הנקראות ביותר

הופעה טובה מעולם לא מסתיימת באמת, וההופעה של אביתר בנאי היא הופעה טובה

בדימוי הקולקטיבי שלו, אביתר בנאי נחשב לפרפורמר מופנם וסולידי, קפוא למדי על הבמה • זה לא מה שקרה בהופעת העשור ל”לילה כיום יאיר” • ביקורת

אביתר בנאי על הבמה / צילום: שלומי פינטו
אביתר בנאי על הבמה / צילום: שלומי פינטו

כבר עברו עשר שנים מאז שיצא "לילה כיום יאיר" - אלבומו הרביעי של אביתר בנאי, והפלטפורמה הוותיקה של "פסטיבל גולדסטאר סאונדסיסטם - מנגנים אלבומים" הייתה הזדמנות הולמת לחגוג את המאורע.

ייאמר כבר בהתחלה: ציוני הדרך העגולים האלה הם לעיתים תירוץ קלוש ומאולץ לבסס עליו הופעה, מה עוד שלפחות בהופעה הספציפית הזו - שירי האלבום התערבבו (אבל השתלבו, לא נבלעו) בשירים משאר אלבומיו של בנאי. ובכל זאת, אין צורך לדקדק בקטנות כשמדובר בשמחות ובהזדמנות להופעות מיוחדות (במהות, לא בכותרת), וההופעה הזו הייתה - כשם אלבום אחר של בנאי - "שיר טיול".

הטיול שוטט בין תקופות ומצבי נפש, ומורה הדרך ניווט על הבמה, מדלג בין פסנתר לגיטרה ומצויד בכליו היצירתיים - מודעות עצמית והומור. "פעם זקָנים היו דוסיים. היום הם טרנדים", הוא הצביע על עצמו בחיוך בשיר שפתח את ההופעה, "תתחנני אליי" מאלבום הבכורה שלו.

להקתו (ז'אן פול זימבריס בתופים וסמפלר, עמית יצחק בגיטרות, רועי חרמון בחצוצרה, קלידים וסמפלר, ואברי בורוכוב בבס, קונטראבס וכלי הקשה), בתוספת דניאל זמיר הסקסופוניסט העילוי שהובא בהפתעה ואיתמר דוארי אמן כלי ההקשה, החצינה להפליא את הלכי נפשו הסבוכים. וכך, את השיר "חלון", דוארי הוביל בביצוע אקסטטי, כשכלי הנשיפה ליבו את הדרמה, שהתחדדה דווקא על רקע קולו הענוג של בנאי. "תן לשינוי לצמוח, אל תצמח מהפחד", והקשותיו של דוארי נשמעו כמו הלמות לב שהרעידו פיזית את השטחים הפנימיים והחיצוניים.

בדימוי הקולקטיבי שלו, אביתר בנאי נחשב עדיין לפרפורמר מופנם וסולידי, קפוא למדי על הבמה, אבל הפעם הוא הגיע לשיאים שהוכיחו את ההיפך. למשל, בשיר "מחיאות כפיים" (מהאלבום "לילה כיום יאיר") הוא הִנדס את הקהל למחוא כפיים כפתיחה, והבמה הפכה לג'ונגל של צלילים וצללים כאשר גם התאורה נעה בין המואר לחשוך, כמו השיר - ולמעשה כמו האלבום כולו שעוסק בניגודי הקצוות הללו.

כך גם נפשו של בנאי, ששר "יש פרצה בגדר", ונכסף גם אל הגדר וגם אל הפרצה. את "לשונות של אש" מאלבומו האחרון הוא שר עירום מכלי נגינה. רק ידיו ניגנו מנגינות באוויר וציירו: "פרפר מרחף, עמוד תאורה... תיכוניסטית כותבת שירי אהבה. שירה קדושה". "כשאהיה גדול, אהיה הכי גדול מכולם", הוא המשיך אל השיר "גנב": "אני אראה לך, להם, לכם, לכולם". גופו השתחרר יותר ויותר, ציציותיו התנפנפו מתנופה כשהוא רקד את האנטיתזה הפושעת שלהן: "אכנס בכל החלונות. אכנס דרך הקירות. עד שאהיה קיים, אהיה קיים, הכי קיים בעולם".

וגם הקהל היה קיים בעוצמת נוכחותו. שפע צעירים קשובים, חילוניים ודתיים, ששרו איתו חרישית ואינטימית, מחייכים לעיתים זה אל זה או אל עצמם בשירים כמו "יפה כלבנה" - משירי האהבה הישראלים היפים ביותר שנכתבו והושרו פה. "תודה רבה שאתם מלווים אותי בדרך הזו", הוא הודה להם, "ותודה למי ששלח לי את השירים - מליבי לאצבעותיי".

בהדרן, הוא שר רצף של "שירי אבא" שצבר במהלך השנים - ערבוביה טעונה ומפויסת בין האבא שהוא, אביו הביולוגי וגם אביו שבשמיים. "קל לדבר על אמונה, קשה יותר לטפטף את זה לתוך הלב והעיניים, לחיות את זה ולהרפות. להרפות, הוא אמר ובעזרת השם והגיטרה ביקש בשיר "אב הרחמן": "אני צריך עזרה שמיימית", עבר לשיר "אבא", וחתם בפיוט "אודה לאל" ("שימו לב על הנשמה"), שבו נשזרים קולות אביו, יצחק בנאי.

הופעה טובה מעולם לא מסתיימת באמת. היא נמשכת בממדים נוספים, ובלי הגבלת זמן. וכך, כמו אביתר בנאי בשיר "תחרות כלבים", גם אני המשכתי לשמוע "חצוצרות בלילה במיטה". גם בלילות הבאים.

פסטיבל "גולדסטאר סאונדסיסטם", מתקיים בחודשים ינואר-פברואר בתל אביב, חיפה, באר שבע וכרמיאל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות