מיטות חכמות, רופא קשוב ומעקב רציף אחרי מצב החולה: כך ייראה בית החולים של העתיד

מהפכת המידע עדיין לא שינתה מהיסוד את בתי החולים אבל אנשי מקצוע כבר מדמיינים איך הגופים האלה ייראו בעתיד • איך שיתוף פעולה טרי בין היל–רום האמריקאית לארליסנס הישראלית ישנה את תפקיד המיטה, מי יכשיר את הסטודנטים ומה הסיכוי לרפואה מותאמת אישית

אבנר הלפרין ופול ג’ונסון / צילום:יחצ
אבנר הלפרין ופול ג’ונסון / צילום:יחצ

1. המיטה החכמה של היל-רום וארליסנס: תקשורת משופרת בין האחות לחולה

כ-11 שנה אחרי שחברת ארליסנס הישראלית וחברת היל-רום האמריקאית החלו את שיתוף פעולה ביניהן, הן חתמו היום (ב') על שיתוף פעולה משמעותי יותר: מערכת של ארליסנס תוטמע בכל מיטה של היל-רום. מבחינת החברה הישראלית, מדובר בהישג של ממש, מאחר שהיל-רום היא החברה המובילה בפיתוח מיטות בתי חולים, נוסף על תחומים נוספים שהיא פעילה בהם.

כבר לפני 11 שנה הייתה היל-רום בעיצומו של מהלך יציאה מתחום הריהוט אל תחום המידע, במטרה להפוך את מיטת בית החולים שלה למיטה חכמה. אז היה המהלך הזה חדשני, אבל היום הוא נשמע מובן מאליו, הרי החולה מבלה את רוב זמנו באשפוז במיטה, והיא "נוגעת" בו יותר מכל מכשיר ניטור אחר, הן מבחינת שטח המגע והן מבחינת משך המגע.

"החברה הגדירה עשר קטגוריות שהיא רוצה להוביל, ואני אחראי על שלוש מהן", אומר פול ג'ונסון, מנהל תחום מערכות תמיכה בחולה (כלומר, מיטות) בהיל-רום. "האחת היא שמירה על בטיחות החולים בכניסה אל המיטות וביציאה מהן, על ידי הפיכת המיטות לחכמות. בתוך זה אנחנו כוללים הנעה בטוחה של המטופל בתוך המיטה והתרעות על הידרדרות. קטגוריה שנייה היא ניטור כללי באמצעות המיטה ומניעת פצעי לחץ, והשלישית - טכנולוגיית תקשורת מתוחכמת יותר בין החולה לאחות, ובין האחיות לבין עצמן ושאר אנשי הצוות. מנקודת המבט של המטופל, מדובר ב'דור הבא' של לחצן המצוקה, שגם מכיל פיצ'ר קטן אך קריטי - אישור שהקריאה התקבלה. מבחינת האחות, מדובר במערכת תעדוף ותכנון שהמשמעות שלה היא שהיא יכולה להגיע ליותר חולים במסלול קצר יותר. כמו כן, מאפשרת המערכת תקשורת מהירה בין אנשי צוות".

השליטה הזאת בלוח הזמנים של הצוות המטפל, בעזרת אלגוריתמים מתוחכמים, בשילוב עם התרעות לגבי הפציינט, הופכת את היל-רום לשחקנית ראשית בעולם המידע בבית החולים.

אתם למעשה כבר מתחרים בחברות טכנולוגיה ומכשור רפואי מובילות מכל הקטגוריות, ולא רק בחברות המספקות מיטות.

ג'ונסון: "יש מקום לניטור על ידי כולם, ולניטור דרך המיטה יש יתרונות ייחודיים. בטיפול נמרץ זירת הניטור והמידע היא מאוד צפופה, ואילו במחלקות אחרות החולים פחות מנוטרים על ידי מכשירים ויש פחות דגש על תעדוף ולכן שם יש לנו פחות תחרות".

קטגוריה חדשנית נוספת של היל-רום, שאינה תחת ניהולו של ג'ונסון, היא ייצור שולחנות ניתוח המתאימים את עצמם תוך כדי ניתוח לפעולות של רובוט ניתוחי. בין כל המוצרים של היל-רום היום, זה אולי המוצר שנותן את התחושה העתידנית ביותר: השולחן מקבל מידע בזמן אמת על תוכנית הניתוח ונע ונד כך שלרובוט תהיה גישה טובה יותר לאזור המנותח. מדובר בשיתוף פעולה של היל-רום עם חברת אינטואיטיב, המובילה את התחום עם הרובוט דה וינצ'י.

מעניין שחברת רובוטיקה לא שאפה לפתח את השולחן הנע הזה בעצמה, הרי התנועה של המיטה היא משמעותית לדיוק הניתוח.

"אנחנו המומחים לטכנולוגיות מסוג זה. אינטגרציה ברמה כזו של תזוזה הדדית מדויקת, אכן מצריכה שיתוף פעולה מאוד מיוחד בין החברות וצוות מו"פ משותף שנוצר בו אמון רב.

"גם אנחנו עצמנו עובדים היום בסטנדרטים יותר פתוחים. בעבר המטרה שלנו הייתה למכור כמה שיותר מוצרים נלווים על גבי המיטה, ושהלקוח יקנה כמה שיותר מוצרים רק שלנו. היום אנחנו מבינים שאנחנו לא נשלוט בכל זירת החולה באופן בלעדי, ולכן ככל שנהיה פתוחים יותר לאינטגרציה עם מוצרים אחרים, כך יגבר הסיכוי שלנו למכור יותר מוצרים משלנו".

נוסף על המוצרים הללו, להיל-רום חטיבות שאינן קשורות למיטות: חטיבת בדיקות עיניים, חטיבת בדיקות כלליות (כגון אף אוזן גרון) וחטיבת ציוד נלווה לניתוחים. החברה מעוניינת לבצע רכישות בכל הקטגוריות. "המנכ"ל החדש שלנו, ג'ון גרוטלרס, הצהיר בבירור שזו כוונתו", אומר ג'ונסון.

מה הם מוצרי העתיד הרחוק שאתם חושבים עליהם כבר היום? איך תיראה מיטת המחר וסביבתה?

"אנחנו עסוקים מאוד בלשאול את עצמנו מהו בעצם 'האינטרנט של הדברים', שהוא למעשה הקטגוריה שבה אנחנו פועלים. גולת הכותרת שלנו היא להגיע להתרעה מוקדמת יותר על הידרדרות ולמנוע כך החמרה במצבו של החולה בבית החולים. כבר היום אנחנו מתריעים על יציאה מהמיטה כדי למנוע נפילה. כבר היום אנחנו מתחילים להשתמש בנתונים שמגיעים מהמיטה כדי למנוע תגובה חריפה של חולים לזיהום - אחד האירועים שניתנים למניעה והורגים חולים בבתי החולים. אנחנו מרגישים שהטכנולוגיה כבר קיימת אבל צריך להוציא ממנה יותר.

"שאיפה נוספת היא לקבל את הטיפול מהמיטה עצמה. המיטה תזוז וכך תמנע מצבים רפואיים שנובעים מחוסר תזוזה. כבר היום המיטות שלנו עוזרות למטפל להניע את המטופל אם הוא כבד, ובעתיד ייתכן שתהיה תנועה אוטומטית".

כאשר אתם מעורבים היום בהקמת בית חולים חדש, במה הוא שונה מבתי החולים הקיימים?

"כל המיטות חכמות, כל המכשירים הם אלחוטיים, ללא כבלים - זה משהו שמאוד חשוב לצוות והם תמיד שואלים מה הגודל של המוצר, כמה מקום הוא יתפוס וכמה מסורבל הוא יהיה. בתי החולים נבנים מראש כך שאפשר יהיה לתלות מכשירים מהתקרה, יש פחות ניירת כמובן. ישנו אלמנט של אווירה נעימה יותר - תאורה רכה, מפלי מים. בינתיים השינוי איננו מהפכני - זה אותו בית החולים בסך הכול, אבל מושקעת מחשבה רבה לזירוז תהליכים ומניעת עיכובים, כי רוצים להוציא את המטופל חזרה הביתה כמה שיותר מהר"

אתם חושבים כבר על עולם שבו רוב הטיפול ייעשה בבית? מה יהיה תפקידכם אז?

"בהחלט. אנחנו כבר פעילים עם כל קווי המוצרים שלנו במרפאות מסוג 'מיקרו-בית-חולים', שבהן מבצעים בעיקר ניתוחים ללא אשפוז, אך גם בבתי חולים כאלה, החולים שוהים במיטות ועלולים להימצא בסיכון ויש לעקוב אחר מצבם. אנחנו מאמינים שנהיה פעילים גם בטיפול ביתי. מגמת המעבר לבית היא חלק ממגמה נוספת שבה בית החולים הופך בהדרגה להיות גם המבטח. כך נשמר הרצף הטיפולי בין הרופא בקהילה, בית החולים והטיפול הביתי. כדי לנהל את הרצף הזה ולוודא שהמטופל הביתי לא חומק מהרדאר של המערכת, אנחנו צריכים טכנולוגיות כמו המיטות החכמות וכמו תחנות ניהול המידע החכמות, שהיום משמשות את צוות הסיעוד במחלקה אך יכולות לשמש גם מערך של רופאים ואחיות שעוקב אחרי מטופלים בביתם".

"שיתופי פעולה לא מתפתחים כל כך מהר"

ארליסנס, שעמה חתמה היום היל-רום הסכם שיתוף פעולה, מפתחת חיישנים המונחים מתחת למזרן ומדווחים באופן מדויק על קצב לב, קצב נשימה ומדדים נוספים שבאמצעותם ניתן לאתר מוקדם ולמנוע הידרדרות במצב החולה. הערכת החברות היא שהמוצר עם המערכת של ארליסנס יופעל ב-20%-30% מהמיטות שיימכרו ובשנים הקרובות המכירות יגיעו לעשרות אלפי מיטות.

כל מיטה תכלול סנסורים, אולם בית החולים יוכל להחליט באילו מיטות להפעיל אותם, תמורת תשלום נוסף שיתחלק בין החברות. השת"פ אינו בלעדי, כלומר, ארליסנס תמשיך לשווק את המערכות שלה גם באופן עצמאי וניתן יהיה להטמיע אותן במזרנים שונים ובכיסאות ליד מיטות החולים.

אבנר הלפרין, מנכ"ל ארליסנס, אינו חושף את היקף ההכנסות של החברה, אולם לדבריו מוצרי החברה טיפלו עד היום ביותר ממיליון חולים והצילו חיים באלפי מקרים, והשת"פ הנוכחי עם היל-רום צפוי להציל עשרות אלפי חולים בשנה בארה"ב ולחסוך מיליארדי דולרים לבתי החולים. "במהלך 18 החודשים האחרונים ראינו עלייה מואצת באימוץ המערכת שלנו, שאנחנו מתקינים במרכז רפואי חדש אחת לשלושה ימים", הוסיף.

"כאשר התחלנו את המגעים עם היל רום לראשונה, לפני 11 שנה, אמרנו, 'הנה בתוך כמה חודשים אנחנו כובשים את השוק'. אולם, שיתופי פעולה עם חברות גדולות לא מתפתחים כל כך מהר, דרושה היכרות הדדית ובעיקר דרוש התזמון הנכון", אומר הלפרין ל"גלובס". "בתחילת הדרך המוצר שלנו פשוט לא היה טוב מספיק לסטנדרטים שלהם. בהדרגה שיפרנו אותו, אך במקביל היל-רום הייתה צריכה לפתח את האסטרטגיה המשותפת המתאימה. המשכנו בדיאלוג לאורך כל השנים ועכשיו כאשר תוכננה המיטה החדשה של החברה, ההטמעה של המוצר שלנו בתוכה התגלתה כדבר הכי מתאים".

החזון המקורי של ארליסנס היה להגיע ישירות לשוק הביתי, אך כיום היא אינה משקיעה משאבים רבים בתחום הזה. "מתברר שאנחנו לא נהיה החברה שתשווק מוצרים ישירות לצרכן", אומר הלפרין, אולם עם התפתחות מערך הטיפול הביתי בחולים קשים, ייתכן שתפלוש ארליסנס גם לתחום הזה באמצעות לקוחותיה בבתי החולים.

2. "נחזור לרעיון של 'רופא הכפר', רק משודרג טכנולוגית"

בית החולים של העתיד עמד במוקד כנס שנתי שקיים בית החולים שיבא, בהשתתפות מנהלי בתי חולים מכל העולם, ואחת השאלות המרכזיות שעלו בו הייתה האם בתי החולים יצטמצמו. התשובות לשאלה הזאת היו מגוונות, בהתאם לארצות המוצא של הדוברים. "בארה"ב, המגמה הזאת נמצאת בעיצומה, ואילו בישראל וברוב המדינות הנוספות ששלחו נציגים יש מחסור במיטות ולכן למרות מגמות אשפוז היום והאשפוז הביתי, אין צפי לקיטון במספר המיטות או לסגירת בתי חולים בטווח הקרוב", אומר ד"ר איל צימליכמן, סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא לרפואה וחדשנות. נהפוך הוא, תפקידם של בתי החולים בחברה אף צפוי לגדול. 

בתי החולים הופכים להיות בעלי המידע על הפציינט ולכן מעורבים ושותפים בתהליכי פיתוח מוצרים וטיפולים חדשים, באופן עמוק עוד יותר מבעבר, ובשלבים מוקדמים יותר. "הרופאים הופכים להיות גורם משמעותי עוד יותר במחקר אפליקטיבי, בפיתוח מוצרים וטיפולים רפואיים", אומר צימליכמן. "ועם זאת אנחנו נראה כנראה בבתי החולים פחות מעבדות ביולוגיות 'רטובות' למחקר של רופאים, ויותר מתחמי חדשנות שבהם אנחנו מעבירים חלק מהמחקר שבוצע 'על רטוב' לעולם החישובי".

לבינה מלאכותית יהיה תפקיד חשוב יותר ברפואת העתיד. הרופא, שהיום המוח שלו הוא בעצם מערכת עיבוד המידע המרכזית של בית החולים, יוציא יותר ויותר מן העבודה הזאת אל המערכות החישוביות, ותפקידו יהיה לבצע בקרה על החלטות המערכת וכן לתווך את המלצות המערכת לחולה, ולעזור לו לקבל החלטות משלו וליישם אותן.

האם הדמות הזאת המתווכת בין מערכת הבינה במלאכותית לחולה תהיה בהכרח רופא?

צימליכמן: "בטווח הנראה לעין, בהחלט. הרופאים יצטרכו להיות בעלי כישורים בין-אישיים טובים יותר כי זה יהיה עיקר תפקידם. נחזור לרעיון של 'רופא הכפר', אף שהוא יהיה משודרג טכנולוגית.

"בכנס דנו בשאלה מי יהיו השותפים הטבעיים שלנו למהלכים הללו, ואלה הם במידה רבה חברות הביטוח, שיחד איתנו אוספות את המידע על החולה ומנתחות אותו, אולם גם חברות הטלקום. שותפות עם חברות טלקום פירושה שאנחנו צריכים לסגל קצב התחדשות הרבה יותר מהיר, שישפיע על כל התרבות של בית החולים".

בכנס דנו גם בשאלת ההכשרה של סטודנטים. "עלתה האפשרות שבתי החולים יוציאו את תפקיד הכשרת הסטודנטים למוסדות אקדמיים בהגדרה, כדי להתמקד יותר בטיפול עצמו, אולם ההכרעה הייתה שבינתיים נמשיך להכשיר אצלנו את הרופאים משלב מוקדם בקריירה שלהם, כי התרומה ההדדית מצדיקה את ההשקעה", אומר צימליכמן. "עם זאת, המגמה כן תהיה מעבר ללימוד באמצעות מערכות סימולציה רובוטיות, כדי להפחית סיכון בפרוצדורות שמבוצעות בידיים שהן עדיין לא מיומנות".

סוגיית הסוגיות היא אולי האי-שוויון בין אזורי הפריפריה המרוחקים למרכזי הערים, ובין בתי החולים הפרטיים לציבוריים. בכנס לא ניתן מענה של ממש לבעיה, וגם אם נדמה שהטכנולוגיה יכולה לתמוך בהבאת שירותי רפואה לפריפריה, יש לה מחיר שיוכלו לשלם רק בתי החולים האמידים יותר, כך שהיא עלולה גם להרחיב את הפער.

"קיוסק של טיפולים"

גם במכון הישראלי לחדשנות נערך לאחרונה מיפוי של מגמות בתחום בתי החולים של העתיד.

יעל אופיר, ראש תחום בריאות ומדעי החיים במכון: "המפתח לבית החולים העתידי הוא ניטור רציף ואיכותי של מדדי החולים. זהו המפתח לבית חולים קטן ומקצועי, שאפשר להביא בו את הטיפול הדרוש בקלות רבה יותר אל החולה, שיימצא פיזית ב'מרכז' ולא יתוזז בין המחלקות.

"בזכות ניטור איכותי, בית החולים יוכל לשחרר הביתה יותר חולים מורכבים שהיום נמצאים באשפוז ממושך, ולטפל בהם בעת חירום רק כאשר יש התרעה על כך שמצבם מידרדר. בית החולים ישמש מקום לביצוע הפרוצדורות הרפואיות, ופחות לאשפוז, ובאמצעות מערכות הניטור, ניתן יהיה לתעדף בקלות רבה את המטופלים ולנהל את משאבי בית החולים, כדי שהביקור יהיה קצר יותר. פחות זמן יושחת על המתנות, ולכן יידרש גם פחות מקום פיזי והתחושה תהיה יותר של מעין 'קיוסק' של טיפולים".

אם ניטור רציף הוא המפתח, מה החסם העיקרי היום בפני ניטור מוצלח?

"הטכנולוגיות ברובן עוד לא הוכיחו את עצמן. ייתכן שחלקן מצוינות, אבל עוד לא נאסף המידע שיוכיח זאת מעבר לספק הדרוש כדי להסתמך עליהן בעולם הרפואי.

"אתגר נוסף הוא ההתנהגות, שהיום ברובה אינה מנוטרת. למשל, אנחנו רואים את מה שאנחנו חושבים שהוא תגובה לנטילת תרופה, אך לא יודעים אם אמנם המטופל נטל את התרופה בזמן ואם לא - מה הניטור בעצם אומר? במחלות כרוניות, אין ברירה אלא לעקוב אחרי ההתנהגות כדי לנהל את המחלה, אך לא ברור עדיין איך לעשות זאת בדיוק, ולא בטוח שכל החולים יהיו מעוניינים בכך".

מה שבטוח, אומרת אופיר, הוא שהטיפול בחולים מורכבים או כרוניים אחרי אשפוז חייב להשתפר, וכנראה בית החולים הוא זה שיציע להם את החבילה המלאה - טיפול בזמן האשפוז וטיפול לאחר השחרור.

אופיר אינה מאמינה שבית החולים של העתיד יוכל להציע רפואה מותאמת אישית באמת לכל מטופל, כי זה יותר מדי מורכב ולא לגמרי משתלם להגיע לרמת דיוק כזו. עם זאת, היא בהחלט רואה פיצול של המחלות לתתי-מחלות ושל קבוצות האוכלוסייה לתתי-קבוצות לשם טיוב התאמת הטיפול. 

ארליסנס

שנת הקמה: 2004

תחום פעילות: ניטור רציף ללא מגע של חולים במיטתם

מייסדים: דני לנגה, יוסי גרוס

מנכ"ל: אבנר הלפרין

גיוסי הון עד היום: 106 מיליון דולר

משקיעים: הקרנות פיטנגו, JK&B, אתגר, קרן OBV של משפחת מקוב, חברת מיטסוי היפנית, סמסונג, חברת וולץ' אלין (שנרכשה מאוחר יותר על ידי היל רום), פרוסיד, דוקור, Bridge Investment

היל-רום

שנת הקמה: 1929

תחום פעילות: מיטות ושולחנות ניתוח לבתי חולים, מכשירים לבדיקות עיניים, ציוד ניתוחי

מנכ"ל: ג'ון גרוטלרס

מספר עובדים: כעשרת אלפים. מטה החברה נמצא בשיקגו, ארה"ב

הכנסות בשנה שהסתיימה בסוף הרבעון השלישי של 2018: 2.85 מיליארד דולר (צמיחה של 4%)

שווי שוק: 6.3 מיליארד דולר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988