חשד: מידע אישי של מאות אלפי מלש"בים נסחר למטרות שיווק

בעקבות החשדות לשימוש במידע אישי מפולח ורגיש, הרשות להגנת הפרטיות פתחה בחקירה פלילית מסועפת במסגרתה התגלה כי חוליה בת ארבעה חשודים הקימה מערך סחר במידע אישי המבוסס על רשימות שהתקבלו ממערכות המידע של יחידת מיטב, האחראית על מיון ושיבוץ מועמדים לשירות צבאי • הרשות מייחסת לחשודים עבירות של פגיעה בפרטיות, קשירת קשר, שוחד והוצאת מסמך ממשמורת חוקית

מאגרי מידע / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מאגרי מידע / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הסתיימה חקירה פלילית בנוגע לסחר במידע אישי רגיש של מאות אלפי מועמדים לשירות צבאי (מלש"בים).

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה היום (א') כי היא סיימה בימים האחרונים חקירה פלילית נרחבת, שחשפה פגיעה שיטתית בפרטיותם של מאות אלפי חיילים משוחררים ואזרחים אשר מידע אישי רגיש אודותיהם הוצא מתוך מאגר מידע של יחידת מיטב בצה"ל.

"במסגרת החקירה שנוהלה על ידי מחלקת האכיפה ברשות, התגלה כי חוליה בת ארבעה חשודים הקימה מערך סחר במידע אישי המבוסס על רשימות שהתקבלו ממערכות המידע של יחידת מיטב, האחראית על מיון ושיבוץ מועמדים לשירות צבאי. בראש המערך עמדו שני אזרחים, אשר נעזרו בשני חיילים להם הייתה גישה למערכות אלה ואשר דרכם התקבלו רשימות ובהן מידע אודות ילידי 1988-1993, שהיו באותה תקופה לקראת שירות צבאי. המידע כלל פרטים רבים אודות המועמדים לגיוס ובין היתר פרטים ליצירת קשר, מספר הילדים במשפחה והתפקיד המיועד במסגרת השירות הצבאי".

על פי ממצאי החקירה, בין השנים 2011-2014 החשודים סרקו את הרשימות, ופיתחו תוכנה באמצעותה יצרו קשר עם חיילים, אזרחים ובני משפחה, לצורך שיחות שיווקיות. בנוסף, המידע נמכר לצדדים שלישיים. החשודים פעלו כך במשך מספר שנים, עד שהתקבלו תלונות רבות של אזרחים על שיחות שעוררו את חשדם. המתלוננים, שרובם שוחררו מצה"ל לפני שנים, ציינו כי הגורמים כינו עצמם "המרכז לחיילים משוחררים" או "יעוץ והכוונה לחיילים משוחררים" והציעו להם שלל שירותים ומוצרים בתנאים מועדפים. חלק מהמתלוננים אף מסרו כי הגורמים ידעו עליהם פרטיים אישיים רגישים כגון קיומה של אזרחות נוספת.

בעקבות החשדות לשימוש במידע אישי מפולח ורגיש, הרשות להגנת הפרטיות פתחה בחקירה פלילית מסועפת במסגרתה נתפסו מחשבי העסק ונחקרו המעורבים.

ממצאי החקירה הועברו למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הרשות מייחסת לחשודים עבירות של פגיעה בפרטיות, קשירת קשר, שוחד והוצאת מסמך ממשמורת חוקית.

אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים: "אנחנו מזהים, לצערנו, כי גם בארגונים בהם אמורה להיות מודעות מוגברת לחשיבות שבשמירה על מידע רגיש אין די הקפדה על מילוי הוראות הדין בתחום הגנת המידע האישי. כאשר מידע נאסף מאנשים על פי חוק, במסגרת שירותם הצבאי, ולא נמסר מרצונם, מוטלת על הארגון חובה ציבורית מוגברת בשמירה על הפרטיות שלהם. הרשות להגנת הפרטיות רואה בחומרה יתרה עבירות פרטיות נגד קטינים, כפי שארע במקרה זה ותמשיך לאכוף הוראות אלה בכל מקום בו נעשה סחר בלתי חוקי במידע אישי". 

על רקע החשד לגניבת מידע על מועמדים לשירות בצה"ל מתוך מערכת מיט"ב בצה"ל, אמרה היום ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, כי "מדובר בכשל כמעט בלתי נמנע בהתחשב בחוסר המודעות וההבנה באשר לצורך להגן על מידע פרטי רגיש, במצב החוקי הקיים ובחשיבות הלא מספקת המוקנית לזכות לפרטיות במדינת ישראל".

שוורץ-אלטשולר מציינת, כי "כיום אין מודעות בצה"ל ובגופים שלטוניים נוספים באשר ליכולת לעשות שימוש בפרטי מידע אישיים, לערך הכלכלי הגדול שלהם ולמוטיבציה לגנוב אותם וחלקם אף פטורים מחוק הגנת הפרטיות. לכן גם המערכות שאוגרות את פרטי המידע אינן מתוכנתות בצורה מאובטחת דיה, שתביא למתן התרעות מספקות על הורדת והעברת קבצי מידע, דבר שיכול אולי היה למנוע את הסיטואציה הנוכחית של גניבת מידע לאורך זמן. מה שאנו רואים הוא רק קדימון למה שיקרה כשידלוף מידע מהמאגר הביומטרי שעשוי לייצר גניבת זהויות בקנה מידע חסר תקדים או ממאגרי המידע הבריאותיים הכוללים מידע על בריאותינו ומצבנו הנפשי שאותם מוכרת המדינה לכל סטארט-אפ".

לדברי שוורץ-אלטשולר, "המסקנה הכוללת היא שחייבים לצמצם משמעותית את כמות המידע שהמדינה אוגרת עלינו, מחשש סביר שהוא עשוי להיגנב ושיעשה בו שימוש לא נאות. כמו כן, חובה לתכנן את מערכות המידע בהן נשמרים הנתונים כך שיקשו על גניבתם באמצעות מערכת הרשאות היררכית ויצירת מערכת שתתריע על הורדת מידע חריגה. לבסוף, יש להטמיע הן במערכת השלטונית והן בקרב כלל האזרחים את החשיבות של אבטחת מידע ושמירה על פרטיות, בכדי שתיכנס למודעות בכל פעולה של מסירת או קבלת מידע בחיי היומיום. כל מידע שנמסר היום, לכאורה למטרה אחת, ישמש מחר מערכות אחרות או גופים אחרים - למטרות חדשות".