"מעבר להעברת ידע, אתה עוזר לתלמידים לצלוח מכשולים"

עבר: "עוד כילד, שתי המגמות, ההומאנית והריאלית, התרוצצו בי תמיד. בבגרות בהיסטוריה הוצאתי 6 ובמתמטיקה 9 או 10, אבל כיוון שאהבתי מאוד היסטוריה, החלטתי בשלב ראשון ללמוד את זה באוניברסיטה. תוך כדי כבר התחלתי ללמד. הייתי צוציק בן עשרים, הכנתי המון תלמידים לבגרויות ולימדתי גם אנשים מבוגרים ממני. בחרתי בהוראת היסטוריה כקריירה ראשונה, כי ראיתי בה דרך של חינוך. מעבר להעברת ידע לתלמידים, אתה גם עוזר להם לצלוח מכשולים בחיים. לא במקרה לימדתי בעיקר בבתי ספר אקסטרניים, שהיו בהם תלמידים מחוננים, שמכל מיני סיבות לא הסתדרו בבתי ספר שגרתיים. כשאתה מצליח, תחושת הסיפוק היא אדירה.

"העבודה הראשונה שלי כסטודנט הייתה בסוכנות ביטוח ליד הבורסה, שישבה אז בפסאז' של אלנבי. הייתי קופץ לשם לפעמים כדי ללמוד איך זה מתנהל, כי כבר בתיכון התחלתי קצת לקרוא על זה. אינטרנט לא היה אז וגם עיתונות כלכלית עוד לא הייתה. בשלב מסוים התחלתי ללמוד מנהל עסקים, ולמרות שקיבלתי הצעה לעבוד כיועץ שכיר בבנק איגוד, היה לי ברור שכשאסיים את הלימודים אקים עסק משלי. את 'מיטב דש' הקמתי בדיוק לפני 40 שנה ועשר שנים אחרי זה עוד המשכתי ללמד חלקית.

"המכנה המשותף בין הבחירה הראשונה לשנייה גדול יותר ממה שהוא נראה. החלטתי לשנות כי הרגשתי תחושת מיצוי בהוראה. הכנתי תלמידים לבגרויות, עם כמויות חומר אין סופיות, שבאופן טבעי דרשו יותר הרצאות פרונטאליות כדי להספיק ללמד את כל החומר, והתחושה היא שאתה חוזר על עצמך כמו תקליט. זה לא דיון, שיש לתלמידים זמן לענות או להתווכח. במשך עשור אמרתי את אותו הדבר, אבל כיוון שמאוד אהבתי את זה, היה חבל לי לוותר על זה ובינתיים גם הקמתי משפחה שהייתי צריך לפרנס. כיוון שבהוראה השתכרתי לא רע, התנהלתי עם שני הדברים במקביל. קשה היה להשתכר בשנים האלה רק משוק ההון, שהיה בראשיתו. הבורסה אז לא הייתה כמו היום, שאתה מחובר באינפוזיה למסכים".

הווה: "האמת היא שגם היום אני מלמד, אבל בצורה אחרת. אני מרצה הרבה מאוד בשוק ההון, שזה במידה לא קטנה חינוך פיננסי. אני כותב המון טורי דעה ומרצה ליועצים של הבנקים ובוועדות שונות, נפגש עם יועצי השקעות ולקוחות. את היכולת להעביר את המסרים בצורה ורבלית לתלמידים, ליועצים ולקהל הלקוחות רכשתי מההוראה. גם היכולת לכתוב באה יחד עם זה".

לו הייתי: "אפשרות אחת שעלתה בדעתי, גם בזמן אמת, הייתה לעשות דוקטורט במנהל עסקים. אפשרות שנייה היא שהייתי ממשיך להיות מורה להיסטוריה ולא נכנס לעסק עצמאי. אבל עד כמה שזה יישמע מוזר, גם היום, כשאני עוסק בחינוך פיננסי, הידע שלי בהיסטוריה משרת אותי כמנהל השקעות, כי זה נותן לי פרספקטיבה שאין להרבה אנשים".

 איור: גיל ג'יבלי

כתבות נוספות בפרויקט "דלתות מסתובבות: בכירי המשק מדמיינים מסלולים חלופיים":

● ארנה ברי: "פיתחתי רמה מסוימת של אוטיזם לדברים שמסיתים מהדרך"

● אבישי אברהמי: "לא הייתי משנה כלום, אבל הייתי עושה את זה יותר טוב"

● ראסל אלוונגר: "כישלון קורה כשאדם לא מעריך נכון את הדרך שהוא עושה"

● דב מורן: "אני היום מה שהייתי רוצה להיות, עם ההצלחות והצלקות"

● אברהם קוזניצקי: "הדבר הכי יציב במדינה שלנו הוא חוסר יציבות"

● אבי כץ: "אם הייתי באקדמיה, הייתי מקים את הפקולטה הכי חזקה בארץ"

● צבי יוכמן: "ממליץ לכל אחד שנכנס לעולם העסקים ללמוד ראיית חשבון"

● גבי רוטר: "חשבתי שזה מרתק שגשר יכול לחבר בין אנשים"