לפטר או לא לפטר: מה מונע מיונייטד לשלוח את מוריניו הביתה

ככל שהתפתח המשחק בין טוטנהאם למנצ'סטר יונייטד ביום שני האחרון, עברו המצלמות יותר ויותר מהמגרש אל מחוץ לקווים. למרות המשחק המצוין, הדרמה האמיתית התרחשה שם. מצלמה אחת התמקדה באופן קבוע בז'וזה מוריניו, מאמן מנצ'סטר יונייטד. מצלמה שנייה טיפסה במעלה היציע אל מנכ"ל המועדון אד וודוורד. ההקשר ברור - הקבוצה היקרה והמכניסה ביותר בעולם הספורט נראית ממוטטת ומפורקת, בדיוק ספגה את השער השלישי בבית מטוטנהאם (זו שלא הוציאה פאונד אחד על רכש בקיץ), ואין דרך אחרת שהספורט מכיר מלבד מכתב פיטורים של המנכ"ל למאמן.

הבעיה היא שלא תמיד כל כך פשוט לפטר מאמן, בטח בשלב כה מוקדם של העונה. מוריניו יושב על שכר שנתי של כ-20 מיליון ליש"ט לפי פרסומים בתקשורת. החוזה שלו מסתיים רק ב-2020 אחרי שהוארך בינואר האחרון. ביונייטד מסתכלים גם על התוצאות מחוץ למגרש, שאולי לא מעניינות את האוהדים, אבל מאוד מעניינות את הבעלים והמשקיעים - בחודש האחרון, החודש שבו החצים מופנים לכדורגל הגרוע שמוריניו אחראי לו, שני הפסדים משלושת משחקי פתיחת העונה בליגה, המניה של המועדון זינקה בכמעט 25%.

 i1

לך תפטר מאמן שמסדר רווחים כאלו למשקיעים ושסידר רק בעונה האחרונה דיבידנד של עשרות מיליוני פאונד למשקיעים. מה תגיד למשקיעים? שעם המאמן הבא התוצאות גם יגיעו למגרש? קבוצת הפאר האנגלית מתקשה כבר חמש עונות לשחזר את הישגי העבר, בהן ניסו מאמן סקוטי (מויס), וולשי (גיגס), הולנדי (ואן חאל) ופורטוגלי (מוריניו). וזה נראה גרוע מאוד עם מוריניו, והאוהדים חוששים מעוד עונה רווית אכזבות. אגב, באופן מפתיע, אחוזי הניצחונות של מוריניו הם הטובים ביותר בהיסטוריה של מאמני מנצ'סטר יונייטד (כולל אלכס פרגוסון), מה שלא הספיק בשנים האחרונות.

למה באנגליה מפטרים פחות

הפיטורים של מאמנים יקרים הופכים בלא מעט פעמים את הדוחות השנתיים של הקבוצות לקטסטרופה. ולא כולם מוכנים להיכנס לסחרור הזה. צ'לסי הודתה כי שני מהלכי הפיטורים של אותו מוריניו - פעם ראשונה ב-2007 ופעם נוספת בדצמבר 2015 - עלו לה 31.4 מיליון ליש"ט שנאלצה לשלם לו ולצוות המקצועי שלו כפיצויים. לעתים הגיבנת הזאת שנגררת במשך שנים, מונעת מאוחר יותר כסף שתוכנן לפיתוח הקבוצה, העלאת שכר לשחקנים בכירים, רכש וכו'.

באופן אירוני, דווקא שכר המאמנים הגבוה הוא זה ששומר עליהם בחלק גדול מהמקרים מפני פיטורים. בדוח שפרסמה אופ"א שסקר את מעמד המאמן בכדורגל האירופי ובחן את עונת 2014/15, נמצא כי שיעור הקבוצות בפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם הכדורגל, שפיטרו מאמנים עמד על 40% - נמוך משמעותית ביחס לליגות הגדולות באירופה. הסיבה לא נעוצה באיזו תרבות ארגונית סובלנית יותר שיש באנגליה. בחמש ליגות אירופיות עמד שיעור הקבוצות שפיטרו מאמנים על 90% ומעלה (מתוך 10 מאמנים שפתחו את העונה - 9 פוטרו), ב-11 ליגות שיעור הפיטורים עמד על בין 75%-89%, ורוב המועדונים נכנסו לקטגוריית הביניים - אם אפשר לקרוא כך לשיעור פיטורים של בין 50%-74%.

למה הסובלנות באנגליה? כאמור, גם בגלל שכר המאמנים הגבוה והפיצויים הכבדים אחר כך. אבל בין היתר כי בשנים האחרונות קיימת אצל חלק גדול מהבעלים, בעיקר בקבוצות הגדולות, תפיסה לפיה בשל התחרותיות הקשה בליגה ההצלחה לא צריכה להיות מסומנת בזכייה באליפות או בהתמודדות על אליפות. הצלחה יכולה להיחשב כל עוד סיימה הקבוצה במקומות 1-4 שמובילים לכניסה לליגת האלופות. לארסנל הייתה סבלנות לכישלונות של ארסן כל עוד הוא הצליח לסיים בטופ-4. מהבחינה הזאת מוריניו, שבעבר הובא למועדונים רק כדי לקחת אליפות ולא פחות מזה, עומד איכשהו במדדי ההצלחה החדשים של יונייטד למרות שאליפות אין באופק: בעונה שעברה סיימה הקבוצה במקום השני; עונה לפני כן (2016/17) הייתה גרועה והסתיימה במקום השישי, אבל הוא הציל את עורו בזכות זכייה בליגה האירופית שהבטיחה לו כניסה בדלת האחורית לליגת האלופות היוקרתית והמניבה. כניסה לליגת האלופות מתחזקת שביעות רצון אצל ספונסרים וגורמים מסחריים. וגם בעלים ומשקיעים יכולים לחיות איתה בשלום.

סוף ידוע מראש: פיטורים לא מועילים

מעבר לכסף קיימת הידיעה הברורה, מגובה באינספור מחקרים, כי פיטורי מאמנים לא באמת משנים את המצב. פיטורים מובילים לתקופה קצרה של "ירח דבש" שאחריה הקבוצה מעט מצליחה יותר, אבל מיד אחר כך היא חוזרת לנקודה ממנה באה. ויותר מזה, מתברר לרוב שהחלופות לא טובות יותר. מחקר חדש של פרופ' סטפן סיזמנסקי, שבוחן כבר שנים את הקשר בין פיטורי מאמנים להצלחה במגרש, מצא כי בחלק גדול מהמקרים בכדורגל האנגלי קבוצות שפיטרו מאמנים החליפו אותם ב"מאמנים פחות מוכשרים ועם פחות ניסיון". ברבע מהמקרים שנבחנו, המאמן שהגיע הוערך באופן ברור כבעל יכולת נמוכה יותר מזה שפוטר. והסיבות גם ברורות: אם פיטרת מאמן יקר בעל שם, ואתה עוד עומד שלם לו פיצויים נדיבים, עדיף שתסגור את הפער באמצעות מינוי זול של מישהו ללא ניסיון. לפחות יגידו שניסית.

אז למה קבוצות שוקלות פיטורים והולכות למהלכים הללו בכל זאת, למרות שזה כואב בכיס ולמרות שהתוצאות לא משתפרות? בעיקר בגלל עניינים של הערכה עצמית לא נכונה. טים וויגמור מ"האינדיפנדנט" כותב "שהסיבות הן מעבר לכדורגל. הרי 90% מהנהגים יענו שהם נהגים טובים יותר מהנהג הממוצע, כלומר לאנשים אין הערכה עצמית ריאלית. והאילוזיה הזאת נמצא גם בכדורגל: בעלים ואוהדים לא מסוגלים לעתים קרובות להבין מה הקבוצה שלהם שווה, אלא תמיד חושבים איפה הם היו רוצים לראות אותה". וזה מה שהקבוצה העשירה בעולם, מנצ'סטר יונייטד, שווה כבר כמה שנים טובות. עם או בלי מוריניו.