רוצים יעילות וצדק? מנו עוד שופטים

תמחור הזמן השיפוטי, התחשבות בעלויות והקצאת משאבים נחוצים יחזירו את האמון במערכת

בית המשפט העליון / צילום: נועם מושקוביץ  news1
בית המשפט העליון / צילום: נועם מושקוביץ news1

צדק צריך להיעשות מהר. אמירה זו אינה קלישאה, היא אחת מאבני-היסוד של מערכת המשפט. התמשכות ההליכים המשפטיים באופן בלתי סביר עלולה לגרום לאובדן האמון של הציבור במערכת המשפט, כאשר בתי המשפט קורסים תחת הררי התיקים המגיעים לפתחם. בעקבות הביקורת על התמשכות ההליכים המשפטיים, התעורר הצורך לייעל את המערכת ולהתמודד במהירות ובאפקטיביות עם כמות התיקים האדירה שממתינה לבירור והכרעה.

כתוצאה מכך מופעל לחץ מערכתי כבד על שופטי בתי המשפט לסיים את הטיפול בתיקים מהר ככל האפשר, בין שבלחץ על המתדיינים להגיע לפשרה, ובין שבמתן פסק דין בהליך מהיר. יעילות בכל מחיר. אך לעתים המחיר גבוה מדי. לחץ זה פוגע בהליך המשפטי ובאפשרות למיצוי ההליך על-מנת להגיע לתוצאה הנכונה והצודקת.

זכות הערעור ההולכת ונשחקת היא דוגמה למחיר שמשלמים על מגמת ההתייעלות, כאשר נראה כי מגבלת הזמן השיפוטי מקשה על ערכאת הערעור להתעמק מחדש בדברים. בפרט כאשר המסמכים המשפטיים הולכים ותופחים. זכות הערעור נועדה להבטיח שההליך בערכאה הראשונה התנהל בדרך תקינה, שהתוצאה בפסק הדין איננה שגויה, ושהצדק נעשה. להליך הערעור יש חשיבות רבה, ככל שהערכאה הראשונה נדרשת לעבוד באופן מהיר ויעיל יותר.

על רקע זה, הציפייה מבתי המשפט לתת מענה מהיר ועם זאת להעמיק בעובדות ובנסיבות של התיק, אינה מעשית. מצב דברים זה של לחץ מתמיד על השופטים "לחסל" תיקים, למהר ולהתייעל, אמנם מתאים לרוח התקופה, אולם עלול לגרום לפגיעה במערכת המשפט. שלטון היעילות עלול להוביל לעתים למחיר יקר של אי-עשיית צדק, ומכאן הדרך קצרה לאובדן האמון בשלטון ובשיטה.

לכן יש למתן את לחצי המערכת על השופטים. צריך לבחון מחדש מה האיזון הנכון בין יעילות ומהירות לעשיית צדק המבוססת על התעמקות ויסודיות, על-מנת להבטיח שהצדק יעשה ויראה. יש לבחון פתרונות אחרים לבעיות העומס והסחבת בבתי המשפט - פתרונות כלכליים.

בהתבוננות כלכלית, זמן שיפוטי הוא אמנם יקר, אולם אין סיבה שההליך המשפטי יהיה הפסדי. אם מביאים בחשבון שמערכת המשפט היא מוסד ממשלתי שנותן שירות לאזרח, היא אינה צריכה להיות רווחית במיוחד.

אגרות המשפט המשולמות היום, שהן נגזרת של היקף התביעה, יכולות להכניס סכומי-עתק למערכת עבור תיקים שבירורם דורש עד שבוע התדיינות, ועוד זמן שיפוטי לכתיבת החלטות ופסקי הדין. שיטה זו מאפשרת לכסות את עלות ההתדיינות בתיקים גדולים. מנגד, בתיקים קטנים ראוי לבחון את התאמת מנגנון האגרות וסכומן להיקפי החומר והזמן שמצריך בירור התיק.

אפשר לקבוע מנגנון תמחור אגרות שונה, המתחשב בהיקף החומר, מידת ההעמקה והזמן השיפוטי שהתיק דורש, בהתאם לצורכי המערכת. כלומר, האגרה בתיקים מורכבים שדורשים זמן שיפוטי רב, תהיה גבוהה יותר, ולהפך. כך ניתן יהיה גם לבצע את התיקון המתבקש ביותר למערכת - הגדלת מספר השופטים בהתאם לכמות התיקים.

חוסר בשופטים הוא מרכיב מרכזי בהיווצרות העומס והתארכות ההליכים. לכן, אין מנוס ממינוי שופטים נוספים בכל הערכאות, על-מנת שייתנו מענה לערימות הענק של תיקים שנפתחים מדי שנה, ושיקדישו לתיק את הזמן הנדרש לבירור יסודי ומעמיק. זו הציפייה הבסיסית של כל אזרח המגיע לבירור עניינו במערכת המשפט.

ההתמודדות הנכונה עם העומס הרב על המערכת היא באמצעות גישה כלכלית שתאפשר תמחור נכון של הזמן השיפוטי והגדלת מספר השופטים בהתאם לכמות התיקים. לא באמצעות לחץ מוגזם על השופטים לסגור תיקים בכל מחיר. שינוי הגישה, ויישום הצעות אלה יחד עם חשיבה על רעיונות נוספים, יחזקו את אמון הציבור במערכת המשפט ויבהירו לעורכי הדין וללקוחותיהם שכל תיק בכל ערכאה יזכה לטיפול ולבירור יסודי ומעמיק, ושהצדק לא ייפגע מתכתיבי עומס ויעילות. עניין שעשוי למתן את כמות ההתדיינויות והיקפן.

■ הכותב הוא שותף-מנהל וראש מחלקת ליטיגציה במשרד עורכי הדין ליפא מאיר.