שכר הדירה בארץ עלה בעשרות אחוזים, אבל הסיוע לנכי נפש נותר רק 770 שקל

המדינה מחויבת לספק לנכי נפש סיוע בדיור, אולם מעמידה לרשותם סכום שלא מספיק אפילו לשכירת חדר בדירת שותפים • בדיקת "גלובס" מצאה כי התעריף לא עודכן מאז 2009 • וכך ללא משפחה תומכת, נותר הנכה לבדו וללא סיכוי להשתקם

נכי נפש / איור גילי תל אורן
נכי נפש / איור גילי תל אורן

"תארי לעצמך חייל קרבי שעבר שבר פוסט טראומטי, אדם שהיה חמש-שש שנים בהוסטל, מתקדם ומשתפר. אנחנו רוצים לראות אותו עובר הלאה, אבל איך הוא יעשה את זה? אני מחפש בכל הארץ ועוד לא מצאתי עיר אחת מירוחם ועד קרית שמונה שבה אדם יכול לשכור דירה סבירה ב-770 שקל לחודש". את הדברים אומר בתסכול אבישי פריזדה, מנכ"ל קבוצת גיא, המפעילה רצף שירותים לילדים וצעירים עם קשיים נפשיים ורגשיים, ודובר עמותת פורום בריאות הנפש.

נכי נפש הם אנשים המאובחנים כסובלים מסוגים שונים של פגיעות נפשיות המגבילות את יכולתם להסתדר בעולם בכוחות עצמם. המדינה מחויבת לפי חוק לעזור להם בשורה של תחומים, אך עשר שנים בדיוק - מאז 2009 - לא עודכן הסיוע בשכר דירה הניתן להם. הוא עומד על 770 שקל לאדם לחודש, סכום שלא מספיק אפילו לשכירת חדר בדירת שותפים בערים רבות בארץ. נזכיר כי לפני עשור עמד שכר הדירה הממוצע בארץ על 2,820 שקל לחודש, ואילו כיום הוא עומד על כ-3,880 שקל - עלייה של כ-35%.
"המדינה מחויבת לתת לנכי נפש שירותי דיור, אבל ברור שבמחיר הזה אי אפשר למצוא דירה, בטח לא בתנאים שהיינו רוצים שהם יחיו", אומר פריזדה. "בראשית שנות ה-2000 נחקק בישראל חוק שיקום נפגעי נפש, הקובע שאין סיבה שאנשים יגורו תקופות ארוכות בבתי חולים, ומוטב שיגורו בקהילה. אנחנו לא מומחי נדל"ן אלא מומחי שיקום. אף אחד מכל האנשים שקשורים בזה לא חושב שהמצב הנוכחי הוא ריאלי.

"מדובר על אנשים אחרי משבר נפשי קשה מאוד, שצריכים ללמוד לחיות מחדש. מצופה שהם יוכלו להתקדם לחיים עצמאיים. לא כולם יכולים לעשות זאת, אבל גם אלה שיכולים לא יכולים לעשות זאת מבחינה כספית. רובם לא יכולים לעבוד, מתקשים למצוא עבודה, ואם הם כבר מוצאים זה לא בשכר גבוה", אומר פריזדה בצער.

מה היית רוצה לראות?
"סיוע דיפרנציאלי, לפי מקום המגורים. כי כרגע בהגדרה שולחים את האנשים האלה לפריפריה הגאוגרפית - בפריפריה החברתית והסטיגמטית הם כבר מזמן. אבל האם אדם שהסביבה החברתית שלו היא בנתניה צריך לעבור לעכו? זה מנתק אותו מכל המסגרות שלו".

"המדינה מפספסת תוכנית חיסכון"

ריבי צוק, שופטת בדימוס ופעילה בעמותת עוצמה שהיא פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, מסכימה עם הדברים: "המתמודדים גרים בכל מקום בארץ ולא ניתן לנתק אותם מסביבתם הטבעית. בהרבה מאוד מקרים המשפחות מהוות מקור תמיכה עיקרי ומטפל עיקרי במתמודד, לעתים בסיוע כלכלי, לעתים בסיוע בתפקודי חיים בסיסיים, לעתים בהיותם חלק משמעותי מעולמו החברתי של המתמודד, לעתים בליווי של הטיפול והשיקום, ולא אחת בכל אלה".

מה מקור האפליה?
צוק: "נכה רתוק לכיסא גלגלים זכאי לדיור ציבורי - ואם אין דירה, אז להשתתפות ריאלית בשכר דירה, בסכום של אלפי שקלים. נכי נפש לא זכאים להשתתפות שמאפשרת קורת גג וזו אפליה קשה וזועקת.

"ראשיתה של המוגבלות הנפשית כמעט תמיד בגיל צעיר. הרבה מהמתמודדים לא מספיקים לרכוש השכלה ומקצוע, לא צברו חסכונות, ומתקשים עוד יותר מאנשים עם מוגבלויות פיזיות למצוא לעצמם קורת גג ולהתפרנס למחייתם באופן משמעותי. לצערנו המתמודדים עניים יותר מאנשים עם מוגבלות פיסית - שגם הם בממוצע עניים יותר מהאוכלוסייה הכללית. המצב היום הוא שערורייתי".

לפי דוח ועדת זליכה שבחנה את קצבאות הנכים, יש בארץ 25 אלף איש שזכאים לסיוע בשכר דירה על רקע נכות - לא כולם נכי נפש. "סיוע כה קטן ולא ריאלי דוחף נכים רבים למסגרות טיפוליות בלית ברירה", נכתב בדוח הוועדה שהציעה להכפיל את הסיוע בשכר דירה לכ-1,500 שקל בחודש. אולם מאז פורסם הדוח ב-2017 לא השתנה דבר.

אבישי פריזדה / צילום: יוגב עמרני
 אבישי פריזדה / צילום: יוגב עמרני

בכמה אנשים מדובר, וכמה כסף יעלה לשנות את המצב?
פריזדה: "נתוני ביטוח לאומי מצביעים על כ-75 אלף איש שמוגדרים נפגעי נפש ומקבלים קצבה. כמה מהם מקבלים שירותי דיור ממשרד השיכון בפועל? פחות מ-20 אלף. אם נצליח להגיע לזה שמספרם יכפיל את עצמו זה ייחשב הצלחה עצומה. זה מעט כסף שיהיה לו אימפקט גדול.

"העובדה שלא העלו את הסיוע בשכר דירה לא חוסכת למדינה כסף בכלל. אדם שלא מתקדם ולא עובר להיות עצמאי, ממשיך להיות צרכן של שירותי בריאות באופן אינטנסיבי. אם הוא חוזר להתאשפז, העלות של חודש אשפוז פסיכיאטרי היא כ-40 אלף שקל, כמו כמעט שנה בקהילה.

"אם הוא לא מאושפז אלא נשאר לגור אצל ההורים המבוגרים, אז גם היכולת שלהם לתרום לכלכלה נפגעת: אחד מהם לא עובד - בדרך כלל האם - או עובד במשרה חלקית. וככה זה שנים. זה כאילו המדינה מפספסת פה איזה תוכנית חיסכון כי אם האנשים האלה יהיו משולבים יותר בקהילה, אז נחסוך כסף".

צוק: "אנחנו עוסקים במתמודדים ובמשפחות, המתמודדים לאורך שנים ארוכות עם מוגבלות לא פשוטה, אנשים בני 30 ו-40 ו-50, שהם והוריהם המתבגרים והקשישים נאלצים להמשיך ולגור בצוותא. זו מציאות קשה למשפחות ולמתמודדים כאחד".
"ההידרדרות היא תוצאה של בדידות"

צוק ממשיכה ואומרת כי "מה שעצוב הוא שזו אוכלוסייה שיכולה וצריכה לחיות בקהילה. מגורים עצמאיים בקהילה הם המפתח להחלמה. ההידרדרות היא הרבה פעמים תוצאה של בדידות ומצוקות חיים. אם אתה חי עם דימוי עצמי חיובי, עם עשייה ומשמעות, המצב שלך משתפר.

"ואם לא די באפליה שבנוהלי משרד השיכון, משרד הבריאות מתעלם מחובתו לסייע בהשתתפות בשכר דירה. אם ההשתתפות בשכר דירה אינה ריאלית חובה על משרד הבריאות לתת לכך פתרון במסגרת סל השיקום".

אותו סכום זעום של 770 שקל הוא גם זה שמגיע ישירות להוסטל, במקרה שהמתמודד מתגורר בהוסטל ולא בדירה. "בהתאם לכך גם ייראה ההוסטל", אומרת צוק, "לא ניתן לצפות שמפעיל ההוסטל יממן מכיסו את מה שהמדינה מסרבת והדייר אינו יכול לממן. כשזהו התקציב לא ניתן לדרוש סטנדרט מינימלי של אדם בודד בחדר (שזהו ביתו לחיים), ואך צפויים הזנחה פיזית או גריעה בשירותים האחרים, וההוסטלים ימוקמו בפריפריה גיאוגרפית או חברתית. אין יש מאין".

תגובות: "נפעל להסטת תקציבים"

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "בכוונת שרת הבינוי והשיכון, שנכנסה לתפקידה בשבוע שעבר, לבחון את סדרי העדיפויות התקציביים במשרד. השרה תפעל להסיט תקציבים, בין היתר, לטובת שינוי קריטריונים שיאפשרו להעלות את הסיוע בשכר דירה עבור פגועי הנפש וכן עבור אוכלוסיות מוחלשות נוספות".

ממשרד הבריאות נמסר: "עליית מחירי הדירות משפיעה על נושא הדיור בכללו, ואוכלוסיית הנכים בפרט. כחלק מעבודת הממשלה בנושא עלויות הדיור, ישנם כמה מהלכים שמקדם משרד הבריאות בנושא נכי הנפש הזכאים לסל שיקום. המשרד מקדם מהלכים אלו גם אל מול משרד השיכון, וגם בעבודה עצמאית. בימים אלו המשרד עובד על גיבוש מכרז הדיור. עבודה זו כוללת בחינת מספר מהלכים, לרבות טיפול בנושא שכר הדירה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988