האזנות לשיחות בין פאינה קירשנבאום לעוזרה האישי - קבילות

האזנות הסתר שביצעה המשטרה לשיחות בין פאינה קירשנבאום, בתקופה בה כיהנה כחברת כנסת, סגנית שר, ומזכ"לית מפלגת "ישראל ביתנו", לבין דוד (דאוד) גודובסקי, ששימש עוזרה במפלגה - קבילות כראיה וישמשו נגדה במשפט הפלילי המתנהל בפרשת השחיתות לכאורה ב"ישראל ביתנו".

זאת, לאחר שהשופט ירון לוי, אשר בפניו מתנהל המשפט, דחה את בקשתה של קירשנבאום לפסול את בקשת המבקשת לפסילת קבילות תוצרי האזנות הסתר וקבע, כי אין להרחיב את החסינות המוענקת לחברי הכנסת, מעבר לנדרש לצורך מילוי תפקידם כשליחי ציבור, בחופשיות, ללא חשש ומורא.

חברי כנסת, ככלל, חסינים מפני האזנות סתר. לאיסור חריג - הקבוע בסעיף 7א לחוק האזנת סתר - שכותרתו "שיחות חסויות שנקלטו בדרך אגב".

החריג מתיר, בתנאים מסוימים, האזנה לשיחות שהתנהלו בין חברי כנסת לבין מי שניתן היתר כדין להאזין לו. היחידה החוקרת, ביקשה וקיבלה צו המתיר האזנת סתר לשיחותיו של פלוני. כשנקלטו בהאזנות הסתר שיחות בין פלוני לבין חבר כנסת, התבקש וניתן, היתר חלקי להאזין לשיחות, לפי סעיף 7א לחוק האזנת סתר. האם קבילים תוצרי האזנת הסתר כראיה במשפטו של חבר הכנסת? האם תשתנה התשובה אם יתברר כי פלוני הוא עוזרו של חבר הכנסת? אלה השאלות שהתעוררו לצורך הכרעה בבקשה שהגישה קירשנבאום לביהמ"ש.

פרשת השחיתות הציבורית הגדולה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו", מתנהלת זה תקופה במערכת המשפטית. שלב ההוכחות במשפטה של סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום, שמכחישה את כל העבירות המיוחסות לה, מתנהל בפני השופט ירון לוי בביהמ"ש המחוזי בת"א. יחד עם קירשנבאום הועמד לדין דוד גודובסקי, ששימש כיד ימינה של סגנית השר, אך לאחרונה הוא הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, הודה בלקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון, וממתין לגזירת דינו.

במסגרת החקירה שהתנהלה בתיק, ביוני 2014, הגישה משטרת ישראל לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לפי חוק האזנת סתר למתן היתר להאזנות סתר למכשיר הטלפון הסלולארי שבשימוש גודובסקי; וביהמ"ש התיר את האזנות הסתר לשיחותיו. בהמשך ביקשה המשטרה להרחיב את הצו לשיחות ומסרונים שנקלטו "אגב אורחא" בינו לבין קירשנבאום. המסרונים סווגו כחסויים, בהתאם לחוק ובית המשפט התבקש להתיר למשטרה לתרגם את המסרונים, ולהאזין, לתרגם ולתמלל את השיחות.

בהחלטה מאותו יום קבע בית המשפט (סגן הנשיא, השופט אברהם יעקב) כי תמלילי השיחות יועברו לעיון בית המשפט, לצורך הכרעה אם ניתן לעשות בהם שימוש; ובהמשך אישר שימוש בשלוש שיחות הנוגעות לחקירה. מספר ימים מאוחר יותר הגישה המשטרה בקשה לחדש את היתר ההאזנה לגודובסקי, ולהרחיבו באופן שיחול על שיחות בין קירשנבאום לבינו - והבקשה אושרה.

ב"כ של קירשנבאום, עוה"ד גיורא אדרת, טען כי היחידה החוקרת השתמשה, שלא כדין, בחריג המתיר האזנת סתר לשיחות שנערכו "בדרך אגב" עם חבר כנסת, במטרה לעקוף את האיסור על האזנת סתר לחברי כנסת, הקבוע בסעיף 2א לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם.

לפי הטענה, היחידה החוקרת האזינה לגודובסקי מתוך ידיעה ברורה, ואף כוונה, שיקלטו שיחות בינו - כמי ששימש עוזרה של קירשנבאום - לבינה. מנגד, טענו עו"ד ד"ר מאור אבן חן ועו"ד משה עקירב, המייצגים את המדינה, כי תכלית בקשת היחידה החוקרת להאזנת סתר לנאשם הייתה איסוף ראיות, בחקירה סמויה שהתקיימה נגד הנאשם וקירשבנאום גם יחד. 

לטענת המדינה, מתוך עשרות אלפי שיחות שקיים גודובסקי בתקופה הרלוונטית, 2,500 שיחות נמצאו רלוונטיות לחשדות נגדו, ומתוכן עשרות שיחות הן שיחות בינו לבין קירשנבאום. השופט ירון לוי ציין תחילה, כי "עסקינן בבקשה בלתי שגרתית", וכי בית המשפט המחוזי בתל אביב אינו משמש כערכאת ערעור על החלטת בית משפט המוסמך, בערכאה מקבילה, במסגרתה ניתן צו המתיר האזנת סתר. "ככלל, שיקול הדעת שהפעיל בית המשפט בקבלת ההחלטה אם להיעתר או לדחות בקשה להאזנת סתר, אינו מסוג העניינים הנתונים לביקורת שיפוטית, על ידי בית המשפט הדן בתיק העיקרי, אף אם סבורה הערכאה הדיונית כי נפלה שגגה בהחלטה", ציין השופט.

ואולם השופט דן גם בטענות של קירשנבאום לגופן, ודחה אותן כאשר קבע, כין היתר כי אינו יכול לקבל את הפרשנות שלה לגבולות החסינות של חברי כנסת, אשר לפיה שיחות בין חברת כנסת לבין עוזרה - בשל יחסי הקרבה ביניהם - אינן יכולות להיחשב כשיחות שהתנהלו "בדרך אגב", ולכן אינן נופלות בגדר החריג הקבוע בסעיף 7א לחוק האזנת סתר. פרשנות זו, נקבע, אינה מתיישבת עם תכלית הוראת החוק.

"הפרשנות אותה מציעה המבקשת, לסעיף 7א מובילה לתוצאה בלתי רצויה, לפיה חברי כנסת יהיו חסינים לחלוטין מפני האזנת סתר לשיחות עם מי שהם נוהגים לשוחח עימם בדרך קבע, ומשמעותה המעשית היא אף הרחבת מעגל הנהנים מהחסינות לכלל עובדי לשכת חבר הכנסת ועוזריו", קבע השופט והוסיף, כי "אין חולק שתוצאה זו אינה מתיישבת עם תכלית החקיקה, ומשבשת את האיזון העדין בין אינטרס הציבור כי שליחיו יוכלו לייצגו, ללא מורא, מפני רדיפה פוליטית, לבין האינטרס הציבורי החשוב לא פחות, בחקירת ומניעת עבירות, כפי שמצא ביטויו בהוראת סעיף 7א לחוק האזנת סתר".