בריחת המוחות מישראל היא אגדה אורבנית | דעה

נתוני הלמ"ס מתיחסים רק לאקדמאים שלמדו בישראל ועזבו. אבל מה עם אלפי האקדמאים שעלו לישראל?

עולים חדשים מגיעים לישראל/  צילום: אריאל ירוזולימסקי
עולים חדשים מגיעים לישראל/ צילום: אריאל ירוזולימסקי

נתחיל מהסוף. אין בריחת מוחות מישראל. להיפך יש כניסת מוחות מאסיבית נטו זה שנים רבות.

העיוות קיים כי משום מה סופרים רק את האקדמאים הישראלים שלמדו בארץ ועזבו לחו"ל, אך "שוכחים" לספור מאות-אלפי אקדמאים עולים חדשים שהגיעו וממשיכים להגיע לישראל "מן המוכן". כשני-שלישים מהעולים החדשים, מעל גיל 18, הם אקדמאים, שיעור יציב וקבוע זה שנים.

מסתבר, שהלמ"ס מבצעת מעקב רק אחרי מי שלמדו באקדמיה בארץ ומתעלמת ממי שלמדו בחו"ל והגיעו לארץ. לכן כשהתפרסמו נתוני שנת 2015 למשל, על "בריחת מוחות" של 1,360 אקדמאים ישראלים נטו שנותרו בחו"ל (החישוב הוא אקדמאים ישראלים שחזרו לארץ מחו"ל, בניכוי אקדמאים ישראלים שעזבו את הארץ), התעלמו מ-14,870 העולים האקדמאים שהגיעו לישראל באותה שנה. פי עשרה ממספר העוזבים. 48% מהם היו בעלי תואר שני ומעלה.

אז לא בריחת מוחות, אלא כניסת מוחות! נראה, שסיפורי "בריחת המוחות" הם פיקציה, אגדה אורבנית. אם רואה-חשבון היה מוציא דו"ח כזה, הוא היה מפוטר, אבל ללמ"ס מותר.

הלמ"ס לא מתעלמת לגמרי. נצטט ממחקר שפרסם לגבי 31 אלף העולים שהגיעו ב-2015: "רמת ההשכלה של העולים ב-2015 הייתה נמוכה מעט יותר לעומת העולים בשנה הקודמת. מתוך בני 15 ומעלה, שידוע מספר שנות לימודיהם, 65% למדו 13 שנות לימוד ומעלה (בהשוואה ל-67% ב-2014)".

משקל האקדמאים מקרב העולים גבוה מהממוצע בישראל, 48%. משקל האקדמאים בישראל הוא השלישי בגובהו בעולם (אחרי יפן וקנדה). והכי חשוב: יותר מרבע מהמגיעים מדי שנה, בממוצע 3,500 עולים, הם בעלי מקצועות קריטיים לנו: טכנולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב, רפואה ומדעים מדויקים.

לפני כשנתיים פרסמה הלמ"ס מחקר שמצא ש-30 אלף ישראלים אקדמאים ירדו מהארץ, בשנים 1980-2010. וכך, הכותרות על "בריחת מוחות" חגגו. אך "שכחו" כי בשנים האלו הגיעו כ-290 אלף אקדמאים שישראל קיבלה "מן המוכן" כעולים מרוסיה, אוקראינה, צרפת, ארה"ב ומעוד. מאלו ננכה כ-25 אלף עולים אקדמאים, שעשו סיבוב וירדו אחר-כך מהארץ.

כך, שאין "בריחת מוחות" אלא בשנים 1980-2010 הייתה "כניסת מוחות" נטו של כ-235 אלף אקדמאים.

מאז שנת 2010 הקצב לא השתנה. בשנים 2010-2018 הגיעו לישראל כ-105 אלף אקדמאים, שלמדו בחו"ל (מתוך כ-198 אלף עולים סה"כ), ועזבו בנטו כ-22 אלף אקדמאים שלמדו בישראל (בנטו, כי מול אקדמאים ישראלים שעוזבים יש אקדמאים ישראלים שחוזרים). משמע, נוספו בתקופה זו כ-83 אלף אקדמאים נטו שהגיעו מחו"ל, קצב של כ-9,000 בשנה. זו כניסת מוחות מאסיבית ביותר.

לסיכום, מ-1980 ועד 2018 נוספו למדינה בנטו, לאחר ניכוי האקדמאים ש"ברחו" מישראל, כ-315 אלף אקדמאים "מן המוכן", שלמדו בחו"ל. מעולם לא הייתה בריחת מוחות. להיפך, תמיד כניסת מוחות מאסיבית.

במאי 2017, הוצגו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת נתוני התוכנית להשבת אקדמאים ומדענים, של המועצה להשכלה גבוהה. ב-2011-2016, יותר ממחצית מהנקלטים בסגל הבכיר באוניברסיטאות - מדענים חוזרים. סה"כ נקלטו 4,900 חברי סגל בכיר חדשים (דוקטורים ופרופסורים), כאשר מחציתם בגילאי 30-40, מה שמוריד את הגיל הממוצע בקרב הסגל הבכיר.

בנוסף, לפי הערכות, עוד לפחות כמחצית מהמספר הזה נקלטו בתעשייה וביזמות פרטית. סה"כ חזרו לישראל בין 2010-2016 כ-4,000 ישראלים בעלי תואר שלישי ומעלה (פרופסורים ודוקטורים).

בנוגע לאקדמיה הישראלית - הכול הוא עניין של תקציבים, וכשיש תקציבים לאקדמיה, רוב המדענים הישראלים השוהים בחו"ל שמחים לחזור לארץ. אבל התופעה החשובה באמת היא לא האקדמיה, אלא היכולת של הסקטור הפרטי ובעיקר ההייטק, לקלוט את כל האקדמאים שעלו או חזרו לארץ.

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988