המבחן הגדול עוד נמצא לפני אביחי מנדלבליט

לא כולם יודעים, כי המשפטן המדופלם, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, היה בצעירותו שחקן כדורגל מצוין בקבוצת הנוער של מכבי תל-אביב. הוא שיחק לצד נערים שהפכו ברבות הימים לשחקנים מפורסמים, כמו מוטי איווניר ובוני גינצבורג.

כשנכנס מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, בתחילת פברואר 2016, הוא המשיל את עבודתו למשחק האהוב עליו ואמר: "מגיל צעיר אני משחק כדורגל, אוהד כדורגל ונושם כדורגל. כדורגל הוא קודם כול משחק קבוצתי. המפתח להצלחה הוא שיתוף-פעולה בין כלל מערכי הקבוצה ועבודת צוות. את תפיסת העולם הזו יישמתי לאורך 30 שנות השירות הציבורי שלי... בכוונתי ליישמה גם במסגרת התפקיד הנוכחי".

אבל פחות משלוש שנים אחרי, נדמה שלאחרונה המשחק הקבוצתי של מנדלבליט וחבריו בצמרת הפרקליטות ומשרד המשפטים, קצת נפגם. אם להמשיך את האלגוריה של היועמ"ש, בואו נגיד שהפרקליטות לא ממש משחקת את ה"טיקי-טאקה" של ברצלונה בימיה הגדולים.

עבודת הצוות התקלקלה בעיקר על רקע "פרשיית דינה זילבר", המשנה ליועמ"ש מנדלבליט. הסערה פרצה בחודש שעבר, ב-6 בנובמבר, אז החליטה שרת המשפטים, איילת שקד, להשעות את זילבר מעבודתה בשל התבטאויותה בוועדות החוקה והחינוך של הכנסת, במהלך הכנת "חוק הנאמנות בתרבות" ודיון ב"חוק היועמ"שים".

זילבר, שמייצגת את עמדת היועמ"ש, ביקרה בחריפות את עמדת הממשלה וציינה, בין השאר, כי "לא ברורה לה לחלוטין הסיבה להעביר חקיקה כזאת, שהיא גם בלתי נחוצה, גם פוגענית". זילבר לא הסתפקה בכך, והפליגה למחוזות רחוקים באומרה ש"אנחנו משתנים, והארץ שינתה את פניה... הימים מביאים לא רק חוקים חדשים אלא מילים חדשות - 'נאמנות', 'משילות' ועוד. שיח חברתי ופוצע - האם יש מי שנאמן ויש גם מי שבוגד".

"פרשת זילבר" והתסיסה במשרד המשפטים

על הדברים הללו "השיבה" השרה שקד במכתב, כי "לצערי, אין מנוס מלקבוע כי תפיסתה הפוליטית של זילבר צריכה למצוא את ביטויה בריצה לתפקיד פוליטי במסגרת מפלגה ממפלגות הכנסת". בהמשך לכך הודיעה שרת המשפטים כי החליטה שזילבר סיימה לייצג את עמדתה, או את עמדת הממשלה בוועדות הכנסת או בממשלה.

מנדלבליט ניסה להוריד את גובה הלהבות וערך בירור לזילבר, שבסופו אמנם נמנע מלהטיל עליה סנקציה משמעותית, כדרישת שקד, אבל הוא נזף בזילבר והבהיר לה שהוא רואה בחומרה את ההתבטאות שלה, שכן לדבריו, "זו חרגה באופן ממשי ממרחב ההתבטאות המקובל והראוי ליועץ משפטי בשירות הציבורי".

אך שקד לא ויתרה. החודש, בתחילת דצמבר, התייצבה השרה בוועדת הכלכלה של הכנסת, בניסיון למנוע את התייצבותה של זילבר בוועדה. אבל זילבר דווקא הגיעה לוועדה גם היא. הפעם, מנדלבליט הפסיק ללכת בין הטיפות והבהיר, כי זילבר מייצגת אותו, וכי היא תמשיך להופיע בוועדות הכנסת (על אפה וחמתה של שקד).

"פרשת זילבר" עוד רחוקה מסיום, אבל היא כבר גרמה לתסיסה בתוך משרד המשפטים ובפרקליטות. פרקליטים בכירים וזוטרים במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ובפרקליטות בכלל, חשבו שבתוך התהליך הזה הפקיר מנדלבליט את זילבר לגורלה, והקריב אותה לטובת שימור מערכת יחסים תקינה עם שרת המשפטים. משפטני המדינה חששו שהמחיר הוא של פגיעה במעמד היועצים המשפטיים והפרקליטים, שגם ככה נתונים לא פעם למתקפות.

התמיכה היותר תקיפה של מנדלבליט בזילבר, שהגיעה באיחור, עשויה להוריד את גובה הלהבות בפרקליטות.

מסר שלילי לכל שדרת שומרי-הסף

אבל פרשת זילבר היא לא היחידה שעוררה לאחרונה ביקורת מבית על היועמ"ש. בחודש שעבר, ב-27 בנובמבר, חשפנו כי מנדלבליט החל להפעיל צוות חשיבה נוסף לבחינת "תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו", בראשות המשנה שלו לעניינים פליליים - עו"ד עמית מררי. עוד חשפנו, כי מנדלבליט צירף שני פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לצוות מררי.

הצעד הזה של מנדלבליט לא התקבל בשמחה רבה בקרב חברי הצוות המרכזי שמלווה את חקירות ראש הממשלה, בראשות פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי. "צוות בן-ארי" רואה בצירוף פרקליטים נוספים לתהליך ניתוח חומרי החקירה בתיקים 1000, 2000 ו-4000 ,כהבעת חוסר אמון מסוים בהם, וכמהלך מיותר שעלול להאריך את תהליך קבלת ההחלטות הארוך ממילא בתיקי נתניהו.

הצרות מבית הן מטרידות, אבל את האנרגיה שלו השנה נדרש מנדלבליט לגייס להתנהלות בחזיתות רבות ושונות.

בשנה החולפת נאלץ מנדלבליט להתמודד עם מערכת לחצים משולשת ומרובעת: מול הכנסת, מול הדרג הפוליטי, מול הממשלה והעומד בראשה, וכאמור, גם בתוך הבית פנימה.

בחזית מול הכנסת ומול שרת המשפטים, איילת שקד, נאלץ מנדלבליט לנסות ולהדוף הצעות חוק גרועות ולעיתים בלתי חוקתיות, לתפיסתו, שצצו ועלו פעם אחר פעם כפטריות הזיה. הצעות חוק שלפחות אחת מהן, זו שנועדה לשנות את האופן שבו ממונים יועצים משפטיים לשרים, נועדה להגביר את שליטת הפוליטיקאים ביועצים המשפטיים על-חשבון עצמאות פעולתם של היועמ"שים - שומרי-הסף.

הצעת החוק הממשלתית שמקדמת שקד, נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה - מבחירה באמצעות מכרז לבחירה על-ידי השר הממונה על המשרד הממשלתי, על-פי הצעה של ועדת איתור.

מנדלבליט הזהיר כי חקיקת חוק כזה תפגע בשלטון החוק, וכינה את ההצעה גרועה. הוא חושב שדרך המינוי החדשה תחליש את שומרי-הסף, כיוון שהבחירה תהיה של דרג פוליטי, תגרום לפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי של כל משרד, ותעביר מסר שלילי לכל השדרה המקצועית של שומרי-הסף.

בעניין זה זכה מנדלבליט לגיבוי של בכירי מערכת המשפט בעבר, ובהם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יצחק זמיר, שהזהיר: "יש סכנה חמורה בהצעה הזו. כמי שבקי בנושא אני מפציר בכם בכל לשון של בקשה, למען מדינת ישראל כמדינת חוק - אל תקדמו את ההצעה הזו".

אבל שרת המשפטים וחבריה בממשלה נחושים לנסות ולהמשיך לקדם את חוק היועמ"שים.

יחסים מתוחים בין היועמ"ש לראש הממשלה

בחזית הציבורית, התמודד מנדלבליט עם המשך המחאות הישירות נגדו. זאת, בטענה לסחבת בחקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החשוד בשוחד בתיקים 1000, 2000, ו-4000. אחרי שההפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה, בסמוך לביתו הפרטי של מנדלבליט נרגעו, הגיע בחודש ספטמבר השנה האירוע שבו הפריעו פעילי המחאה למנדלבליט לערוך קניות לשבת.

בתוך כך, התגברה האיבה כלפי היועמ"ש גם מכיוון סביבת ראש הממשלה נתניהו. כמי שכפאו שד, ולאחר שהמגעים בין הצדדים לא הבשילו להסדר, נאלץ מנדלבליט בחודש ספטמבר השנה להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, בגין "פרשת הזמנת הארוחות". ההחלטה הזאת, גם אם התקבלה כמעט באין ברירה מצד היועמ"ש, התקבלה בכעס ברחוב בלפור בירושלים. אחרי ההחלטה הזאת, היחסים המתוחים ממילא שבין היועמ"ש לבין ראש הממשלה החשוד בפלילים, הפכו למתוחים עוד יותר.

ואחרי כל זה, המבחן הגדול של כהונת מנדלבליט כיועמ"ש עוד לפניו - המשטרה ורשות ניירות ערך סיימו לאחרונה את חקירת שלושת תיקי נתניהו, ובשלושתם החוקרים ממליצים ליועמ"ש ולפרקליטות להעמיד את נתניהו לדין בגין שוחד. וכך, בשנה הבאה יצטרך מנדלבליט להחליט סופית - האם להעמיד לדין פלילי ראש ממשלה מכהן, או להימנע מהעמדתו לדין. החלטה שתשפיע על פניה של מדינת ישראל כולה. 

פגעו בפרטיות: המפגינים הגיעו השנה גם לבית-הכנסת ולסופרמרקט של מנדלבליט

בחזית המחאה הציבורית נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט, הגיעו ראשי המחאה השנה למחוזות שלא ידענו כמוהם. המפגינים, שטוענים כבר זמן רב לסחבת של היועמ"ש בטיפול בתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, רדפו אחרי מנדלבליט

עד סמוך לביתו הפרטי בפתח-תקווה כדי להפגין מולו. אבל בחודשים האחרונים הם הלכו עוד יותר רחוק, רחוק מדי, והגיעו עד לפתח בית-הכנסת שבו מתפלל מנדלבליט, כדי להביע את מחאתם נגדו.

אך המפגינים לא הסתפקו בבית ובבית-הכנסת. ביום שישי, 16 בספטמבר, הלך מנדלבליט כהרגלו לעשות קניות לשבת בסופרמרקט בקניון גנים בפתח-תקווה. וגם שם, בין מדפי הקוטג' והירקות, ארבו לו מפגינים והלכו בעקבותיו כשהם לובשים חולצות שעליהן הכתובת 'Crime Minister'.

מנדלבליט ודאי שלא נהנה מהחוויות הללו, אבל נראה שהוא למד לא להתרגש מהן יתר על המידה. לפחות כלפי חוץ, כיאה לאלוף במיל' ולבנו של לוחם אצ"ל ואחד ממשחררי יפו, הוא שומר על קור רוח; ומבטיח פעם אחר פעם שההחלטות בתיקי נתניהו יהיו ענייניות ולא יושפעו מלחץ חיצוני כלשהו.

בתחילת החודש, ב-3 בדצמבר, יום אחרי שהתקבלו המלצות המשטרה ורשות ניירות ערך בעניין "תיק 4000" (פרשת בזק-אלוביץ'), אמר מנדלבליט לכל אלה שמאיצים בו לקבל החלטות: "הציפייה שלכם שתוך יום נקבל החלטה? ככה אתם מצפים שתתנהל המערכת? זה יהיה אסון. כולם עובדים בשיא הלחץ ובשיא המרץ. אקבל החלטה כמה שיותר מהר". 

ת"ז: ד"ר אביחי מַנדלבליט

תפקיד: היועץ המשפטי לממשלה / גיל: 55 / מצב משפחתי: נשוי ואב לחמישה / מקום מגורים: פתח-תקווה / השכלה: דוקטור למשפטים / קריירה: למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב במסגרת העתודה האקדמית. סיים תואר ראשון בשנת 1985, והתמחה במשרד עורכי הדין של אברהם (אייבי) נאמן. מילא שורת תפקידים בפרקליטות הצבאית. בשנת 2000 מונה לסנגור הצבאי הראשי, ולאחר מכן לפרקליט הצבאי הראשי, והועלה לדרגת אלוף. אחרי פרישתו מצה"ל, כיהן כמזכיר הממשלה בממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפברואר 2016, מונה ליועמ"ש לכהונה של שש שנים / עוד משהו: בצעירותו היה שחקן כדורגל בקבוצת הנוער של מכבי תל-אביב וגם כעת הוא "אוהד ונושם כדורגל"