה לפיקוח על הזירה הפרוצה שבה פעלו החברות, והמשטרה התעלמה מתלונות שהגישו לה משקיעים.

לצד הבירור שמבצעת המשטרה, הבודקת, בין השאר טענות ל"הונאת פירמידה" והמתבצעת "לאחר מעשה", הודיעה רשות ני"ע (לאחר הקריסה), כי תקדם חקיקה, שתסדיר את פעילותן של חברות דומות, שאינן חברות בורסה רשומות (כגון בנקים ובתי השקעות), המציעות שירותי מסחר בני"ע, בעיקר בבורסות בחו"ל (שירותי ברוקראז') ותעניק לרשות את הסמכות החוקית לפעול נגד אותן חברות, שכיום, אינן מפוקחת כלל על-ידיה.

אולם בתוך כך גוברות הקריאות מצד ציבור המשקיעים המאשימות את הרשויות במחדל מתמשך. זאת, תוך העלאת טענות קשות כלפיהן, בהן "עצימת עיניים" והתנהלות פסיבית בכל הנוגע ל"מילוי" הוואקום הרגולטורי בתחום.

"מדובר במחדל אדיר ממדים של רשויות האכיפה, שכן לצערנו זה לא הגוף הראשון והאחרון שמשמש פלטפורמה להשקעות שמתמוטט, ואז מתברר כי מאחוריו עומדת מירמה ומצג שווא מקיף", אומר עו"ד יצחק אבירם, המתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות ונגזרות בדיני ני"ע.

לדבריו, "מדובר בפיגוע כלכלי, נזק אדיר ממדים לעשרות ומאות אנשים. הציבור - בכל הכבוד - אינו מבין לרוב את שהוא עושה, וגם אם הוא מבין, אין לו כל יכולת לוודא מה נעשה בצד השני מאחורי מסך המחשב. אך מאחר שכל אלו גלויים בפני הרשויות, הרי החובה של הרשויות היא גם למנוע מגופים אלו לפעול וגם למנוע מאזרחים תמימים להשקיע בהם ולהעביר להם כספים".

הדבר, אומר עו"ד אבירם, דומה להגנה מפני שוק ההימורים והסדרתו. "כמו שלמדינה יש חוק נגד הימורים, היא הייתה אמורה למנוע פעולות אלו, שהן לא יותר מאשר הימורים, כשהצד השני גם קובע את כללי המשחק, אם בכלל יש משחק. הרשות מחויבת ליטול יוזמה ולעצור גופים אלו טרם מתרחש האסון - ומדובר באסונות כלכליים רחבי היקף".

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס" לפני כשבועיים, ובהמשך עלה גם מדוח המפרק הזמני שמונה לחברה, ברשות ני"ע ובמשטרה הצטברו שלל תלונות נגד בעלי חברת ג'נרל-טרייד לפני חודשים ארוכים, אך עד לאחרונה הן לא נחקרו ואף נדחו על הסף. עם קריסת החברה, חידשה המשטרה את החקירה, ועם זאת עדיין לא בוצעו מעצרים בפרשה.

בפרשת "שורט טרייד" בוצעו מעצרים זמן קצר לאחר הקריסה, ובין היתר נחקרו המנכ"ל וסמנכ"ל החברה; אבל הטענות שעולות בתיקים הללו מלמדות על תרמיות שמתבצעות לכל הפחות מזה חודשים ארוכים, אם לא מראשית פעילות החברה - אז מדוע המעצרים וקידום החקיקה קורים רק היום?

נכון להיום מרבית המתווכים הפיננסיים בשוק ההון מוסדרים ומפוקחים על-ידי הרגולטורים השונים, ובהם רשות ני"ע, המפקחת על הבנקים ועוד; עם זאת, חלק מהמתווכים ומהפעילויות אינם מוסדרים בחוק, ובהם זירת הברוקראז' - עיסוק בביצוע עסקאות עבור אחר, שלא נעשות על-ידי מי שהוא חבר בורסה רשום. בזירה זו פעלו "ג'נרל טרייד" ו:"שורט טרייד" (ראו מסגרת).

לאור הפרצות הרבות בשוק זה, ונוכח החשש כי חסרה הגנה מספקת לציבור המשקיעים, פרסמה הרשות כבר ב-2010 טיוטה להערות הציבור של "הצעת חוק להסדרת המתווכים בהשקעות" ("חוק הברוקר") שהייתה אמורה, בין השאר, להתמודד עם הפרצות הקיימות בחקיקה בתחום הברוקראז'. שמונה שנים חלפו והצעת החוק נשארה בגדר הצעה ולא הבשילה לכדי חוק בספר החוקים.

לדברי עו"ד דן צוק מומחה לשוק ההון, שייצג משקיעים שהביאו לחשיפת התרמית הנטענת ונחקרת בפרשת 'יוטרייד טרייד', הטיפול בחקיקה הזאת "נמרח" באופן שאיפשר את התרמיות. "רשות ני"ע לא פעלה מספיק בשביל לקדם את 'חוק הברוקר', הוא אומר. "יש הצעת 'חוק המתווכים הפיננסיים' שהיה אמור להסדיר את הנושא של הברוקרים, כלומר את אלה שרק מעבירים את הפקודות ומקבלים עמלות, אבל החוק הזה נמרח כבר שנים ולא קידמו אותו. כתוצאה מכך, אין בעצם היום פיקוח על הפעילות של הברוקרים בדומה לחוקים אחרים, כגון חוק ייעוץ השקעות ואחרים.

"ואז, 'שורט טרייד', 'ג'נרל טרייד' וכל החברות האחרות בתחום, נכנסו לתוך הוואקום המשפטי. הן הקימו חברות קיקיוניות שלכאורה עשו את פעילות הברוקראז', אך לא היה שום פיקוח ולא הייתה שום כרית הגנה למשקיעים - לא ביטחונות, לא הון עצמי ולא דרישות רגולטוריות. הרשות לא קדימה זאת, וזה מחדל מצידה".

"התנהלות תמוהה של המשטרה"

עו"ד אסף ברם, המתמחה בשוק ההון ומרצה לדיני ני"ע במסלול האקדמי של המכללה למינהל ,טוען כי "מה שקרה ב'שורט טריי'ד ו'ג'נרל טרייד', ויש עוד כאלה שפועלים באותה שיטה, זו מירמה פשוטה ובוטה. אתה מקבל כסף מאנשים, ואתה מבטיח להם שתשמור אותו בנאמנות ותשקיע אותו, כשבפועל אתה לא שומר אותו בנאמנות ואתה גם לא משקיע אותו - אתה פשוט לוקח אותו ומקווה לטוב".

ברם מוסיף כי זירות אחרות נסגרו הרמטית בחקיקה ותוהה כיצד זירת הברוקר-דילר נותרה פרוצה. "החקיקה לגבי קנייה ומכירה של ני"ע בבורסה דרך חברי בורסה או באמצעות הגופים המוסדיים סגורה הרמטית. היה חור גדול מאוד בענייני הפורקס והאופציות הבינריות, וגם שם המחוקק סגר את הפירצות. ומה המחוקק השאיר פתוח? את המסחר בני"ע בחו"ל. על הסגמנט הזה של ההתקשרות של כל מיני ישראלים עם ברוקרים במדינות זרות כדי להוזיל את ההתקשרות, אין פיקוח המדינה והחקיקה לא פיקחה והשאירה את זה פרוץ - והפרצה קראה לגנב, נכנסו לשם כל מיני נוכלים".

יו"ר רשות ני"ע הקודם, שמוליק האוזר, נחשב אחד מראשי הרשות הפעילים וההרתעתיים ביותר, ובין היתר הוא החתום על סגירת תרמיות הפונקציות הבינאריות והפיקוח על זירות הסוחר, בהם האלגו- טריידינג (מסחר רובוטי); ואיכשהו זירות הברוקראז' חמקו גם תחת הרדאר שלו.

אך לא רק רשות ני"ע על המוקד. גם המשטרה מככבת בתלונות המשקיעים, מאחר שבהיעדר סמכות חוקית לפיקוח על הזירה על-ידי הרשות, עוברת האחריות לטיפול בתפוח האדמה הלוהט הועברה למשטרה. זו, כך נראה, נתנה לתפוח האדמה להישרף. לכל הפחות, מאוגוסט אשתקד החלו לזרום תלונות על תרמית בג'נרל טרייד לרשות ולמשטרה, אך ברשות גלגלו את הכדור למשטרה בטענה כי מדובר בחברה שאינה מפוקחת, ולכן לרשות אין סמכות לחקור אותה. ובמשטרה? שם סגרו את החקירה בטענות כי מדובר ב"סכסוך עסקי".

לדברי עו"ד ברם מדובר בהתנהלות תמוהה, לכל הפחות. "ביד המשטרה הייתה הסמכות לחקור, מכיוון שמדובר בהונאה לפי הספר. מדובר בדברים גלויים והוגשו תלונות לאורך הזמן". עו"ד דן צוק מוסיף, כי "ברור שיש למשטרה אחריות. אם יש כל-כך הרבה תלונות והן מצטברות, היא חייבת לחקור במהירות ולא להסתפק בלהגיד שזה 'סכסוך עסקי' - זו תרמית. אזלת היד של המשטרה משמעותית מאוד, לא פחות מזו של הרשות. הבעיה בארץ שאין הרתעה, ובגלל זה באותן חברות לא חוששים, כי הם יודעים שהמשטרה לא עושה כלום וכי הרשות מאוד איטית ודי חלשה".

אך למרות שהמשטרה על המוקד, עו"ד דן צוק רואה ב"גלגול התיק" מהמשטרה לעבר רשות ני"ע, בעיקר את התנערות של הרשות מאחריותה. לדבריו, "קרה לי לא פעם אחת ולא פעמיים בחברות אחרות שטיפלתי, שנתנו לי את אותה תשובה לאקונית מצד הרשות שזה לא גוף מפוקח. זה סוג של ראש קטן הכי קטן שיכול להיות. הייתם יכולים לשתף פעולה עם המשטרה. אם הרשות הייתה הרבה יותר אקטיבית בכל השנים האחרונות, אז נזקים אדירים היו נמנעים. לרשות יש המון כוח, היא יכולה להניע מהלכים. זה גם מה שהיה ניתן לצפות ממנה, והיא לא עשתה את זה".

עם זאת, עו"ד אבירם מציין כי למשטרה כלל אין כלים מתאימים לביצוע חקירות מסוג זה. "ליבי עם המשטרה על הצורך לחקור חקירות כאלו סבוכות. הגוף המתאים לביצוע חקירות אלו הוא אגף החקירות של רשות ני"ע", הוא מציין. באופן מפתיע, או שלא, בימים אלה משתפת רשות ני"ע פעולה עם החקירות של המשטרה בפרשות "ג'נרל טרייד" ו"שורט טרייד", אז השאלה מדוע הרשות לא סייעה לה קודם מהדהדת ביתר שאת.

חובת היוזמה של הרשות

ברשות ני"ע מבהירים כי הם פעלו לאזהרת הציבור מהשקעות באמצעות גופים בלתי-מפוקחים; אולם, זה לא מתקבל בקרב המומחים. לדברי עו"ד אבירם, "הרשות אינה יכולה להסתתר מאחורי מסך של אזהרה. לא מדובר בגופים שפעלו הרחק מעיני הציבור. בכל יום ובכל אתר קופצות מודעות לגבי רווחים מהירים. כל אלו עוברים על איסורים שונים: חובת פרסום תשקיף, היקף מקסימלי של לקוחות, פעולות שמותר ואסור לבצע, ניהול תיקים וייעוץ השקעות וכיו"ב.

"לא ייתכן שגוף שמנהל השקעות למאות לקוחות בעשרות מיליונים, לא יהיה מחויב בכיבוד החוק. החוק הוא חוק מקיף והוא אמור למנוע פעולות אלו, והרשות לדעתי מחויבת ליטול יוזמה ולעצור גופים אלו טרם מתרחש האסון".

"מבחינה משפטית טכנית הרשות צודקת", אומר עו"ד דן צוק, "אבל מבחינה ציבורית, היה מתבקש לאור כל ההתרעות, שהיא תהיה יותר אקטיבית. הרשות מאוד פסיבית והיא הייתה צריכה לקדם את החקיקה, כי בין היתר תפקידה להגן על המשקיעים והיא לא יכולה לשבת בשקט ולחכות למחוקק".

"מלחמת חורמה בהשקעות לא מפוקחות"

מרשות ניירות-ערך נמסר: "רשות ניירות-ערך מנהלת בשנים האחרונות מלחמת חורמה בהשקעות לא מפוקחות המוצעות לציבור. הדבר בא לידי ביטוי בהסדרת תחומי פעילות שאינם מוסדרים, בהליכים משפטיים ובהתמודדות עם גופים לא מפוקחים בבתי-משפט, בביצוע פעולות אכיפה רבות ומשמעותיות נגד גופים שהפרו את הדין, ובקמפיין ציבורי, שמטרתו אזהרת הציבור מפני הסיכונים הגלומים בהשקעות לא מפוקחות.

"יחד עם זאת, פעילותה של הרשות נעשית במסגרת סמכויותיה החוקיות. כגוף אכיפה, הרשות אינה רשאית ליטול לעצמה את החירות לפעול ללא סמכות בניגוד לאמור בדין. לאור זאת, פנתה הרשות למשטרה והעבירה אליה מידע בעניינן של שתי החברות, ובכלל זה שיחות, פגישות להבהרת חומרת העניין.

"נדגיש, כי הרשות מבקשת זה תקופה ארוכה (עוד לפני האירועים האחרונים) להסדיר את פעילות הברוקר-דילר בישראל. הצעת חוק 'המתווכים הפיננסיים' משנת 2010 הייתה רחבה יותר, ונגעה לפעילויות רבות נוספות; ומשיקולי היתכנות ומשיקולים נוספים לא קודמה. במקומה, נעשו ניסיונות לקדם הסדרה ייעודית לתחום.

"תהליכי הסדרה אורכים זמן רב מאוד, כיוון שהם כרוכים בחקיקה ובכל רגע נתון יש נושאים רבים הממתינים לטיפול חקיקתי. לשם המחשה, הסדרת תחום 'זירות הסוחר' נמשכה כשבע שנים חרף מאמצים עיקשים של הרשות. בתקופת הביניים עד הסדרת פעילות לא מפוקחת, על הציבור להיזהר מפניה ולהעדיף השקעה בגופים מפוקחים המבצעים פעילות דומה.

"בנוסף, וכפי שהרשות הבהירה והזהירה כבר פעמים רבות - מצופה מהציבור טרם קבלת כל החלטת השקעה, לבחון אם הם פועלים מול גורם מפוקח, שכן ככל שמדובר בגורם שאינו מפוקח הסיכון בהשקעה גבוה משמעותית".

ממשטרת ישראל נמסר: "לעניין חברת 'שורט-טרייד', הטענות המועלות אינן נכונות ואין להן כל אחיזה במציאות. בתאריך 02.05.2018, הוגשה תלונה ראשונה במחוז ירושלים, החשוד נעצר בתאריך 13.05.2018. תיקים נוספים שנפתחו הועברו למחוז ירושלים, וטופלו באופן מיידי.

"לעניין חברת 'ג'נרל-טרייד', עם הגשת התלונה במשטרה נפתחה חקירה, שבמסגרתה נגבו עדויות וכן נחקרו בכירים בחברה. החקירה עודנה מתנהלת ומטבע הדברים לא נוכל לפרט אודותיה. נציין, כי משטרת ישראל מטפלת בחקירותיה במקצועיות וביסודיות, והכול תוך מטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם החשודים".

ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נמסר: "ההסדרה החוקית של תחום שוק ההון הינה בסמכות משרד האוצר ורשות ני"ע, וככלל אינה בסמכות משרד המשפטים".

עו"ד ניר ספיר, המייצג את דודו רוז ושגיא קדם, בעלי-השליטה בג'נרל-טרייד, מסר בתגובה: "לא הייתה הונאת פירמידה, ולא בכדי לא בוצעה כל פעולה על-ידי מי מהרשויות המוזכרות בכתבה, בגין כל תלונה לכאורה שהוגשה בגין המעשים המתוארים בכתבה. עמדת בעלי-השליטה תובא במלואה בפני ביהמ"ש, אם וכאשר יקום הצורך".

עו"ד עמית בר-טוב, המייצג את שלומי נוימן ושורט-טרייד מסר בתגובה: "מרשי פעל בצורה תקינה וללא כל דופי, בכל הקשור לביצוע כל פעולות המסחר של לקוחותיו, אשר השתמשו בפלטפורמת המסחר של שורט-טרייד.

"לטענת מרשי, קריסת שורט-טרייד נבעה אך ורק כתוצאה מעוקץ במניות OWCP ומאיומים עליו ע"י בכירי קבוצת שרם, כאשר מניות הקבוצה כלל לא נרכשו דרך פלטפורמת המסחר של שורט-טרייד. במהלך חקירת מרשי, ביקשתי פעם אחרי פעם, כי המשטרה תסתייע ברשות ניירות-ערך, אשר לה יש הידע, הניסיון והכלים לחקור את טענות מרשי.

"אף בית-משפט המחוזי בירושלים ראה לנכון לקבוע בהחלטתו מיום 23.5.2018, כי יש טעם בבקשתי זו. אין אלא להמתין ולהיווכח - האם רשות ניירות-ערך תיכנס לתמונה.

המערב הפרוע של שוק ההון

איך הצליחו בעלי החברות שורט טרייד וג'נרל טרייד לבצע הונאות "פירמידה" לכאורה ולהשתמש בכספי המשקיעים כאילו היו שלהם (כך על פי קביעות המפרקים בתיקים אלה) ללא כל מפריע? מה היו מערכות היחסים בין הלקוחות לחברות? באיזו זירה הם פעלו?

הזירה שנמצאת בכותרות היום סביב הקריסות האחרונות היא זירת הברוקראז'. אדם (או תאגיד) המבקש לסחור בניירות ערך הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בישראל (לקוח), אינו יכול לבצע פעולות ישירות בבורסה, מכיוון שהמסחר בה מוגבל לחברי בורסה בלבד. אלה, מורכבים בעיקר מבנקים ובתי השקעות שונים. הגופים הללו, פועלים תחת רגולציה מודרנית, קפדנית ויחסית רחבה ביותר, בין השאר, של הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון, המפקח על הבנקים, הבורסה עצמה וכן תחת חקיקה רלוונטית.

בדומה לבורסה בישראל, לקוח בארץ המבקש לסחור בניירות ערך בחו"ל, אינו יכול לסחור ישירות מול הבורסה הרלוונטית בחו"ל ועליו לשם כך, להתקשר עם "ברוקר", אשר יספק לו "שירות ברוקראז" - יתווך בין המשקיע המבקש לסחור בניירות ערך בחו"ל לבין חבר הבורסה בחו"ל.

אותו ברוקר, יכול להיות אחד מהשניים: או ברוקר ישראלי חבר הבורסה (לדוגמא בנק ישראלי), המצויד באישורים הנדרשים לצורך רכישת אותם ניירות ערך בבורסות בחו"ל ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך, או "ברוקר זר". אז למה המשקיעים לא פועלים רק דרך הבנקים או הגופים המפוקחים? "הבעיה העיקרית בהתקשרות לקבלת שירותי ברוקראז' מברוקר ישראלי, היא שעלות השירות יקרה באופן משמעותי, כאשר מי שרוצה לקנות ולמכור יחסית הרבה, ימצא עצמו משלם עמלות גבוהות מאוד", מסביר עו"ד אסף ברם.

לא תחת פיקוח

העמלות הגבוהות היוו את הקרקע להתפתחות הברוקרים הלא מפוקחים, בעלי המשרדים הנוצצים, החליפות היוקרתיות ותדמית מיליון הדולר, אך העמלות הנמוכות יחסית. "על הרקע הזה, צצו שורט טרייד וחברותיה, שמפרסמים בריש גלי לציבור בישראל, אנחנו פה ואנו ניתן את שירות הברוקראז' ב-50% מחיר ואולי פחות", אומר עו"ד ברם.

איך זה עובד? אותן חברות, מספקות שירותי תיווך בין לקוחות שמבקשים לסחור בניירות ערך בבורסות בחו"ל לבין הבורסות בחו"ל באמצעות הברוקר הזר ישירות ובכך, מוזילות עלויות. אך אם הפלוס של השיטה הוא הוזלת עלויות, המינוס של השיטה הוא היעדר הפיקוח. לרשות ניירות ערך אין כיום את הסמכות לפקח על פעילות הברוקראז' שמספקות חברות אלה או דומותיהן שאינן חברות הבורסה בישראל. על כן, חברות אלה או דומותיהן אינן מצויות נכון להיום תחת שום פיקוח של רגולטור פיננסי ישראלי. למעשה מדובר במערב הפרוע של שוק ההון. כל מי שרוצה להתעשר יכול להציע את מרכולתו, ואף אחד לא מפקח על מה שהוא יעשה עם המיליונים שזורמים אליו.

חוסר בפיקוח כאמור, הוא זה שהוביל, בין השאר לקריסת החברות, כאשר לפחות בכל הנוגע לג'נרל טרייד, עולה מדו"ח המפרק הזמני שמונה לחברה שהוגש לבית המשפט, כי השיטה כללה מצגי שווא ללקוחות, שהיו מתגלים כנראה אם היה פיקוח. בין היתר, נקבע בדוח, כי ג'נרל, הייתה למעשה "חברת שיווק", "שנועדה לקשר את הלקוחות שכספיהם גויסו (בעיקר בישראל) לצורך התקשרות עם "ברוקר זר"; אלא שאותו ברוקר זר, לא היה חבר הבורסה בחו"ל, אלא חברת תיווך, שהייתה בבעלותם של בעלי השליטה בג'נרל דוד רוז ושגיא קדם.