הנקראות ביותר

נדחתה בקשת אגד ודן לחייב את נצבא בהוצאות הליכי הקפאת הליכים של התחנה המרכזית החדשה

לטענת אגד ודן, לולא התנהלותה של נצבא, לא היה צורך בהליך הקפאת ההליכים של החברה, והיו נחסכות ההוצאות הגבוהות שהוצאו בעקבותיו ● השופט בנימין ארנון דחה את הבקשה תוך שהוא מצביע, בין היתר, על כך שאגד ודן "התעוררו מאוחר", ואף הצביע על כך שבזמן אמת טענה אגד אחרת

התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב / צילום: איל יצהר
התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב / צילום: איל יצהר

נדמה כי אין רגע דל בהליך הקפאת ההליכים של התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, שעניינה עדיין ממשיך להעסיק את בית המשפט ועורכי הדין של בעלי מניותיה.

חברות התחבורה אגד ודן עתרו לבית המשפט הדן בהליכי הקפאת ההליכים והסדר הנושים בעניינה של התחנה המרכזית, בבקשה לחייב את נצבא (שבשליטת אנשי העסקים קובי מימון וחיים צוף) בתשלום כלל הוצאות הליך הקפאת ההליכים, לרבות בתשלום שכר טרחת הנאמנים. נזכיר, כי אגד ודן הן בעלי מניות מיעוט בחברה המחזיקה בתחנה המרכזית החדשה, ואילו נצבא היא בעלת השליטה בה.

לטענת אגד ודן, לו הייתה נצבא פועלת בתום לב ולטובת החברה, ניתן היה לפרוע את מלוא חובות הנושים של החברה המחזיקה בתחנה המרכזית החדשה, ואף לחלק דיבידנד לבעלי המניות בחברה. כך, טוענת אגד ודן, ניתן היה לחסוך את הוצאות הליך הקפאת ההליכים, המסתכמות במיליוני שקלים.

השופט בנימין ארנון דחה את הבקשה, תוך שהוא מציין כי אגד ודן לא טרחו להעלות בפניו בזמן אמת טענה כי אין סיבה ותכלית לנקוט בהליכי הקפאת הליכים, או טענה לפיה החברה המחזיקה בתחנה המרכזית יכולה למכור את נכסיה ללא מעורבותו של בית המשפט.

כך כתב ארנון בהקשר זה: "בקשה זו הוגשה על ידן כ-6 שנים מאז ניתן צו הקפאת ההליכים לחברות, וכ-10 חודשים לאחר מתן פסק הדין. יש בשיהוי ניכר זה כדי לפגוע באמינות טענותיהם שכן הן לא טרחו לנמק מדוע השתהו בהגשתה של בקשה זו, ומדוע הן 'כבשו' טענותיהן אלה בזמן אמת".

זאת ועוד, השופט ארנון הצביע על כך שעיון בכתבי הטענות שהגישה אגד במסגרת ההליך מלמד כי אגד סברה בזמן אמת שיש להורות על פירוקה של החברה.

בנוסף, ציין ארנון, יש לדחות את הבקשה להשית על נצבא את כל הוצאות ההליך גם משום שקיימת בתיק חוות-דעת כלכלת של הנאמנת, רו"ח עליזה שרון, הקובעת כי לא ניתן היה למנוע את כניסת החברה המחזיקה בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב להליכי הקפאת הליכים. עוד ציין השופט ארנון, כי אגד ודן לא הצביעו על מקור משפטי-נורמטיבי כלשהו שבכוחו לסייע לבקשתן.

עוד ציין ארנון כי הבקשה שהגישו אגד ודן מושתת על "חוכמה בדיעבד": "איני סבור כי מי מהצדדים, לרבות אגד ודן, היה יכול לדעת, בראשיתו של ההליך, את גובה התמורה שתקבע בסופו של דבר, ולהסיק מראש כי אכן היה די בתמורה שתתקבל כדי להביא לתשלום מלוא חובות התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב לנושיהן".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתהרפורמה של שקד בסדר הדין האזרחי: אי-ודאות לגבי יכולתה ליצור ודאות