הנקראות ביותר

דוחות בנק ישראל ל-2018: רווח של כ-5.3 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 0.8 מיליארד

בנק ישראל פרסם הבוקר את דוחותיו הכספיים לשנת 2018: פער הריביות לטובת הדולר והיחלשות השקל מולו סידרו לבנק ישראל רווח של כ-5.3 מיליארדי שקל ב-2018, לעומת הפסד של כ-0.8 מיליארד בשנת 2017

אמיר ירון / צילום: יח"צ
אמיר ירון / צילום: יח"צ

פער הריביות לטובת הדולר והיחלשות השקל מולו סידרו לבנק ישראל רווח של כ-5.3 מיליארדי שקל ב-2018, לעומת הפסד של כ-0.8 מיליארד בשנת 2017. פער הריביות בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב במח"מ קצר התקרב ב-2018 ל-200 נקודות בסיס (שני אחוזים) למרות שהבנק המרכזי העלה את שער הריבית בנובמבר ל-0.25%.

הרווח השנתי הושג למרות הירידות בשווקים בדצמבר שגרמו לבנק לרשום הפסדים בסך 5.4 מיליארד שקלים על השקעותיו במניות. ואולם הבנק לא יעביר את רווחיו ב-2018 לממשלת ישראל משום שבמאזנו יש עדיין גירעון בהון של 56.9 מיליארד שקל.

בנק ישראל פרסם הבוקר (א') את דוחותיו הכספיים לשנת 2018. לאחר שנים של ייסוף בשקל נרשם ב-2018 פיחות של 8.1% בשער השקל מול הדולר. בנק ישראל מנהל יתרות מט"ח בהיקף של כ-115 מיליארד דולר והתחזקות הדולר יצרה לבנק רווחים על הנייר של כ-24 מיליארד שקל. ואולם בשל מדיניות חשבונאית שמרנית התחזקות הדולר נרשמת בדוחות הבנק כרווח רק אם הנכס עצמו נמכר (ממומש) במהלך השנה). לעומת זאת בשנים שבהן הדולר נחלש מול השקל - הפרשי השער נרשמים כהפסד גם עבור נכסים שאינם ממומשים. מדיניות זו נוצרה לאחר שב-1998 הבנק העביר לממשלה רווחים שנוצרו כתוצאה מפיחות חד בשער השקל מול הדולר - מבלי שהנכסים המט"חים מומשו - כשמיד לאחר מכן השקל התחזק מחדש והרווח החשבונאי נעלם. .

מהדוחות עולה כי המרכיבים העיקריים של הרווח הם הכנסות הבנק מריבית על השקעת יתרות מטבע החוץ, שהסתכמו השנה בכ-5.6 מיליארדי שקל, והכנסות שאינן ריבית מניירות ערך וממכשירים פיננסיים נגזרים נטו שעמדו השנה על כ-0.9 מיליארד שקל. סעיפי ההוצאה העיקריים שהשפיעו על קיטון ברווח הם ההוצאות על הדפסת כסף ומעות, והוצאות הנהלה וכלליות, שביחד הסתכמו לכ-0.9 מיליארד שקל.

בהודעת הבנק צוין כי מאזן הבנק גדל השנה בכ-38 מיליארדי שקל (שהם כ-9% מהמאזן) והסתכם בסופה בכ-440 מיליארדי שקל. הגידול בצד הנכסים נזקף ברובו לעלייה ביתרות מטבע החוץ שנבעה בעיקרה מהפרשי שער חיוביים של היתרות, בעיקר כתוצאה מפיחות השקל מול הדולר, ומרכישות מטבע חוץ שהבנק ביצע השנה. ההתחייבויות במאזן גדלו בכ-13.6 מיליארדי שקל, כתוצאה ממספר גורמים עיקריים: עליית היתרה של כלי הספיגה המוניטריים נטו- מק"ם ופז"ק - בסך של כ-9.9 מיליארדי שקל, לרמה של כ-296 מיליארדים. חלק מהספיגה נגזר מהצורך לעקר את רכישות מטבע החוץ האמורות. סיבה נוספת היא גידול של כ- 4.9 מיליארדי ש"ח בבסיס הכסף, על רקע צמיחת התוצר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות