האם בנק הפועלים גובה עמלות ביתר - בניגוד לחוק?

לקוחת בנק הפועלים רצתה למשוך 20 אלף שקל • פקידת הבנק ומנהל הסניף סירבו לאפשר לה למשוך את הכסף בשתי פעימות ובכך להוזיל משמעותית את עמלת המשיכה - ועל כן היא הגישה בקשה לתביעה ייצוגית בטענה לגביית יתר

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו / צילום: איל יצהר
מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו / צילום: איל יצהר

האם בנק הפועלים גובה עמלות ביתר בניגוד לחוק? בטרם תיענה התשובה לכך, יצטרך בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט עאטף עילבוני) להחליט האם הוא מאשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד בנק פועלים בטענה לגביית עמלות ביתר בסך כ-21 מיליון שקל.

עד שיחליט המחוזי אם דינה של הבקשה לאישור "לשבט או לחסד", ניתן לספר שהשאלה שמעוררת הבקשה היא מעניינת (וטריקית) ועלולה לקרות לכל אדם הרוצה לבצע משיכה של סכום על ל-10,000 שקל מהבנק שלו ולשלם עליו את העמלה המינימלית ביותר.

במקרה זה, שאירע באוגוסט 2017, משכה לקוחת הבנק, עו"ד ליאת שטיינברג, מפקידה בסניף חדרה סכום של 20,000 שקל. לפי תעריפון הבנק יכלה שטיינברג לשלם שני סוגים שונים של עמלות, אחת יקרה (במשיכה של כל הסכום בפעימה אחת) והשנייה זולה יותר (במשיכה בשתי פעימות).

שטיינברג, שביקשה להוזיל כמה שאפשר את העמלה שתשלם לבנק (כפי שהיה מבקש כל אחד כמעט ללא יוצא מן הכלל), ביקשה לבצע את פעולת המשיכה בשתי משיכות, על-מנת שתחויב בשתי עמלות פקיד בסך 6.5 שקלים כל אחת - ולא לפי האפשרות היקרה יותר, שהייתה מחייבת אותה בעמלת שירות בסך 30 שקל.

פקידת הבנק סירבה לבקשתה של שטיינברג, וכך גם מנהל הסניף, שטענו מצידם כי אי-אפשר לעשות כבקשתה, תוך שהם טוענים כי פעולה זו היא בניגוד לחוק. לפי הנטען בבקשה, הפקידה הודיעה לשטיינברג כי מנהל הסניף אמר לה שככל שהדבר יתבצע בדרך שהיא מבקשת, קרי בשתי משיכות של 10,000 שקל כל אחת, הוא יחייב את חשבונה בהפרש העמלות בין האפשרות הזולה לאפשרות היקרה. בסופו של דבר ולאחר התעקשות מצד עו"ד שטיינברג, ניאות הסניף לחלק את המשיכות כבקשתה.

כתוצאה מכך פנתה הלקוחה, באמצעות עו"ד אסף מירוז, לבנק הפועלים במכתב, אלא שנטען כי זה לא נענה עד כה. נוכח השיהוי במתן מענה, הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בשם הלקוחה ובאמצעות עו"ד מירוז. 

בבקשה מתבקש בית המשפט המחוזי לאשר תובענה ייצוגית בסך של כ-20 מיליון שקל נגד בנק הפועלים, בטענה, בין היתר, כי הבנק מונע או לכל הפחות מכביד ולא מיידע את לקוחותיו על כך שהם יכולים לבצע את הפעולה בעמלת שירות זולה יותר. במעשיו של הבנק, נטען בבקשה לאישור, מפר הבנק בצורה בוטה ומתמשכת חובות החלים עליו במסגרת מערכת היחסים בינו ובין הלקוח, ובכלל אלה כללים בעניין גביית עמלות וכללים בעניין גילוי נאות שהתקין נגיד בנק ישראל.

לאור התנהלות הבנק נטען בבקשה כי המבקשת (שטיינברג) וגם חברי הקבוצה הייצוגית (ככל שתאושר הבקשה), זכאים לקבל מהבנק השבה או פיצוי בגין כל עמלה ששולמה ביתר. הטעם לכך, לפי הבקשה, הוא שהבנק הפר את החובות הבסיסיים ביותר החלים עליו מכוח הדין ביחס עם הלקוח. זאת, לפי הטענה, אף מבלי להיזקק לדיון בחובות החלים על הבנק מכוח דיני הבנקאות.

בבקשה הוגדר כמי שיכול להיות חבר בקבוצה הייצוגית כ"כל מי שבמשך 7 השנים שקדמו לבקשה זו שילם לבנק עמלות מופרזת ו/או מנוגדת לדין עבור פעולה במזומנים". יחד עם זאת, צריך להגיד שהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית המשפט היא שלב מקדמי ביותר, והדרך ארוכה עוד לאישורה (אם בכלל).

בנק הפועלים מסר בתגובה: "הבקשה לאישור התקבלה בבנק לפני זמן קצר. הבנק לומד את תוכנה ויתייחס כנדרש".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988