הביומד הישראלי מנסה להתריע על כשל לבבי - החשש הגדול של הספורטאים

פיתוח ביומד ישראלי חדש מנסה להתמודד עם אחד החששות הגדולים של ספורטאים, גם אם הם בכושר מצוין ומנהלים אורח חיים בריא לתפארת: כשל לבבי באמצע פעילות ספורטיבית • אחד היזמים, חמי ראם, כמעט חווה זאת על בשרו

ספיחת חמצן / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב,
ספיחת חמצן / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב,

לפני שבועות אחדים יצאו לרכיבת השבת שלהם שני רוכבי אופניים מיומנים ומקצועיים, אושיות בעולם הרכיבה - מאמן הטריאתלון ניב דיין (54), בוגר בית הספר למאמנים של מכון וינגייט, מדריך טריאתלון מוסמך, איש ברזל, מנהל בית ספר לריצה, ורוכב האופניים מוטי פישביין (44), רוכב ותיק ומיומן, שנמנה עם מחלקת השיפוט של איגוד האופניים והיה הצלם של קבוצת "ישראל סייקלינג אקדמי". שניהם לא חזרו הביתה מהאימון, ומותם מדום לב באותו יום וכמעט באותה שעה בשני מקומות שונים בארץ היכה בהלם ובאבל את קהילת רוכבי האופניים המקומית.

זו לא הפעם הראשונה שבה שומעים על מקרים של דום לב שמתרחשים דווקא בעת פעילות ספורטיבית, ובקרב אנשים צעירים יחסית, פעילים גופנית ומקפידים על אורח חיים בריא. זכור עדיין גם שחר דוד, שהתמוטט באמצע מרתון ים המלח בפברואר האחרון, וניצל בזכות צנתור לבבי בהול - ואלה רק מקרים משלושת החודשים האחרונים.

שני יזמים ישראלים, חמי ראם וד"ר מנחם גנוט, עמלים בימים אלה על פיתוח מתקדם של טכנולוגיה, YOPI שמה, שמיועדת למנוע בדיוק מקרים כאלה, ונועדה לזהות מראש סיכון לכשל לבבי ולמנוע התקפי לב בקרב רצים, רוכבי אופניים וספורטאי אולטרא וטריאתלון. הפרדוקס הוא, ואולי דווקא המוטיבציה, נעוצה בעובדה ששניהם חוו כשל לבבי שכזה, כל אחד בדרכו.

באמבולנס לבית החולים

"אני ספורטאי חובב מגיל עשר", מספר ראם. "שיחקתי כדורסל, וכשנפצעתי, השיקום היה לרוץ חצי מרתון. אחר כך הוספתי שחייה, ואז הציעו לי לרכוב כדי להשלים טריאתלון, שבשנות ה-90 אף אחד עוד לא ידע מה זה. אז עשיתי גם טריאתלונים וחצי איש ברזל ורצתי מרתון.

"אבל לפני שלוש שנים התחלתי להרגיש לא טוב. הכאבים הופיעו רק בפעילות גופנית, ועברו מהחזה לגב, אז התלוננתי בפני הרופא על כאבי גב. עשיתי סדרת בדיקות, והכול נשלל. אחרי חצי שנה של תלונות, היה לי בלו"ז תור לבדיקת מאמץ שגרתית".

חזי ראם/ צילום: איל יצהר
 חזי ראם/ צילום: איל יצהר

והסוף היה ידוע מראש?
"לגמרי. הטכנאי לא אהב את התוצאות והתייעץ עם קרדיולוג שבמקרה היה שם, וכדי לא לקחת סיכון, נשלחתי באמבולנס לבית חולים. במהלך האשפוז הכינו אותי לצנתור ולקראתו הרופא אמר לי שעל-פי הבדיקות ובדיקת המאמץ לא צריך לצנתר, אבל בגלל התלונות שלי והעובדה שכבר הכינו אותי הם כן יצנתרו. בדיעבד, גם הוא הופתע. מצאו ארבע סתימות בעורקים הכליליים של הלב של למעלה מ-90% ואחת של 50% וככה הסתובבתי בחיים בלי להרגיש את זה.

"יש לי מזל, כי אחרים על פחות מזה נופלים. ייתכן שהלב המאומן שלי לאורך השנים הציל אותי ומצא לעצמו מעקפים עצמיים. אחד הרופאים טען שהיו לי סימנים מוקדמים. גם אני הרגשתי משהו, אבל כשלא סיימתי ריצה או לא עמדתי בקצב אמרתי לעצמי שאני לא בכושר והתייחסתי לזה הפוך ממה שהייתי צריך. לא ייחסתי זאת לעובדה שאולי מתחילה בעיה. לא הייתי באוכלוסיית סיכון. לא עישנתי, לא סבלתי מלחץ דם גבוה, אכלתי בריא, לא היה לי כולסטרול, אני לא שמן ויש לי מבנה גוף אתלטי.

"אני משוכנע שלמקרים שקרו לאחרונה של רוכבי האופניים היו סימנים מוקדמים, אבל הרבה אנשים, כולל אני, מוצאים תירוצים של 'לא ישנתי/אכלתי/ התאמנתי/ התאמצתי' ומספרים לעצמנו מלא סיפורים כי אנחנו ספורטאים ולא יכולים לדמיין את הדבר האמיתי, שיש בעיה לבבית".

לא רק במעבדה

ראם הוא יזם בנשמתו. פיתח טכנולוגיות, היה שותף בסטארט-אפ, עסק בניהול הנדסה ופרויקטים ורצה לחזור לסטארט-אפ עם שותפו, ד"ר גנוט, ויחד חיפשו רעיון. "אחרי ניתוח המעקפים היה ברור לשנינו מהו".

יחד הם הקימו את YOPI, שמטרתה למצוא שיטת ניטור יעילה למתאמנים. "תמיד ניטרתי את עצמי באמצעות דופק, אבל כשבוחנים לעומק את הפיזיולוגיה, מבינים שזה רק שליש מהמשוואה. מה שקובע זו כמות החמצן הזמינה לגוף לצורך ייצור אנרגיה. הכמות תלויה בשלושה גורמים: נפח פעימה (פרמטר לא מדיד), מספר הפעימות לדקה (מדיד = דופק) ויכולת הספיחה של החמצן ברקמת השריר (לא מדיד).

"בפעילות גופנית, הגוף מייצר אנרגיה להנעת השרירים מאחד משלושה מקורות: שניים מהאזור האירובי הקשורים בחמצן, והם פחמימות ושומנים, ואחד מהאזור האנאירובי - חלבונים. לתהליך נדרש חמצן וצריכתו עולה בפעילות גופנית. מבחינה אנרגטית, לגוף ‘זול’ יותר לייצר אנרגיה מפחמימות שנשרפות ראשונות לעומת שומנים".

לכל אדם יש בגוף מחסן של כ-3,300 קלוריות מפחמימות ו-120 אלף משומנים, והוא מווסת בין השניים, מסביר ראם. וכשנגמרות הפחמימות - עובר לשומנים, ואז קצב הפעילות יורד כי קשה לגוף יותר, והוא משקיע יותר אנרגיה. כלומר - נשאר לו פחות.

כדי שספורטאי ישמור על מהירות, הגוף מייצר אנרגיה מחלבונים, שזה למעשה הרס של רקמת השריר. את ספורטאי-העל מאמנים להיות במקום הזה, אבל חובבים לא רוצים להגיע לשם, כי כשנמצאים באזור הזה הרבה זמן, מתחילות פציעות. ספיחת חמצן, לעומת זאת, זה עניין גנטי, שתלוי ברקמה הגופנית שקובעת כמה חמצן עובר ממערכת הדם לשריר וניתן לשפר אותו מעט על-ידי אימון.

הדרך היחידה למדוד ספיחת חמצן היא בתנאי מעבדה מבוקרים עם מסיכה תוך ריצה/רכיבה, ממשיך ראם, ומסביר שזה נעשה רק לספורטאי-על, וגם אז, התוצאה נכונה רק לאותו רגע.

"אנחנו חיפשנו דרך לבדוק זאת לאורך זמן, ולא במעבדה, כדי ליצור חלופה פשטנית. חיפשנו פרמטרים בגוף שנמצאים בקורלציה לצריכת החמצן ומשתנים בהתאם, ומצאנו כמה יונים, ביו-מרקרים בזיעה, ופיתחנו מדיד שיכול למדוד אותם.

"יש לנו בקשת פטנט על הרעיון, ומכאן העולם גדול, כי בעתיד אפשר יהיה לאמן ספורטאים לפי הפיזיולוגיה האישית שלהם. הטריגר הוא היכולת לזהות מראש כשל מערכתי לבבי כי כשמתחילה ירידה אבסולוטית בצריכת החמצן, כל מחקרי הקרדיולוגיה טוענים שזה סימן מדאיג יותר מסוכרת דרגה 2. אם נצליח לנטר זאת, האנשים האלה יימנעו מאזורי סיכון".

מה YOPI יודעת לעשות?
"לנהל מדעית את ייצור האנרגיה, כשאנחנו יודעים מה מקור הייצור (פחמימות/שומנים/חלבונים) ואז בכל רגע נתון אפשר לדעת את המצב הגופני והיחסים בין היונים והכמות שלהם. את זה אנחנו עדיין חוקרים. כל הנושא הוא חדשני, זו פריצת דרך. הדבר השני הוא להתריע. יש לנו אבטיפוס שנמצא עדיין בניסויים, במטרה לדייק את האלגוריתם, בתקווה שבעוד שנה נצא לשוק.

בתכנון זה יהיה סנסור שאפשר לשים בכמה חלקים בגוף, ואפליקציה".

איך אתה עם ספורט היום?
"כשהייתי זרוק בבית חולים קבעתי ביומן שאשתתף במרתון תל אביב, ופחות משנה אחרי רצתי שמונה קילומטרים והלכתי שניים. היום אני יכול לרוץ עד 10 קילומטרים, וזה מספיק לי. חזרתי לשחות, אבל לא חזרתי לאופניים".

כי אתה לא רוצה או לא יכול או בגלל הפחד?
"מהפחד, כי באופניים צריך להיות כל הזמן בתנועה כשבריצה אפשר לעבור להליכה. זה פסיכולוגי לגמרי ויכול להיות שזה ישתנה, אבל הפחד עדיין יושב שם. בסוף, הפסיכולוגיה מנהלת אותנו".

כנס ביומד בדגש בריאות

הפיתוח YOPI של חמי ראם וד"ר מנחם גנוטה מתואר בכתבה, יוצג בכנס מיקסי ביומד (MIXiii-Biomed) שיתקיים בשבוע הבא זו הפעם ה-18. הכנס נחשב לאירוע המוביל של תעשיית מדעי החיים בישראל, ויתמקד השנה בספקטרום הרחב של שירותי הבריאות, ממניעה ועד שיקום, וגם רפואת ספורט בכלל זה.

הכנס כולל תערוכת ענק של חברות מהתעשייה וכן מתחם ייחודי בחסות רשות החדשנות, שבו יציגו 45 חברות סטארט-אפ ישראליות, 15 חברות מדי יום, פיתוחים פורצי דרך בתחום מדעי החיים.

לצד התערוכה יתקיים הכנס המרכזי בהשתתפות דוברים בכירים מהארץ ומהעולם. צפויים להשתתף כ-6,500 מבקרים ומבקרות, כאלף מהם מחו"ל - מארה"ב, יפן, אוסטרליה, שווייץ, צרפת, סין, אנגליה, הודו, בולגריה ואיטליה. בסך הכול צפויים כ-150 מציגים, 45 חברות סטארט-אפ, 60 חברות שיעבירו פרזנטציות וכ-150 דוברים.

הכנס יתקיים ב-16-14 במאי, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, תל אביב

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988