העיסוק בעתיד עולם העבודה אינו קריאה בכדור בדולח אלא תהליך מתמשך של התבוננות במגמות, בטכנולוגיות חדשות, בשיח שנוצר על כל מה שאפשרי או נדרש בתעשיות ובארגונים. לפעמים נדרשת נקודת מבט קצת אחרת על דבר מה שמתרחש ובעקבותיה ההבנה שגם אם אנחנו לא מבינים שינוי כזה או אחר עד הסוף, הוא ישפיע עלינו ולכן כדאי להתעכב עליו. בימים אלה ממש יוצא ספר חדש שמתבונן במבט אחר כזה בכל השינויים העומדים לפתחנו וטוען שהמשותף להם הוא שהם בעצם בלתי נראים. כדי לראות אותם צריך לקלף שכבות של תפיסות והנחות, והיום, בזכות הידע שנצבר, ניתן לעשות את הדבר הזה בדיוק ולארגן מחדש את העולם מנקודת מבט ששמה אותנו במרכז.
במאות האחרונות היינו שחקנים אנונימיים בתוך המערכות הגדולות, גם כצרכנים וגם כעובדים. לראשונה בהיסטוריה של האנושות, ניתן לאסוף ולעבד כמויות גדולות כל כך של מידע, עד שאנחנו יכולים ליצור סוג חדש לגמרי של ידע. הפרט בעולם החדש כבר אינו חלק ממסה אנונימית אלא אדם שאפשר להכיר אולי אפילו טוב מדי, ולתפור למידותיו שירותים ומוצרים. איך ייראה שוק עבודה בעולם כזה, שיודע עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו?
נוכחותה של היד הנעלמה בכלכלה מוכרת לנו מאז שאדם סמית תיאר אותה בספרו "עושר האומות" (1776). סמית טען אז שאותה יד נעלמה דואגת לכך שהעשייה האינטרסנטית של כל אחד מאיתנו תיצור גם השלכות חברתיות חיוביות. בספרם החדש Revealing the Invisible , מסמנים תומאס קולופולוס וג'ורג' אכיליאס מקבוצת דלפי את היד הנעלמה של העידן החדש. תמונת העתיד שהם משרטטים מעניינת ואולי גם מטרידה בדיוק בגלל אופי השינויים שמתרחשים סביבנו. לטענתם, בניגוד להתפתחויות של 200 השנים האחרונות, כמו תעופה, תחבורה, קו הייצור והאוטומציה, בבסיס המהפכות הטכנולוגיות של 200 השנים הבאות מצויים דברים שאנחנו לא יכולים לראות בעיניים. לדבריהם, שני גורמים חוברים יחד ליצירת תהליך שינוי שלא היה כאן בעבר. הטכנולוגיות החדשות, ובהן האינטליגנציה המלאכותית והתנועה האוטונומית במרחב, מייצרות "דברים" שיוכלו להבין את ההתנהגויות שלנו בפירוט כזה שאדם לא יוכל להגיע אליו, ויאפשרו לנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו פותרים בעיות, משנעים סחורה ואנשים, מגינים על נכסים, מוחשיים ואינטלקטואליים. הן גם יאפשרו לייצר מוצרים תפורים על פי מידה ומותגים המחוברים במהות לצרכים ולערכים שלנו.
כשאנחנו מדברים על העתיד, לא פעם אנחנו מתקשים לחבר בין השינויים שמתרחשים כעת לבין פריצות הדרך שעוד יבואו. לדוגמה, אם היו אומרים לנו בשנת 1900, כשחיו מיליארד איש על פני כדור הארץ, שנצטרך לחרוש את השדות כדי להאכיל 7 מיליארד, היינו כנראה אומרים שאין בעולם מספיק סוסים למשימה. היום, כש-2% בלבד מהעובדים בארה"ב עוסקים בחקלאות (לעומת 38% בתחילת המאה ה-20), התוצר גדול ב-2000% מזה שהיה ב-1900. וסוסים? הם כבר לא חלק מהתהליך. בהשאלה לעולם היום, נראה שבמקום לחשוב איך בונים יותר כלי תחבורה וכבישים כדי למלא את הצורך שלנו בניידות, מישהו ימצא את הדרך לשנע פי חמישה אנשים תוך הפחתת מספר כלי התחבורה ב-90%. הדרך לשם עוברת כנראה בחשיפה של דפוסים אישיים שאינם גלויים היום לעין.
אפשר כבר לראות ניצנים של העשייה הזאת, התפורה לפי מידה, באופן שבו מתפתח עולם המותגים. על פי חברת המותגים Interbrand, המותג התחיל את דרכו בתור סימון לזהות, התפתח לאמירה על ערך ואחר כך על חוויה. והיום אנחנו נמצאים בעידן הפרט, מה שהחברה מגדירה The Age of You, מותגים שרוצים לדעת הכול עלינו כדי לתת לנו מוצר תפור למידתנו. בתוך כמה שנים, לא נקנה מוצרי מדף אלא נחבור למי שיוכל לעזור לנו לתכנן את המוצר שמתאים עבורנו בדיוק ואולי אפילו נדפיס אותו במדפסת תלת-ממד ביתית. בתהליך הזה אפשר כבר לראות מותגים שמוכרים את עצמם לא לנו אלא למכונות שאנחנו מתייעצים איתן. זה מתחיל באופציה שתופיע בראש החיפוש שלכם בגוגל וימשיך במה שיציע לכם העוזר הדיגיטלי. בתוך כמה שנים, הטכנולוגיה תבנה עבורנו את המותג על פי כל מה שהיא תדע עלינו, וסביר להניח שהוא יגיע אלינו בלי שאפילו נדע לבקש אותו.
יש משהו מאיים במחשבה שהמערכות יבינו אותנו אפילו טוב יותר ממה שאנחנו מבינים את עצמנו, אבל לצד הסיכון יש גם סיכוי גדול. חישבו, לדוגמה, על היכולת של מערכות כאלה לזהות סיכונים רפואיים לפני שהם מתרחשים, לנהל את הבריאות שלנו ואת איכות החיים. ובמישור היומיומי, חישבו למשל על תעשיית האופנה בעולם שבו מראה מבוססת מציאות רבודה ביחד עם שירותי ענן של סטיילינג, עיצוב ותפירה ילבישו אותנו בבגד התפור למידותינו, תרתי משמע. כבר רואים התחלות של כל אלה, שיוצרים לא רק שירותים חדשים אלא גם צורות עבודה חדשות. קצב השינוי תלוי כנראה, בין השאר, ביכולת שלנו לקבל את המוצרים ואת השירותים המבוססים על טכנולוגיות שיודעות עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו. ואם לשפוט על פי העבר, זה יקרה מהר מכפי שנדמה.
שירות שלא ידעת שאתה זקוק לו
גם את עולם העבודה פוגשות התופעות האלה במקום הבלתי נראה וגם כאן צריך לקלף מוכר וידוע כדי לראות את מה שצפוי להתפתח. מסע אל עתיד שבו מכירים כל אחד מאיתנו מרמז על התהליך הצפוי בתעשיות, בארגונים, במקצועות. קחו לדוגמה את עולמות השירותים המקצועיים, משרדי ראיית חשבון, עריכת דין, פרסומאים, שירותים פיננסיים, הכשרות, פנאי, ביטוח. בעולם הישן, בארגון שנותן שירותים מקצועיים יש תפריט של שירותים והלקוחות רגילים לקבל מה שמציעים. הבנק מציע סוגי חשבונות והלוואות, ואנחנו הולכים לרואה חשבון או לעורך דין אם אנחנו זקוקים לשירות שהם מציעים. בעולם שהשתנה, נוספה אולי רק שקיפות שמאפשרת ביתר קלות להשוות וגם להחליף את נותני השירותים מדי פעם. אבל זה לא באמת העתיד המזומן לעולם העבודה. אם נישאר לרגע בעבודתם של נותני השירותים, החדשנות של המאות הקרובות תנבע ככל הנראה מהיכולת לתת שירות מותאם אישית למי שאולי אפילו לא יודע שהוא זקוק לו. וזה בתורו יגדיר מחדש את הציפיות מהמוצרים ומהשירותים המוצעים ואת היכולת לייצר צורות חדשות של שירותים ועשייה. זה עולם עבודה שדורש לזנוח באומץ את המוכר ואת הידוע, ללכת אל העולמות הנסתרים ולשאול מה אפשר לעשות איתם כדי לייצר מציאות חדשה - הזדמנויות חדשות לעבודה, לעיסוקים, למודלים עסקיים, לפרנסה ולעשייה. צריך להסתכל דווקא במקומות שנעלמים.
הכותבת היא יועצת אסטרטגית לעולם העבודה העתידי ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
