אין מקום במטוס? יופי: כל השיטות להתמודד עם אובר בוקינג

למה כדאי להתעקש על טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה? • איך אפשר להימנע מלהיות הנוסע שיורד מהמטוס? • כמה פיצוי מגיע לכם? (רמז: הסכום עשוי להגיע לארבע ספרות)

מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב
מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב

כשבני הזוג ס' הגיעו לדלפקי אל-על בשבוע שעבר, יחד עם שני זוגות חברים בדרך לטיול ברומניה, קיבלה את פניהם הודעה שהם לא ציפו לה. "אתם לא עולים על הטיסה", בישרה דיילת הקרקע, "אנחנו באובר בוקינג (תפוסת יתר), והוחלט שאתם לא עולים". לנוכח דרישתם להבין כיצד הוחלט להדיר דווקא אותם מהטיסה שרכשו חצי שנה מראש, ובמכוון בחברת תעופה סדירה ולא בחברה לואו קוסט, חזרה דיילת הקרקע וציינה כי "אתם לא תעלו על הטיסה, ולא יעזור לכם כלום".

אובר בוקינג היא תופעה נפוצה בעולם התעופה, והיא גם חוקית. הרעיון הוא מקסום הרווח של חברות התעופה על מושבי המטוס, והרציונל מתבסס על סטטיסטיקות: שיעור הנוסעים שלא מופיעים לטיסה, אל מול צמצום הסיכוי להטיס מושב מיותם שיכול היה להימכר. על בסיס חישוב זה, חברת התעופה מוכרת יותר מושבים מההיצע המושבים הקיים במטוס. אלא שלפעמים התחשיב לא פוגש את המציאות - אל מול סטטיסטיקה של 2% עד 10% מהנוסעים שלא מגיעים לטיסה, מתרחשים מצבים שבהם כל הנוסעים הגיעו, ומכאן שיש כאלה שיצטרכו לוותר על המושב עליו שילמו ממיטב כספם.

מדובר בנוהל שטומן בחובו גם פיצוי של מאות ואלפי דולרים או אירו לנוסעים שהורדו מטיסתם, בהתנדבות או בכפייה. במקרים רבים מתנהלת "מסחרה" של נוסעים, שמבינים שחברת התעופה תקועה עם יותר מדי נוסעים - ומצליחים לקבל פיצוי מוגדל ואפילו כפול ומכופל. הנוסעים הפוטנציאליים להורדה מהטיסה הם לרוב נוסעים יחידים, ללא ילדים, רצוי עם כבודת יד בלבד. ולמרות זאת, גם נוסעים עם משפחות יודעים לספר כי התבקשו לוותר על מקומם בטיסה.

יש נוסעים שיקפצו על המציאה ויהפכו את הלימון ללימונדה - דרך כמה מאות דולרים (שיקבלו לעתים במזומן במקום), מיילים לצבירה, כרטיס טיסה עתידי או דרך הארכת החופשה כולל לינה בבית מלון. במצב תקין, חברות התעופה משגרות נציגים שמנסים לדוג מבין הנוסעים את אלה שיתנדבו לבלות עוד יום ביעד או לשלשל לכיסם כמה מאות דולרים בתמורה לטרטור בטיסה. בסופו של דבר מדובר בעניין שירותי שדורש מאמץ לתור אחר נוסעים שיזרמו עם הרעיון ולייצר מצב של win-win, בבחינת "נוסע מבסוט, חברה תעופה מרוצה". 

האופציות העומדות לרשות הנוסעים

כאשר נמצא הנוסע שוויתר על המושב בטיסה, חברת התעופה צריכה לדאוג שאותו הנוסע יגיע בכל אופן ליעדו במועד אחר. אופציה ראשונה ומועדפת, במקרה שלו"ז הטיסות של אותה חברה לאותו היעד מאפשר, היא להזיז את הנוסע לטיסה מאוחרת יותר באותו היום. במקרה כזה ייתכן כי זמן ההגעה ליעד גם לא יחייב מתן פיצוי. 

אופציה שנייה נשענת על הסכמים שיש לחברות תעופה מול חברות אחרות - כלומר להטיס את הנוסע במועד סמוך עם חברה אחרת. כאן יכול להיות קאץ' - לפעמים מדובר בטיסה לא ישירה העוצרת ביעד ביניים, ומכאן העניינים יכולים להסתבך. הסיבוך יכול להיגרם לדוגמה בגלל עיכוב שבגינו אתם עלולים לפספס את טיסת ההמשך ליעד, או שגם הפעם תורדו מהטיסה בטענה לאובר בוקינג, ויש גם נימוק: הנוסע שהורד מהטיסה, הוא לא לקוח ישיר של החברה, ולכן היא מחויבת אליו פחות. מכאן שאם לא מתחשק לכם לצאת להרפתקה, ההמלצה היא לסרב להצעה לטוס ליעד אחר עם חברה אחרת ולהעדיף טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה. 

אופציה שלישית נתונה גם היא לחסדי לו"ז הטיסות של אותה חברה ובעיקר לשעת הטיסה ממנה הורדתם, והיא הלנה של הנוסע בבית מלון בעיר או בשטחי נמל התעופה (כולל הסעה) והטסתו ליעד למחרת היום.

נשאלת השאלה מדוע נוקטות חברות התעופה שיטה של "כפייה" על הנוסעים שאין להם מקום. המקרה המפורסם בהקשר הזה הוא של חברת יונייטד, שמאבטחיה גררו מהמטוס נוסע בטענה לאובר בוקינג. המהלך בוצע באלימות, במחזה שהיה ללא ספק מזעזע ואף תועד על-ידי נוסעים אחרים ועורר סערה ציבורית.

הערכות משרד התחבורה בארה"ב הן שמרבית הנוסעים יורדים מהטיסה באופן וולונטרי. לפי נתוני המשרד, רק נוסע אחד מתוך 67 אלף נוסעים שמוותרים על טיסה בגלל אובר בוקינג מורד מהטיסה מבלי שהתנדב לכך.

מדיניות הפיצוי תלויה גם במדיניות של חברת התעופה. אחרי הסיפור של יונייטד, הודיעה חברת התעופה דלתא כי היא מעלה את הפיצוי המרבי במקרים של אובר בוקינג מ-1,350 דולר ל-9,950 דולר. גם בישראל מוגדר פיצוי לנוסעים, והוא יכול להגיע גם ל-3,000 שקל לכל נוסע - בהתאם למרחק הטיסה.

אמצעי מניעה: צ'ק-אין והגעה מוקדמים

איך אפשר לצמצם את האפשרות להגיע לדלפקים ולגלות שאתם לא מיועדים לעלות על טיסה? ביצוע הושבה מראש או צ'ק-אין מוקדם יתעדף אתכם על פני הנוסעים האחרים. גם סוכני נסיעות יכולים לדעת ולהתריע שמדובר בטיסה מלאה במיוחד. בנוסף, כדאי להגיע מוקדם לדלפקי הרישום, מפני שבדרך-כלל הנוסעים הראשונים עולים.

אגב, בטיסות צ'רטר (שכר) התופעה כמעט שאינה קיימת, משום שלא ניתן לבצע שינויים בכרטיסי הטיסה. גם חברות לואו קוסט לרוב נמנעות מהשיטה הזו, בעיקר לנוכח הפיצוי שהן יצטרכו לשלם לנוסעים.

בשבוע שעבר פרסמה חברת התעופה אמריקן איירליינס כי פיתחה מערכת שתאפשר לנוסעים לדעת כי מדובר בטיסה שהיא באובר בוקינג עוד לפני שהגיעו לשדה התעופה. נוסעים שלוקחים חלק בפיילוט שהחברה כבר מריצה, מקבלים הודעה מוקדמת לתיבת המייל או בהודעת טקסט לסלולרי, והם מופנים לשבץ לעצמם טיסה חלופית ואת הפיצוי על השינוי. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988