בבתי החולים מעדיפים תינוקות על פני חולים זקנים

בכל חורף כולנו נדהמים מהעומס ההולך וגדל על המחלקות הפנימיות. העלייה בתוחלת החיים משפיעה על כך, כמו גם היכולת הרפואית להאריך חיים. עם זאת, הסיבה התקציבית לכך שהמחלקות קורסות היא אפליה שנוצרה ממדיניות ממשלתית להעדיף ילודה על פני קשישים.

גם אם זה נשמע קצת חד ממדי - לקחת כסף ממחלקות היולדות ולהעביר לפנימיות - היו אלה דווקא רופאים מומחים למיילדות, שהסבו את תשומת ליבי לתקצוב המתעתע והבעייתי של יולדת לעומת חולה במחלקה פנימית.

לצד בעיות מקרו, כמו מחסור ברופאים מומחים ותקנים למתמחים, עומס בלתי נסבל על הצוות הסיעודי והעלייה בתוחלת החיים, החל לפני כ-15 שנה תהליך של שינוי התעדוף בתקצוב. כך, עבור כל תינוק שנולד בבית חולים, מעביר המוסד לביטוח לאומי מעל ל-13,000 שקל לבית החולים. זאת, על אף שלרוב אין צורך בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת או בטיפול אינטנסיבי במיוחד. לכן, כל לידה שעוברת בלי סיבוכים מיוחדים, באשפוז של יומיים, משאירה כסף רב בידי בתי החולים.

עבור חולה כרוני, לעומת זאת, מעביר הביטוח הלאומי רק קצת יותר מ-3,000 שקל.

הגידול באוכלוסייה ובעליית גיל המטופלים ובהיעדרה של תוכנית לאומית לרפואה מונעת, לצד שחיקה עצומה של התשתית לרפואה בקהילה, כמו טיפות חלב והפרטת המערך של אחיות בתי הספר, לצד האפליה בתקצוב המחלקות העמוסות ומלאות הסיבוכים הרפואיים - מובילה למראות הקשים שאנחנו עדים להם במחלקות הפנימיות.

בשל האטרקטיביות הכלכלית של היולדת, בתי חולים משקיעים משאבים רבים בעידוד משפחות להגיע אליהן, כולל פיתוח ובניית מלוניות צמוד למחלקות. כמי שזכתה ליהנות מהן, ואיני נמנית עם הטהרנים, אין ספק שמדובר בשדרוג של החוויה. אולם המלוניות גובות סכומים גבוהים ללילה (דבר אשר קיבל בעבר התייחסות שלילית ממבקר המדינה), ומשתמשות בתשתיות הציבוריות של בית החולים, כגון כוח האדם (בעיקר הסיעודי אבל גם רופאים), קרקע ומבנים, מכשור רפואי וכו׳.

לא מדובר בתקציב המדינה, ולעתים בניית התשתיות הפרטיות הללו מהוות מקור הכנסה נוסף לבית החולים, אבל זאת הסיטואציה שמציבה את היולדות בראש סדר הכדאיות הכספית ואת החולה במחלקה פנימית - זה שאין עבורו תשתיות משודרגות כי בעצם עדיף בכלל שילך לבית חולים אחר - בתחתית הסולם.

במקום להיות נדהמים כל שנה מחדש מהמראות הקשים במחלקות הפנימיות, חייבים לבחון כיצד מחזירים את הגלגל לאחור כך שיהיה היגיון כלכלי בסכום המועבר בגין יולדת לעומת חולה במחלקות האחרות, לא רק הפנימיות.

יש לומר את האמת, מכיוון שמערכת הבריאות "מורעבת" זה שנים, לא די בכך כדי לפתור את הבעיה הכוללת. אולם תהליך שבו נשיב על כנו את מערך הרפואה בקהילה לצד חיזוק הרפואה המונעת, וגם שינוי בעוגת התקצוב שבין המחלקות, עשויות להוביל לשינוי, קטן אמנם, אבל כזה שיחזיר את החולה ממחסן התרופות למסדרון ואולי אפילו לחדר של ממש.

כל אחד מאיתנו עמד לצד בן משפחה במחלקה פנימית מתישהו. לא אחת, עמדנו במסדרון וניסינו לשמור על מעט מהכבוד שנותר להם במעמד הזה, והתבוננו בעיניים דומעות באחיות שרצות מחולה לחולה ועושות כל שהן יכולות להושיע. כולנו יודעים כמה מרגש הרגע שבו מגיחים חיים חדשים אל העולם, אבל ראוי לנהוג באותה יראה, התרגשות ותקציב, כשאנשים הולכים לעולמם.

הכותבת היא חברת כנסת ממפלגת העבודה