הנקראות ביותר

מבקר המדינה: עשרות אלפי משפחות ביישובים ערביים ללא פתרונות דיור

בדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום קבע יוסף שפירא כי משבר הדיור מורגש ביתר שאת במגזר הערבי, בין היתר • "ביישובים רבים לא ניתן מענה לצורכי דיור של תושבים אשר אין בבעלותם קרקעות" • קצב המחסור: 5,000 יחידות דיור בשנה

פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי
פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי

המדינה לא פועלת מספיק להגדיל את תכנון קרקעות המדינה ביישובים הערביים במטרה להביא לשיווקים של יחידות דיור שיפתרו את מצוקת הדיור החמורה בישובים אלה. הדבר נכון גם לקרקעות פרטיות שהמדינה התחייבה לקדם גן בהן תוכניות בנייה. כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ב').

בדוח מציין המבקר כי משבר הדיור מורגש ביתר שאת גם במגזר הערבי, ולמרות שהביקוש ביישובים אלה הוא 12-13 אלף יחידות דיור בשנה, המדינה לא הדביקה את הקצב ונוצר מחסור של 5000 יחידות דיור לשנה. בעקבות זאת החליטה הממשלה בסוף 2014 להקים צוות בין-משרדי שיגבש בתוך 120 ימים תוכנית לטיפול במצוקת הדיור ביישובי המיעוטים.

ביולי 2015 החליטה הממשלה לאמץ עקרונית את דוח צוות 120 הימים. בעקבות כך נקבע בהחלטת ממשלה ב-2015, כי תקודם תוכנית חומש מערכתית לשנים 2016-2020 לשילוב כלכלי של המיעוטים בישראל, ויוקצה לתחום הדיור במגזר הערבי 1.2 מיליארד שקל.

שיעור ייצוג דל בוועדות לתכנון ובנייה

בשנת 2016 חתם משרד השיכון על הסכמי פיתוח כוללניים עם 13 רשויות מקומיות ערביות בנוגע לתכנון קרקעות, פיתוחן, שיווקן והוצאת היתרי בנייה להקמת שכונות בבנייה רוויה. בנוסף חתם משרד השיכון עם 43 רשויות מקומיות אחרות, על הסכמים להשקעות ממוקדות בתכנון ובנייה.

במהלך 2017 בחן מבקר המדינה את יישום החלטות הממשלה בתחום דיור במגזר הערבי. החלטת הממשלה קבעה כי המדינה תתקשר המדינה בהסכמים עם 15 היישובים הערביים הגדולים ביותר ושבהם קיימת זמינות תכנונית גבוהה. בפועל נחתמו הסכמים עם 13 רשויות מקומיות ערביות בלבד.

המבקר מצא כי שיעור הייצוג של אוכלוסיית המיעוטים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בוועדת התשתיות הלאומיות ובוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הוא דל, ודאי לעומת שיעורם באוכלוסייה. רק שניים מחברי המועצה הארצית (כ-6%) הם נציגי אוכלוסיית המיעוטים, ורק ארבעה מ-54 חברי המליאות של ועדות התכנון המחוזיות במחוזות צפון, חיפה ומרכז (כ-7%), הם נציגי אוכלוסיית המיעוטים. יתרה מכך, בוועדה המחוזית צפון רק אחד מ-17 החברים (6%) הוא מאוכלוסיית המיעוטים, אף שאוכלוסיית המיעוטים היא כ-54% מכלל האוכלוסייה במחוז.

בשנת 2008 המליצה המועצה הארצית על הקמת וועדות מקומיות ביישובים ערביים שונים, אך במועד סיום הביקורת, דצמבר 2017, עדיין לא הוקמה ועדה מקומית לתכנון ולבנייה באף אחת מהרשויות המקומיות שבהן החליט מינהל התכנון להקים ועדות כאלה.

בשנים 2010-2014 לא הצליח משרד השיכון לקדם תוכניות בנייה על קרקע פרטית ביישובי המיעוטים, אף שהממשלה הקצתה לכך תקציבים. המשרד התקשר עם 59 רשויות מקומיות ביותר מ-100 חוזי תכנון שלפיהם יבצעו הרשויות תכנון של קרקע פרטית בסכום ניכר של כ-98 מיליון שקל. אולם שיעור הביצוע התקציבי היה נמוך - כ-30% בלבד. מרבית עבודות התכנון לא הושלמו, ולא נעשה מעקב אחר העבודות וליווי צמוד של הרשויות הרלוונטיות לשם הסרת החסמים וקידום התכנון. מרבית הרשויות המקומיות לא החלו לנצל את התקציב שהקצה להן משרד הבינוי למטרה זו, ויתר הרשויות ניצלו רק 6% מסך התקציב שהוקצה לרשויות - כ-1.2 מיליון שקל מ-20.5 מיליון שקל.

טמרה, טירה וערערה: לא פורסמו מכרזים לשיווק קרקעות מדינה

לגבי קרקעות מדינה, קבע המבקר כי בגלל תכנון מוגבל שבוצע ביחס לתוכניות ממשלה, בניית יחידות דיור בהיקפים ניכרים על קרקעות מדינה עבור האוכלוסייה הערבית ואכלוס הדירות לא ייעשו בעתיד הקרוב, אף שבנייה ואכלוס כאמור הם בעלי חשיבות להקלת מצוקת הדיור של אלפי משפחות מקרב האוכלוסייה הערבית. המבקר מזכיר למשל את הקרקע מדרום לג'דיידה מכר, שלמרות שהופקעו על ידי המדינה עוד בשנות ה-70, רק בסוף 2018 החליטה הותמ"ל להפקיד תוכנית בנייה על הקרקע, וההערכות הן כי עד שהתוכנית תמומש יעברו שנים רבות.

המבקר מתייחס גם לשיווקי קרקעות, ומציין כי במועד סיום הביקורת בוצע שיווק קרקעות רק ב-57% מהישובים החתומים על הסכמים עם המדינה. 80% מהיחידות שווקו בעשרה יישובים בלבד. ביישובים טמרה, טירה וערערה למשל, שבהם מתגוררים עשרות אלפי תושבים, לא פורסמו מכרזים לשיווק קרקעות מדינה. "משמעות נתון זה היא כי ביישובים רבים לא ניתן מענה לצורכי דיור של תושבים אשר אין בבעלותם קרקעות".

המבקר קורא לשר האוצר לפעול למימוש ייצוגם של המיעוטים במועצה הארצית, בוועדה לתשתיות לאומיות, ובוועדות המחוזיות. כמו כן על מינהל התכנון לפעול להקמת וועדות מקומיות שיחזקו את ישובי המיעוטים. כמו כן מציין המבקר כי על משרד השיכון לפעול ליישם את התכנון המפורט בישובים ערביים, להיות מעורב ולפתור חסמים שמונעים את הקידום. על כל הגורמים- לרבות רמ"י, משרד השיכון, והרשויות רלוונטיות לפעול להגדיל את הסרת חסמים במטרה לגדיל את כמות השיווקים בישובים הערביים. 

תגובות

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות מינהל התכנון פועל רבות לקידום התכנון ביישובי החברה הערבית תוך עמידה ביעדי התכנון בהתאם לתוכנית האסטרטגית לשנת 2040. כפועל יוצא, מינהל התכנון צפוי לאשר רק בשנת 2019 כ-60,000 יחידות דיור, פי שלושה מיעד התכנון שנקבע.

"הקמת ועדה מקומית איננה עניין של מה בכך, ומדובר בהליך ארוך הדורש בין היתר את שיתוף-הפעולה של הרשות המקומית עצמה.

"כבר ב-2016 סיים מינהל התכנון לגבש בשיתוף מחוזות מרכז, חיפה וצפון המלצות להקמת ועדות מקומיות במחוזות אלה. במסגרת הליך זה נבחנים קריטריונים המחייבים את הרשות לעמוד בהם, ובכלל זה גם הקמת יחידת אכיפה עצמית ובלתי תלויה.

"לצערנו, בחלק מהרשויות החלטה על הקמת ועדה מקומית לא התקבלה במועצת העיר, ובחלק לא בשלו תנאים אחרים להקמת ועדה מקומית עצמאית.

"באשר לייצוג בוועדות המחוזיות וארציות, חשוב להבהיר כי מינהל התכנון אינו גורם ממנה, וחברי הוועדות המחוזיות והארציות נקבעים על-פי חוק". 

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון שם דגש בשנים האחרונות על פיתוח וקידום נושא הדיור בקרב החברה הערבית. יש לציין כי מדובר בתהליכים שלקוחים זמן שמצריכים שיתופי-פעולה מול גורמים רבים.

"בתקופה האחרונה אנו עדים להתחלה של מהפכה של ממש בהיקף התוכניות המקודמות והמאושרות, בין אם ברמה המתארית (על-ידי מינהל התכנון) ובין אם ברמה של תוכניות המפורטות בועדות המחוזיות ובותמ"ל.

"כמו כן, היקפי יחידות הדיור שקודמו לאחרונה הינם חסרי תקדים, וכן היקף התוכניות המתמודדות עם חסמים תכנוניים של העדר תשתיות פריפריליות, התוכניות (בדגש על תוכניות גדולות היקף) כוללות התמודדות עם העתקות קווי מתח חשמל, עם תשתיות ביוב וניקוז וכמובן עם הקצאות למבני ציבור ושטחי ציבור הנחוצים כל כך בישובים הערבים.

"לדוגמה, בהתייחס לישובים אסטרטגיים בהחלטה 922, בשנים 2016-2019 קודמו תוכניות רבות מהן נרשמו 19 בהיקפים משמעותיים, סה"כ כ-5,300 יח"ד אושרו ופורסמו לתוקף, כ- 25,000 פורסמו להפקדה. וכן כ- 18,000 יח"ד נמצאות כעת בשלבי הכנה שונים לפני דיון.

"התוכניות כוללות בנייה רווייה וצפופה, ומתוכן למעלה מ-5,000 יח"ד בצפיפות 8 יח"ד לדונם ומעלה.

"משרד הבינוי והשיכון מקדם תוכניות מפורטות רבות הן בקרקע מדינה והן בקרקע פרטית ביישובי המיעוטים, חלק מאותן תוכניות אושרו לאחרונה וניתן מתוקפן לשווק ולקדם בנייה.

"יש לציין שתהליך התכנון הסטטוטורי הוא ארוך וביישובי המיעוטים התהליך מאתגר עוד יותר עקב חסמים שמעכבים את תהליך התכנון כגון: פלישות, בנייה בלתי חוקית, ההתמודדות עם איחוד וחלוקה בקרקעות פרטיות לצורך הקצאת שטחי הציבור תהליך זה הכרחי על מנת לאפשר הוצאת היתרי בנייה מכוח התוכניות, ולעתים גם אתגרי תשתית לא פשוטים. כמן כן, כחלק מהותי מקידום הגלת המלאי התכנונני קידם משרד הבינוי והשיכון הסדרה ל כ- 2,200 יח"ד ביישובי המיעוטים.

"בין התוכניות המפורטות המקודמות על-ידי המשרד, בשנים 2016-2019: כ-15,000 יח"ד פורסמו להפקדה; כ-7,000 יח"ד פורסמו לתוקף; כ-2,000 אושרו לתוקף בועדות, בישובים כפר קאסם, טייבה,טירה, מזרעה, קלנסווה עראבה ועוד.

"לנושא היישובים בהם אין עתודות קרקע מדינה זמינות לבנייה, יש להבהיר כי בישובים ערבים רבים מרבית הקרקע פרטית ואכן אין למדינה אפשרות לשיווק קרקעות ויחידות דיור.

"במקומות בהם ישנן קרקעות מדינה, מושקעים מאמצים רבים לתכנון ולקידום סטאטוטורי. משרד הבינוי והשיכון נתן בשנים האחרונות מענה ותקצוב עבור תכנון מלאי הקרקעות בבעלות מדינה ביישובי המיעוטים בתחומי תוכנית המתאר.

"בישובים בהם רוב קרקע פרטית הושקעו תקציבים וקודם תכנון בשיתוף הרשויות המקומיות. התקציבים הובאו מהחלטות ממשלה כגון 922, כמו כן, קודם תיקון החלטת ממשלה 922 המאפשר הסטת תקציבים מתכנון קרקע מדינה לתכנון בקרקע פרטית, באותם ישובים בהם אין כאמור קרקע מדינה זמינה לתכנון.

"כיום ישנה מגמת עלייה בכמות יח"ד המשווקות ביישובי המיעוטים בדגש על בנייה רוויה ובחלק מהיישובים הגדולים גם במסלול מחיר למשתכן. יש לציין שבשנים האחרונות ישנה עליה משמעותית בהבנת הצורך בקידום בנייה רוויה ביישובי המיעוטים ושיתוף פעולה מוצלח עם ראשי הרשויות ומשרדי הממשלה האחרים. בחברה הערבית כולה שווקו מעל 8,300 יח"ד כאשר מתוכם מעל 5,700 יח"ד ביישובי המיעוטים שאינם דרוזים או בדואים.

"לנושא גבעת טנטור, נציין כי פרויקטים של הקמת שכונות חדשות בהיקפים גדולים בהם מעורבת קרקע פרטית מטבע הדברים אורכים זמן.

"התוכניות החדשות מביאות שיפור ושינוי דרמטי לישובים בהם מתוכננות, הן באספקת מלאי סטאטוטורי, פיתוח על-ידי מדינה וכן אפשרות פיתוח גם לבעלי הקרקע הפרטית, תכנון מגורים איכותיים המלווים בשטחים למבני ציבור ושטחים ירוקים ההולמים שכונות מגורים עכשוויות וכן פתרונות תשתית.

"פרויקט טנטור המקודם בותמ"ל פורסם להפקדה, ונמצא בשלב ההתנגדויות. משרד הבינוי והשיכון ממשיכים בקידום התדברות ופגישות מול הרשות.

"ביישוב טמרה קודמו על-ידי המדינה בותמ"ל שתי תוכניות, הראשונה קיבלה תוקף, וקודם בה שיווק של 439 יח"ד בכנס בשיתוף ובהובלת הרשות המקומית. במהלך השנה הקרובה נמשיך לפעול לקידום שיווקים נוספים. התוכנית השנייה נמצאת עדין בתהליך שחלקו הובהר באמצעות בית משפט לעניין צו ההכרזה.

"במקביל פועל משרד הבינוי והשיכון לקידום הסכם גג עם טמרה וכן מקדם אגף המיעוטים במשרד הסכם פיתוח כוללני מול הרשות, במסגרת החלטת ממשלה 922, וזאת על מנת לאפשר תיקצוב לתוכניות נוספות והקמת מוסדות ציבור ברשות.

"בנוסף חשוב לציין את קידום תוכנית מחיר למשתכן בחברה הערבית, משרד הבינוי והשיכון קיים עבודת מטה מקיפה לקידום ועידוד הרשמה לתוכנית בקרב בני המיעוטים.

"לאחרונה קידם המשרד הכרה בזוגות מאורסים במטרה שיוכלו להוציא תעודת זכאות ולהנפיק תעודת זכאות.

"במקביל לצעדים אלה, המשרד משקיע רבות בקמפיינים פרסומיים ובכנסי הסברה להעלאת המודעות לתוכנית מחיר למשתכן וחשיפתה בקרב תושבי היישובים הערביים. עד כה שווקו כ 3,500 יח"ד". 

מעמותת סיכוי נמסר בתגובה לדוח המבקר: "במשך עשרות שנים כתוצאה מהפקעת קרקעות מהיישובים הערבים, אפליה בתקציבי תכנון ואי הקצאת קרקעות לבנייה ביישובים הערבים או בנית יישובים חדשים, התפתחה בנייה ללא היתר ביישובים אלה בהיקפים גדולים. אף אחד לא יוצא נשכר מבנייה ללא היתר והאזרחים הערבים הם שמשלמים את המחירים הגבוהים ביותר כתוצאה מתופעה זו - גם בקנסות ובסנקציות וגם בכך שהבנייה יוצרת סכנות בטיחותיות. החלטת הממשלה בנושא הביאה איתה בשורה בכך שהפנתה לראשונה תקציבי תכנון רחבי היקף לרשויות המקומיות הערביות. אולם כעת, מונע משרד המשפטים הקצאה של תקציבי תכנון בהיקף של עשרות מליוני שקל ליישובים הערבים, תוך שהוא מתעקש שהיישובים יבצעו תחילה הסדרה של בנייה ללא היתר בהיקפים נרחבים לפני הקצאת התקציבים.

"כדי להסדיר בנייה ללא היתר שנעשתה בעבר, ולמנוע בנייה חדשה ללא היתר יש צורך בתקצוב של התכנון ביישובים הערבים, וביצירת מנגנונים שיסייעו לרשויות הערביות לקדם הסדרת בנייה ללא היתר באופן יעיל ומהיר יותר תוך שמירה על איכות התכנון והתאמתו לצורכי התושבים. עמותת סיכוי קוראת למשרדי הממשלה להעביר את התקצוב ולסייע לרשויות הערביות בתהליכים אלה כך שהחלטת הממשלה תיושם ותושבי היישובים הערביים יוכלו לבנות את ביתם כחוק". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות