המשקיעה שיוצאת נגד דירקטוריון ורינט: "על רקע ביצועי החסר המתמשכים, החברה צריכה פרספקטיבה רעננה"

חברת ההשקעות נויברגר ברמן מניו יורק, המחזיקה בכ-2.6% ממניות ורינט, מסבירה את מאבק הפרוקסי שבו פתחה: "ורינט נשארה מאחור בהחזר לבעלי המניות, בשולי הרווח ובעמידה ביעדי הדירקטוריון" • נויברגר עורכת השוואה למתחרה נייס וממליצה לבחור שלושה דירקטורים מטעמה באסיפת בעלי המניות הקרובה

דן בודנר, מנכ"ל ורינט / צילום: איל יצהר
דן בודנר, מנכ"ל ורינט / צילום: איל יצהר

"במשך 12 השנים האחרונות, שבהן היינו בעלי מניות בחברת ורינט , החברה הוציאה קרוב ל-2.1 מיליארד דולר על רכישות, ולמעלה מ-1.9 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח והוצאות הוניות - כלומר, סך הכל 4 מיליארד דולר. למרות הרכישות וההשקעות, ורינט נסחרת כיום בשווי שוק של 4 מיליארד דולר", כך מסבירים בחברת ההשקעות נויברגר ברמן (Neuberger Berman) את מאבק הפרוקסי שבו פתחו לפני כשבועיים נגד דירקטוריון ורינט.

חברת ההשקעות מניו יורק מחזיקה כ-2.6% ממניות ורינט, וממליצה לבעלי המניות לבחור בשלושה דירקטורים מטעמה באסיפת בעלי המניות הקרובה.

ורינט, בניהולו של דן בודנר, מספקת מערכות ושירותים בתחומי המודיעין העסקי והביטחוני. במכתב לבעלי המניות כותבים אנשי נויברגר ברמן, כי בעוד שהוצאות המו"פ של ורינט ב-12 השנים האחרונות עלו בממוצע ב-12% בשנה, הכנסותיה גדלו רק ב-10.5% בממוצע שנתי. "אנחנו מעריכים שהצמיחה האורגנית של ורינט נמוכה מ-5% לשנה", הם כותבים.

"דן בודנר מכהן כנשיא ו/או מנכ"ל וכדירקטור בוורינט מאז הקמת החברה ב-1994", הם מזכירים. "שני דירקטורים מכהנים, הווארד ספיר וריצ'רד נוטנבורג, מכהנים כבר 17 שנה ו-11 שנה, בהתאמה".

בנויברגר ברמן מתייחסים גם לתשואת המניה של ורינט בשנים האחרונות ומציגים טבלה שמצביעה על תשואת חסר לעומת מדד נאסד"ק ומדד NASDAQ Computer & Data Processing. נוסף על כך, אנשי נויברגר ברמן משווים גם בין ורינט למתחרה הישראלית נייס. לאורך השנים עלו מדי פעם ספקולציות והערכות על מיזוג אפשרי בין השתיים, אם כי בשנים האחרונות הן התרחקו מעט זו מזו, על רקע יציאתה של נייס מהשוק הביטחוני והעמקת פעילותה בשוק האזרחי.

מכל מקום, בנויברגר ברמן מציגים נתונים ששלחו לוורינט בינואר האחרון, שלפיהם ההחזר לבעלי המניות של ורינט בשנה, בשלוש שנים, בחמש שנים וב-15 השנים האחרונות פיגר אחרי זה של נייס; לדוגמה, בחמש שנים הניבה ורינט תשואה של 6.5%, ואילו נייס הציגה תשואה של כ-189.5%. מאז, אגב, מניית ורינט קפצה ב-25.8%, על רקע תוצאות פיננסיות טובות.

נתוני נויברגר ברמן משווים גם את הצמיחה ברווח הנקי למניה ובתזרים החופשי למניה, ובשניהם הצמיחה בנייס גבוהה יותר משל ורינט. "בשנים 2016-2018, שולי הרווח התפעולי של ורינט היו 19%-21% ופיגרו דרמטית אחרי אלו של נייס, שהיו גבוהים מ-30%", הם כותבים. "על רקע ביצועי החסר המתמשכים - בהחזר לבעלי המניות, בשולי הרווח וביכולת לעמוד ביעדי הדירקטוריון - אנחנו מאמינים שהחברה צריכה פרספקטיבה רעננה והגדלה של תחושת הדחיפות בישיבות הדירקטוריון", הם כותבים.

מניית ורינט עלתה
 מניית ורינט עלתה

ייתכן פיצול לשתי חטיבות

בנויברגר ברמן רומזים על האפשרות לפצל את ורינט: להערכתם, אין סינרגיות בין שתי החטיבות העסקיות של ורינט - האזרחית והביטחונית - דבר שמקשה על החברה למשוך משקיעים חדשים, שאולי ירצו להשקיע רק בחטיבה אחת. הם גם מעריכים שהדירקטורים מטעמם יוכלו לבחון האם החברה מחלקת באופן אופטימלי את המשאבים שלה בין מו"פ, רכישות ורכישה עצמית של מניות. "אנחנו מאמינים שבדירקטוריון ורינט אין מספיק מומחיות בתוכנה ואנליטיקה, באבטחת סייבר, במודלים של תוכנה בענן, במיזוגים ורכישות ובמצוינות תפעולית", הם מוסיפים.

מהדיווח של נויברגר ברמן עולה גם, כי בשבוע שעבר הציע המנכ"ל, בודנר, שעם פרסום דוחות הרבעון הפיסקאלי הראשון של ורינט, החברה תפרסם יעדי הכנסות ורווח למניה לטווח הארוך, ובתמורה נויברגר ברמן תמשוך את דרישתה למנות דירקטורים. נויברגר ברמן דחתה את ההצעה בטענה שהיא לא מספקת וכי לטענתה נדרשת מסגרת נרחבת יותר, שכוללת יעדים פיננסיים, הקצאת הון ורענון הדירקטוריון. במכתב ששלח בודנר לבעלי המניות לפני כשבועיים, הוא קרא להם להתנגד להצעות נויברגר ברמן, והזכיר את המומנטום האחרון במניית ורינט, שלדבריו נובע מיישום האסטרטגיה העסקית.

ורינט עלתה באחרונה לכותרות על רקע מתקפת כופר על מחשביה. ב"גלובס" פורסם שמשרד הביטחון בוחן אם המתקפה נמשכה מספר חודשים ואם מדינה זרה הייתה מעורבת בה. בדיווח לקוני שפרסמה ורינט בנוגע למתקפה, כשבוע אחרי שנודע עליה, היא כתבה כי זיהתה את המתקפה במהירות, פעלה לתיקון המצב וחזרה לפעילות מלאה בתוך פחות מ-24 שעות, ללא השפעה על לקוחותיה.